שישה ימים של תצוגות אופנה, פרזנטציות, מפורסמות וכוכבות הוליווד, מסיבות וחיים שמתקיימים בעולם מקביל לשלנו - אתמול (שני) ננעל שבוע האופנה במילאנו, העיר שנצבעה העונה בשחור, הצבע הדומיננטי על המסלולים. לצידו הופיעו גם לא מעט חליפות ושמלות בגוון זית צבאי, אשר עוררו דיון על היחס של עולם האופנה למלחמות הנערכות כיום בעולם, ותרמו לכך גם המגבעות הצבאיות שבצבצו לרגע בפראדה. דונטלה ורסאצ'ה ארזה את תחושת הזעם לקולקציית "פאנק" מהסוג שלקוחות המותג העשירות ברוסיה וסין ישמחו ללבוש. סוג של נקיטת עמדה מרחוק, במינימום זעם ומקסימום מחיר.
בזמן שתחושת האנדרלמוסיה העולמית שטפה את מדורי האופנה, לא מעט מעצבים המשיכו לפתח את שפתם העיצובית באמצעות יצירת בגדים נחשקים בעלי אופי יומיומי שכל אחת רוצה בארון. גלן מרטנז בדיזל הציג שפה מעודנת ונשית, עם שמלות ומכנסי ג'ינס בטכניקת דוורה (Devoré); ובפראדה, היו אלה מיוצ'ה פראדה וראף סימונס שהציגו תצוגה מרהיבה ואינטלקטואלית, שחיברה בין רוך לקושי, כמו ז'קטים עשויים צמר שחלקם האחורי הורכב מבדי משי סאטן רכים, לצד שמלות שעליהן נקשרו סרטי סאטן ותיקי ערב שנתלו על הזרוע ברצועת חגורה.
אל מול המחסור בזוהר הוליוודי בשורה הראשונה של לונדון, זה של מילאנו בורך ברכבת אווירית רגע לפני ההכנות האחרונות לטקס האוסקר בעוד כשבוע וחצי. אומה תורמן ושרון סטון (שלקח לנו רגע נוסף לזהות) הגיעו לתצוגה של טום פורד. עוד במילאנו: קירסטן דנסט, ג'וליה גרנר, אן האת'וויי, קייט מוס, סולאנג' נואלס וקניה ווסט שהגיע לתצוגה של מארני עם אשתו, ביאנקה סנסורי, לבושה מעין בגד גוף, ספק גופיה שחורה, ספק תרגיל גיאומטרי בעיצוב רע. אבל היו לא מעט רגעים יפים וגדולים השבוע שפיצו על כך. הנה כמה מהם.
המראה הצבאי בפרגמו
מעצבי אופנה הם סיסמוגרף לזיהוי מגמות חדשות תוך התייחסות מהירה לרחשי הלב סביבם. לא פלא שהתצוגה של בית האופנה פרגמו (המפורסם בזכות קו הנעלה נחשק) בסוף השבוע זכתה להתייחסויות רבות ברשתות החברתיות, שם תהו האם תריסר הלוקים הצבאיים שפתחו את התצוגה בעיצוב מקסימיליאן דיוויס, מרפררות למלחמת ישראל-חמאס. דיוויס הציג מערכות לבוש לנשים ולגברים בגוון זית עמוק -שנראה העונה גם בגוצ'י, טום פורד, באלי, פנדי ואחרים - שכללו מעילים ומקטורנים עשויים צמר גס שהזכירו מדי צבא, לצד פריטי עור עבור מי שרוצה להילחם על דעת הקהל העולמית.
וזה לא הסתיים שם. נדמה כי הדי המלחמה מישראל וגם זו שבאוקראינה, הובילו מעצבים רבים להציג קולקציות שחורות. בימים של אי ודאות עולמית (המיתון הכלכלי, הבחירות בארצות הברית ועליית הימין הקיצוני) תעשיית האופנה בוחרת להציג עמדה בטוחה. שחור הוא בחירה מחמיאה עם אפס טעויות, המאפשר לבחון עיצובית חומרים וצלליות. הוא הופיע לאורך כל השבוע במילאנו, בין היתר בשמלות סליפ סקסיות עשויות תחרה ששלפו דולצ'ה & גבאנה וגוצ'י, מעילי צמר דרמטיים של מקס מרה וטום פורד או שמלות פיסוליות אצל מארני ופנדי.
