לפני כשבועיים פרסם עמוד האינסטגרם העוקצני Celebmess תצלום של מעצבת האופנה ורה וונג מאירוע חברתי בניו יורק ללא פילטר, ניגוד מושלם לתמונות המרוטשות בפוטושופ שמפרסמת המעצבת בת ה-74 בחשבון האינסטגרם הפרטי שלה. שם, לא הייתם נותנים לה יום מעל 27. לעומת זאת, ב-Celebmess מבקשים "לחשוף" את הפנים האמיתיות של המפורסמות. תחת הכיתוב האירוני Picture of health (תמונה של בריאות) הוצגה וונג עם סימני מתיחה בבטן, פנים חרוצות קמטים ורזון קיצוני עם עצמות בולטות – ביקורת על מודל היופי הבלתי אפשרי שהיא מציגה פעם אחר פעם, אישה בעובי של גבעול עם פני דולפין חלקות.
בשלוש השנים האחרונות הפכה וונג ממעצבת אופנה מפורסמת לכוכבת אינסטגרם. כמו משפיעניות רבות שגילו את עצמן מחדש בקורונה, גם לוונג היה מספיק זמן פנוי בבית כדי לגלות את הרשת החברתית ולחשוף לעולם בגיל 70 את הקוביות בבטן שלה, לבושה מכנסוני ג'ינס לבנים וגופייה כתומה של המותג פאלם אנג'לס. זה יצר עניין הולך וגובר במעצבת, שמצידה המשיכה לשתות ממעיין הנעורים ולחשוף דימויים צעירים מאוד ביחס לגילה הביולוגי.
"האמת שהייתי בהלם מזה שאנשים בהלם", הסבירה אשתקד בריאיון ל-BBC הבריטי. "מעולם לא הייתי במכון כושר. כל תשומת הלב הזאת אחרי שנים שאני מופיעה על השטיח האדום היא מוזרה. חשבתי לעצמי שאנשים ממש משועממים אם הם מתעסקים באיך שאני נראית. מגיל 19 אני בעולם האופנה, תמיד מאחורי המצלמה, ומעולם לא חשבתי להציג נעורים בצורה פנאטית ואובססיבית".
"ככל הנראה, מאחר שאני עובדת מדי יום עם הנשים היפות ביותר בעולם", הוסיפה, "אני רואה אותן כמוזות שלי ואני לא חושבת על הגיל שלי כמגבלה. אני תמיד אומרת שאני גאה בגיל שלי. גילנות תמיד הייתה קיימת, אבל גם מהצד השני יש גילנות: את תמיד לא מספיק מבוגרת כדי להיות משהו, לא מספיק מבוגרת כדי להיות מנכ"ל, או שאת צעירה מדי ואין לך מספיק ידע וניסיון".
"אני מניחה שלאנשים אין מושג איך בני 70 נראים היום", חידדה בריאיון למגזין פיפל באפריל השנה. "יש לי כל כך הרבה חברים בני 70-65 שנראים נפלא. אבל אני חייבת לומר שאני רואה בזה עניין חיובי", הוסיפה. "אני מקווה שזה גורם לנשים להרגיש טוב יותר עם עצמן ולמלא אותן בביטחון. יש היום הגדרות רבות למה שאישה יכולה להיות".
זו לא הפעם הראשונה שבה נתקלת וונג בגילנות ונדרשת להגן על סגנון החיים הצעיר שלה. "עבודה קשה שומרת אותך צעירה", אמרה בעבר למגזין Elle. "היא שומרת על המוח שלך צעיר, על הרוח והרלוונטיות שלך. אני חושבת שזה גם משפיע על הגוף". ויש לה גם לא מעט טריקים כדי לשמור על המראה הצעיר שלה. מלבד הגנה מהשמש ושינה מרובה, היא דוגלת בכמה שוטים טובים במהלך היום: "אחד הדברים שאני ידועה בהם זה שאני שותה קוקטייל וודקה. כל יום בשעה חמש או שש בערב אני שותה וודקה".
ממגזין ווג לאימפריית שמלות כלה
וונג היא אחת ממעצבות האופנה האמריקניות הבולטות בשלושת העשורים האחרונים, שידועה כשם המועדף לשמלות ערב ושמלות כלה של החברה הגבוהה בניו יורק. רק לפני כמה שבועות הייתה זו מאיה ורטהיימר שהתחתנה במפתיע בניו יורק במערכת לבוש צחורה של וונג שכללה מחוך הדוק וקצר וחצאית טול עשירה בבד, מראה שהרגיש מעט כמחווה לקארי בראדשו ב"סקס והעיר הגדולה". וונג עצמה פרסמה את התמונה של ורטהיימר בחשבון האינסטגרם שלה, תוך שהיא מספרת על כך שניתנו לה רק שני ימי עבודה על התלבושת ופרגנה לכלה הטרייה בכינוי "מאיה ורטהיימר האלוהית".
