בספר "הגזענות כפי שהסברתי לבתי" (הוצאת בבל), מנהל הסופר המרוקאי-צרפתי טאהר בן ג'לון דיאלוג עם בתו בת ה-10 ועונה לשאלותיה הנוקבות: "'האם גם אני יכולה להפוך לגזענית?' שאלה. 'טבעם הראשון והספונטני של ילדים אינו גזעני. ילד לא נולד גזען. אם הוריו או קרוביו לא הכניסו לו לראש רעיונות גזעניים, אין שום סיבה שהוא עצמו יהפוך לכזה'". ילדים גם אינם נולדים הומופובים. תשאלו את הדראג קווין ומעצבת האופנה קיי לונג, שבשלוש השנים האחרונות מעבירה "שעת סיפור" לילדים. רק ביוני, חודש הגאווה הבינלאומי, היא צפויה לנדוד עם שני המטרים שלה – לא כולל עקבים – בין שישה גני ילדים. מהצד זה נראה כמו פרק של "גוליבר בארץ הגמדים".
הילדים הסקרנים פותחים בשאלה אם היא בן או בת ("אני עונה שאני גם וגם"), אך כטבעם של ילדים ובניגוד למבוגרים חטטניים עם שאלות מורכבות, הם מתעניינים בנושאים ברומו של עולם. "השאלה שנשאלת הכי הרבה מילדים היא אם אני מצליחה לגעת בתקרה, והרבה פעמים אני מצליחה כי התקרות בגן נמוכות", היא צוחקת. "דרכם הבנתי שילד לא רואה בי 'דראג קווין' – הוא רואה בי אישה שנוגעת בשמיים. השיער והאיפור פחות גוררים תגובות – ואני לא חושבת שהם מבינים שזו פאה – הבגדים כן. ואז יש תמיד את האימא שזורקת: 'את יודעת, היא עשתה שמלה לנטע', והילדה שואלת: 'מי זאת נטע?!'"
14 צפייה בגלריה
"אני לא מדברת עם ילדים על מיניות ומגדר, אלא על קבלת השונה והאחר". קיי לונג מופיעה בפני ילדים
(צילום פרטי)
נטע היא המוזיקאית נטע ברזילי, שקיי לונג עיצבה עבורה בגדים במספר הזדמנויות, כמו גם למפורסמות אחרות. הסגנון הקאמפי והגדול מהחיים התיישב עליה בול. אבל מבעד לנוצות הצבעוניות, קיי לונג – שם פרטי המורכב מהאות הראשונה של שם משפחתה המקורי, קיפרמן, ולונג ככינוי לגובה שלה – רואה בחינוך הדור הצעיר לקבלת האחר מטרה נעלה. הפרויקט הבא שלה הוא ספר ילדים על קבלת השונה. "זה הדבר הכי מדהים שאני עושה עכשיו", היא אומרת ומספרת על היום שבו קיבלה שיחת טלפון מגננת במרכז תל אביב, שהזמינה אותה להקריא סיפור לילדים. "אמרתי לבעלי שנראה לי שאני חוזרת הביתה תוך רבע שעה, אבל יצאתי משם מחוזקת ומועצמת".
מה נשאלת?
"כמובן הם שאלו אם אני בן או בת, אבל אחרי שעניתי שכשהם יגדלו הם יבינו יותר, שם זה נעצר. למדתי לתווך את עצמי דרך האחיינים שלי. ילדים בנויים לפי תבניות, וכשהם רואים מישהי כמוני שנראית כמו בחורה אבל עם קול של גבר, הם מבינים שמשהו מוזר. כשסיפרתי לאחיינית שלי, היא אמרה: 'אין דבר כזה גם בן וגם בת'", היא מחייכת, "ודרכה הבנתי איך להציג את עצמי. זה לא העניין אם הם מבינים או לא. האחיינים שלי מכירים אותי, אבל הם צריכים להתמודד עם התגובות מהסביבה - כשרואים אותם איתי או כשמפרסמים תמונה שלי".
אילו תגובות קיבלת?
"זה יצר באזז חיובי, אבל גם שלילי. קיבלתי הודעה מאבא שכתב: 'אם את באה לגן של הילדים שלי, אני הורג אותך'. זה איום ברצח".
