מעצב האופנה דולב אלרון זכה בחודש שעבר בפרס הגדול בתחרות האופנה היוקרתית Hyères (אייר) שבצרפת. יום למחרת הזכייה, שב לעבודתו כמעצב צעיר במחלקת בגדי הגברים של מותג האופנה השוודי Acne Studios, משתדל לעכל את הפרסום הבינלאומי הגדול שקיבל עם כתבות מפרגנות באתרי אופנה משפיעים כמו זה של ווג אמריקה, WWD ועוד.
כולם ציינו לשבח את עבודתו של הישראלי הצעיר, בוגר המחלקה לאופנה בשנקר, ואת קולקציית בגדי הגברים החכמה שהציג על מסלול אחת התחרויות החשובות בעולם. חברו לכיתה, המעצב טל מסלבי, זכה בציון לשבח – קטגוריה שנפתחה במיוחד עבורו על ידי חבר השופטים, שבראשם עמד ניקולא די פליצ'ה, המנהל האמנותי של בית האופנה Courrèges.
8 צפייה בגלריה
"מאז הזכייה קיבלתי הרבה תמיכה ואהבה מישראלים ויהודים בעולם". דולב אלרון
(צילום: Edouard Richard)
אלרון (28) לא נותן להצלחה להוציא אותו מפוקוס. הוא עם הפנים לתחרות הבאה, שבה יידרש להציג קולקציה בת תריסר דגמים חדשים, גדולה משמעותית מזו שהציג בחודש שעבר. למעט שלושה דגמים חדשים, היא הורכבה מפרויקט הגמר שלו בשנקר, "מערבולת מקרית", מהבולטים בתצוגת המחלקה לשנת 2022.
אלרון הציג אוסף בגדים שפירקו והרכיבו מחדש פריטי מפתח מהמלתחה הגברית, כמו מכנסי ג'ינס עם חמישה כיסים, חולצה מכופתרת וגופייה לבנה, תוך שהוא מטעין אותם באנרגיה חדשה ושאלות על מגדר, קוויריות, ייצוג וארכיטיפים גבריים והיפר-גבריים, לצד רעיונות דה-קונסטרוקטיביסטיים על צורה ותוכן. הייתה זו מלאכת מחשבת בין פריטי לבוש אמנותיים למסחריים, כאלה שניתן היה לחמוד ישירות מהמסלול אל ארון הבגדים.
זכייה בתחרות בינלאומית גדולה היא מקפצה עבור מעצבים צעירים, והתחרות באייר כבר פתחה עבורו דלתות בעולם. לדבריו, העובדה שהוא ישראלי לא עלתה במהלך התחרות או לאחריה באופן שלילי, על אף שהוא עצמו חשש שהמלחמה והיחס כלפי ישראל בעולם עלולים לפגוע בסיכוייו לזכות.
"היו חששות ולכן זה לא היה מובן מאליו שאזכה", הוא אומר בצניעות המלווה אותו לכל אורך השיחה. "מאז הזכייה קיבלתי הרבה תמיכה ואהבה מישראלים ויהודים בעולם. זאת תחרות שנחשבת לגדולה מאוד בצרפת, והרבה יהודים-צרפתים כתבו לי. מרגש אותי לראות שאנשים רוצים לקחת חלק ורוצים לעזור. זה מחמם את הלב".
"מאוד נבהלתי כשהכריזו עליי כזוכה", הוא מספר בריאיון זום מביתו בשטוקהולם, שבה הוא מתגורר בשנה וחצי האחרונות. "האמת שלא חשבתי שאזכה. מבחינתי, עצם ההשתתפות כפיינליסט הייתה כבוד מטורף. קצת מלחיץ שכל העיניים הופנו אליי, וששמים עליך עכשיו את כל הז'יטונים. אבל זה לחץ טוב ואין זמן. כבר התחלתי לעבוד על הקולקציה לשנה הבאה".
