שולחן העבודה במחשב של הצלם עידו איז'ק הוא מופת של סדר ארכיוני. תיקיות על תיקיות של עבודות צילום, תמונות מהטלפונים הניידים שלו, סרטוני וידיאו, תמונות ילדות – כולן מתויקות באותה חשיבות היררכית: דין תצלום סלפי ממסיבה כדין קמפיין לחברה מסחרית. מזה שלושה עשורים שהוא מצלם, לרבות שירות צבאי כצלם, ובתחילת שנות האלפיים הפך לאחד הצלמים הבולטים בארץ בזכות סגנון צילום ישיר, סקסי, פרובוקטיבי במידה, נרקיסיסטי, חצוף ובולט – בדיוק כמו האישיות וטון הדיבור שלו. אפשר לא לאהוב את איז'ק, יהיה קשה עד מאוד להתעלם ממנו. יותר משהתמונות שבחר לכתבה זו משרטטות את העבודה האמנותית שלו ואת עולם האופנה הישראלי ב-20 השנים האחרונות – הן תמונת ראי לקשרים החברתיים והמקצועיים שיצר ולאישיותו הצבעונית.
27 צפייה בגלריה
"אני אדם רגיש, מצחיק, קצת מחופף, ואני חושב שהדבר הזה בא לידי ביטוי גם בצילום"
(צילום: עידו איז'ק)
"כצלם שצריך לייצר דימוי, ידעתי ואני יודע לעורר פרובוקציות עם תמונות", הוא אומר בביתו המעוצב בגבעתיים. "איך עושים את זה? הכי פשוט, הולכים עם האמת שלך. אני בבסיסי אדם קיצוני, תמיד אלך על הקצה, אבדוק את הגבול עד הסוף. אבל אני גם יודע גבולות בצילום ובחיים. יש כאן שיקוף של האדם: אני אדם רגיש, מצחיק, קצת מחופף, ואני חושב שהדבר הזה בא לידי ביטוי גם בצילום עצמו. אחת הבעיות אצלי זה שהרבה שנים חשבתי שאין לי סגנון צילום אחיד. אם תיתן לאנשים מתחום האופנה לזהות צילום שלי בניגוד לצלמים אחרים, יהיה להם קשה לשים את האצבע על מה שלי, אבל היום אני לא מסכים עם האבחנה הזאת. היום ידעו לזהות צילום של איז'ק".
עוד סרטי צילום:
גם אם לאורך השנים התכתב עם טרנדים בצילום אופנה, אפשר לזהות מרחוק את העבודה שלו, שגם נותרה רלוונטית ממרחק הזמן. יהיה בה זיק של שובבות, דקירה קלה של העין, קומפוזיציה מעניינת. לדבריו, הסיבה לכך היא כי אופנה היא רק המדיום שבו בחר לעבוד. "אני לא צלם אופנה קלאסי – אני צלם לפני שאני צלם אופנה", הוא מחדד. "אני לא הולך לישון בלילה כשיש עליי מגזינים. אני בא מצילום, ובחיים לא חשבתי שאהיה צלם אופנה. אני אוהב דברים מסוגננים ויפים, אבל לא הכרתי מעצבים לפני שנכנסתי לעולם האופנה. הייתי הולך עם שרוואלים. זה משהו שנבנה אצלי עם השנים".
27 צפייה בגלריה
"רציתי להיות מספר אחת במשהו, והצילום בטלפון הנייד הוביל לזה". עידו איז'ק
(צילום: שי פרנקו)
בדברי הימים של צילום האופנה הישראלי, הוא ייזכר כצלם הראשון שנטש את המצלמה לטובת צילום קמפיינים, שערים, שלטי חוצות ופרסומות לטלוויזיה בטלפון הנייד. כבר שנים שהוא עושה זאת בניידים של חברת סמסונג, שהוא גם אחד משגריריה. את המהפכה הטכנולוגית בשני העשורים האחרונים – שהשפיעה על כולנו עם רשתות חברתיות, קריאת תוכן ויצירת דימויים בלחיצת כפתור – הוא שכלל מאז 2014 לאג'נדה שהצליחה לשטוף גם מנכ"לים של חברות אופנה, כמו גבי רוטר בקסטרו ומנכ"ל דלתא צביקה שווימר, שהפקידו בידו בתחילת הדרך את חשבונות האינסטגרם שלהם, כשהתחום עוד היה בחיתוליו. מה שנראה לרוב הציבור כמו אבולוציה מתבקשת, היה רעידת אדמה בצילום האופנה המקצועי.