14 צפייה בגלריה
"המודל הוא אישה לא אידיאלית לכאורה, אלא פנטזיה, אישה עם בונוס". קיי לונג בביתה
(צילום: ענבל מרמרי)
ב-2014 התארח השחקן טל קלאי (מלכת הדראג טלולה בונט) בתוכנית טלוויזיה לקידום הצגת ילדים בהשתתפותו וחווה דראגפוביה מכיוונה של המנחה אמילי עמרוסי, שאמרה: "אני נבעתת מדראג קווין שמופיע בפני ילדים". את גם נתקלת בהערות דומות?
"זכותה של עמרוסי לומר מה שהיא רוצה, ואני דווקא חושבת שטוב לשמוע את הדראגפוביה הזאת. גם היום אני יכולה להגיע להופעה ולספוג הערות שליליות. עם השנים הבנתי שאני סוג של שליחה ושיש לי את הכוח לגרום לאנשים לחשוב אחרת".
הדראגפוביה הרימה את ראשה שוב השבוע בציוץ של איש התקשורת הימני שמעון ריקלין, ששיתף מודעה להפנינג גאווה בהוד השרון עם שעות סיפור לילדים של מלכות הדראג פלאויד סנואו וזוהרה פלטינום. ריקלין כתב: "הנה דוגמית למה שאני אומר. מופעי דראג לילדים. סיפורי דראג לילדים. איפורי דראג לילדים. תשמרו על הילדים שלכם".
"מה יש לומר?" תוהה קיי לונג בתגובה. "אני לא מדברת עם ילדים על מיניות ומגדר, אלא על קבלת השונה והאחר. אני לא מכירה את שמעון ריקלין ולא מתייחסת לקיצונים, אבל אני יודעת שהתוצאה של המפגשים האלה היא לטווח הארוך. הילדים יגדלו להיות סובלניים ומכילים".
"אי-אפשר לשנות ילד קוויר או טרנסג'נדר"
כבר שני עשורים שקיי לונג היא חלק בלתי נפרד מהנוף של חיי הלילה, האופנה והתרבות בתל אביב ואחת השגרירות הבולטות של הקהילה הלהט"בית בארץ ובעולם. היא מוזמנת רבות להופעות בחו"ל, כולל בהזמנת משרד החוץ, אורחת קבע בתצוגות אופנה ובתוכניות טלוויזיה, מעבירה הופעות במסיבות רווקות ומעצבת תלבושות להפקות. השבוע גם ראיתם אותה בקליפ החדש לשיר "שלושה בנות" של נועה קירל ותותית (גיתית פישר), שיצא לכבוד חודש הגאווה (חפשו אותה עם המשרוקית), ובקליפ "בשורות טובות" של אגם בוחבוט והפשוטע. על אף הדימוי האקסטרווגנטי מאוד שלה וההופעות במועדונים, מדובר בסאחית: היא לא שותה, לא מעשנת, לא עושה סמים.
(הקליפ של נועה קירל ותותית)
היא נולדה בבאר שבע, הילד השישי מתוך שמונה ילדים, משפחה אוהבת ותומכת שעד היום מחבקת אותה. כבר כילד צעיר בן עשר, היא מספרת, נמשכה לאופנה, עיצוב שיער ואיפור. "כל בגד שאימא שלי זרקה, הייתי אוספת מפח הזבל ומחביאה", היא נזכרת. "לאורך השנה הייתי אוספת את הבדים, גוזרת את הכפתורים, וחודש לפני פורים מוציאה הכול ותופרת לעצמי תחפושת. כולם פרגנו ליצירתיות. הייתי תופרת ביד שעות, בלי ללמוד בצורה פורמלית, כסוג של תרפיה. גם היום כשאני תופרת על מכונת תפירה זו תרפיה, כמו ציוץ ציפורים שמרגיע אותי".
"הייתי ילד נשי מאוד ולבשתי את השמלות של האחיות שלי. כשאמרו לי 'לא', לא הבנתי למה אסור, למה אני לא יכולה ללבוש שמלה", היא ממשיכה. "כילד הבנתי מהר מאוד שאני חריגה ו'זכיתי' לקריאות גנאי כמו הומו, קוקסינל, הקללות הידועות. אבל לא היה לי אכפת כי הסביבה הקרובה והמשפחה חיזקו אותי, אמרו לי שהכול בסדר. לא מזמן התראיינתי עם אחותי לתוכנית בערוץ הילדים ושאלו אותה אם היא זוכרת שחוויתי קושי כילד. היא ענתה שאף פעם לא התלוננתי ואמרתי שרע לי, קשה לי, הרביצו לי. אז קראו לי הומו, בתוך תוכי ידעתי שאני הומו מגיל אפס, אז מה הביג דיל?"
