כשקונים בזול, יש מי שמשלם ביוקר. זו לא סיסמה – אלא מציאות של מאות אלפי עובדים בענף ייצור הטקסטיל והאופנה במזרח אסיה ובאפריקה, שני המוקדים המרכזיים המייצרים את הבגדים שאתם לובשים. Inside the Shein Machine: UNTOLD הוא תחקיר טלוויזיוני חדש של ערוץ 4 הבריטי ששודר אמש (שני) וחושף פרטים חדשים על שיטת העבודה של חברת האופנה המהירה הסינית Shein, הפופולרית מאוד גם בקרב לקוחות ישראלים.
קנייה ב-Shein מרגישה לכאורה כמו ניצחון על המערכת, זולה משמעותית בעשרות אחוזים מרשתות האופנה בישראל. מחירים לדוגמה: סריג גולף ב-19 שקל, שמלת צינור שחורה עם צווארון גולף ב-39 שקל, שמלת סריג בדוגמת פסים ב-59 שקל. קפה ומאפה בתל אביב עולים יותר. הכנסותיו של האתר בשנה שעברה נאמדו ב-16.5 מיליארד דולר (58.12 מיליארד שקל) ושווי האתר עומד על 100 מיליארד דולר (352.3 מיליארד שקל), כשהוא עוקף ענקיות אופנה כמו זארה. זאת כמעט ללא הוצאות על פרסום, אלא דרך עבודה עם משפיעניות, בעיקר ברשת החברתית טיקטוק.
בתחקיר הבריטי נשלח עובד סמוי לצלם בשני מפעלים בעיר הנמל גואנגג'ואו, המספקים סחורה לשיין. לרוב, חברות אופנה – גם הישראליות המייצרות בסין – אינן מחזיקות במפעלים משלהן אלא עובדות עם קבלני משנה המייצרים עבורן. זהו גם התירוץ שלהן כשנחשפים תנאי העבודה הלא הולמים. על פי התחקיר, במפעל אחד שכר הבסיס לעובדים לחודש הוא 4,000 יואן (1,955 שקל), עבור ייצור 500 פריטי לבוש ביום. במפעל אחר, העובדים קיבלו 14 אגורות לכל פריט שייצרו.
העובדים בשני המפעלים עבדו עד 18 שעות ביום וקיבלו רק יום חופש אחד בחודש. במפעל אחר, נמצא כי עובדים נענשו בקיזוז שני שליש משכרם היומי אם עשו טעות בפריט לבוש. בביקור שערכתי במפעלים בסין עם חברת האופנה הישראלית הוניגמן בשנת 2007, הגענו לביקור באחד המפעלים שעבדו עם החברה. המנהל ציין כי העובדים היום בחופש ולכן המקום ריק ושקט. "זהו יום החופש השבועי שלהם?" שאלתי בתמימות. "החודשי", ענה.
על פי התחקיר הבריטי, שעות העבודה הארוכות ותנאי העבודה המדווחים מפרים את חוקי העבודה של סין. בתגובה לאתר Business Insider, מסרו מ-Shein כי "כל הפרה של חוקי העבודה מטופלים במהירות, ואנו נפסיק שותפויות שאינן עומדות בסטנדרטים שלנו".
זהו אינו התחקיר הראשון סביב חברת האופנה המהירה שצמחה והפכה לפופולרית במיוחד בשנים האחרונות. שיין סופגים אש על תנאי עבודה ירודים, רמה גבוהה של כימיקלים רעילים בבגדים, העתקת פריטים של מעצבים עצמאיים וטיפול לא נכון בנתוני לקוחות שנאספים אצלם באתר. רק בשנה שעברה ייצרו שיין למעלה מ-300,000 עיצובים שונים, לעומת פחות מ-20,000 מהמתחרה Boohoo – נתון שמצביע כי העסק לא יכול להיות בר-קיימא מבחינה סביבתית בשל ייצור גדול מאוד של מוצרים.
התחקיר של ערוץ 4 הבריטי מצטרף לדו"ח האופנה האתית השנתי שפרסם השבוע ארגון Baptist World Aid. הנתונים שנחשפו מעמתים חלק גדול ממותגי האופנה עם התדמית הסביבתית לכאורה שהם מנסים לקדם, "גרין ווש" בעגה המקצועית. על פי הדו"ח, רק 10 אחוזים ממותגי האופנה ברחבי העולם משלמים שכר מינימום לעובדים במפעלים והשכר בפועל נמוך יותר. העובדים נמצאים במפעל 13 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, תחת שכר של 85 דולר לחודש.
בנוסף חשף הדו"ח כי 40 אחוז מחברות האופנה מתקשות לנקוב בשמות הספקים של חומרי הגלם שלהן, וגם לא פיתחו אמצעי להתחקות אחריהם – מה שלא מאפשר מעקב אחר נתוני פליטת הפחמן וזיהום האוויר. מבין 581 המותגים שבדק הדו"ח, הביצועים הנמוכים ביותר כללו את חברות האופנה שיין, ווינדזור סמית', שייקה, נובו שוז, בארדו וניין ווסט, שכל אחד מהם קיבל ציונים מתחת ל-10 מתוך 100.
