סיפורים כמו זה של הדוגמנית מיקה אנסטסיה כבר כמעט ואינם נכתבים בעידן מלוטש של תעשייה שמלאה בסוכנים שמושכים בחוטים של כוכבות, כשמאחורי כל דוגמנית מצליחה עומד מנגנון מהוקצע שמורכב מבעלי כוח עם רעב בעיניים למקסם הצלחה. במקרה הזה, מדובר בעבודה עצמית של עשר אצבעות, כמעט סיפור סינדרלה. מיקה אנסטסיה הישראלית, שחתומה בסוכנות הדוגמנות VIVA בפריז, הוא שם הבמה של מיקה קרון. מיקה הוא השם שניתן לה לאחר שאומצה בישראל בגיל שנה וחצי, אנסטסיה הוא השם שאיתו נולדה וגדלה בבית יתומים באודסה, אוקראינה. קרון הוא שם משפחתה הישראלי. "כשהתחלתי לדגמן, בחרתי לשלב את שני השמות הפרטיים שלי כשם במה", היא אומרת בריאיון מיוחד בזום מביתה בפריז, שם היא מתגוררת בשנה האחרונה.
קרון (20) היא שם זר בתעשיית האופנה המקומית. כמה סוכנים וקולגות שאיתם שוחחנו בשבועות האחרונים לא הכירו את שמה, כולם נדהמו לגלות שהיא חתומה בסוכנות היוקרתית, משאת נפשה של כל דוגמנית מתחילה - והיא בכלל לא שאפה לזה. למעשה, לפני כמה שנים ניסתה את מזלה כדוגמנית, אך נתקלה פעם אחר פעם בתשובות שליליות מסוכנויות דוגמנות בישראל. אמרו לה שהיא לא מספיק רזה, לא מספיק מסחרית, לא מספיק דוגמנית. "הגובה שלי הוא 181 סנטימטרים ותמיד הייתי בהיקפים מאוד רזים, אפשר לומר. הייתי בשוק מהתגובות הקיצוניות שקיבלתי בארץ, שעליי להוריד במשקל", היא נזכרת. "זה צרם לי, אבל גם אותת לי כסימן אזהרה שאולי אני צריכה להתרחק מזה".
אבל לפני כשנה הגיעה ללא מטרה ספציפית, לפחות לדבריה, לפריז, שם היא שוהה לצד אינס לורקה ושחר קמאי – היא רקדנית בת שבע לשעבר, הוא מתמחה באקרובטיקה וקרקס שנים רבות, ויחד הם מנהלים בית ספר לקרקס, שבו עבדה קרון בעבר כמדריכה. אל אחת מסדנאות הריקוד שהעבירה לורקה הגיעה דוגמנית מסוכנות ויווה, ונתקלה שם במיקה. "מפה לשם, היא התעניינה בסיפור שלי ותוך פחות מ-24 שעות היא הובילה לפגישה מול סיריל (בורלה, הבעלים של הסוכנות, א"י) בויווה. תוך יומיים כבר הוחתמתי על חוזה. זה פשוט קרה בטבעיות".
11 צפייה בגלריה
"תוך יומיים כבר הוחתמתי על חוזה בסוכנות ויווה בפריז. זה פשוט קרה בטבעיות"
(צילום: Giovanni Fedele – Visore Magazine)
המראה האנדרוגיני של קרון בשילוב השיער הבלונדיני והעיניים הכחולות, והיופי המעט "מוזר" שלה, שקשה לקטלוג תחת מודל יופי ספציפי – הם שמעניקים לה נקודות יתרון בשוק האופנה הבינלאומי, שתמיד מחפש אחר המראה המעניין הבא. מהר מאוד גם החלו לזרום עבודות בינלאומיות. היא דגמנה בתצוגות של קום דה גרסון ובתצוגת פרסי המעצבים של תאגיד היוקרה LVMH, הצטלמה להפקות אופנה כמו זו של מגזין Numero שתמונות ממנה מופיעות בכתבה זו, ולמגזין האופנה הנחשב CR בעריכתה של קארין רויטפלד.