"הבנתי שאולי בתחום האופנה אני לא הכי טוב, אולי אני בין הטובים, אבל רציתי להיות מספר אחת במשהו, והצילום בטלפון הנייד הוביל לזה", הוא מסביר. "ואני אגיד בשחצנות: אני הכי טוב בזה והיסטורית, אני הראשון. כצלם, עברתי את הדרך הקלאסית: צילמתי בפילם ובשקופיות, עברתי למצלמות דיגיטליות, מצלמות פוקט, ועכשיו אני מצלם בטלפון הנייד עם עזרים כמו תאורה חיצונית ו'דולי'. עברתי את כל הדרך כדי להגיע לרגע הזה שבו אני מצלם עם הנייד, משדר איתו, עורך איתו. זה חוסך לי זמן, וזמן שווה כסף. כשהתחלתי, משרדי פרסום אמרו לי: 'על מה אתה מדבר? טלפון נועד שידברו בו'. סירסו אותי, אבל זאת האמת שלי ולא עצרתי. כשאתה מצלם בנייד, זה נראה מבוים פחות, מציאותי יותר ומחובר לעולם של היום".
27 צפייה בגלריה
"כל דבר שאני לא יכול או לא רוצה להעביר בתיעוד עצמי, קרמיט הוא האלטר-אגו"
(צילום: עידו איז'ק)
את הידע שצבר הוא מעביר בסדנאות צילום לחברות וועדי עובדים כיצד לצלם נכון בטלפון הנייד, הרצאות על צילום, וגם ממשיך לצלם לא מעט עבור חברות מסחריות. "אני one man show", הוא מודה. מי שרוצה להכיר את האישיות שלו קצת יותר לעומק, יכול לעקוב אחר חשבון האינסטגרם שלו ולחפש את דמות האלטר-אגו שלו בבובה של קרמיט הצפרדע, שאותה הוא מציב בסיטואציות משעשעות. "בעבר צילמתי רבות את עצמי בסלפי, אבל עם הזמן חיפשתי דרך להראות גם רגעים מביכים מהחיים בלי לצלם את עצמי. בשביל זה יש את קרמיט. כל דבר שאני לא יכול או לא רוצה להעביר בתיעוד עצמי, הוא האלטר-אגו".
שירלי בוגנים, תחילת שנות האלפיים
"כשקיבלתי את ההזדמנות הראשונה לצלם הפקת אופנה, ביקשתי משירלי בוגנים להצטלם. מצחיק לומר את זה עליי, אבל מאוד התביישתי לבקש ממנה. היא הייתה אז כבר דוגמנית מפורסמת, ועד היום גם אחת הנשים הכי יפות שיש מבפנים ומבחוץ. היא אפילו לא חשבה פעמיים לפני שהסכימה. הצילומים היו בשישי בבוקר בסטודיו שהיה לי ברחוב התעשייה בתל אביב, והחיבור בינינו זרם. יש לי עד היום תיאוריה, שכשאתה מצלם אנשים שאתה אוהב – וזה לא משנה אם זאת היכרות של שנים או של כמה דקות – רואים את זה. לבסוף קיבלנו שער ושמונה עמודים, ובהמשך צילמתי אותה גם ל'בלייזר' ולהפקות אופנה רבות. היא פתחה לי דלת".
