דנה וקסלר-ספקטור (60), מלכת היופי של ישראל לשנת 1981, בלוגרית אופנה ולייף סטייל, אמא של קורל (34), שון (32), רומי וניל (תאומים בני 29) וסבתא לאריה (6) ותור (4)
צפו: סודות היופי של דנה וקסלר-ספקטור מול המראה
(צילום: טל שחר)
דנה וקסלר-ספקטור, איך הכול התחיל?
"הייתי נערה מאוד גבוהה ומאוד רזה. אמא שלי הרגישה שאני טיפה מאבדת את הביטחון, והיא חשבה שכדאי לי ללכת לחוג הדוגמנות של חניתה צנטנר – לא כדי להיות דוגמנית, כי אני באה ממשפחה של רופאים, אלא כדי שאהיה גאה בגובה שלי ואלך בביטחון. הייתי הכי לא קשורה לעולם הזה. זה היה במקום ללכת לפסיכולוג. היינו משפחה רומנית קלאסית, הוריי רצו שאהיה רופאה או עורכת דין, משהו הגון ורציני. הלכנו לחוג הדוגמנות ב-1981, שהיה אז במועדון 'לאשה'. הייתי בת 16 ואמא שלי שאלה אם אוכל להצטרף. חניתה אמרה לה: 'הילדה מאוד יפה' והציעה שאצטרף לתחרות מלכת היופי, שכבר הייתה בשלב מיון המועמדות הסופיות. היא אמרה שאני יכולה להתאים ולהיכנס ישר לרשימה הסופית. הייתי הכי לא קשורה – תלמידה טובה וחנונית מגבעתיים, לא מתאפרת ולא כלום. אמא שלי דיברה עם חניתה ואמרה לה שהיא מסכימה שאלך לתחרות רק אם היא חושבת שיש לי סיכוי לזכות במשהו. חניתה ענתה שיש לי סיכוי טוב, אז החלטנו שכן. נכנסתי ישר לתחרות והייתי בין 20 הסופיות. הייתה חוויה מהממת ונהניתי מכל רגע, ובסוף להפתעתי גם זכיתי".
8 צפייה בגלריה
"הייתי הכי לא קשורה – תלמידה טובה וחנונית מגבעתיים". בתחרות מלכת היופי ב-1981
(צילום: שאול גולן)
באמת לא חשבת שיש לך סיכוי?
"לקראת הסוף, הרגשתי משהו. גם מעצבת השיער ז'קלין ליכטנשטיין ז"ל, שהייתה מנותני החסות לתחרות, הכניסה לי לראש שיש לי סיכוי. זה היה מאוד נחמד שיצאתי בסוף המלכה. זה שינה לי את כל הביטחון העצמי. גדעון אוברזון לקח אותי תחת חסותו ועבדתי איתו צמוד. אחר כך גם עם גוטקס. ישר הגעתי לטופ, כי באמת התאמתי. הייתי רזה טבעית כמו אוליב, בגובה של 181 סנטימטרים, והכול הלך לי מאוד בקלות. אם הייתי צריכה להתאמץ בשביל זה, לא הייתי מצליחה, כי אין לי מרפקים. הצלחתי, כי הכול היה נוח ומרופד כזה".
אז אמא שלך השיגה את מטרתה?
"לגמרי".
היית גם המלכה הצעירה ביותר בכל ההיסטוריה של מלכות היופי. נבחרת לתואר בגיל 16.
"נכון. הם מאוד דאגו בגלל הגיל הצעיר שלי, כי לתחרות בחו"ל הייתי צריכה להיות בת 17. זה גיל המינימום. אבל עד התחרות בחו"ל כבר מלאו לי 17. אחר כך הם שינו את גיל המינימום להשתתפות בתחרות בארץ גם ל-17. התואר מלכת היופי פתח לי את עולם הדוגמנות. מאוד נהניתי מהכול. בזמנו הכול היה מאוד תמים. כל הצלמים שעבדתי איתם היו מקסימים. אף פעם לא הציעו לי הצעות מגונות. זה היה כמו משפחה. גם 'לאשה' ו'ידיעות אחרונות' היו מקסימים איתי. זה היה כמו בית וחוויה מאוד טובה. פעם להיות מלכת יופי היה מאוד יוקרתי. זה הדבר היחיד שהיה. אבל תמיד הייתי עם הרגליים על הקרקע. כמה ימים אחרי התחרות, כבר חזרתי ללימודים בכיתה י"א. אל הדוגמנות התייחסתי כעבודה, אבל גם מאוד התפרסמתי. הייתי עושה לפעמים חמש תצוגות ביום. אז תצוגות היו עניין מרכזי. עשיתי יחסית לאז המון כסף. גם קניתי לי אוטו, כי הייתי בין מלכות היופי שלא קיבלו אוטו. קיבלתי רק אופניים. המלכות לפניי ואחריי קיבלו אוטו. כנראה שבשנה שלי לא היה ספונסר לאוטו".
