אניה טיילור ג'וי
סליחה, במי מדובר? היא פרצה לחיינו לפני קצת יותר משנתיים רכובה על פרש וצריח, וגרמה לכל העולם להאמין ששחמט זה סקסי (ספוילר: זה לא). למעשה, היא הופיעה על המסכים עוד קודם, בסרט "ספליט", בסדרה "כנופיית ברמינגהם" ובשעמומון היוקרתי "אמה", אבל היה זה התפקיד שלה ב"גמביט המלכה" שהטיס אותה אל התהילה, כשחקנית וכאושיית אופנה.
מאז היא לא נחה לרגע – סרטים, השקות ושטיחים אדומים, אך לאט-לאט מתגנבת לה תהייה חמצמצה: האם היא אכן פאשניסטה נועזת וחסרת מורא, או שמא מדובר במקרה של ניפוח תדמיתי שמגובה בעבודת סטיילינג מופרזת? הרי, כידוע, להתאמץ להיות מגניבים זה הכי לא מגניב שאפשר.
טיילור ג'וי בת ה-26 היא בריטית-ספרדייה-ארגנטינאית, ואולי המיקס הלא צפוי הזה הוא שאחראי על היופי השדוני במקצת שלה, שכולל את העיניים הענקיות והרחוקות זו מזו, את העור הצחור ואת ההתנהלות הרובוטית-משהו שלה על ומחוץ למסך.
מאז "גמביט המלכה" היא הצטלמה לחמישה סרטים, עונה של סדרת טלוויזיה והעניקה את קולה לדיבוב בסרט אנימציה. לו"ז מסחרר לתקופה של פחות משלוש שנים, שלא מגלה סימנים של האטה בקרוב עם הסרט החדש "התפריט" וההמשכון/פריקוול המי-יודע-כמה של "מקס הזועם", שמתוכנן לצאת לאקרנים בשנה הבאה. אז טיילור ג'וי עסוקה ומבוקשת, והיא בכל מקום. אם היא לא תיזהר, היא תעשה לעצמה רותם סלע ותיפול למחוזות חשיפת היתר.
היא "מאוהבת בעבודה שלה ובשחקנים שמשחקים לצידה", היא "פורחת במצבים קשים" והיא "מברכת על הזכות לעשות את האמנות המטורפת הזו" – בקיצור, היא לא מדלגת על אף קלישאה בספר ההדרכה לראיונות לשחקנית הצעירה, החיובית והמחויבת. זה נעים ומלהיב, אך גם מייצר בעיית אמינות מסוימת. מצד שני, היא שחקנית טובה שבוחרת תפקידים טובים ונמצאת עכשיו בשיא מקצועי, אז למה לא? אנחנו הכי מפרגנים.
למה אייקון? את התואר הזה היא הרוויחה, בלי צל של ספק, בהופעה שלה ב"גמביט המלכה". במיני-סדרה המדוברת של נטפליקס, שניחמה אותנו בין סגר לבידוד, היא גילמה בחורה צעירה שהכישרון שלה בשחמט משתווה לכישרון שלה להתלבש באופן שמשקף את מיטב הטרנדים של התקופה, ועדיין מצליח להיראות אישי וייחודי. דמותה כאליזבת הרמון הייתה תיעוד אלגנטי להפליא של כל מה שהוא ה-אופנה של שנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה.
ההתרכזות יוצאת הדופן של שחקנית השחמט החידתית בהיבטים האופנתיים של חייה, יצרה זהות כמעט מוחלטת בינה לבין השחקנית עצמה. לטיילור ג'וי, בעצם, לא הייתה ברירה אלא לגדול לתוך תדמית אייקון האופנה של הדמות שגילמה – באופן דומה לדרך שעשתה בזמנו אודרי הפבורן. בסדרה, טיילור ג'וי השכילה להיראות ניו יורקית ופריזאית בעת ובעונה אחת, עם בגדים אלגנטיים בצללית נערית וחיבה לצבעוניות פסטלית, צווארונים נזיריים ותספורת קארה אדמונית (והיא בכלל בלונדינית).
אבל גם לפני הפריצה הגדולה שהחלה עם "אמה" ו"גמביט המלכה", טיילור ג'וי לא הייתה זרה לשערי מגזיני האופנה. כבר בשנת 2016 היא התארחה על שני שערים מקבילים של המגזין Elle ועל שער המגזין W, שהכתיר אותה כ"יקירת הוליווד החדשה". מאז היא מבקרת על לא מעט שערים אופנתיים, כשהסיבוב האחרון שלה, עם שמלה אדומה וסוס, התרחש בחודש שעבר על השער של הרפר'ס בזאר.
במקביל היא מאובזרת בבן זוג בשם מלקולם מקריי, שנותן לה קונטרה נאה ופוטוגנית לצילומים זוגיים על השטיחים האדומים הרבים שאותם הם מקפידים לפקוד מאז שהוחלט כי הקורונה זה אאוט.
למה לא? גם טיילור ג'וי, כמו זנדאיה וכמעט כל פאשניסטה נחשבת בארצות הברית, היא חניכה של סטייליסט-העל והמכתיר הרשמי של אייקוני האופנה הנוכחיים – לואו רואץ'. לאחרונה היא החליפה אותו בטוען לכתר פול בורגו, אבל שניהם, כנראה, אחראים למראה המזוהה איתה, שמשלב חדשנות עתידנית עם נוסטלגיה רומנטית לעשורים שמרפדים את המאה הקודמת. שילוב נעים לעין בדרך כלל, אך התבוננות מדוקדקת במראות הלא אחידים של טיילור ג'וי בשנה החולפת, חושפת עומס מתיש של כל מה שהוא שקוף, מחורר ומוזר.
נדמה שהיא נמצאת בעיצומו של מסע למחוזות מאמץ היתר, ששיאו נרשם החודש בסט הצהוב והעצוב שלבשה לטקס גלובוס הזהב האחרון – מרחק שנות אור וזוהר מהשמלה הצהובה והשמחה שלבשה לטקס האמי ב-2021, או משמלת הלורקס הירוקה שבה היא נחנטה להפליא בטקס פרסי גלובוס הזהב לפני שנתיים (שתיהן מבית האופנה דיור, שעבורו היא משמשת כשגרירה).
ובכל זאת: לטיילור ג'וי יש יציבה של רקדנית בלט לשעבר, וחוש דרמה שיוצר חיבור טבעי בין ההופעות הפומביות שלה לבחירותיה הקולנועיות שמפגינות לא מעט אינטליגנציה ואלגנטיות בשפע. היא צעירה, יפה ומוכשרת, ואם היא תשכיל לוותר על המאמץ להיות אוונגרדית ו"מיוחדת" בכל מחיר, ותאמץ לעצמה טעם קצת יותר מוקפד – יש לה סיכוי להיות מלכה לא רק של "גמביט". אולי היא אפילו תצליח להיות אודרי הפבורן הבאה.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.