שרון גניש, 2002
"בתחילת שנות האלפיים שרון גניש הגיעה מלוס אנג'לס לישראל, לאחר שהצטלמה אצל סטיבן מייזל (מצלמי האופנה המובילים והחשובים בעולם, א"י) לקמפיין ורסאצ'ה העולמי. יחד עם סיימון אלמלם (סטייליסט בעבר, קריאייטיב דירקטור בהווה, א"י), צילמנו איתה כתבת שער למגזין 'את'. פתאום הרגשתי בפעם הראשונה בחיים מה זה לצלם 'טופ מודל'. הפריים השתנה בכל תנועה והזזה של הגוף. נפעמתי מזה. אצל מייזל יש לא מעט תצלומים של דוגמניות שקופצות והוא 'מקפיא' אותן באוויר. ביקשתי משרון לעשות את התנועה הזאת, ואני זוכר שהיא קופצת ותוך כדי אני וסיימון מסתכלים אחד על השני והוא אומר לי: 'ככה נראית טופ מודל!'"
יעל גולדמן
"יעל גולדמן ואני גדלנו באותה שכונה בקריית אונו, ואחותה הגדולה ענת הייתה בת זוגי בצבא. יעל הייתה ילדה מאוד יפה, וכשגיליתי שהיא דוגמנית – אז עוד בסוכנות אימג' ומאוד ביישנית – זה היה מתבקש שנעשה יחד צילומים. התצלום הזה הוא תחילת הדרך של שנינו, והשער השלישי שלי במגזין 'את'. אהבתי אז לצלם עם 'מריחות'. צילום שאני מסתכל עליו היום והוא עדיין נראה לי רלוונטי".
הילדים של פוקס, 2006
'אני מאוד אוהב לצלם ילדים מסיבה פשוטה: זאת התמימות במיטבה. אין להם דעה, הם לא מעבירים ביקורת, ואם אתה מספיק עדין איתם, תוציא צילומים מרגשים. ואני אוהב להתרגש. פעם היו מביאים לצילומים את מפעיל הילדים יהודה בלו, אבל באיזשהו שלב הבנתי שהילדים מסתכלים עליי וצוחקים – כי בוא, יש בי משהו קריקטורי בפנים – ולמדתי להפעיל אותם בעצמי. סיימון אלמלם הביא לצילומי ילדים הרבה סטייל, כי זה לא נראה כמו הפקת ילדים של פוקס. גם לא משנה איזה לוגו של חברה תדביק לתמונה, זה יתפוס: דולצ'ה & גבאנה ילדים או בנטון. וזה בגדים של פוקס".
27 צפייה בגלריה
"לא משנה איזה לוגו של חברה תדביק לתמונה, זה יתפוס". הילדים של פוקס, 2006
(צילום: עידו איז'ק)
קמפיין למותג אירית, 2007
"אני מתבייש בתמונה הזאת", אומר איז'ק בכנות על אחד הקמפיינים השערורייתיים שצולמו בישראל לפני עשור וחצי עבור מותג האופנה אירית, שהיה באותן שנים אחד הבולטים בארץ. בתפקיד הפרזנטורית הייתה בר רפאלי ועל הסטיילינג הופקד ראובן כהן. "בחרתי להציג את התמונה, כי אי אפשר להתעלם ממנה. אני חושב שגם בר לא אוהבת אותה, אבל הייתה בנו איזה תמימות. צריך לזכור שאנחנו מדברים על תקופה שבה כשהלקוח רצה משהו, לא אמרו לא. אירית רצתה להוציא את בר כמלכה, וזאת הייתה הדרך שלה לתרגם את זה. זה לא נעשה מרוע, אבל כוסאומו, שימי לה כתר על הראש. אם תחזיר אותי אחורה בזמן, לא הייתי מצלם את הקמפיין הזה. יותר מזה, זה הקמפיין היחידי והתמונה היחידה שאני מוחק מחיי. עם כל השאר אני שלם".