8 צפייה בגלריה
"אני מאמינה שבן אדם שמרגיש טוב עם המראה שלו – זה מקרין החוצה". דנה וקסלר-ספקטור בביתה
(צילום: טל שחר)
בשירות הצבאי שלך היית הרל"שית של אהוד ברק.
"נכון. הוא היה אז ראש אגף תכנון".
השמועה הייתה אז שצה"ל משבץ ללשכות את החיילות הכי יפות, זה נכון?
"ככה באמת אמרו, שלוקחים לתפקיד את הכי יפות. לא הייתה לי יד בדבר. זה היה לי נוח, כי עבדתי במשמרות ויכולתי להמשיך לדגמן באישור הצבא".
איך היה לשרת תחת פיקודו של אהוד ברק?
"הוא היה מאוד ענייני וקורקטי. הוא לא היה איש של סמול-טוק, לא מסתחבק. אבל הוא בן אדם מבריק וגאון. אני זוכרת אותו צועד במהירות כל הדרך ללשכה שלו ומחלק הוראות".
"ישר אחרי הצבא, נסעתי לפריז ורצו להחתים אותי. בדיוק באותו זמן הכרתי את מי שהיום הוא בעלי. הייתי צריכה להחליט מה אני רוצה ובחרתי בנישואים ובהקמת משפחה. אני לא מצטערת על הבחירה, אבל תמיד חושבת מה היה אילו. לפעמים מתחשק לי לדעת אם הייתי מצליחה או לא"
התנסית גם בעבודה בחו"ל?
"ישר אחרי הצבא, נסעתי לפריז ורצו להחתים אותי. בדיוק באותו זמן הכרתי את מי שהיום הוא בעלי. נסעתי כדי לראות מה, מו, מי. חזרתי הביתה לארוז את הפקלאות ולעבור לפריז, ואז התעמק הקשר. הייתי צריכה להחליט מה אני רוצה ובחרתי בנישואים ובהקמת משפחה. הוא כבר היה איש עסקים והיה בוגר יותר, למרות שהוא גדול ממני רק בשלוש שנים. אני לא מצטערת על הבחירה, אבל תמיד חושבת מה היה אילו. לפעמים מתחשק לי לדעת אם הייתי מצליחה או לא. אני משתעשעת לפעמים ברעיון. חזרתי לארץ ולמדתי באוניברסיטה פסיכולוגיה ו-B.A כללי. לא המשכתי לתואר שני. המשכתי לדגמן כל הזמן עד הילד השני ואז פרשתי, כי עבודת הדוגמנות והתצוגות היו בערב וזה לא התאים לי. התצוגות היו מהות הדוגמנות אז. אי אפשר לעזוב בעל וילדים, ולחזור ב-12 בלילה".
כך הפכת לאמא במשרה מלאה?
"נהניתי מכל רגע. הם נולדו בגילאים מאוד קרובים. כשקורל הייתה בת חמש, כבר היו לי ארבעה ילדים בבית. הייתי הולכת איתם עם עגלול. גרנו אז בסביון והייתי מאוד אמא, כל הזמן עם הילדים. הייתה לי עזרה, אבל הייתי אמא במשרה מלאה. עזבנו את סביון, כי שם בגינה הייתי תמיד רק אני וכל הפיליפיניות. זה היה סיוט. לא היו אימהות אחרות בגינה, רק מטפלות. עברנו לגור באפקה וכאן גיליתי שיש עוד אימהות".
יש לך עכשיו גם שני נכדים. איזו סבתא את?