11 צפייה בגלריה
מדגמנת בתצוגת אביב-קיץ 2024 של אלסנדרה ריץ' בפריז
(צילום: Thierry Chesnot/Getty Images)
בשבוע האופנה בפריז לעונת אביב-קיץ 2024, שננעל מוקדם יותר החודש, כבר ניתן היה לראות אותה חורכת את המסלולים של כמה בתי אופנה, כמו המותג אוטולינגר חביב המפורסמות ומשפיעניות האופנה, המותג פיית' קונקשן, המעצבת אלסנדרה ריץ' ואחרים. זה ייקח עוד עונה או שתיים עד שבתי האופנה הגדולים יגלו אותה, ובעתיד, היא אומרת, היא מקווה לפתוח תצוגות בשבוע האופנה – הישג גדול לכל דוגמנית, ותיקה ומתחילה כאחד.
הראיון עם קרון עמד להתפרסם מיד לאחר החגים, אלא שמלחמת "חרבות ברזל" טרפה את הקלפים ואת המציאות. בניגוד לדוגמניות ישראליות הפועלות בעולם ומזוהות עם ישראל כמו שון לוי וסאן מזרחי, שמפרסמות אמירות חד משמעיות בעד ישראל - קרון עדיין אנונימית והפעילות שלה ברשתות החברתיות מוגבלת בעיקר לענייני עבודה. "אני לא מסתירה שאני מישראל, ועל כל סט צילום שאני מגיעה, ב'סמול טוק' אני ישר מספרת את הסיפור שלי ללא חששות", היא מסבירה את המורכבות האישית והפוליטית איתה היא מתמודדת בחודש וחצי האחרונים.
"גם לפני ה-7 באוקטובר, הצגתי את עצמי כאוקראינית שאומצה וגדלה בישראל", היא אומרת. "זה לא השתנה ולא ישתנה אחרי המלחמה - זאת מי שאני. מול הסוכנות והמותגים שאיתם אני עובדת , מה שמוביל זה המראה והמקצוענות ולא בהכרח ההיסטוריה האישית שלי. וזה משמעותי, כי בסופו של דבר אני מגיעה כמיקה אנסטסיה לעבוד ולא הצד האוקראיני או הישראלי שלי".
עולה חשש שהישראליות שלך תפגע בעבודות עתידיות?
"זה תמיד אופציה, אבל אני מאמינה שאנשים יודעים להפריד בין אזרחים שגדלו וחיים במדינה מסוימת לבין פעולות הממשלה באותה מדינה. בכל פעם שאני מספרת שאני מישראל, אנשים מתעניינים לחיוב, ולא מסמנים אותך מבחינה פוליטית".
יש חשש להסתובב בפריז?
"לא בהכרח, כי לא כל בן אדם שאני משוחחת איתו, השיחה מתפתחת ל-מאיפה אני מגיעה. חברות שלי מהתעשייה התעניינו אם אני בסדר, כי החדשות שמגיעות מישראל הציפו את נושא האנטישמיות למצב די מלחיץ והן דואגות שאהיה בטוחה. אבל כמו שאמרתי, הישראליות היא חלק ממני ואני לא מסתירה את זה. אני די גאה במי שאני, גם אם אנשים פחות מחבבים בעולם היום את ישראל. בסופו של דבר, אני לא יכולה לקחת אחריות על איך יגיבו כשילמדו שאני מישראל - זאת עובדה".