קמפיין לפוקס, 2008
במשך כמה שנים צילם איז'ק את הקמפיינים של פוקס (שנוצרו על ידי משרד הפרסום זרמון גולדמן עם סטיילינג של ראובן כהן), מהבולטים בעשור הראשון של המילניום. "הצילום הזה היה רגע ספונטני במהלך צילומי הקמפיין ברחובות ניו יורק. נכנסתי למכבסה והבנתי שזה לוקיישן משוגע, ותוך כדי נוצרת לי בראש תמונה שמספרת סיפור שלם: אנשים שהכניסו את כל הבגדים שלהם לכביסה, למעט מכנסי הג'ינס שלהם. הם לא יכולים להיפרד מהג'ינס. קשה לי עם המילה 'אייקוני', אבל הצילום הזה יכול לשמש קמפיין למכנסי ג'ינס בשנות ה-60, בשנות ה-80 וגם היום. זאת לא תמונה טרנדית, כי טרנדים סופם להיגמר".
אילנית לוי, 2009
בתיקיות העבודות של איז'ק לאורך השנים שמורות כמה עבודות עם מלכת היופי במיל' ומגישת הטלוויזיה אילנית לוי, המציגות את הוורסטיליות שלה כדוגמנית. "הפקת האופנה צולמה בדירה הקודמת שלי בגבעתיים. זה היה בית וינטג' של זוג פולנים, והחלטתי שאני לא משנה בו כלום, להפך, זורם עם הקיים ומחזק את הסגנון. יחד עם סיימון אלמלם, החלטנו לצלם את אילנית כ'ריץ' ביץ' מיאמי סטייל' בדירה מעוצבת בסגנון רטרו", הוא נזכר. "זה צילום מאוד סנאפצ'טי עם פלאש ללא תאורה נוספת, ואני זוכר שהסתכלתי על התמונה כמה שנים אחר כך וקצת הזדעזעתי. אילנית לא יפה פה וגם לא דומה לעצמה. אבל עכשיו, כשבחרתי תמונות לכתבה, התאהבתי בה שוב. מעבר לזה שאילנית אישה יפה מאוד מבפנים ומבחוץ, היא דוגמנית מתמסרת שלא מתערבת בהחלטות של הצוות.
"בתצלום הנוסף בשחור-לבן של אילנית למגזין 'בלייזר' (סטיילינג: אייל אזרזר) צילמתי אותה עם רטייה שחורה ועליה עכביש. אני לא זוכר אם הרעיון לזה היה אחרי שצפיתי בדריל האנה ב'קיל ביל' של קוונטין טרנטינו, אבל זו הייתה יריית פתיחה לסדרת צילומים של דוגמניות עם רטיות על העין".
27 צפייה בגלריה
"זו הייתה יריית פתיחה לסדרת צילומים של דוגמניות עם רטיות על העין". אילנית לוי
(צילום: עידו איז'ק)
רותם סלע בקמפיין למותג לוצ'י, 2009
הרבה לפני שרותם סלע הפכה לכוכבת הגדולה בישראל, היא הייתה דוגמנית פעילה. בין היתר, במשך שש שנים שימשה כפרזנטורית לרשת האופנה לצעירות לוצ'י, במקביל לפיתוח קריירת המשחק שלה. הקמפיין ללוצ'י צולם בלונה פארק בשעות הלילה. "צילמתי אותה גם לשער הראשון שלה ב'פנאי פלוס'", הוא מוסיף. "פגשתי ילדה מהממת עם עיניים ענקיות, מצחיקה מאוד, חרוצה, אינטליגנטית בצורה יוצאת דופן, ומצטער על המילה הישנה – אחלה חברמנית. אני אוהב את התמונה הזאת, כי כשאני מסתכל עליה אני רואה את רותם, על כל שמחת החיים שהיא מביאה איתה למסך הטלוויזיה ועם רגליים על הקרקע. פתיחת השמפניה היא המבוא לעתיד".