"הייתי סבתא מאוד סבתא, כי הם גרו פה עד לפני שנה, במרחק של חמש דקות. הייתי לוקחת אותם יום בשבוע מהגנים ומחזירה אותם אחרי מקלחות וארוחת ערב. אבל הם עברו לגור בבנימינה והם מאוד מאושרים שם. קורל, הבת שלי, היא רופאת משפחה ואמא מדהימה. בסופי שבוע אנחנו תמיד מתראים. עכשיו גם ניל התחתן ורומי תתחתן בשנה הבאה. רק לשון יש זמן. אבל זה כבר החיים שלהם. אני לא מתערבת ולא לוחצת. צריך לדעת לשחרר".
8 צפייה בגלריה
"היום לא צריך להיות בת 60 ולהיראות כמו דודה. זה עניין של סטייל". וקסלר-ספקטור בביתה
(צילום: טל שחר)
עד כמה את מעורבת במותג האופנה של רומי ושון, דה רוקוקו?
"בהתחלה זה נולד כסוג של ייבוא. רומי ואני היינו נוסעות יחד ובוחרות את הקולקציות. זה התחיל פה אצלנו בבית במרתף. ואז הגיעה הקורונה, ורומי הבינה שאם היא לא תעצב ותייצר – לא יהיה עסק. ככה היא התחילה לעצב וזה נמשך עד היום. שון הצטרף אליה לעסק. הוא למד הנדסת תעשייה וניהול, והוא אחראי על כל הצד הפיננסי. יש להם בניין בנווה צדק, שהוא גם המשרדים וגם חנות למטה, והם פתחו גם חנות בקניון רמת אביב. עכשיו הם פוזלים לניו יורק וחושבים או לפתוח חנות או למכור בבוטיקים מאוד יוקרתיים".
חגגת לאחרונה יום הולדת 60. איך ההרגשה?
"אני אומרת '60? שששששש...' לא קל לי עם המספר הזה. בואו נגיד את האמת. אם אני חושבת על זה, זה באסה. שני שליש עברו. מאז גיל 50, דברים מתחילים להשתנות. כל מיני מדדים כמו סוכר וכולסטרול פתאום נהיו שונים, למרות שאני אוכלת אותו דבר ומתעמלת והכול. צריך יותר לשים לב. אני משתתפת בקבוצת מחקר של פרופ' ציפי שטראוס בנושא אריכות ימים – איך לחיות באיכות ובאריכות ימים. כל התחום הזה מאוד מעניין אותי. הם עושים שם את כל הבדיקות ונותנים לך כל מיני המלצות לשיפור, כדי שהחיים יהיו יותר איכותיים. למשל, לאחרונה הם אמרו לי שאני צריכה להעלות את מסת השריר שלי. כל החיים אני מתעמלת, אבל מתברר שיוגה ופילאטיס זה לא מספיק ומגיל מסוים צריך להוסיף גם אימוני כוח. זה מאוד חשוב גם למדדים של הכולסטרול והסוכר, וגם לעצמות".
"קשה להתבגר, כי תמיד נחשבתי להכי יפה והכי מהממת. הייתי הולכת בים עם ביקיני ולא היה מישהו שלא היה מסתכל. היום, למרות שאני מרגישה שיחסית לגילי אני נראית טוב ובאמת שאני לא מחפשת מחמאות – אבל אין מה לעשות, העור כבר לא אותו דבר. משנה לשנה, אני הולכת פחות עם מיני. גופיות אני עדיין לובשת, אבל אני יודעת שבעוד כמה שנים אוריד גם אותן. ביקיני אני עדיין לובשת. אני לגמרי חושבת שצריך להתלבש לפי הגיל"
לאישה יפה קשה יותר להתבגר?