לצד פרס כספי נאה בסך 20 אלף אירו, קיבל אלרון חסות מבית האופנה שאנל, שיאפשר לו לעבוד בצמוד לשני אטלייה אמנותיים וחומריים שלהם לטובת הפרויקט. הרומן בין בית היוקרה הצרפתי למעצב הצעיר מישראל החל בעבודה על הקולקציה האחרונה, כאשר כחלק משלבי התחרות הוזמן לעבוד עם מחלקת עיצוב התיקים של המותג ויצר איתם תיק נסיעות מעור. "זאת הייתה חוויה מטורפת", הוא נזכר, "יש שם עשרה חדרים עם פריטי וינטג' ואבות-טיפוס של התיקים האייקוניים של שאנל מכל התקופות".
אלרון אתגר את צוות האומנים המייצרים את תיקי העור, אולם הוא מסביר כי שיתופי הפעולה האלה הם Win-Win לשני הצדדים. "הם יודעים מאוד מה הם עושים, ומאוד טובים במה שהם עושים כבר שנים רבות", הוא אומר. "והם בוחרים לעבוד עם מעצבים צעירים כדי ליצור ולאתגר את עצמם בעיצוב מפתיע שהם טרם עשו בעבר".
"לשנות את המבנה המהותי של הבגד"
נקודת המוצא של אלרון בקולקציה "מערבולת מקרית" הייתה זוג מכנסי ג'ינס – פריט מפתח במלתחה המודרנית, שלרובנו יש לפחות זוג אחד ממנו בארון. באמצעות עבודה בתוכנת פוטושופ הוא יצר עיוות במכנסיים, כמו כיס אחורי שנראה כאילו הוסט בטעות שמאלה, או זוג מכנסיים בעלי שסע קדמי וחיתוכים בקו החגורה שמהם מבצבצים זוג תחתונים לבנים.
8 צפייה בגלריה
"ג'ינס הוא חומר שאני מאוד אוהב, כי יש בו זיכרון, רכות ותנועה, אבל גם נוקשות"
(צילום: מארק מדינה)
"נקודת ההתחלה הייתה ג'ינס, חומר שאני אישית מאוד אוהב, כי יש בו זיכרון, רכות ותנועה, אבל גם נוקשות. העובדה שהוא פריט כל כך מוכר ואוניברסלי מייצרת תחושה של נוחות, וכשמשהו מוכר ויוצר לך תחושה של נוחות, זה בעצם מאפשר לך מקום לשיבוש, להפתעה", הוא מסביר את השפה העיצובית. "כשאתה מצפה למשהו שאתה מאוד מכיר, יש את האפשרות לאלמנט ההפתעה, תחושה שאני מנסה להעביר בבגד".
8 צפייה בגלריה
מכנסיים בעלי שסע קדמי וחיתוכים בקו החגורה שמהם מבצבצים זוג תחתונים לבנים
(צילום: Catwalk Pictures)
יותר משהוא נותן תשובות בריאיון הזה – אלרון מציף שאלות. נושא ההתערבות בפריטים אייקוניים מתוך המלתחה הגברית מציף סוגיות על מעמדו של המעצב כמי שבכוחו לשבש את האופן שבו אנו לובשים בגד. מאידך, בפריטים שכבר הפכו למדים מודרניים, גם הלובש כבר מתערב באופן אקטיבי בבגד, בין אם על ידי קיצורו, הרחבתו וכדומה.
את השיבוש המכוון שמציע אלרון, ניתן להקביל גם לעולם המשובש שבו אנו חיים בשנים האחרונות, בעיקר זה הדיגיטלי. המעצב מנצל את הטכנולוגיה לצרכיו ובוחר "לעוות" את מה שמוכר לנו מבחינה עיצובית – כמו כיסים המוצבים במקומות לא צפויים או בגדים שנראים מעוקמים – ובכך לאתגר את התפיסה המסורתית של הפריט, כמו גם את היחס בין גוף, בגד ותמונה.
8 צפייה בגלריה
"מבחינתי מערכת הלבוש הזו מרפררת לדמותו של ג'ייק ג'ילנהול בסרט 'הר ברוקבק'"
(צילום: שי ארבל)
יחד עם הפרויקט של טל מסלבי, שהציג קולקציית בגדי גברים מבריקה ויוצאת דופן – שני המעצבים הצעירים לא רק שפירקו את המלתחה הגברית, אלא מבקשים להציף ביקורת על גבריות, בטח זו המאצ'ואיסטית שאליה נולדו וגדלו במרחב המיליטריסטי הישראלי. בקולקציה של אלרון, לדוגמה, מופיעה חולצת בוקרים משובצת שפורקה וחוברה מחדש, כך שהיא יוצרת מחשוף גדול באזור הסרעפת והחזה. מבט עליה מעלה תהיות האם אלו הצדדים הסקסיים החדשים של הגוף הגברי, זה שתמיד העדיף לחשוף זרועות ושרירי קיבורת?