27 צפייה בגלריה
"פתיחת השמפניה היא המבוא לעתיד". רותם סלע בקמפיין למותג לוצ'י, 2009
(צילום: עידו איז'ק)
קמפיין לקניון ארנה, 2010
כצלם, חתום איז'ק על אחד מהקמפיינים השערורייתיים שצולמו בישראל בשנת 2010 לקידום המיתוג המחודש של קניון ארנה במרינה שבהרצליה. לא שזה עזר לקניון, אבל הנוכחות התקשורתית הייתה בשיאה והשיח סביבו לפי חברות ניטור שיח תקשורתי עמד על 60 אחוז. יתרה מזאת, הקמפיין זכה ב"אות הקלון למפרסם סקסיסטי" על ידי ארגון ויצו, שטען כי "במסגרת הקמפיין הוצגו נשים צעירות בתנוחות של יחסי מין אלימים ומשפילים על פני שלטי חוצות", ובהמשך הוא הוסר משלטי חוצות על ידי עיריית תל אביב.
הקמפיין, שנוצר על ידי משרד הפרסום זרמון גולדמן, הזמין שורה של צלמים לייצר דימויים אופנתיים כדי להבליט את נוכחותו של הקניון. הדימויים של איז'ק, פרובוקטיביים ככל שיהיו, טומנים בחובם גם הומור: זיקוק היוצא מישבנו של דוגמן, משקפי קפיץ המורכבים על פניה של הדוגמנית. ניכרת השפעתו של צלם האופנה האמריקני טרי ריצ'רדסון, שעבודותיו היו פופולריות באותן שנים. "בניגוד לתמונה של בר רפאלי, שהייתה לא תקינה פוליטית – כאן נכון שהידיים של הדוגמנית קשורות, אבל יכול להיות שזה עדיין משחק מיני בהסכמה בין בני זוג", הוא מבקש להסביר את התצלום, שספק אם דומה לו היה מתפרסם כיום בשלטי חוצות.
27 צפייה בגלריה
"יכול להיות שזה עדיין משחק מיני בהסכמה בין בני זוג". קמפיין לקניון ארנה, 2010
(צילום: עידו איז'ק)
"שתי התמונות נועדו לעורר פרובוקציה ושתיווצר אצל הצופה תגובה מיידית. ובזה הצלחתי. לדעתי, אפילו שרפו את אחד התצלומים שהיה קמפיין חוצות. גם דאגתי להכניס את עצמי לכל פריים. בתצלום עם הישבן של הדוגמן, לדוגמה, אם תגדיל את התמונה תראה שהפנים שלי מופיעות על האטיקט של הג'ינס ושם המותג הוא עידו איז'ק. אותי זה הצחיק".
קארין דנסקי
"זה הצילום המקצועי הראשון שלי בטלפון נייד. לאורך כמה שנים הוא שימש כמצלמה שנייה, כשהמצלמה הראשונה נותרה מצלמה מקצועית. באותן שנים הייתה אפליקציה פופולרית בשם היפסטמטיק, שאפשרה לך לצלם באיזה סגנון שאתה רוצה, וזה הדליק אותי מאוד. המפגש עם דנסקי היה מיוחד מאוד: הפגשתי את הדוגמנית הכי ותיקה בישראל עם הטכנולוגיה הכי חדשה שהייתה. היא הופתעה כשהגעתי לצלם עם הטלפון וחשבה שאני צוחק עליה. עניתי לה: 'לא יודע מה לימדו אותך, אבל הגודל לא קובע'. כשהצגתי לה את התמונות על מסך המחשב, היא הודתה שזה יפהפה. מאותו היום, זנחתי את המצלמה לתמיד".