"קודם כל, כן. יותר קשה להתבגר, כי תמיד נחשבתי להכי יפה והכי מהממת. הייתי הולכת בים עם ביקיני ולא היה מישהו שלא היה מסתכל. היום, למרות שאני מרגישה שיחסית לגילי אני נראית טוב ובאמת שאני לא מחפשת מחמאות – אבל אין מה לעשות, העור כבר לא אותו דבר. כמה שלא תהיי רזה וחטובה ותשמרי, העור משתנה ויש סוג של נפילה. משנה לשנה, אני הולכת פחות עם מיני. גופיות אני עדיין לובשת, אבל אני יודעת שבעוד כמה שנים אוריד גם אותן. ביקיני אני עדיין לובשת. אני לגמרי חושבת שצריך להתלבש לפי הגיל. אני לא אוהבת חולצות בטן אחרי גיל מסוים, גם בלי קשר למראה של זה. אני רואה הרבה נשים סביב 60-50 שמתלבשות בלוקים חתיכיים וצעירים, שכן מתאימים לגיל. היום לא צריך להיות בת 60 ולהיראות כמו דודה. זה עניין של סטייל".
יש לך גם בלוג אופנה.
"הבלוג התחיל כשרציתי לפרסם את דה רוקוקו ואת רומי. הוא רק באינסטגרם. הנשים שעוקבות אחריי כותבות לי שהן שואבות השראה בקטע של הלייף סטייל, הספורט, הבריאות והמשפחתיות. זה מאוד אני שם. אני לא משתמשת בפילטרים. נכון, תמיד אצטלם באור מחמיא, אבל לעולם לא אשים פילטרים, כי אני לא רוצה ללכת בסופר ושיגידו עליי 'אה, זאת היא, ככה היא נראית'. אני מעדיפה שיגידו שאני נראית טוב כמו באינסטגרם. אני לא רוצה להשלות אף אחד. זה מאוד חורה לי. אפשר להצטלם יפה ולבחור תמונה יפה, אבל לטשטש את הגוף, להצר ולעשות פוטושופ – לזה אני לא מוכנה.
"אני גם מרגילה את עצמי שצריך להשלים עם מה שיש. אני כן אעשה ספורט, אשן טוב ואשמור על עצמי. אבל עדיין יש דברים בגיל, שצריך לקבל אותם. הכי מבאס ששני שליש כבר חלפו, כי בסך הכול זה כיף להיות בחיים האלה. אבל אני לא חושבת על זה כל היום. פעם בגיל 60 זה היה נגמר. היום עם תזונה טובה ואורח חיים בריא, אפשר להיראות טוב. אני גם בן אדם מאוד רגוע, וזה טוב. אני מאוד אוהבת חיות. יש בי הרבה תמימות של ילדה. אני יכולה להתרגש מאוד מחיה או מפרחים יפים. התנדבתי במשך הרבה שנים בכלבייה של תל אביב. זה היה היום המאושר שלי בשבוע, כשהייתי הולכת לשם. הייתה לי גם פינת אימוץ בטלוויזיה אז. כל כלב שנמסר לאימוץ גרם לי לסיפוק אדיר".
8 צפייה בגלריה
"פעם סיפרו אותי לקארה מאוד קצר. רק חיכיתי שהשיער יצמח". וקסלר-ספקטור מדגמנת בנעוריה
(צילום: ציון ציפריס)
מה היו עד כה רגעי השיא שלך, לטוב ולרע?
"בחירתי למלכת היופי היה רגע שיא מטורף. מאחת שלפני כן הייתה חנונית וילדה טובה, פתאום כל הגלאם הזה. זה היה וואו. זה אולי קלישאתי להגיד, אבל גם הלידות של הילדים וגם כשהרופא אמר שיהיו לי תאומים. אני בת יחידה, אז אפשר להבין את הרצון להרבה ילדים. כשהייתי הולכת עם כולם בעגלת לול אחת, הרגשתי בפסגת העולם שיצרתי ארבעה קטנטנים כאלה מהממים.
"הרגע הכי קשה היה כשאמא שלי נפטרה. היא הייתה רק בת 53 וחוץ מבעלי, היא הייתה כל עולמי, כי הייתי בת יחידה להורים גרושים. נשארתי לבד וזה היה רגע מפחיד. הייתי רק בת 25, כשהיא נפטרה".
הייתה לך חוויה שעיצבה אותך?
"אני שוב חוזרת לתחרות מלכת היופי, כי זה היה שינוי מאוד דרסטי ממה שהייתי לפני ואחרי. באופי שלי נשארתי אותו דבר, אבל זה פתח לי כל כך הרבה אופקים ואפשרויות לראות את העולם אחרת, לפגוש אנשים מעניינים. אחרת הייתי נשארת בבועה של גבעתיים וזה גם בסדר. אבל זה היה שינוי מאוד דרסטי".