זה לא ביג דיל אם הסביבה משדרת לך שזה בסדר.
"לא באתי מבית שמחאו לי כפיים על זה שלבשתי שמלות. גדלתי בבית שזה לא בסדר וזה לא נכון, אבל אפשרו לי. אימא שלי תמיד אמרה: 'לך אני לא דואגת. מה שתרצי בחיים, את תשיגי'", היא אומרת כשהיא נאבקת בדמעות שמאיימות לחרב את האיפור, "ובאותו רגע בחרתי לא להתקרבן בחיים. פונים אליי לייעוץ הורים עם ילדים על הרצף המגדרי. ראשית, חשוב לתת אהבה כללית כמו לכל ילד. שנית, אני ממליצה שיפתחו אצל הילדים תחביבים אמנותיים, וכשהם יגדלו הם כבר יקבלו החלטות בעצמם. אי-אפשר לשנות ילד קוויר או טרנסג'נדר. ובכלל, אני ממליצה להימנע מהגדרות ותבניות. אני לא מגדירה את עצמי - לא כאישה, לא כטרנסג'נדרית, לא כגבר. יש ימים שאני יכולה להיות מחוברת לצד הנשי ויש ימים שלצד הגברי, למרות שזה עוד לא קרה", היא צוחקת.
מה עם ילדים משלך?
"בעלי ואני מאוד רוצים לאמץ בעתיד ילד שנזרק מהבית, להיות לו למשפחה. יש ילדים מדהימים שנמסרים לאימוץ, ולמרות שאומרים שהם בעייתיים או מגיעים עם מטענים רגשיים – נתמודד".
14 צפייה בגלריה
"אני אוהבת להתלבש מוגזם בהופעות, כי האישיות שלי לא מוגזמת". קיי לונג עם נועה קירל
(צילום פרטי)
בניגוד למלכות דראג אחרות, הגובה של קיי לונג הוא הקלף החזק שלה. אי-אפשר שלא להבחין בה. הילד שנאלץ לא פעם לשחק כדורסל עם החברים לכיתה בזכות היתרון הפיזיולוגי, העדיף להוסיף לעצמו עוד כמה סנטימטרים בכל פעם עם נעלי עקב גבוהות. גם היום, כשהיא יוצאת להופיע או מגיעה לאירועי אופנה, נשיקה על הלחי לאדם ממוצע הופכת למשימה מורכבת עבור מי שמוסיפה לעצמה עקבים בגובה 18 סנטימטרים. "מגיל צעיר הבנתי שהגובה שלי הוא נכס", היא מודה. "כשהתחלתי להופיע תמיד אמרו לי: 'אם היית יותר נמוכה, היית אישה מושלמת' אבל אני מושלמת גם ככה. אני אישה בגובה שני מטרים וזה מה שמיוחד בי".
כי את נראית אישה לא אנושית, ביונית, גדולה מהחיים.
"זה המודל! אישה לא אידיאלית לכאורה, אלא פנטזיה, אישה עם בונוס. אני חיה מפנטזיות כל החיים. כל הלוקים המוגזמים שאני לובשת מטעינים אותי בכוח. בכלל, אני חושבת שאנשים לוקחים את האופנה יותר מדי ברצינות, והם צריכים להירגע ולהבין שאפשר להתייחס לזה גם בהומור ובקלילות. אני אוהבת להתלבש מוגזם בהופעות, כי האישיות שלי לא מוגזמת. אנשים חושבים שהם ייכנסו אליי הביתה וימצאו בית ורוד עם קירות מכוסים נוצות ופאייטים, אבל הבית לבן ונקי. גם ביום-יום אני לובשת בעיקר שחור, וכשאני מופיעה זה כל הצבעים האחרים".
14 צפייה בגלריה
"זכיתי בתואר הדראג קווין של השנה ברצף ב-2011, 2012 ו-2013, ושנה אחר כך ביטלו את התחרות"
(צילום: ענבל מרמרי)
מאיפה הרעיונות לתלבושות שלך?
