ערב הפתיחה של שבוע האופנה קורנית FAC תל אביב הפתיע במיצג מחאה נגד ההפיכה המשטרית, שאותו חתמה ליהיא לפיד, אשת ראש האופוזיציה יאיר לפיד, כשהיא נושאת בידיה דגל ישראל לקול מחיאות כפיים מהקהל.
היה זה מפגן כוח ויזואלי ופוליטי, עם שלל דמויות מפתח מכל קשת המפה הפוליטית. קשה היה לדבר פה על אמירה אופנתית מוצלחת, אך אין ספק כי היה זה מיצג מחאה אפקטיבי. לפיד הופיעה בדגם של שמלת 'מסעות', אשר עוצבה על ידי תריסר מעצבי אופנה ונוצרה כדגם אחד המציין את הצורך באיחוד וחיבור בין כולנו.
לפניה על המסלול היו אלה רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, לבוש חליפה שחורה בעיצוב אופנת סגל שעל גבה נכתב ״אדם לאדם אדם״. דמות פוליטית נוספת שצעדה על המסלול היתה יו״ר מרצ, זהבה גלאון, בשמלה של המעצב הצעיר דוד וקסלר, שפתח הבוקר את שבוע האופנה בתצוגה צבעונית ומחאתית.
עוד משבוע האופנה בתל אביב
נושא הגג של הערב, "דמוקרטיה", היה קריאת השכמה של תעשיית האופנה, שעד השבוע השאירה את המחאה החברתית נגד ההפיכה המשטרית לאחרים. עם כל הכבוד לאסקפיזם - המדינה בוערת. בתום נאום חלבי של הגברת הראשונה, רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג, שבחרה לא להתייחס ישירות למחאה שברחובות, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי לקח פיקוד.
״אופנה יכולה לעשות גם שירות חברתי גדול. אני חושב על זה בשבועות האחרונים, בכל פעם שאני רואה בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית את הנשים בתלבושות האדומות מ'סיפורה של שפחה'", אמר חולדאי לקול מחיאות כפיים סוערות מהקהל. "הן לא נושאות נאומים על הבמה, אבל ההופעה שלהן מדי שבוע היא אחד המסרים החזקים והמדויקים, אגרוף מדויק לבטן. זאת לא אופנה עילית. אבל בניגוד לשמלות של אלון ליבנה (שפתח את הערב בתצוגה, א"י), יש להן תפקיד במאבק על החברה, המדינה והחיים שלנו".
רייף וקורנית גייסו מגוון מעצבים, ובהם אביעד אריק הרמן שהלביש את עברי לידר בשמלת סטרפלס כחולה עם סמל המדינה, כשעל גופו נכתב ״חופשי בארצנו״. עוד על המסלול: מאיה ורטהיימר, אשת הקונסול הישראלי בניו יורק, אסף זמיר, בדגם של עדי קרני, רותי רודנר בדגם של שחר אבנט, שרון אדם (אמו של עומר אדם) בדגם של שלומי דדון, יובל כספית בדגם של עומר מיכאלי, השחקנית יארה אזרייק בדגם של המעצב נעים קאסם, השחקנית סמר קופטי בדגם של שאדי עבד, מורן זר קצנשטיין בדגם של ליאור שוורצמן, מוטי רייף בדגם של חנה מנקס, שלוש הדוגמניות תאלין אבו חנא, אלאיה הוף ונטלי דדון בדגם של יניב פרסי, וליבי נחימובסקי בדגם של לאה שניאור.
״אני גאה ומודה לאביעד על היצירה המיוחדת שייצר עבורי״, מסר הערב לידר. ״היא מסמלת חופש, פתיחות וערכים. ובנוסף מציגה אלטרנטיבה לשמרנות כובלת. יש בה יופי ישן וטהור מול חדשנות ונועזות, שילוב שמייצג את כל מה שיפה בישראל שלי״. הרמן הסביר כי השמלה מעוצבת כתיבת קלפי, המייצגת את החשיבות בבחירות הוגנות, שוויון וזכות הצבעה. חשיבות מערכת המשפט מיוצגת ע״י כתר (שנוצר בשיתוף עם האמן אייל אסולין) עשוי פטישי בית משפט, והגלימה (שהודפסה ב׳קורנית דיגיטל׳) מציגה את ׳שְׂרוּלִיק׳ המפורסם של הקריקטוריסט והמאייר דוֹש.
"בחרנו לפתוח את שבוע האופנה בזעקה לשמירה וחיזוק עקרונות הדמוקרטיה", אמר הערב רונן סמואל, מנכ"ל קורנית, נותנת החסות הרשמית של שבוע האופנה. "שיתוף הפעולה עם מוטי רייף ושבוע האופנה מושתת על זהות ערכית ואמונה שלמה בדבר היותה של אופנה מדיום עוצמתי הנוגע בכולנו ומאפשר לבטא את הערכים שאנו מאמינים בהם - החל בשינוי אידיאל היופי המצומצם והמדיר לטובת ערכים של גיוון והכלה, ועד קריאה למודעות סביבתית וליצירת אלטרנטיבות בנות קיימא לתעשיית האופנה של העתיד. אנחנו בקורנית מאמינים בערכים של פלורליזם, רבגוניות, הכלה, שוויון, כבוד, סובלנות וחופש ביטוי. אופנה היא הפלטפורמה שבה בחרנו לפעול לטובת תיקון עולם".