את שלמה עם המראה שלך?
"בגדול, כן, אני שלמה עם עצמי. הבעיה היא שאני מאוד פרפקציוניסטית ורואה הכול, את כל הקמטוטים שמפריעים. הייתי שמחה אם אפשר היה לשפר. מה שאפשר אני משפרת, ומה שלא – אני משלימה עם זה. אני חושבת שכן הייתי יכולה לעשות משהו מעניין כמו פינה בטלוויזיה. כשהייתי דוגמנית וההצלחה הייתה גדולה, לא היו את כל הדברים האלה. הייתי יכולה אולי לעשות מהפכים גדולים לאנשים, אבל ממקום טוב. לפעמים אני רואה אנשים ותמיד חושבת איך הייתי יכולה בעזרת דברים לא גדולים בלבוש, באיפור, בשיער ובסוג של התנהלות – לעשות לו או לה שינוי גדול. אני מאמינה שבן אדם שמרגיש טוב עם המראה שלו – זה מקרין החוצה. זה מין גלגל כזה. לא שאני מייחסת חשיבות רק לנראות. חזות חייבת לבוא עם פנימיות. אתה חייב להיות קודם כל בן אדם טוב, נדיב, חומל, סקרן ומעניין.
"ניסיתי לעשות סטיילינג אישי, אבל זה פחות תופס בארץ, כי פה כולם חושבים שהם יודעים הכול. עשיתי את זה כל הזמן כשדה רוקוקו היה פה אצלנו בבית בהתחלה. הילדים תמיד צחקו שאני המוכרת הכי טובה, כי אני רואה מישהי ויודעת להתאים לה מלא לוקים. מראה לה איך לטשטש ואיך להבליט את היפה. אם הייתי יכולה, הייתי גם מלמדת איך לסדר את השיער, איך להתאפר. דברים מינוריים, לא עכשיו ללכת לפוצץ כסף. בכל סכום אפשר להתלבש יפה. לא צריך לקנות מותגי-על כדי להיראות שיקית. 80 אחוז מהמלתחה שלי זה דה רוקוקו. בנעליים ובתיקים, אני חוטאת במותגים. היו מגיעות לפה נשים ויוצאות מרוצות מהלוקים שהייתי בונה להן. מאוד נהניתי מזה. אני אוהבת לעשות טוב לאנשים, שמחתי שנשים יצאו מרוצות. זה למקסם את הפוטנציאל. כל אחת יכולה יותר, זה בטוח. אי-אפשר להגיד על ישראליות שיש להן סטייל. הן צריכות ללמוד ללבוש בגדים יותר רחבים ופחות צמודים, בלי כל הגלגלים בחוץ. יותר פיין, יותר לבוש אירופאי".
מה דעתך על הזרקות וניתוחים פלסטיים, בעד או נגד?
"אני בעד כל מה שעושה למישהי טוב ושזה נראה טבעי. אני מאוד לא אוהבת שהתחילו בשנים האחרונות לנפח את הפנים. אין לזה גבול. הרבה נשים כבר לא רואות את עצמן. הן נראות כמו בלון נפוח. אישית, אני מעדיפה קצת קמטים. בטח לא את השפתיים הברווזיות. כל מה שאפשר לתקן בצורה אסתטית ונעימה, שכל אחת תעשה מה שהיא רוצה. אני עושה בוטוקס כבר מגיל 50, כבר עשר שנים. אני עושה כל מיני טיפולים מתקדמים, שגורמים לעור לייצר יותר תאי קולגן. אני אוהבת להתנסות במכשירים החדשים, בפילינגים ובכל מה שלא פולשני. כרגע אני עושה ומנסה כל מה שאני יכולה לשפר. בכל כמה שנים אני מחליפה רופא וקוסמטיקאית. כרגע אני בין לבין".
"אני מאוד לא אוהבת שהתחילו בשנים האחרונות לנפח את הפנים. אין לזה גבול. הרבה נשים כבר לא רואות את עצמן. הן נראות כמו בלון נפוח. אישית, אני מעדיפה קצת קמטים. בטח לא את השפתיים הברווזיות. כל מה שאפשר לתקן בצורה אסתטית ונעימה, שכל אחת תעשה מה שהיא רוצה. אני עושה בוטוקס כבר מגיל 50, כבר עשר שנים. אני עושה כל מיני טיפולים מתקדמים, שגורמים לעור לייצר יותר תאי קולגן"
עשו לך פעם פשלת טיפוח?
