חודש אל תוך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, והמאבק על התודעה הציבורית בשיאו. כזירת עיצוב ויזואלית המשמשת להעברת מסרים פשוטים וחדים המגולמים בערכים אסתטיים, חברתיים ופוליטיים – האופנה "גויסה" לקרב על דעת הקהל. לצד מעצבי אופנה שהתייחסו ללחימה – החל בהזדהות עם העם האוקראיני בשבוע האופנה בפריז ועד פריטי לבוש עם מסרים אנטי-מלחמתיים בשבוע האופנה בברלין – שני מנהיגי המדינות מבקשים להעביר מסרים באמצעות בגדיהם: האחד מאדיר את שמו במנותק מעמו באמצעות בגדי יוקרה עם תג מחיר גבוה, השני מבקש להראות נגישות ואחדות. שלוש הערות אופנתיות על מלחמת רוסיה-אוקראינה.
המסלול הברלינאי
שבוע האופנה בברלין, שהסתיים השבוע, עמד בסימן פלישת רוסיה לאוקראינה עם מחוות שנראו על המסלול ומחוצה לו – המשך למדיניות קליטת הפליטים המאורגנת של גרמניה. אחת התצוגות המדוברות הייתה של המעצב האוקראיני ז'אן גריטספלדט, שלא הצליח להשלים את הקולקציה שלו לשבוע האופנה הברלינאי. 20 מעצבי אופנה התנדבו לסייע לו, והתוצאה נראתה יותר כמו לוח מודעות של מסרים אוניברסליים ואנטי-מלחמתיים מאשר כעיצוב אופנה. "היום זה אינו הזמן לדבר על אופנה, אלא דרך אופנה", מסר המעצב בהודעה שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו.
דוגמניות ודוגמנים צעדו על המסלול שהואר בדגל אוקראינה, לבושים בגדים לבנים ושחורים עם מילים כמו "שלום", "אהבה", "כבוד" וכדומה, שנכתבו באנגלית ובאוקראינית. אחת התמונות החזקות הציגה דוגמנית במערכת של שני חלקים הכוללת חצאית מידי וחולצה ללא שרוולים, שצעדה טבולה בצבע אדום כדם, כשעל חולצתה כתובה המילה "שלום". על אף העיצוב הפשטני, המסר הושלם. מחווה נוספת על המסלול נרשמה בתצוגה של המעצב קיליאן קרנר, שתמונת הסיום שלו כללה אותו לצד אוסף דוגמנים ודוגמניות בקפוצ'ונים שחורים בגזרת אוברסייז שעליהם המילה Peace.
המותג היוקרתי שחביב על פוטין
הסנקציות הכלכליות על רוסיה ואזרחיה מדלגות על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בכנס שערך בשבוע שעבר באצטדיון לוז'ניקי שבעיר מוסקבה, הגיע הנשיא במערכת לבוש עם תג מחיר שיכול לפרנס משפחה רוסית שלמה למספר חודשים - הצהרה אופנתית שמעידה על ניתוק וריחוק מהערכים "הרוסיים" שפוטין קורא להם. למעשה, בזמן שהוא קורא לחזק את "אימא רוסיה", פוטין בכלל מעדיף Made in Italy.
לכנס התמיכה לבש פוטין מעיל פוך של מותג היוקרה האיטלקי לורו פיאנה (מקבוצת היוקרה הצרפתית LVMH), שמחירו 44,760 שקל, ומתחתיו סריג קשמיר שיעלה לכם 10,225 שקל. לשם השוואה, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוסיה עומדת על 1,937 שקל. תאגיד היוקרה בבעלות איש העסקים ברנאר ארנו חטף ביקורת על כך שלא משך את הסחורה של מותגיו מרוסיה עם תחילת המלחמה, אך מאז תרם חמישה מיליון יורו בסיוע לאוקראינה.
זו אינה הפעם הראשונה שבה מגלה הנשיא פוטין טעם יוקרתי. למעשה, הוא נחשב לאחד המנהיגים שלובשים בקביעות את המותג, כמו גם מותגי יוקרה אחרים. אחת התמונות הנודעות של הנשיא הייתה כשלבש אימונית ספורטיבית מקשמיר עם תג מחיר של 10,225 שקל למפגש עם ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב ב-2015. ארבע שנים לאחר מכן, הוא בחר למפגש עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו נעלי ספורט, גם הם של לורו פיאנה, שמחירן כ-3,000 שקל.
"המדינה לא ראתה אחדות כזו כבר הרבה זמן", אמר פוטין ליותר מ-200,000 האנשים באצטדיון ובסביבתו. האם מדובר במהלך אירוני או מנותק בזמן שכלכלת רוסיה מדשדשת והצבא שלה ממטיר טרור על אזרחי אוקראינה? על פי הטלגרף הבריטי, מתברר כי פוטין כמעט לא לובש בגדים מתוצרת רוסיה, אפילו לא כבגדי פנאי.
חולצת הטי של זלנסקי
בעל כורחה, הפכה חולצת הטי הצבאית של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לסמל בחודש האחרון. דימוי שנצרב בתודעה. אל מול החליפות המערביות ומותגי היוקרה של פוטין ממזרח – המראה של זלנסקי קורץ למערב. קשה שלא לחשוב על השוואה בין אחידות המראה של זלנסקי למארק צוקרברג מ"מטא" (פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ) – אולי החברה המסמלת ביותר את הגלובליזציה המערבית – שנוהג ללבוש ברוב הופעותיו הציבוריות מדים בדמות חולצת טי אפורה. כמו צוקרברג, זלנסקי רוצה לייצר רטוריקה אופנתית.
אלה ואלה מדים, אזרחיים מול צבאיים. בשונה מצוקרברג, זלנסקי לובש חולצת טי בגוון חאקי בגזרה צמודה לגוף, חושפת זרועות שריריות, לפעמים עם סמל הצבא האוקראיני מעל הלב. הוא לבש אותה לנאומים בפני הפרלמנט האירופאי והישראלי, בראיונות לערוצי הטלוויזיה ובתמונות שלו מבקר פצועים בבתי החולים.
הבחירה בטי שירט, מפריטי הלבוש הנגישים ביותר במלתחה, מנטרלת את גינוני הנשיאות מזלנסקי, עד כי הכלכלן האמריקני פיטר שיף צייץ לאחר נאום זלנסקי לקונגרס: "אני מבין שהזמנים קשים, אבל האם לנשיא אוקראינה אין חליפה?"
בחירה בחולצת טי בצבעוניות אחידה לאורך חודש של לחימה, צורבת בתקשורת דימוי יחיד ועקבי. יש בחולצה מסר אחיד וברור לאזרחיו ולעולם כולו: אני זה אתם, הוא בעצם אומר, מייצר רצף בין החזית לעורף, בין הממשל לאזרחים.
