פניו של טאן פראנס מזוהות בחמש השנים האחרונות עם מדריכי אופנה טלוויזיוניים לשיפור המראה, האגו והדימוי העצמי. בעיקר לאנשים שאינם הוא. עם כרבולת אפורה ומטופחת שזקורה במרכז ראשו ושפה מנומסת במבטא בריטי המתובלת בסלנג אמריקאי עכשווי – פראנס מתיישב בשעה שמונה בבוקר לשיחת זום מביתו שבסולט לייק סיטי ביוטה, בירת המורמונים של ארצות הברית, שם הוא מתגורר עם בעלו רוב ושני בניהם, ישמעאל (הבכור) ואייזק, בחירת שמות מעניינת המרפררת אל שני בניו של אברהם אבינו בסדר הכרונולוגי.
זהו ריאיון ראשון שלו לתקשורת הישראלית (שנערך לפני שביתת ה-SAG-AFTRA, שביתת התסריטאים השנה), לקראת עליית העונה החדשה בהשתתפותו של תוכנית הריאליטי-אופנה הבריטית "בשמלה זו" (Say Yes To The Dress), שתעלה לשידור בישראל היום (6 בספטמבר) בדיסקברי+ ללקוחות yes ו-STING TV. מדי שבוע מתייצבות אל מול המצלמות שתי כלות לעתיד שמחפשות את שמלת הכלה שעליה חלמו, וכמו בכל ריאליטי, השמלה היא רק תירוץ לסיפור אישי ומסע רגשי בנבכי נפשה של הכלה המיועדת.
11 צפייה בגלריה
"הייתי רוצה לראות יותר דמויות כמוני ובכלל, יותר קבוצות שמודרות"
(צילום: באדיבות דיסקברי+)
פראנס (40) כבר מיומן בחיבור בין אופנה לאנשים. ב-2018 הוא הצטרף לסדרה Queer Eye בנטפליקס, שבה מדי פרק יוצאים חמישה מומחים הומואים לאופנה, טיפוח, אוכל ולייף סטייל לפגוש גברים סטרייטים (ובהמשך גם נשים ואף דמויות מקהילת הלהט"ב) שנדרשים לעבור מטמורפוזה. לרוב זה מסתכם ביותר מסתם שינוי חיצוני, אלא בהעברת מסרים של העצמה אישית וחברתית. משם המשיך להוביל את סדרת האופנה Next in Fashion, שאותה הנחה לצד אלכסה צ'אנג והדוגמנית ג'יג'י חדיד, שהפכה לחברתו הטובה מאז. עכשיו הוא ניצב לראשונה כמנחה בעונה החדשה של "בשמלה זו", שבה הוא מסייע לכלות עתידיות לבחור את שמלת הכלה שלהן מתוך מאגר של מעצבות ובתי אופנה בריטיים.
צפו: מתוך "בשמלה זו עם טאן פראנס"
(באדיבות דיסקברי+ ו-yes)
השינוי שמביא איתו פראנס אל המסך בולט כבר בפרקים הראשונים. כגבר הומו, מוסלמי ואסייתי, ניכר כי העונה החדשה מארחת דמויות היוצרות פסיפס רבגוני שלרוב מודר מתוכניות מסוג זה, כמו זוג לסביות, דראג קווין, נשים שחורות ועוד. "למדתי הרבה בחמש השנים שאני עושה טלוויזיה, ורציתי לוודא שזאת תהיה הגרסה הכי מגוונת שראינו אי פעם בתוכנית", הוא אומר בריאיון בלעדי ל-ynet. "הגיוון הזה היה חשוב לי מאוד. אני רוצה שהעולם שנמצא סביבנו יבוא לידי ביטוי בתוכנית וישקף את האנשים שאני רואה. אז כן, היה לי חשוב שהתוכנית תהיה מגוונת, אבל זה צריך להיות חשוב לכל מי שרוצה לחגוג את האנושות".
11 צפייה בגלריה
"כשפוגשים אותי כולם תמיד נחמדים ונעימים". בתוכנית "בשמלה זו"
(צילום: באדיבות דיסקברי+)
מה היו הסצנות המרגשות ביותר שצילמת?