"אני לא כל כך נותנת שיעשו. פעם צבעו לי את השיער ובמקום בלונד זה נהיה קצת ירקרק והייתי צריכה לצבוע מחדש. פעם גם רציתי שיער קצר וסיפרו אותי לקארה מאוד קצר. רק חיכיתי שהשיער יצמח, מאוד לא אהבתי את זה".
יש לך טיפ טיפוח מנצח?
"אני מאוד ממליצה על טיפולים עם מכשירים ממצקים לפנים. זה באמת עובד וגורם לעור לייצר יותר קולגן. מבחינת קרמים, לדעתי הקרם שהכי עובד זה רטין A. זה חודר לעור ועושה פילינג עדין, וגורם לו להיראות יותר קורן. אני משתמשת בזה באופן קבוע בחורף. לא יותר מדי, כי זה גם מדקק את העור. אפשר לקבל מרשם לרטין A מרופא עור. כמובן, צריך להקפיד מאוד על קרם הגנה".
8 צפייה בגלריה
"יש בי תמימות של ילדה. אני יכולה להתרגש מאוד מחיה או מפרחים יפים". וקסלר-ספקטור בביתה
(צילום: טל שחר)
ספרי על שגרת הטיפוח שלך.
"היום יש חומרים מאוד פעילים. אז אם אין עור בעייתי, לא צריך קוסמטיקאית. הייתי כמה פעמים בטיפולים אצל חוה זינגבוים, יש לה מוצרים מאוד פעילים וטובים. אני מאוד מאמינה בניקוי טוב. אני משתמשת במוס של שאנל, כי אני אוהבת מאוד את הריח. הקרמים הפעילים הם קריטיים. לכן, אני משתמשת רק במוצרים פעילים ומקפידה למרוח את קרם ההגנה של חוה זינגבוים, שיש לו מרקם חלק כמו משי. ביום-יום, האיפור שלי מאוד עדין. אני שמה קרם BB או מייק-אפ עדין מסדרת סובלימאג' של שאנל או את הדאבל-וור של אסתי לאודר, שתמיד איתי ונותן כיסוי מדהים. אין עליו בעולם. הקונסילר שלי הוא טוש אקלה של סן לורן. הסומק של שאנל. בכל פעם אני משנה, אבל זה תמיד בגוון ורדרד ואני מפזרת על כל הפנים, כדי לא להיראות חיוורת. אני גם אוהבת את השפתונים שלהם, כי הם עשירים בלחות. תוחם שפתיים אני אף פעם לא מורחת. בקיץ אני גם אוהבת להוסיף ברונזר, כדי לתת לפנים קונטור. אני אוהבת שהכול נראה חי וזוהר. אני משתמשת גם במסקרה של שאנל ויש לי גם צללית של שאנל בגוון סגול מעושן, שמבליטה לי את העיניים הירוקות".
איך את מטפלת בגוף?
"אני משתמשת בשמן הגוף של שאנל, שנמכר רק בבוטיקים שלהם, וגם בקרם הגוף של שאנל מדמאוזל, שהוא חמאתי ועשיר, ואני מורחת אותו בחורף. יש לי גם בושם בוטיק מדהים שלהם, שגיליתי רק לאחרונה – 1957. בעלי מטורף על הריחות שלהם, וגם אני. אין כמו ריח של שאנל. יש בריחות שלהם משהו מאוד יוקרתי וקלאסי, כמו ריח של חנות יוקרה בחו"ל. אני אוהבת".
מה לגבי השיער?
"הספר שלי הוא מואיש חן. אני לא עושה עם השיער הרבה, אבל כן עושה גוונים. מה שחשוב לי הוא שלא ישרפו לי את השיער. יש לי שיער אירופאי דקיק. לפעמים אני רוצה אותו יותר בלונדיני, ומואיש לא מסכים. שיער זה לא החלק החזק אצלי. הוא נעים ורך, אבל לא שופע וגלאם. באירועים גדולים אני מוסיפה תוספות שיער, אבל רק עם קליפסים. לא בשזירה, כי זה גומר את השיער ואני ממש לא ממליצה. אני אוהבת את תוספות השיער של לילי הינדי. הן מאוד איכותיות, משיער טבעי ועם קליפסים שאפשר להוריד בקלות, וזה לא הורס את השיער".