ההתייחסויות על המסלול היו מגוונות: החל בלידר שפתח את התצוגה, דרך נטלי דדון, תאלין אבו חנא ואלאיה הוף יחד עם המעצב יניב פרסי בבגד המחבר ביניהם כיחידה אחת ועליו מילות השיר "אין לי ארץ אחרת". אחת ההופעות המעניינות הייתה זו שלבש רייף - טלית מעוצבת ששלחה חנה מנקס, שבשבע השנים האחרונות יוצרת טליתות בעיצוב אמנותי, אנטיתזה לעבודתה הקודמת כמעצבת בגדי ים בחברות גוטקס ודיווה. "אני מסתכלת על הטלית כפריט דמוקרטי", היא אומרת בשיחה עם ynet.
"אי אפשר לשבת היום על הגדר. כל אדם ויוצר חייב לבחור צד. או שאתה נגד ההפיכה המשפטית או שאתה לא. אין חיה כזאת אדם ללא דעה פוליטית בישראל", אומר בשיחה עם ynet מעצב האופנה דור חן, שיחד עם שותפתו וזוגתו ענת משולם מהמותג Holyland Civilians הציגו על הבמה שלט מחאה גדול שנתלה על גופה של דוגמנית עם הכיתוב We Are The Change (אנחנו השינוי), כשלראשה בלקלאבה בגוון תכלת אופטימי שעליו הכיתוב Civilian.
מתוקף שמו, המשלב בתוכו את האוקסימורון היהודי-דמוקרטי - קדושה מצד אחד, אזרחות מצד שני - התייחס המותג בשש השנים האחרונות לא מעט למציאות הנפיצה בחוץ. לאחרונה השיקו במותג חולצת טי עם הכיתוב "אזרח" בעברית, ערבית ואנגלית, ובזמן מחאת בלפור איגדו יוצרים ואמנים צעירים לחולצות עם סלוגנים שפורסמו גם בחשבון האינסטגרם שלהם.
"התלבטנו כיצד להשתתף בתצוגה ובחרנו לקרוא לשינוי ופעולה מאחדת", אומרת משולם. "קולו של האזרח מעסיק אותנו כמעצבים וכאזרחים ביום-יום". לדבריה, הקהל של המותג, קהילה שנבנתה בשנים האחרונות, תומך בפעולות המחאה שלהם, בין אם תמיכה מוראלית או כלכלית.
"הלקוחות שלנו מעורבים, מגיבים ורוכשים", היא מוסיפה. "לפני פורים תכננו לעשות מכירת פופ-אפ, אבל אז הייתה הפגנה בתל אביב שנפצעו בה אזרחים והחלטנו לבטל אותה. התלבטנו איך הלקוחות שלנו יגיבו, אבל הם תמכו בנו, כולל לקוחות מהעולם שמזדהים עם המחאה וכדי לתמוך ולעזור, קנו מאיתנו אונליין. זה היה יוצא דופן".
מעצבת האופנה והאמנית שחר אבנט, שהציגה הערב תצוגת יחיד (לפני ערב הגאלה), חילקה את המציאות לאסקפיזם ולמחאה. בעוד בתצוגה העצמאית שלה היא שמרה על ארשת חיובית, את הביקורת השאירה לערב הגאלה.
על המסלול צעדה רותי רודנר לבושה שמלה עם הדפס ונוס העירומה של בוטיצ'לי בגודל טבעי, כשבגב השמלה השאירה את רקע הציור ריק מאישה. הדימוי החזק הזה מחדד את הפגיעה הקשה שצפויה להיות כלפי מעמדן של נשים. "הממשלה הזאת עושה מהלכים שיפגעו בנשים", אומרת אבנט, "ומצבנו כבר עכשיו גרוע ולא נשמע. המציאות צפויה להתדרדר. זה רק יהיה גרוע יותר".
מי שבחר להביע מחאה בשפה שקטה, הוא המעצב נעים קאסם מטירה, שכיבד בנוכחותו את ערב הגאלה של שבוע האופנה ב-2018. קאסם, בוגר שנקר מחזור 2001, פועל כיום בעיקר בעיצוב תלבושות ופרופס לטלוויזיה ולקולנוע. הלילה הלביש את השחקנית יארא אזרייק בשמלה מינימליסטית, "פסל רך", כהגדרתו.
הוא פנה אל יוון העתיקה, מולדת הדמוקרטיה, ויצר שמלה שעוצבה מבד כותנה שקוף שעליו הדפס בצורות משרבייה, שבחלקה התחתון מטפסים שורשים. אלו, לדבריו, בדרך כלל חבויים, ונחשפים כעת, תזכורת להיותם היסודות שעליהם נשענים הצדק, החופש והשוויון.
ההזמנה להכין דגם לתצוגת האחדות בנושא דמוקרטיה תפסה אותו לא מוכן. "אף פעם לא חגגתי דמוקרטיה", הוא אומר, "אני אזרח ישראלי שלא זוכה למאה אחוז שוויון. הממסד דואג להסתכל עלינו אחרת, ואני חושב שהמגזר הערבי, הפלסטיני, ערביי 1948 - איך שתבחרו לקרוא לנו - מהווה 20 אחוז מהאוכלוסייה והוא צריך לקחת חלק בפוליטיקה הישראלית".
בתוך כך, הוא מסכים עם העמדה של המעצבים שאסור לשתוק היום אל מול המציאות הכאוטית שבחוץ. "יצירה של אמן ללא עמדה אינה שלמה", הוא אומר. "בעבר חששתי לומר את הדעות שלי בקול, פחדתי, הסתגרתי - אבל הפחד זה הדבר הכי נורא בעיניי. אני מאמין היום שכל יוצר חייב להביע עמדה ולבנות לעצמו עמוד שדרה חזק, שהוא זה שמחזיק את כל האישיות שלך".