האם שיער מתנפנף ברוח הוא מתכון לאושר? עד לא מזמן, נראה היה שזה המסר החד-משמעי של פרסומות למוצרי שיער, שכללו באופן קבוע את השילוש המנצח של חיוך גדול, מאוורר ענק ורעמה שהתנופפה על המסך ברכות מצד לצד. כעת, במותג טיפוח השיער היוקרתי קרסטס החליטו שהגיע הזמן לרדת לשורשי החוויה הנשית. "אישה לא רוצה רק שיער חזק, היא רוצה להיות אישה חזקה", אומרת מנכ"לית המותג רוזה קאריקו באירוע בינלאומי ראשון של קרסטס מאז הקורונה.
כשבחדר הכניסה לאירוע Power Talks מוצגות עבודות דיגיטליות של האמנית הארייט דייווי, שחוקרת נושאים של מגדר ויופי דרך אלטר אגו דיגיטלי שיצרה, קאריקו מתייצבת מול קהל של עיתונאיות ומשפיעניות מרחבי העולם. והיא לא כאן כדי למכור פנטזיות. "עדיין יש פערים בין נשים לגברים", היא אומרת, "עדיין עוצרים אותנו ואנחנו צריכות לשאול את עצמנו מה מונע מאיתנו להגיע למיצוי שלנו".
מורכבות החוויה הנשית עומדת במרכז הדברים של כל מי שעולה על הבמה אחריה, ובהן, בין היתר, דוגמנית-העל אמילי רטאייקאוסקי, הדוגמנית והאקטיביסטית אבוני דיוויס, השחקנית אסתר אסבו ("בית הנייר") והסופרת סטף סוורד וויליאמס, מחברת הספר Fuck Being Humble, שמסבירה בפשטות: "כולנו פוחדים להישמע טיפשים, ולכן אנחנו מקטינים את עצמנו. צריך לעצור את זה. בתור נשים, אנחנו חייבות להאמין שמגיע לנו, לחגוג את עצמנו".
הטיפים שלה הם יותר פרקטיים מרוחניים: לייצר מציאות פיזית על ידי כתיבת מחשבה שלילית על נייר והשלכתו לפח, או יצירת אלבום של "רגעי גאווה" בטלפון ושמירה לתוכו של כל זיכרון בעל משמעות חיובית כדי שיישאר איתנו.
לעומתה, דוגמנית-העל אמילי רטאייקאוסקי, שפרסמה לאחרונה את הספר האישי My Body, עדיין מפלסת לעצמה את הדרך להערכה עצמית. "אני עדיין סובלת מסינדרום המתחזה", היא חוזרת ואומרת, "הלוואי שלא הייתי אדם שצריך פידבקים מהסביבה, אבל אני צריכה".
"כל שנות ה-20 לחיי היו קשות", מסבירה רטאייקאוסקי בת ה-31 כשהיא נשאלת על רגע קשה שחוותה, "התעשייה שאני עובדת בה מאוד קשה מבחינת דחייה. אנשים פשוט אומרים לך: 'לא. את לא'. זה גרם לי להפנים את הדחייה הזו כמשהו אישי ולקח לי זמן להשתחרר ממנה. כשניגשתי לכתוב ספר, המטרה הייתה לחקור את חיי בצורה רעילה – להבין מה אני צריכה לשנות בעצמי ולעשות אחרת, יותר טוב. לאט-לאט, כשחשפתי את עצמי והענשתי את עצמי, הבנתי שאלה חוויות שיותר גדולות ממני. זה גרם לי לחפור עמוק יותר, עזר לי להחלים".
למרות התדמית הנוצצת והבטוחה בעצמה שנשקפת משלל תמונות חושפניות של הדוגמנית שפורסמו לאורך השנים, באירוע בפריז היא מציגה צד פגיע ואינטימי. "כשאת מפורסמת, החיים שלך מחולקים לרגעים קטנים שמוצגים לציבור והרבה פעמים מובנים לא נכון", היא אומרת, "כשכתבתי, הייתי צריכה לדמיין שאף אחד לא יקרא את הספר שלי. כשהתחלתי לייצר דברים שהייתי גאה בהם במציאות, זה עזר לי גם לבנות ביטחון עצמי פנימי".
9 צפייה בגלריה
"התעשייה שאני עובדת בה מאוד קשה מבחינת דחייה". רטאייקאוסקי בגאלה של המטרופוליטן
(צילום: Getty Images)
אחד השינויים בחייה שדחפו אותה קדימה, מספרת רטאייקאוסקי, הוא לידת בנה. "כשאת הופכת לאימא, את לא רוצה להתרחק מהילד שלך, אבל גם מרגישה צורך להגשים את עצמך כדי לתת לו את הדוגמה הזאת. כשאני רחוקה ממנו כמו עכשיו, אני חושבת על זה שתהיה לו אישה רבת-פעלים להסתכל עליה. אבל זה עדיין קשה".