"יש כמה אייקונים גבריים, ומבחינתי מערכת הלבוש הזו מרפררת לדמותו של ג'ייק ג'ילנהול בסרט 'הר ברוקבק'", הוא מסביר. "זה מראה כל כך מפורסם עד שהוא הפך לקלישאה. מנגד, לא רציתי ליצור תחפושת, אלא ליצור מוטציה ואבולוציה של הדבר הזה. הרי מה זו אופנה? התפתחות, וגם לבגדים עצמם יש אבולוציה היסטורית. מה שאני מנסה לעשות זה לשנות את המבנה המהותי של הבגד, את איך שהוא באמת בנוי".
"שטוקהולם היא לא בירת אופנה, אבל זה מקום סופר מעניין"
אלרון נולד וגדל ברמת השרון. בזמן שירותו הצבאי כצלם בדובר צה"ל, נחשף במקרה לתצוגת אביב-קיץ 2007 של המעצב הקפריסאי-בריטי חוסיין שאלאיין, הידוע בשפה קונספטואלית. הוא נרשם ללימודי תפירה כדי לחוש את החומר, ובהמשך ניגש למבחני הכניסה למחלקה לאופנה בשנקר. לאורך כל ארבע שנות לימודיו חקר בגדי גברים, תהליך שהגיע לשיאו בפרויקט הגמר שלו.
חודש לאחר שסיים את לימודיו, התמחה במותג האופנה Y/Project בפריז תחת המעצב גלן מרטנז (שפועל גם כמנהל האמנותי של דיזל) ומשם עבר להתמחות בקו הנשים של המותג Acne Studios – בו הוא עובד בשנה וחצי האחרונות במחלקה לאריגים ולבגדי עור בקו הגברים. "זאת מדינה קרה", הוא מחייך מעברו השני של המסך, "אבל זה מקום שמאוד מחובר לטבע. זה שונה מאוד מערים אחרות באירופה, ושטוקהולם היא לא בירת אופנה, אבל זה מקום סופר מעניין".
8 צפייה בגלריה
"קיבלתי הצעות בארץ, אבל היה לי ברור שאני מכוון, לפחות כרגע, לצבור ניסיון תעסוקתי באירופה"
(צילום: שי ארבל)
המעבר לחו"ל היה צעד מתוכנן ולא מקרי. "נלחמתי כדי להגיע להתמחות, ובהתמחות נלחמתי כדי להשיג את העבודה. קיבלתי הצעות בארץ, אבל היה לי ברור שאני מכוון, לפחות כרגע, לצבור ניסיון תעסוקתי באירופה. איזה אפשרויות פתוחות בפני מעצבים צעירים בארץ? להקים מותג? זה הדבר הכי קשה שיש ולכן הרגשתי שאני חייב לצבור ניסיון".
אל מול הרעיונות הקונספטואליים שהוא מפתח, העבודה באקנה מפגישה את אלרון עם הלקוח הסופי – גברים שרוצים בגדים נוחים שיחמיאו להם.
"גברים היום מאוד פתוחים לרעיונות חדשים, וכמעצב חשוב לי לאזן בין מסחריות לחדשנות. גם כשאנחנו עובדים בסטודיו על בגדים שהם לתצוגת האופנה או ללוק-בוק – חשוב לנו שהכול יימכר בסופו של דבר בחנות", הוא אומר. "כל פריט שנעצב, נוצר במטרה שהוא יגיע לייצור, כי בסוף זאת המטרה של חברות אופנה. לא כולן, נכון, תלוי באופי החברה, אבל לא מעניין אותי לעצב ז'קט שנסגר בגב או מכנסיים בלי כיסים. בגד צריך להיות פונקציונלי, ואקנה סטודיוס זו חברה שמוכרת ready to wear. היעד הסופי הוא שאנשים ילבשו את הבגדים האלה".