27 צפייה בגלריה
"הפגשתי את הדוגמנית הכי ותיקה בישראל עם הטכנולוגיה הכי חדשה שהייתה". קארין דנסקי
(צילום: עידו איז'ק)
יעל רייך
"יעל רייך היא הדוגמנית שצילמתי הכי הרבה והחיבור אליה גרם לי להתאהב יותר ויותר בצילום. יעל מתמסרת למצלמה וכל תמונה איתה היא בלתי נשכחת. היופי שלה מאוד מיוחד בעיניי והיא הרבה יותר מיוחדת מאשר יפה, הכי לא בת השכן. הצילומים האלה נערכו למעצב השיער איציק סבג".
נינט, צילומים לדלתא, 2014
"התמונה של נינט בהיריון על סט הצילומים של דלתא הייתה רגע ששינה את הכללים בקריירה שלי", אומר איז'ק וחושף את מאחורי הקלעים של תעשיית יחסי הציבור. הרבה לפני שמפורסמים חשפו את חייהם ברשתות החברתיות, כתבי בידור היו מגיעים לראיין על סט צילומים בתקווה לקושש פיסות מידע אישי. היום הסלבריטאים מנהלים את חשיפת האינפורמציה בעצמם.
27 צפייה בגלריה
"תוך עשר דקות אותה תמונה הופיעה בכל אתרי הבידור". נינט בצילומים לדלתא, 2014
(צילום: עידו איז'ק)
"לנינט טייב מודל 2014 לא היה חשבון אינסטגרם, זה של דלתא עוד היה בחיתוליו", הוא נזכר. "שאלתי אותה, 'נינה, אכפת לך שאפרסם את התמונה הזו ברשת?' פרסמתי אותה בחשבון הפרטי שלי, אפילו לא בזה של דלתא, ותוך עשר דקות אותה תמונה הופיעה בכל אתרי הבידור. מיד קיבלתי טלפון מיחסי הציבור של החברה, שאמרו 'עידו, כל הצלמים והכתבים שהגיעו לצלם את ההיריון שלה נותרו בלי אייטם. כל האייטמים נכנסו עם התמונה שלך'. עניתי להם: 'ככה זה הולך לעבוד מעכשיו. ברוכים הבאים לעולם החדש!'"
יהודה לוי, שבוע האופנה TLV
"אחד הדברים שהפריעו לי בצילום אופנה קונבנציונלי היה שאנשים מפורסמים נכנסים לסט או לאולפן, ולאחר שהם מסיימים איפור והלבשה, התמונות שלהם גם עוברות פוטושופ. רציתי להביא סיפור אחר, אותנטי יותר, מבוים פחות. בשלב מסוים התחלתי לצלם מאחורי הקלעים, כמו התצלום הזה של יהודה לוי בשבוע האופנה. אמרתי לו: 'תן מבט'. הוא הוציא לשון ולחצתי קליק. האבולוציה הטכנולוגית משנה את האופן שבו אנחנו מצטלמים. אנשים מגיבים אחרת לטלפון נייד לעומת מצלמה, כי עם הטלפון הנייד יש יותר תחושה של לתפוס את הרגע ופחות כוונה מלעמוד מול מצלמה".
27 צפייה בגלריה
"האבולוציה הטכנולוגית משנה את האופן שבו אנחנו מצטלמים". יהודה לוי, שבוע האופנה TLV
(צילום: עידו איז'ק)
נטע אלחמיסטר לפיקס, 2017
"הייתי מהראשונים לגלות בישראל את הפלטפורמה של אינסטגרם ואת הכוח שלה עבור חברות אופנה, ותהיתי איזו חברה שפויה לא תפתח לעצמה חשבון אינסטגרם. במקביל, חיפשתי את הכוכבים והכוכבות הראשונים של הרשת, ונתקלתי בילדה מאוד יפה מראשון לציון בשם נטע אלחמיסטר עם מראה שובב וסקסי, ועם זאת הבת של השכן. הכי לא טופ מודל ודוגמנית קלאסית. התחלתי לעקוב אחריה באינסטגרם וראיתי שבכל פעם שהיא מעלה תמונה מספר העוקבים שלה עולה. קבענו להיפגש ותהיתי איך היא ממנפת את זה כספית. היא אמרה לי שמשלמים לה 20 שקל על צילום של מברשת שיניים שהיא מפרסמת, תמורה לא פרופורציונלית ביחס לעלייה של העוקבים שלה.