"נושמת, לא מסתובבת": השמלה של אן האת'וויי
השחקנית אן האת'ווי הגיעה לתצוגה של ורסאצ'ה חנוטה בשמלת עור פיסולית ואדומה, שאפשר היה אולי לנשום בה, וגם זה בתנוחות מסוימות. במספר סרטונים ויראלים נראתה השחקנית בת ה-41 מנסה להתרומם בקושי מספת עור שחורה, כשהיא נעזרת במעצבת דונטלה ורסאצ'ה.
זה המשיך במפגש פסגה משעשע עם אנה וינטור (האת'וויי גילמה את המתמחה אנדריאה סאקס בסרט "השטן לובשת פראדה" המבוסס על ווינטור), שם היא נשאלה על ידי ווינטור האם היא יכולה לנשום. "לנשום כן, להסתובב לא", ענתה מחייכת, או שאולי היו אלה חריקות של סבל בפניה.
הבכורה של אדריאן אפיולזה במוסקינו
בית האופנה האיטלקי מוסקינו חווה בשנה האחרונה כמה טלטלות. עם עזיבתו של המנהל האמנותי ג'רמי סקוט לאחר עשור בתפקיד, הודיעו במותג בסוף נובמבר כי המעצב דוד רנה מונה כמחליפו. אלא שעשרה ימים לאחר מכן מת רנה במפתיע, ובבית האופנה פרסמו ב-11 בינואר על מחליף חדש: המעצב הארגנטינאי אדריאן אפיולזה, שעבד בעבר במותגי האופנה קלואה, מיו מיו ולואי ויטון. לוח הזמנים הקצר לא אפשר לאפיאולזה להציג את החזון המלא שלו לבית האופנה, אז הוא פנה לארכיון של המייסד פרנקו מוסקינו ושלף משם אלמנטים המזוהים עם האחרון: הדפס ענן שהוצג לראשונה ב-1985 וחתם את התצוגה בחצאית בלון שנלבשה עם סוודר אוברסייז אפור וז'קט כחול, פרצוף סמיילי שהופיע על סוודר צהוב, דגל איטליה וסלוגנים של שלום ואהבה.
בהשוואה לקולקציות הקרקסיות והקאמפיות שהתקין סקוט עונה אחר עונה וכיכבו ברשתות החברתיות - מאחר שכמעט לא היו שם בגדים המותאמים ללבישה יומיומית - זו של אפיולזה נראתה כמו אוסף אנמי שנארז בעבודת סטיילינג בלבד. יש להניח כי בעונה הבאה הוא ישלים את המהפך עם קולקציה הדוקה.
דולצ'ה & גבאנה פוגשים את נשות המאפיה
טרנד המוב ווייפ קיבל טוויסט אירוני כשהופיע בחלק מתצוגות האופנה של מילאנו, תעשייה הידועה בקשריה עם המאפיה הסיציליאנית, ע"ע סרט הקולנוע "גומורה" שהצביע על מגעים אלה. היו אלה דולצ'ה & גבאנה שהציגו על המסלול את כל "החשודים המידיים": מעילי פרווה, צווארוני נוצות, דוגמאות מנומרות ומשחקי שקיפויות שנעו בין לנז'רי סקסי לשמלות תחרה שחורות. אלו נלבשו עם כובעים שמהם ירדה רשת שחורה, שכיסתה את הפנים כנהוג בלוויות.
לנצח טום? הקולקציות של גוצ'י וטום פורד
קולקציות הביכורים של סבתו דה סרנו בגוצ'י ושל פיטר הוקינגס בטום פורד שנחשפו בספטמבר האחרון, התקבלו בפיהוק מתמשך. בעוד דה סרנו ניסה להחיות את האנרגיה שהביא איתו טום פורד בשנות ה-90 לגוצ'י כמנהל אמנותי - הוקינגס ניסה את אותו הדבר בטום פורד מודל המילניום. התוצאה בשני המקרים הייתה חיוורת ונעדרת תשוקה. עברו עוד כמה חודשים של חיפוש אחר הקול הפנימי של שני המעצבים, ועכשיו נראה כי על אף שרוחו של פורד ממשיכה להטיל צל גדול על כל אחת מן הקולקציות - השניים החלו לנסח כתב יד עצמאי.
