נועה קירל
סליחה, במי מדובר? אל נועה קירל התוודענו לראשונה כתוצר של הסדרה "פושרז", שאמללה את מרקענו לפני כמעט עשור. אז גם שימשה קירל בת ה-14 כנושא לצקצקת רשת, אחרי שהעלתה ליוטיוב סרטון פרובוקטיבי שכולל פתיח בלתי נשכח: "מה המספר האהוב עליך? שלי זה 69".
כשסיימנו לצקצק, גילינו שמדובר בדמות פנומנלית – בדיוק כמו בשיר שהוריד את אירופה על הברכיים. נכון, יש שם מאחוריה אבא על תקן הליקופטר ורוברטו בן שושן על תקן רוברטו בן שושן, ושניהם דוחפים כמו מטורפים, אבל בקדמת הבמה ניצבת ילדה אחת שהתבגרה לאישה, עבדה בלי הפסקה והפכה לזמרת הכי ידועה שקיימת היום בארץ. ואם זה לא מספיק, היא לא מפסיקה להעסיק את עולם האופנה, כך שאין באמת ספק שהיא ראויה לתואר כוכבת השנה של תשפ"ג.
הנה רשימה מקוצרת של ההספק הקירלי בשנה וקצת האחרונות: היא הוציאה שירים באנגלית ובספרדית, גילמה את שולמית אלוני בעונה השלישית של הסדרה "פלמ"ח", מילאה את פארק הירקון ב-33,000 צופים והפכה לזמרת הישראלית הראשונה שהופיעה שם, השיקה מותג איפור בשם Show Time, הוציאה את הסינגל "פנתרה" (וגם זכתה לנמרה שנקראה על שמה בספארי), חתמה על מהדורה מיוחדת של פחיות קוקה קולה, פרסמה את פלאפון, את יס ואת פומה, השתתפה בסרט "אוהב אותך צ'רלי", הוציאה את שיר הגאווה "פרובוקטיבית", זכתה בפרסים במצעדים של ynet, רדיו תל אביב, גלגלצ ומאקו, ואז פינתה לה קצת זמן להגיע למקום השלישי באירוויזיון, לחזור לפסטיגל, לשבור לתומר הכהן (ולכולנו) את הלב, ולתפוס את מקומה לצד הכדורגלן דניאל פרץ בסיפור שכבר הספיק להשתרש ברשתות החברתיות תחת הכותרת המחורזת "בלי לחץ, זה רק יח"צ".
מדובר, כאמור, בהספק של רק קצת יותר משנה אחת, וקירל לא מגלה שום סימנים של התעייפות. היא מכונה משומנת ששועטת קדימה ויש לה אמביציה מטורפת, כישרון ענק, ויכולת להישאר תמיד ובכל מצב סופר-מקצועית ונחמדה אל כ-ו-ל-ם.
למה אייקון? כולם מדברים על נועה קירל. היא בפה של כולם, וגם בעיניים. זה לחץ בקנה מידה עצום, והיא לא מפשלת כמעט אף פעם. היא לא נולדה עם מראה של דוגמנית מסלול, אך הצליחה להשתלט על משבצת המודל האופנתי הכי נחשק עבור צעירות שרק חולמות להיות נועה קירל. לא פלא שהשבוע היא השיקה קולקציית קפסולה ראשונה עם מותג ההלבשה התחתונה פיקס תחת השם "יוניקורן".
גם מבחינה אופנתית היא גדלה ומתעצמת. היא התחילה כמעין גרסה מקומית לבריטני ספירס עם כל הקלישאות המוכרות של נסיכת פופ צבעונית – קצת ילדותית, קצת סקסית, והכל שטוף בנצנצים ואורות ניאון. אבל אז היא פגשה את הסטייליסט המוכשר איתי בצלאלי, שלקח אותה תחת חסותו ויחד יצאו לתהליך התבגרות והתעדנות מרשים.
נכון, בגדי ההופעה שלה נראים לעיתים קרובות מדי כמו "תחפושת ביונסה" מעלי אקספרס, אבל בשנה האחרונה היא מציגה לעולם נועה קירל אלגנטית יותר, עם צבעים רגועים, כמעט מחויטת, ומגובשת מבחינה סגנונית. סוף-סוף היא לא רק שרה על זה, אלא גם באמת נראית "מיליון דולר".
בדרך היו גם מכנסי הדגמ"ח המתפרקים מהאירוויזיון והמערכת הכסופה שליוותה אותה על השטיח האדום לפני התחרות (שניהם מוצלחים ושניהם של המעצב אלון ליבנה), שלל חליפות של פומה (המותג שאותו היא משגררת), צילומי אופנה לרשת פקטורי 54 והפירגון הלא מובן מאליו למעצבים ישראלים בתחילת דרכם – שאומנם מבוסס על השילוש הקדוש של בטן חשופה-מכנסונים-מגפיים, אבל משאיר אותה עם אצבע על הדופק, ועל הדרך מעניק שירות נאה לשמות החדשים.
גם ההתייחסות הלא חיננית של ח"כ משה גפני אליה באולם המליאה של הכנסת והעקיצה המיזוגינית על כך שהיה תורם לה קצת בגדים, הוסיפו לה נקודות בגזרת האופנה, המחאה ולימודי הליבה.
למה לא? בואו נניח את זה על השולחן – נועה קירל היא מכונה של יחסי ציבור. ההתנהלות שלה, כולל במישור האישי והרומנטי, נתפסת פעמים רבות כמזויפת, ממוסחרת ומוכתבת על ידי אינטרסים פרסומיים וכלכליים. היא חוטפת על ימין ועל שמאל: מפקפקים בכנות הרומנים שלה, ביכולות השירה שלה, וגם בעצמאות של החלטותיה.
ההתייחסות הזו נובעת, לא מעט, מצרות עין מהזן הישן והטוב. קירל היא אישה, צעירה, מצליחה ואמביציוזית – אוסף של כל התכונות שקשה לנו לפרגן להן. וזה עלינו, לא עליה. עדיין, יש משהו כמעט לא אנושי בהתעקשות שלה לעשות הכול נכון.
ובכל זאת: כל מי שהתייחס אל קירל כתופעה חולפת, גימיק שיווקי, או בובה של רוברטו – שיהיה לו בתיאבון באכילת הכובע. היום כבר די ברור שהיא כאן כדי להישאר, והיא משתבחת עם הזמן שחולף. השנה הזו הייתה לגמרי שלה. אלה לא רק השיאים הגדולים (והיו לה מהם מספיק השנה בשביל כל הקאסט של הפסטיגל), אלא דווקא ההתנהלות היומיומית שלה מול קהל ותקשורת שלא יודעים שובע. היא מתמודדת עם כל אלה הכי טוב שאפשר, ומציגה התבגרות נדרשת, גרדרובה משתדרגת ונחישות חסרת מעצורים.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.