"אני רוצה לפתוח דלתות – לא לסגור אותן"
סיפור חייה של אנסטסיה מתחיל לפני 20 שנה באודסה, אוקראינה. למעט שם וגיל של מי שהביאה אותה לעולם, לקרון אין פרטים נוספים על עברה, ונכון לעכשיו, היא גם בוחרת לא לעסוק בחיפוש אחר משפחתה הביולוגית. תמונות ספורות שנמצאות אצלה מבית הילדים שבו גדלה, מסייעות לה לשמר זיכרון מעומעם. "אני מקווה להכיר את המשפחה הביולוגית ושמתי לי למטרה לבדוק את זה בשנים הקרובות. לא קל למצוא פרטים נוספים מלבד אלו שיש לי, אבל אני גם לא ממהרת למצוא עכשיו תשובות", היא אומרת. "אני מנסה להרכיב לעצמי זיכרונות מהתמונות שיש לי, אבל אלה באמת רסיסים שקשה להרכיב לזיכרון ברור. עכשיו גם יש שם מלחמה, אז זה לא זמן מתאים. אני מאמינה שזה יקרה בהמשך. כל דבר בזמנו".
11 צפייה בגלריה
"אני מנסה להרכיב לעצמי זיכרונות מהתמונות שיש לי, אבל אלה באמת רסיסים"
(צילום: James Robjant – CR Fashion Book)
בגיל שנה וחצי אומצה על ידי אם חד-הורית מרמת גן וגדלה בשכונת רמת חן בעיר. בית מאוד צברי, להגדרתה. במקביל ללימודיה בתיכון אורט אבין בעיר, החלה לעסוק בספורט תחרותי: במשך 13 שנה רכבה באופן מקצועי על סוסים, בהמשך עברה לכדורעף בקבוצת מכבי תל אביב, שאותה עזבה לאחר חילוקי דעות עם המאמן שלה. בהמשך פנתה לקרקס של לורקה וקמאי, בהחלט לא המסלול הרגיל של ילדות פלא שמגיל ארבע חלמו לפתוח תצוגות של שאנל וקמפיינים של פראדה. עם זאת, לאורך השנים השתעשעה עם תחום הדוגמנות, ואת התמונות שהציגה בסוכנות ויווה צילמה חברתה, הצלמת אלה ארד.
על שירות צבאי דילגה ("אני מעדיפה לא להיכנס לזה") ובשנה האחרונה, כאמור, היא חיה בפריז, עושה צעדים ראשונים כדוגמנית. קרון, אגב, אינה הישראלית היחידה שחתומה בסוכנות, אבל היא היחידה שעושה זאת ללא גב של סוכנות ישראלית. לצידה חתומות שון לוי (מסוכנות אלינור שחר) ודורית רבליס (R&R Agency), אבל לדברי קרון, הן טרם נפגשו. "אני לא בקשר עם דוגמניות ישראליות", היא אומרת, "אני עדיין בתחילת הדרך שלי ונהנית מהמקום שאני נמצאת בו כרגע".
הזכרת מקודם שסוכנויות מקומיות סירבו לך. עכשיו, לאחר פרסום הכתבה, ודאי תקבלי פניות מהם, חלקם אולי יציעו לך להתפרסם דרך תוכניות ריאליטי. זה משהו שאת מעוניינת בו?
"אני רוצה לפתוח דלתות – לא לסגור אותן, וכל חשיפה מעניינת וחשובה, גם בישראל. מאוד תלוי מה יגיע ואיך יגיע, וכמובן הכסף. ישראל שונה מאירופה מבחינת גודל השוק, התקציב והפרסום".
יש הרבה נקודות השקה בין ספורט לדוגמנות: תחרותיות, משמעת, הצורך לשמור על פיזיולוגיה מסוימת.
"חד-משמעית, ויש גם הבדל בין ספורט קבוצתי לספורט יחידני. כדורעף הוא ספורט קבוצתי וכל החלטה שלי משפיעה על שאר השחקניות, בעוד רכיבת סוסים היא ספורט יחידני. דוגמנות מקבילה יותר לספורט יחידני, כי את לוקחת אחריות על עצמך ואת לא חלק מקבוצה. זה לא תמיד הכי קל, אבל אם את רוצה להגיע גבוה, את חייבת משמעת עצמית. אני לא יכולה, לדוגמה, להמשיך לאכול ג'אנק פוד אם אני רוצה לפתוח תצוגת אופנה".