בגוצ'י, לדוגמה, יצר דה סרנו אוסף צבעוני שכלל פריטי יום וערב, עם ז'קטים קופסתיים בחייטות מופלאה לצד מעילים ארוכים שמתחתיהם בצבצו שמלות תחרה רומנטיות - מהשילובים הבולטים שהוצגו השבוע בכמה תצוגות. משחקי החשיפה וההסתרה הופיעו גם בקולקציה של הוקינגס לפורד, כמו שתי מערכות הלבוש שחתמו את התצוגה: בגד גוף מנוקד ושקוף שנלבש מתחת למעיל עור מבריק, או שמלת רשת שנלבשה מתחת למעיל פרווה קצר. כל אחת מהקולקציות הציגה לא מעט אפשרויות לבוש טובות, אך בשורה התחתונה התוצאה הסופית עדיין לא משכנעת מספיק.
פרווה זה רצח בפנדי
בית האופנה פנדי, שנוסד בשנת 1925 כחברה למוצרי עור ופרווה, הוא מהאחרונים שעושים שימוש בפרווה אמיתית במוצריו. בשמונה השנים האחרונות עברה תעשיית האופנה לתחליפי עור ופרווה משיקולים הומאניים, כשבתי אופנה כמו ברברי, ורסאצ'ה, גוצ'י, פראדה, דולצ'ה & גבאנה ואחרים הודיעו על הפסקת ייצור אופנה אכזרית. בתוך כך, יש מי שעדיין ממשיך ליהנות מרווחים של מכירת פרווה כמו פנדי, דיור, לואי ויטון ועוד, שנמצאים על הכוונת של פעילי זכויות ארגון החיות Peta. אחת מהן פרצה אל המסלול בפנדי עם השלט "חיות אינן בגדים", בזמן שהדוגמניות סביבה המשיכו לצעוד כאילו כלום.
שועטים קדימה: מארני, ג'יל סנדר ובוטגה ונטה
עם מפורסמות המצטופפות בשורה הראשונה, תצוגות הענק וגימיקים על המסלול, עוד עלולים לשכוח כי שבוע האופנה במילאנו הוא בית לכמה מהמותגים המקוריים ביותר שפועלים כיום. שלושה מהם - מארני בעיצוב פרנצ'סקו ריסו, בוטגה ונטה עם מת'יו בלייזי וג'יל סנדר בעיצוב בני הזוג לוק ולוסי מאייר - הציגו השבוע את הקולקציות המאתגרות והאמנותיות ביותר, מהסוג שלוקח את עולם האופנה קדימה, במקום מחזור רעיונות עיצוביים לעוסים עד דק כפי שניתן היה לראות במקומות אחרים. ה"פאנק" של ורסאצ'ה כמשל.
התצוגה של מארני, שנערכה בחלל של מנהרה צבועה לבן מתחת לתחנת הרכבת המרכזית במילאנו, הייתה מופת של עבודת קונספט, טקסטיל מקורי וצלליות שאתגרו את האופן שבו בגדים נלבשים על הגוף. נקודת המוצא של ריסו, שסיפר כי כיסה את כל קירות הסטודיו בניירות לבנים, הייתה ציטוט של הסופרת וירג'ינה וולף: "אם במקרה אתה נכנס למערת נייר, אל תביא בגדים". התצוגה נפתחה בשמלות שחורות בצללית פעמון ומעילים מעוגלים בדוגמה מנומרת, לצד פריטים עשויים טקסטיל שעבר טרנספורמציות מעניינות, כמו חולצות פרוותיות שעליהן נמרחה שכבת ג'ל ושכבת צבע ידנית, אשר העניקו גימור קוצני.
בני הזוג מאייר יצרו בג׳יל סנדר אוסף בגדים "מנחם", לדבריהם, עם פריטי לבוש שמחבקים את הגוף, כמו שמלות מקסי בעלות מראה דו שכבתי, מעילי קווילט בצבעוניות ניאון וחליפות פרוותיות, מהסוג שמציע התכרבלות פנימה. תחושה עוטפת גם ליוותה את התצוגה של בוטגה ונטה, מהטובות של השבוע. "זה התחיל בצפייה בחדשות והסתכלות על העולם שבו אנו חיים עכשיו", הסביר המעצב בהודעה לעיתונות. "קשה להיות חגיגי בשלב זה. בעולם בוער, יש משהו מאוד אנושי בפעולה הפשוטה של הלבוש". גם דרך להסתכל על המציאות. בלייזי, שנכנס לתפקידו כמנהל אמנותי רק לפני כשלוש שנים, זיקק אוסף בגדים יפה ופרקטי. הוא כלל מעילי אוברסייז עם כתפיים מעוגלות ושמלות סריג פיסוליות, כמו זו שלבשה הדוגמנית הישראלית סאן מזרחי, שכבשה את מילאנו בנוכחותה לאורך כל השבוע.