יש לך שגרת תזונה וכושר?
"מגיל 16, אני כל הזמן מתעמלת. אפילו בהריונות התאמנתי. כמובן שהתאמתי את הפעילות להיריון. אף פעם לא הפסקתי, אבל גם אף פעם לא התאמנתי בטירוף. אני לא מאלו שרצות מרתונים או מרימות משקלים גדולים. הכול במתינות ובנורמליות. אני בכלל לא בן אדם של דברים קיצוניים. מאוד מאמינה בשביל האמצע. גם בדיאטות, אנשים עושים דברים קיצוניים ובסוף חוזרים למשקל שלהם. השגרה שלי כוללת פעם בשבוע יוגה עם מורה מהממת, שמגיעה אליי הביתה ומאמנת אותי יחד עם עוד קבוצה של בנות. פעם בשבוע אני עושה פילאטיס מכשירים. עכשיו הוספתי גם פעם בשבוע שיעור בשילוב משקולות, כי אמרו לי שאני צריכה להוסיף מסת שריר. בסך הכול, שלוש פעמים בשבוע שיעורים וגם הליכות עם הכלבה בשכונה או בים עוד שלוש פעמים בשבוע. יוצא לי לעשות כל יום משהו במשך שעה. אני צריכה לעשות וי על שעת הספורט הזו. אני אוהבת את זה, כי כיף לי.
"לגבי תזונה, כל החיים אכלתי יחסית בריא, אבל שום דבר לא בטירוף. לא הפרדתי חלבונים ופחמימות. אני גם לא נמנעת מלחם. אוכלת רק לחמי כוסמין ושיפון איכותיים. אבל כן נמנעת מכל השטויות. מקפידה על אוכל ביתי בריא: פירות, ירקות, סלטים, עוף. מה שהייתי מכינה לילדים. פעם הייתי אוכלת המון מתוק ושוקולד, וזה לא היה משפיע עליי. מגיל 50 עלה לי הסוכר וזה מאוד לא בריא, אז הורדתי את כל המתוקים. ברור שלפעמים אני חוטאת, אבל סוכר זה הזבל הכי גדול לגוף. יותר מכל דבר אחר. אני כמעט לא אוכלת סוכר שהוא לא מפירות. במסעדה מקסימום אקח שני ביסים מקינוח, או אם יביאו לי שוקולד טעים – גם אוכל. עכשיו אין לי את זה בכלל בבית. כשהילדים היו קטנים, היו בבית גם סוכריות גומי שאהבתי נורא. עכשיו אני פשוט לא קונה ולא אוכלת. אני משתדלת לאכול הרבה חלבונים, כדי להעלות מסת שריר. זה קצת קשה לי, אבל אני משתדלת להקפיד על זה. זה הלהיט האחרון שלי. זה גם נותן תחושת שובע. פעם הייתי יותר נשנשנית".
איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה?
"שאלה מעניינת. אני אומנם מאוד מרוצה מהצד האימהי ולא הייתי מוותרת על זה לרגע, אבל כן הייתי מנסה בד בבד לפתח גם קריירה. לא יודעת להגיד מה, אבל שיהיה לי משהו שיספק אותי כאמא וכאישה. למרות שכל החיים למדתי דברים. למדתי אמנות ואפילו למדתי לטוס. אני לא טייסת, כי פחדתי לעשות את טיסת הסולו בסוף, אבל עד הסולו עשיתי הכול. לבעלי יש רישיון טיס וממנו בא לי הג'וק. למדתי כל החיים דברים, גם צרפתית בקונסוליה, אבל העצה שהייתי נותנת לעצמי הצעירה היא לפתח גם קריירה".
איפור לתמונות סטילס: הילה דן | עיצוב שיער ותוספות שיער: לילי הינדי ללילי תוספות שיער משיער טבעי | בגדים: דה רוקוקו | נעליים: אוסף פרטי