"אלו תמיד הפנטזיות שלי, כשהדגש הוא טוטאל לוק שלם. במשך שנים לעגו לי בהשקות, אבל הייתי שלמה עם עצמי כך שלא היה לי אכפת. הרגשתי שחושבים שאני מטורללת, אבל אני רואה בזה טרלול חיובי. לעולם לא אתן לאף אחד לשנות אותי. בסופו של דבר, מינפתי את זה למי שאני. כולם יודעים שאם קיי מגיעה להופעה, קבלת פנים, אירוע אופנה – הם יקבלו שואו. בשבוע האופנה האחרון התאכזבתי לראות שאנשים מפחדים להתלבש ולוקחים את עצמם ברצינות תהומית. כל הזמן שואלים אותי, 'לא חם לך? לא מציק לך?' לא. כשאדם מרגיש בנוח עם עצמו, לא חם לו. וגם אם חם, אז קצת חם".
את מעצבת תלבושות לבמה, בין אם זה לעצמך, לכוכבות או לחברות מסחריות. לא מעניין אותך לעשות קז'ואל?
"זה לא מעניין אותי. גם כשלמדתי במחלקה לאופנה בשנקר ניסו לומר לי להפסיק לעצב מוגזם, אבל אפילו כשעיצבתי חולצת טי היא הייתה משובצת אבני סברובסקי".
14 צפייה בגלריה
"כשהתחלתי להופיע אמרו לי: 'אם היית יותר נמוכה, היית אישה מושלמת' אבל אני מושלמת גם ככה"
(צילום: ענבל מרמרי)
איפה את קונה בגדים ביום-יום?
"אני תופרת לעצמי את רוב הדברים, אבל קונה גם בזארה וב-H&M. בעיקר בחו"ל, כי שם יש בגדים שמתאימים לנשים גבוהות".
יש לך פריטים "גבריים" במלתחה?
"מה זה גברי ומה זה נשי? לבגדים אין מגדר. אבל לשאלתך, אין לי מכנסי ג'ינס, חליפה גברית או פריטי לבוש גבריים. אולי איזו חולצת טי שקיבלתי במתנה".
"עדיין יש דראגפוביה והומופוביה במרחב הציבורי"
דירתה בשכונת נווה צדק בתל אביב, בבניין שקט באחד הרחובות הפנימיים של השכונה היוקרתית, היא בדיוק ההפך מהדמות הצבעונית שלה: צנועה, פרקטית, בוהקת מלובן. רק חדר צידי מאחורי דלת סגורה מסגיר את השיגעונות העיצוביים שלה, מחסן ענקי של פאות, תלבושות, בדים ופאייטים, מגרש משחקים שבו היא שולטת. על בעלה, שאותו הכירה עוד בבאר שבע לפני שעברו לעיר הגדולה, היא ממעטת במילים. אפילו תמונה משותפת שלהם לא תלויה על הקירות או על המקרר, שם אפשר למצוא זוג כרטיסים להופעה עתידית של חוה אלברשטיין, הגורמים לאורחים להתחיל לזמזם את המילים היפות של רחל שפירא ל"שיר תשרי".
14 צפייה בגלריה
"אנשים חושבים שימצאו בית ורוד עם קירות מכוסים נוצות ופאייטים, אבל הבית לבן ונקי"
(צילום: ענבל מרמרי)
"אני אדם מאוד פרטי", היא אומרת, "ויודעים רק את מה שאני רוצה שיראו. אין לי עניין להביא לכותרות את מערכת היחסים עם בעלי. זאת גם בחירה שלו. הוא לא מגיע איתי למסיבות ולאירועים. הוא היה פעם אחת במסיבה כדי לראות במה מדובר, וזהו. חשוב לי לעשות הפרדה בין החיים הפרטיים שלי לציבוריים".
התחתנתם?
"לא חתונה, אבל יש בינינו הסכם חוזי. אני מאמינה שכדי להחזיק הרבה שנים יחד, חייב להיות חופש ועניין. זוגיות זאת עבודה. אני מסתכלת על זה כמשרה נוספת".
מה חשבת על החתונה ההומואית ב"חתונה ממבט ראשון"?
"זה מדהים! אני גם מכירה את מתן, שכנער היה מגיע למסיבות. בחור מהמם".
נשמעה ביקורת מוצדקת על הייצוג ההטרו-נורמטיבי הקל לעיכול של שניהם. לא היו מלהקים הומו נשי, למשל.
"אני חושבת שבשלב הבא צריך בתוכנית חתונה בין גבר לאישה טרנסית, וזה יהיה קשה. כי כמה גברים ירצו לחשוף שהם נמשכים לטרנסיות?"
או לדראגיסטיות. יש דראגפוביה בקהילה?