ועכשיו גם הצטלמת להפקת אופנה למגזין נומרו עם סוסים, שזו אהבתך הגדולה.
"זאת הייתה חוויה מדהימה. דרך הצילומים הבנתי שאני יכולה לשלב בין שתי האהבות שלי. רכיבה על סוסים הייתה חלק בלתי נפרד ממני המון שנים, אבל נאלצתי להפסיק עם זה, כי זה ספורט מאוד-מאוד יקר. החלום הגדול שלי הוא לחזור לתחום הרכיבה על סוסים באופן מקצועי. אני בטוחה שאם אאמין בזה – זה יקרה".
יש לך גבולות אדומים כדוגמנית?
"כל עוד ויווה איתי בתהליך קבלת ההחלטות, אני סומכת עליהם. יש בינינו תקשורת פתוחה ואם יש עבודה שהם חושבים שהיא לא מתאימה, הם אומרים את דעתם, אבל ההחלטה הסופית היא שלי. כרגע אין לי שום קו אדום, אבל זו רק תחילת הדרך. הכול דינמי ויכול לקרות.
"אני חושבת שכשאת נולדת לתוך רצון להיות דוגמנית או מפורסמת – ומעולם לא חלמתי להיות דוגמנית – הגבולות שלך לא ברורים מספיק. אנשים יעשו הכול כדי להגשים את החלום שלהם ולא שמים לב לדברים נוספים בדרך, וזה עלול להפוך לכדור שלג. לדוגמה, אף פעם לא אמרו לי לאכול פחות, אלא דיברו איתי על תזונה נכונה והמליצו לי לעשות יוגה שמאריכה את השרירים".
11 צפייה בגלריה
"החלום הגדול שלי הוא לחזור לתחום הרכיבה על סוסים באופן מקצועי"
(צילום: Koto Bolofo – Numero Magazine)
הביוגרפיה המסעירה של קרון לא מפסיקה להפתיע, ועשויה מהחומר שמלהקים לתוכנית ריאליטי רעבים לחתיכות ממנו. אחד הפרקים המסקרנים בחייה מתחיל כשהחלה לעבוד כמדריכה בקרקס עם התמחות בג'אגלינג של כדורים וטבעות, טרפז וחישוק אווירי. "תוך רבע שעה הבנתי את הקונספט של ג'אגלינג", היא מחייכת, בעוד אנחנו מהמרים שעוד נראה אותה פותחת תצוגת אופנה על טרפז. "הקרקס המודרני כיום שונה מאוד מקרקס של פריקים וחיות, כפי שהיה בעבר. הוא מביא לתוכו אמנות ורגשות. פה בצרפת זה חלק מהתרבות".
מי שמלווים אותה לאורך כל הדרך הם, כאמור, לורקה וקמאי, שעברו לחיות בצרפת. מתוך החלטה משותפת, מספרת קרון, הם מלווים אותה לצילומים ולעבודות במטרה למזער סיטואציות לא נעימות שעלולות לקרות בימי צילום.
"זאת ההחלטה הכי נכונה שעשיתי", היא אומרת לסיכום. "יצא לי להכיר הרבה דוגמניות בשבוע האופנה, ורואים את הקושי המנטלי שהן חוות, כמו בדידות. רק המחשבה ללכת יום אחרי יום לאודישנים ולשמוע כל כך הרבה פעמים שאף אחד לא רוצה אותך, זה מוריד מנטלית. וזה מאוד-מאוד קשה. למזלי, אני עטופה באנשים שאוהבים אותי, גם בסוכנות. סיריל תמיד שם בשבילי וכך גם שאר הצוות. הם ממש כמו משפחה".