27 צפייה בגלריה
"היא יצרה ז'אנר שלא היה קיים עד אז: דוגמנית, משפיענית, אשת עסקים". נטע אלחמיסטר לפיקס, 2017
(צילום: עידו איז'ק)
"בזמנו, ניהלתי לדלתא את האינסטגרם. נינט הייתה הפרזנטורית שלהם והיא סירבה לפתוח חשבון אינסטגרם. הצעתי להם שנחזק את העמוד עם 'כוכבת רשת' ונשתמש בכוחה של נטע כדי לחזק את המותג ברשתות, אבל הם העדיפו לא לשים מישהי ליד נינט. לימים, הם קנו את המותג פיקס והכרתי לנטע את מנכ"ל דלתא לשעבר צביקה שווימר. הם חיפשו דרך לפרסם בצורה חדשה דרך אינסטגרם. הייתי כל כך בטוח בעצמי, שאמרתי לו: 'אם זה לא יעבוד – אל תשלם לי' והשאר היסטוריה. התמונה באמבטיה גם הפכה לשלט החוצות הראשון של נטע. היא יצרה ז'אנר שלא היה קיים עד אז: דוגמנית, משפיענית, אשת עסקים. אמרתי לה, וצדקתי, שיום יבוא והדוגמניות המקצועיות ירצו להיות כמוה".
גל גדות
"סיפור בחושך מלא, שאתה רואה בו הכול. צילמתי את הצללית של גל גדות, ומרוב שהיא אייקונית – רק עכשיו קיבלה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד – אתה מזהה אותה בבירור. מהתמונה הזו יצאתי לצלם סדרת צלליות של אנשים".
קמפיין לתמנון, 2018
"הקמפיין לרשת תמנון בכיכובן של שניה הדר, עדן פינס ומישל מיכייב, כולן לפני הפריצה הגדולה שלהן, היה הפעם הראשונה שחברה מסחרית פנתה אליי לצלם קמפיין שלם בטלפון הנייד, שכלל קטלוג, מודעות בחנויות ופרסומת בטלוויזיה".
27 צפייה בגלריה
"הפעם הראשונה שחברה מסחרית פנתה אליי לצלם קמפיין שלם בטלפון הנייד". תמנון, 2018
(צילום: עידו איז'ק)
ריטה, 2022
לפני שנה הציג איז'ק את תערוכת היחיד Muse Moments, שתיעדה 30 זמרות ויוצרות ישראליות מובילות רגע לפני שהן עולות לבמה. "זה החזיר אותי למה שאני אוהב: לתפוס את הרגע", הוא אומר. "את ריטה צילמתי עושה מתיחות ומדיטציה. היא אישה נפלאה והיה לי הכבוד לעבוד איתה".
נעמי קמפבל
"צילמתי את נעמי קמפבל בזמן הביקור שלה בישראל. מי חשב שביום מן הימים עידו איז'ק הקטן מקריית אונו יצלם את הטופ מודל הכי גדולה בעולם?"
27 צפייה בגלריה
"מי חשב שעידו איז'ק הקטן מקריית אונו יצלם את הטופ מודל הכי גדולה בעולם?" נעמי קמפבל
(צילום: עידו איז'ק)
- המדור "סרט צילום" צולל אל תיקי העבודות של צלמי האופנה הישראלים, שמגלים לנו את הסיפורים מאחורי הדימויים הבולטים בגוף העבודה שלהם. דרך התמונות נוצר ארכיב היסטורי של אופנה מקומית ושל צילום אופנה ישראלי, השב אל דוגמניות התקופה, צלליות הבגדים והשיח התרבותי-חברתי-פוליטי שתיעד כל צלם דרך העדשה.
