שלוש עובדות שכדאי לדעת על מעצבת האופנה מעיין ברונפמן: היא בעלת חגורה שחורה בקראטה, כמו יתר בני משפחתה; היא אם לשני ילדים קטנים; ורק בניסיון השלישי שלה התקבלה למחלקה לאופנה בשנקר. אבל אז, למרות שהבשילו עבורה התנאים להגשים את חלומה ללמוד עיצוב אופנה, בחרה ללמוד במחלקה לעיצוב טקסטיל, מהטובות בישראל.
לפני כשנתיים הקימה ברונפמן, 33, את המותג Bow M המתמחה בבגדי ערב קלילים וקז'ואל דה לוקס. במילים אחרות, ברונפמן מציעה בגדי יום וערב ללא ההפרדה או הבדל ניכר ביניהם, בגדים המותאמים למי שרוצה להשקיע כשהיא יוצאת לעבודה במשרד ולשדרג את המראה לקראת הערב באמצעות אביזרים מתאימים, ולהפך – אג'נדה שבשנים האחרונות הפכה לפופולרית אצל מעצבים שרוצים לנגוס בכל העולמות. אבל אז הגיעה הקורונה והשאירה את כולם בבית. גם את ברונפמן.
אחד השינויים המרכזיים שהביא איתו הנגיף עבורה היה העברת הסטודיו לפני ארבעה חודשים מרחוב נחמני במרכז תל אביב לדירת המשפחה במגדל מגורים בתוכנית ל' החדשה. עבור לקוחותיה, מדובר בשדרוג: יחס אישי עם מפגשים פרטיים וחנייה צמודה. חנות רחוב כרגע לא על הכוונת. "אני אוהבת את היחס האישי", מספרת ברונפמן, "כל לקוחה שנכנסת, הופכת לחברה".
שינוי נוסף התגנב גם לעיצוביה. בכל זאת, שמלות ערב זה נחמד, רק שאין בדיוק לאן ללבוש אותן מסגר לסגר. "שאלתי את עצמי האם אני ממשיכה בקו שלי, או שאני עושה חליפות טרנינג כמו כולם", היא אומרת, "הבנתי שלמרות שהסגר האחרון היה קשה לכולם – אנשים צמאים לחזור לשגרה ויש רצון גדול להתלבש".
6 צפייה בגלריה
"יש קושי גדול למצוא בדים, אבל היתרון שלי כמעצבת טקסטיל זה לשים את היד על תרכובות טובות"
(צילום: ליאור קסון)
על הקולבים תלויה קולקציית החורף הנוכחית, הכוללת פריטים כמו מעיל בומבר מניילון בדוגמת קווילט עם שרוולים תפוחים, מוטיב שחוזר בפריטים נוספים, כמו שמלת תחרה שחורה באורך מקסי ושמלת כותנה ארוגה בדוגמת משבצות בשחור ולבן עם צווארון דומיננטי, מהסוג שאפשר לדמיין בו גם את שיינדלה מהמחזה "מירל'ה אפרת" של יעקב גורדין. מדובר אומנם בפריטים בעלי מראה נוכח ודומיננטי, אך ניכר כי הם נינוחים יותר בהשוואה לפריטים שעיצבה בקיץ שעבר, כמו שמלות סטרפלס ממשי טאפט במראה דרמטי, כפי שאפשר לראות, לדוגמה, בהפקת אופנה שאליה הצטלמה השחקנית ריף נאמן.
מראה משוחרר יותר מציעה ברונפמן העונה עם חליפות מכנסיים בצבע ניוד או בדוגמה מנומרת, מהסוג שיתאים למי שרוצה להשקיע עבור בני המשפחה, עבור עצמה או לפגישות בזום. המחירים לא זולים: על חליפות תשלמו 1,300 שקל, שמלות מתחילות ב-700 שקל ומאמירות עד 2,500 שקל. לדבריה, במהלך השנה עשתה הנחות במחירי הקולקציה כדי להתאים את עצמה להלך הרוח העולמי בקורונה. "כולנו בתוך המצב שהקורונה כפתה עלינו וצריך להיות יותר קשוב ללקוחות", היא אומרת. בימים אלו נמכרת הקולקציה בהנחות סוף עונה שהופכות את הפריטים לנגישים יותר.
6 צפייה בגלריה
"כולנו בתוך המצב שהקורונה כפתה עלינו וצריך להיות יותר קשוב ללקוחות"
(צילום: ליאור קסון)
לצד כריות כתפיים הקורצות לשנות ה-80, אחד האלמנטים הבולטים בעיצובי המותג הוא המראה הצנוע, כפי שאפשר לזהות במספר שמלות שעומדות בדקדוקי הצניעות המחמירים. לדוגמה, שמלה שחורה מדגם Louise עם צווארון מעוגל סגור וכריות בכתפיים המוסיפות לה נופך דרמטי. "צניעות היא טעם אישי, ויש לי גם לקוחות מהמגזר הדתי", מודה המעצבת, "התדמיתן שאיתו אני עובדת תמיד שואל אותי אם לא בא לי קצת לפתוח, ואני עונה לו: 'לא, אפשר להיות סקסית גם בבגד סגור'. הבגדים לא פונים לכולן, וטוב לי שכך. זה בוטיק". עם זאת, ברונפמן שיתפה פעולה עם לא מעט משפיעניות רשת בתחום האופנה ומפורסמות כמו קורין גדעון, מור קציר, אתי עובדיה קובו, נסטיה ליסנסקי ולאה שנירר, שלבשו את עיצוביה וחשפו אותה לקהל הרחב.
המותג שהקימה ברונפמן לפני כשנתיים הוא סיבוב שני שלה בתעשיית האופנה. עם סיום לימודיה בשנקר, הקימה יחד עם חברתה שני אנה דהן את מותג שמלות הכלה "מעיין שני", שממשיך כיום בלעדיה. היא היתה אז אמונה על הפן הטקסטילי של המותג, ובין היתר סרגה מספר שמלות כלה. איך מתמודדת מעצבת טקסטיל עם המצאי הזעום של בדים שבו נתקלים מעצבי האופנה המקומיים? "יש קושי גדול למצוא בדים טובים, אבל היתרון שלי כמעצבת טקסטיל זה לשים את היד והדגש על תרכובות בדים טובות. אני בונה את הקולקציה שלי מהבדים, שמשמשים כבסיס לעיצובים".
