"אבי לקח לי ממני את מגזין ווג – אז במקום זאת קראתי אנציקלופדיה". המשפט הזה – גם אם הוא עלול להישמע כמזלזל במגזין ווג, שטובי הכותבים בעולם כתבו בו, כמו הסופר טרומן קפוטה וג'ואן דידיון – מלווה את חשבון האינסטגרם fashion.biologique, שנפתח לפני כשנה על ידי ג'יל שרמן. עמוד האינסטגרם עם 93 אלף עוקבים הוא גלגולו של הבלוג Trend de la Crème שהפעילה שרמן בין השנים 2012-2008 ("הפסקתי לאחר מחלה ממושכת", גילתה לעוקביה בפוסט שפורסם בפברואר אשתקד), ובו השוותה בין דימויים מעולם החי והצומח למערכות לבוש אופנתיות.
בראיון שהעניקה בחודש מרץ לאתר Dazed הסבירה כי המשפט המלווה את חשבון האינסטגרם שלה אינו רק סלוגן שמצלצל טוב לעוקבים ברשתות חברתיות, אלא סדר יום של חינוך אדוק שקיבלה מהוריה, שהובילו אותה להתעניין במדע, טבע ובוטניקה. "כשהייתי בת עשר, אבי ניתק את הטלוויזיה מהחשמל וזרק אותה לפח שמאחורי הבית", סיפרה, "הוא אמר שאנחנו הופכים לזומבים שבוהים במסך, וקרא לנו לצאת החוצה ולחקור. היו לנו בבית את כל הכרכים של 'אנציקלופדיה בריטניקה', אז בערבים הייתי שולפת אחד מהמדף ומתחילה לקרוא במקום לצפות בטלוויזיה, שלמעשה לא היתה לי עד גיל 18".
"אופנה. ביולוגיה" הוא אחד מעמודי האינסטגרם היפים והמרעננים שבפיד. זה אינו עוד עמוד עם משפיענית שמנסה לדחוף לכם תמונות בבגד ים או מוצרים לצריכה, אלא הצצה לדרך שבה הצומח והחי באים לידי ביטוי בתרגום ויזואלי – בין אם כהשראה מודעת או שלא – אצל בתי אופנה ומעצבים כמו פנדי, מארי קטרנזו, מוסקינו, אלכסנדר מקווין, רולאן מורה ואחרים. שרמן אומנם עובדת כפרסומאית, אך תמיד היתה לה תשוקה למדע ואופנה, כמו גם זיכרון נהדר לצורות, טקסטורות ודפוסים – יכולות אשר חיברה יחד ליצירה אחת.
"אני יכולה לראות כמעט באופן מיידי את ההשפעות הטבעיות תוך כדי צפייה בתצוגת אופנה", הוסיפה בראיון לאתר FFW. "ולמרות שחלקם כנראה צירופי מקרים יפים, כיף לחשוב שהטבע מילא תפקיד בהשראה של מעצבים. יש כל כך הרבה השראה בעולם הטבע שרוב האנשים פשוט לא מודעים אליה. אופנה היא אחד מאותם מקומות שבהם לעתים קרובות אתה רואה ביולוגיה ואמנות מתמזגים בהרמוניה מושלמת".
דוגמאות למכביר אפשר ללקט בחשבון האינסטגרם שלה, עם פרשנות שהיא נותנת לכל תמונה המאפשרת גם לחובבי אופנה ללמוד משהו על מיני חיות בטבע, ולהפך. לדוגמה, דג זכר מסוג רוזטייל הלמפון בטה, אחד ממיני דגי לחימה סיאמיים עם זנב ורוד ומפואר, שהזכיר לשרמן שמלת פליסה אקסטרווגנטית של בית האופנה האיטלקי מוסקינו. הדמיון ברור, גם אם מקרי. במקרה אחר הציגה את הצמח האלגנטי קלה לילי הלבן ולצדו שמלה לבנה של מעצב ההוט קוטור הצרפתי רולאן מורה, עם צווארון מפוסל המזכיר את הפריחה של הצמח.