היא נולדה וגדלה בניו יורק לזוג הורים ממוצא סיני שהיגרו לארצות הברית. אל עולם האופנה נכנסה בשנת 1970 כעורכת במגזין ווג, שם עבדה בכמה תפקידים במגזין (אז בעריכתה של גרייס מירבלה) עד שבשנת 1987 עזבה את עולם המגזינים בתפקידה כעורכת אופנה ראשית לאחר שלא קיבלה את תפקיד העורכת הראשית. הוא ניתן, לבסוף, לאנה ווינטור, המחזיקה בתפקיד מאז נובמבר 1988. את המגזינים החליפה וונג בעיצוב. היא הצטרפה לבית האופנה של ראלף לורן כמעצבת אביזרים ועבדה בצמוד אליו לאורך שנתיים, עד שבשנת 1990 הקימה את מותג בגדי הכלות הנושא את שמה. היא הייתה אז בת 40.
בריאיון למגזין של בית הספר לעסקים בהרווארד סיפרה כי בגיל 40 לא הרגישה בטוחה כיצד לפתוח עסק. "זה לא היה עידן של סטארט-אפים. תמיד הרגשתי שאני צריכה ללמוד ולהרוויח, וכבר היו לי שתי קריירות מדהימות בעבודה עבור אחרים – בקונדה נאסט ואחר כך בראלף לורן – הטובים בתעשייה", סיפרה. "ובכל זאת, לא הרגשתי כשירה או בטוחה לפתוח עסק. מעולם לא חשבתי שמגיע לי להקים חברה. הייתי בצד האמנותי – תמונות וסטיילינג לווג, ואחראית קווי האביזרים אצל ראלף לורן".
היא עמדה אז להתחתן עם איש העסקים ארתור בקר (שממנו התגרשה בשנת 2012 לאחר 23 שנות נישואים ושתי בנות מאומצות) וכל השמלות שראתה בחנויות היו לצעירות בנות 25 או שלא התאימו לסגנון האופנתי שלה. אביה המליץ לה לקפוץ למים ולפתוח עסק משל עצמה לשמלות כלה. הוא הסביר שענף זה יציב, עם מלאי נמוך וקהל לקוחות שתמיד יזקק לשמלה, כי אנשים תמיד ימשיכו להתחתן. "העבודה שלי בווג מילאה אותי בהרבה ידע וביטחון של מה אני רוצה ללבוש. וכשחיפשתי שמלת כלה, לא היה שום דבר בחוץ. הייתי צריכה להמציא לעצמי את שמלת הכלה הנכונה", אמרה ל-BBC.
"ההורים שלי היו מהגרים ומעולם לא פונקתי. חונכתי לעבוד, לעבוד, לעבוד. מנטליות של מהגרים", סיפרה. "החינוך שלי לאופנה החל עם אמי, שהתלבשה כדי להרשים. אני זוכרת שכשאיב סן לורן פתח חנות ממש בבלוק שלי – מדיסון ורחוב 71 – עבדתי שם כמוכרת במשך שני קיצים כשהייתי בקולג' כדי להרוויח דמי כיס. אבל צרפת היא המקום שבו למדתי להעריך יופי. הצרפתים חיים בשביל האוכל שלהם, היין שלהם, החיים שלהם. הם נהנים מהזמן שלהם. זו תרבות שונה מאוד מאמריקה, שבה אתה תמיד ממהר, ממהר, ממהר ומנסה להספיק יותר. אני זוכרת שחבר צרפתי שאל אותי: 'את רוצה שיהיו לך חיים טובים וארוכים? או שאת רוצה למהר ולמות מוקדם?'"
שמלות הכלה שהציעה וונג התאפיינו בשפה נקייה ואלגנטית. עד אז תחום עיצוב שמלות הכלה הופקד בידי סלונים שהוציאו תחת ידם עיצובים מיושנים של שמלות נפוחות. לאורך השנים הלבישה מפורסמות רבות בשמלות כלה, ביניהן היילי ביבר, ויקטוריה בקהאם, אלישיה קיז, גוון סטפאני, קים קרדשיאן (לחתונתה הראשונה עם שחקן ה-NBA כריס האמפריז), ג'ניפר לופז, קייט הדסון, מריה קארי ואחרות.
את גוון סטפאני, לדוגמה, הלבישה בשמלת סטרפלס שהורכבה ממחוך וחצאית טול רחבה שהעניקה לה מראה שובב. להיילי ביבר עיצבה שמלת משי-סאטן אלגנטית וסקסית, גזורה באלכסון ובמראה קליל, שהתאימה לאישיות הצעירה שלה. עבור אריאנה גרנדה עיצבה שמלת סטרפלס חושנית עם גב חשוף, ואת קייט הדסון הלבישה בשמלת סטרפלס נסיכותית עם שובל ארוך ולא מעט טול.
בהמשך החלה לייצר גם מוצרים נלווים כמו בשמים, משקפי שמש, אלכוהול הנושא את שמה וקולקציית ready to wear, שאותה היא מציגה בקביעות בשבוע האופנה של ניו יורק. בין היתר היא מלבישה לא מעט מפורסמות בשמלות ערב לטקסי שטיח אדום בעולם, ביניהן זנדאיה, שרה ג'סיקה פרקר ואשלי גרהאם.
"העיצובים שלי מאפשרים לנשים ביטחון וחופש", אמרה. "אני חושבת שזה בגלל שלא הגעתי לתחום כמעצבת אופנה אלא כ'פאשן אינסיידר', ולכן העיצובים שלי לא כורעים תחת 'חוקים' של עיצוב אופנה. זכותן של נשים ללבוש שמלת מיני או בגד ים. הן יכולות להיות מה שהן רוצות – כי אלו גם החיים שאני מאמינה בהם וחיה לפיהם".