בסופו של דבר, היא אומרת, הדבר המאתגר וההכרחי ביותר הוא להיות כנה עם עצמך. "בתור נשים, צריך ללמוד מי אנחנו ומה אנחנו באמת רוצות, כי אנחנו בונות הרבה חומות גם בתוך עצמנו. לסמוך על האינסטינקטים שלך נשמע דבר בסיסי, אבל זה מאוד מסובך. כנשים, מלמדים אותנו לפקפק באינסטינקטים שלנו. מאז שסיימתי את שנות ה-20 שלי, אני במסע להתחבר אליהם מחדש. לא צריך להתעלם מדעות של אחרים וטוב לקחת עצות מאנשים שסומכים עליהם, אבל צריך ללמוד להקשיב לעצמנו ולגלות מה אנחנו באמת מרגישות".
9 צפייה בגלריה
"דוגמנות, בדומה לעבדות, מבוססת על ניצול של הגוף". אבוני דיוויס באירוע של קרסטס בפריז
(צילום: יחצ)
הפער הגדול בין רגשות לתדמית הוא מרכיב מרכזי גם בחוויה של הדוגמנית, האקטיביסטית והמשוררת אבוני דיוויס. כילדה שגדלה בעוני עם מעברי דירות רבים במדינות שונות בארצות הברית והורים שסבלו מהתמכרויות לסמים, היא מספרת כי למדה להתעלם מהרגשות שלה עצמה. "ילד שגדל בעוני לומד להקטין את עצמו, לבטל את הצרכים שלו בשביל לדאוג לאחרים", היא אומרת בנחרצות. לאחר שהשתתפה בתוכנית America's Next Top Model, עברה לניו יורק במטרה לפתח קריירת דוגמנות וגילתה כי צבע עורה לא מתקבל בשמחה בתעשייה.
"בכל מקום אמרו לי 'לא' וסוכנויות דוגמנות ייצגו רק שתיים-שלוש דוגמניות שחורות. מתוכן, היה מקום לקדם רק אחת. הבהרתי את העור שלי עם איפור והחלקתי את השיער שלי. במשך 24 שנים, האמנתי שהשיער הטבעי שלי עוצר אותי. כשהחלטתי לוותר על העור האפור ולחזור לשיער המתולתל הטבעי שלי, בסוכנות הזהירו שאאבד את כל העבודות והלקוחות שהתעניינו בי. אבל רק אחרי שעשיתי זאת, קיבלתי את הקמפיין הגדול ביותר שלי עד אז, לקלווין קליין. הבנתי שהאמת שלי היא הדבר הנכון לי ולעולם".
כדוגמנית מצליחה, לדיוויס יש לא מעט ביקורת על התעשייה שבתוכה היא פועלת. "דוגמנות, בדומה לעבדות, מבוססת על ניצול של הגוף. בתחילת דרכי כדוגמנית, אימצתי פרסונה סקסית שחילקה את העצמי שלי לשתיים: מי שהופיעה בתמונות ומי שהייתי באמת. אימא שלי השתמשה בגוף שלה כדי לשרוד, ואני השתמשתי בו בדוגמנות וניתקתי אותו מעצמי. אי-אפשר להיות חזקה כשאת מדחיקה את עצמך. מערכת היחסים הכי חשובה שלך היא עם עצמך. בפעם הראשונה ב-400 שנה, הגוף שלי לא מגדיר את הערך שלי".
"יש הרבה מכשולים בדרכנו, אבל יש אחד פנימי שאנחנו יכולות להתגבר עליו בעצמנו: ביטחון", מסכמת רוזה קאריקו, "מחקרים מראים כי יש פער גדול בין נשים לגברים בנושא הביטחון העצמי, ולפער הזה יש השפעה עצומה בכל התחומים ובמיוחד כשנכנסים לשוק העבודה. אם נשים חוששות לדרוש דברים, הן לא יקבלו אותם. ביטחון זה לא משהו שנולדים איתו, זה משהו שלומדים וגדלים לתוכו". ויש לה גם דרך מעשית לפעול למען צמצום הפער בביטחון העצמי בין נשים לגברים: תוכנית מנטורינג של נשים לנשים, שתתחיל בינואר 2023 בארצות הברית ותתפתח לשאר מדינות העולם.
לאורך יום שלם של שיחות והרצאות, מוצרי השיער החדשים שמשיק המותג על מרכיביהם השונים והתוצאות המרהיבות שהם מבטיחים לא זוכים אפילו לאזכור במשפט אחד. אין ספק שנשים רבות, אם לא כולן, חושקות בשיער יפה ומטופח, אבל דווקא הקשיים הם אלה שזוכים לזרקור הפעם. אם נעצום מולם את העיניים, איך נצליח אי פעם להתגבר עליהם?
כמה שעות מאוחר יותר, האחווה הנשית זוכה באותו ערב לחגיגה נוצצת במסיבת דיסקו עתירת פאייטים על גג מרכז פומפידו. המשפיעניות הישראליות שמייצגות את קרסטס באירוע, נטע צ'רנר והטרנדולוגית שני פדר, מתחברות במהרה עם הקולגות שלהן לאינסטגרם מהולנד, בלגיה, יוון, טורקיה, גרמניה ותאילנד ומצטלמות יחד. גם כוכבות הבוקר עוטות על עצמן נוצצים ומתייצבות על רחבת הריקודים. אתגרים רבים עוד עומדים בפני כולן, אבל כפי שאמרה סוורד וויליאמס: עכשיו זה הזמן לרגע של גאווה.
- הכותבת הייתה אורחת קרסטס באירוע בפריז