"לצערי, הרבה אנשים מהקהילה לא היו מנהלים מערכות יחסים עם הומו שעושה דראג, כי זה נחשב נשי. אני לא בסיטואציה הזאת כי אני נשואה, אבל זה מחריד בעיניי. מצד שני, יש מלכות דראג שיש להן זוגיות ואני מכירה שתי מלכות דראג שהיו זוג. ועדיין, צריך לומר שיש דראגפוביה והומופוביה במרחב הציבורי. אני זוכה להמון אהבה בחיים שלי ובוחרת להתמקד בזה, לראות את הדברים הטובים. בעלי הוא זה שקורא את הטוקבקים".
14 צפייה בגלריה
"יש ימים שאני יכולה להיות מחוברת לצד הנשי ויש ימים שלצד הגברי, למרות שזה עוד לא קרה"
(צילום: ענבל מרמרי)
לאחרונה פורסם כי עובדים על גרסה ישראלית לתוכנית "המרוץ לדראג של רו פול". 25 שנה אחרי "בנות פסיה" בערוץ הראשון – ישראל בנויה לתוכנית הזו?
"לא יהיה פשוט להביא את זה, אבל הלוואי שזה יקרה. אני אשמח להנחות או להיות שופטת. דיברו איתי וזה כל כך בחיתולים, שאין טעם להיכנס לזה. התוכנית הזו הביאה את הדראג למקום טלוויזיוני בלב המיינסטרים".
גם בארץ דראג הוא מיינסטרים. את, למשל, מופיעה במסיבות רווקות.
"כן, אבל לא בזכות התוכנית. הכול תלוי היכן תשודר התוכנית: בערוצי נישה או בערוצים המסחריים. הקהל הישראלי מאוד קשה, מאוד מקובע, ואם זה ישודר בקשת או ברשת, אני מורידה את הכובע בפני מי שיצליח לעשות את זה ומאחלת להם רייטינג מטורף".
למה, לדעתך, דראג הפך פתאום לסופר-פופולרי?
"הרשתות והמדיה, כמובן. אבל זה לא משהו פתאומי. הופעתי בקאמרי בהצגה 'דבר מצחיק קרה' שביים עמרי ניצן, בתוכנית הריאליטי 'פעם בחיים' ב-yes, הייתי מהחלוצות של מסיבות הרווקות, תמיד עבדתי ועשיתי דברים. אתה יודע מה זה שבנות מכל הארץ, במיוחד מהפריפריה, פוגשות מלכת דראג פנים מול פנים? זה עושה לנו שירות מדהים. הן מבינות שמעבר לטררם יש בן אדם".
איך מתחזקים את כל הדמות הזאת?
"אני משקיעה בזה את כל חיי, כל מה שיש לי. החשיבה היא הדבר הכי מסובך: איך להתפתח, איך להתעדכן, איך להמציא את עצמך בכל מופע. זה מאוד חשוב, במיוחד בעולם שלנו, שבו כל אחת שיש לה שני לייקים חושבת שהיא כוכבת. אבל אני ממשיכה להופיע כי אני נהנית מהפידבק שאני מקבלת מהקהל, אנשים מחייכים ושמחים וזה סיפוק אדיר. יש יותר אושר מזה?"
ומה מצאנו בארונה?
"כתר הזכייה שלי כדראג קווין בתחרות חיי הלילה של תל אביב. זכיתי ברצף בשנים 2011, 2012 ו-2013 (על השידה בסלון מונחים שלושתם, א"י) ושנה אחר כך ביטלו את התחרות, כך שהכתר לא עבר לאף אחת ונותר אצלי".
"אלו נעלי הופעה שלי במידה 45 ובגובה 15 סנטימטרים, והם הנמוכים בארון. הכי גבוהים שיש לי הם 22 סנטימטרים. עם עקבים נמוכים אני בבית. נעלי עקב זה הדבר הכי חשוב. כשאני עולה על עקבים, אני נכנסת לדמות. ההופעה מתחילה בנעליים, ואני לא מבינה איך נשים הולכות על שטוח. מבחינתי, אישה בלי נעלי עקב זו לא אישה!"
"זה ז'קט שעיצבתי לנטע ברזילי, שבו ניסיתי לדמות נוצות כדי לא לפגוע בבעלי חיים. ייצרתי אותו בבנגקוק, שם יש לי מתפרה כשאני נדרשת לייצר להפקות גדולות. לצערי, אחרי שייצרתי אותו גיליתי שהמפעל העתיק אותו".
