דגל בריטניה ירד היום לחצי תורן, עם היוודע דבר מותה של המלכה אליזבת השנייה בגיל 96. בכך ייפתחו עשרה ימי אבל בממלכה המאוחדת. ביום העשירי למותה תתקיים לוויה ממלכתית במנזר וסטמינסטר והמלכה תיקבר בכנסיית המלך ג'ורג' השישי של ווינדזור. בנה הבכור צ'ארלס צפוי להתמנות למלך בריטניה.
מאז התיישבה על כס המלוכה בשנת 1952 לאחר מותו של אביה, עיני כל העולם נישאו אל המלכה הצעירה, שנדרשה להתאים את עצמה ואת סגנון הלבוש שלה למציאות חדשה. בסרט התיעודי "איך להתלבש כמו נסיכה, סודות אופנה מלכותיים", שבחן את המלתחה של נשות משפחת המלוכה הבריטית, אמרה העיתונאית והסופרת קייטי ניקול ממגזין "וניטי פייר" כי "כשאת במקום שאינך יכולה להשמיע את קולך – את משתמשת בבגדים שלך. בנות ארמון המלוכה אולי אינן אומרות דבר, אבל מה שהן לובשות שווה אלף מילים. בגדים משמשים להעברת מסר".
את השיעור הזה למדה אליזבת כבר כנסיכה צעירה, כשנדרשה להרכיב סגנון ששיקף לא פעם את מצב האומה. שמלת הכלה שלה לחתונה עם הנסיך פיליפ בנובמבר 1947, זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, עוצבה על ידי נורמן הרטנל והייתה עשויה מבד סאטן דושז, שנרכש עם שוברי קצבה כמו כלות אחרות באותה תקופה. לאורך השנים התפתחה המלתחה שלה עם התמורות והשינויים בעולם, אך מאז שנות ה-70 אפשר לראות כי הקפידה על סגנון אחיד: מעיל צמר שמסתיים מתחת לקו הברכיים וכובע בצבע תואם, כסיות המכסות את ידיה, תיק ונעליים מעור בצבע שחור.
המראה העקבי הזה הורכב עבורה לאורך השנים על ידי מעצביה הפרטיים: הארדי איימס, איאן תומאס, נורמן הרטנל, סטיוארט פרווין ואנג'לה קלי, שהייתה אחראית על המלתחה של המלכה בשני העשורים האחרונים, כולל עיצוב הכובעים התואמים.
14 צפייה בגלריה
סגנון נצחי, סמל ליציבות, ביטחון ומסורת שאינה ניתנת לערעור. 2016
(צילום: Getty Images)
כמונרך בעל השלטון הארוך ביותר של בריטניה, אליזבת השנייה סיפקה לא מעט השראה לעולם האופנה – מסגנון המטפחות הפרחוניות שהקפידה לעטות על ראשה בנסיעותיה לכפר ואשר זכו לפרשנויות של מעצבים רבים, ועד השתתפותה בשבוע האופנה של לונדון לראשונה לפני כשלוש שנים. עם זאת, תרומתה הגדולה ביותר הייתה באחידות הופעותיה, ששידרו סגנון נצחי, סמל ליציבות, ביטחון ומסורת שאינה ניתנת לערעור. סגנון דומה אומץ בשנים האחרונות גם על ידי קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל, שלא נפרדה ממקטורנים בצבעוניות אחידה.
הבחירה בצבעוניות בולטת, עזה ובוהקת כמו אדום אש, ורוד פוקסיה וטורקיז, נבעה מטעם אישי, אך גם טומנת בחובה יסוד ציבורי: הבלטה. צבעים אלו סייעו להבליט את המלכה אליזבת השנייה באירועים רבי משתתפים ובעיני נתיניה.
מלבד נאמנות לסטים של צבעים בולטים וחזקים, היא הקפידה גם על עיצוב אנגלי בלבד. היא מעולם לא לבשה חליפות של שאנל או כריסטיאן דיור הצרפתיים. לעומת זאת, מותגים בריטיים כמו ברברי או פרינגל אוף סקוטלנד זכו להתהדר בחותמת איכות על כך שהם מייצרים עבור הוד רוממותה.