"כל כלה מעניינת, כי קודם לכן מעולם לא עשיתי תוכנית עם כלות. היה לי כל כך חשוב שכל תוכנית תיעשה עם הרבה אחריות לכלות, מאחר שזה הדבר שהן בחרו ליום החשוב ביותר בחייהן. מבין כל האפיזודות, הסצנה המרגשת ביותר הייתה עם הדראג קווין פלסטיק. זה היה פרק פשוט שובב ומלא שמחה".
ראיתי שאתה גם לובש בפרומו שמלת כלה.
"כן, זה היה רעיון שלי".
אם הייתה לך אפשרות, איך היית מדמיין את שמלת הכלה שלך?
"בטח לא זאת!" הוא צוחק. "האמת שבאחד הפרקים כלה בשם סטף לבשה שמלת כלה חושפת כתפיים ומאוד מינימליסטית שאהבתי. זה היה פשוט, מעודן, נצחי".
נשמע מאוד קלאסי, מהסוג שמזוהה עם הסגנון של ורה וונג.
"יותר גרייס קלי".
צפיתי בחלקים מהתוכנית ואחת התובנות היא שהרבה כלות בעצם חוששות מהיום הגדול שלהן. יש איזה פחד שמלווה את בחירת שמלת הכלה ואני תוהה בעצם למה.
"מצאתי את זה קשה באותה מידה כשבחרתי חליפה לחתונה שלי. יש איזושהי תחושה שהבחירות האלה יחיו לנצח, ואתה גם יודע שהילדים שלך ישפטו אותך על זה, הנכדים שלך ישפטו אם המראה שלך טוב או רע", הוא צוחק. "ולכן זה הימור גדול מאוד".
בעידן של היום כמעט כל צעד שלנו מתועד ברשתות החברתיות, בטח אצל מפורסמים כמוך.
"למרות שאני הולך על שטיחים אדומים לאירועים גדולים ואני יודע שהתמונות האלה יסתובבו ברחבי העולם, זה עדיין לא חשוב כמו החליפה שלבשתי בחתונה שלי, כי הנכדים שלי ידברו על זה בבוא היום. אני חושב שזה דומה ללחץ שמופעל על הכלות האלה, מתוך הבנה שזו לא סתם שמלה למסיבת שישי בערב – זה משהו שיזכרו להן לנצח".
כבר זיהית בריידזילות בסדרה?
"לא, והנה העניין, כשפוגשים אותי כולם תמיד נחמדים ונעימים, אז לא הייתה דרמה בתוכנית, בכל מקרה לא עם הכלות".
11 צפייה בגלריה
"זו לא סתם שמלה למסיבת שישי בערב – זה משהו שיזכרו להן לנצח". בתוכנית "בשמלה זו"
(צילום: באדיבות דיסקברי+)
הנוכחות הטלוויזיונית של פראנס מאפשרת הצפה של שאלות וסוגיות של דת, מגדר וגזע. המראה הלא מאיים והייצוג שהוא מביא איתו למסך מפרקים מיד דעות קדומות. מאידך, פראנס הוא לא בהכרח הטיפוס שצופים רגילים לראות כשהם פותחים תוכנית אופנה בנטפליקס או בדיסקברי. הוא משדר פתיחות וקבלה, כאלה שלאט-לאט מתפוגגות בעולם שמחוץ לתוכניות הטלוויזיה.
כשהוא נשאל האם המגמה שבה גברים מפורסמים לובשים בעת האחרונה שמלות, ע"ע הארי סטיילס, תהפוך לדבר מקובל ברחוב, הוא עונה שישמח לראות "אנשים לובשים מה שהם רוצים, מבלי לזכות בחוסר כבוד מאנשים אחרים. אם זה מה שאתה רוצה כדי לבטא את עצמך – נפלא, למה לא? אני אוהב להיות מסוגל להביע את עצמי היכן שאני רוצה וזה הופך אותי לאדם מאושר יותר. אני לא עושה רע לאף אחד אחר. ולכן מבחינתי, אם זה לא פוגע באף אחד, מה הבעיה?"
בחברה המזרח תיכונית שממנה אני מגיע, וגם מהחברה המוסלמית שבה גדלת – גלביות וחצאיות הן לבוש פופולרי לגברים.
"אני יודע, וגברים מהחלק של העולם שממנו המשפחה שלי מגיעה גם מחזיקים ידיים וזה לא נחשב הומואי, אלא מעיד על ידידות ביניהם".
אני זוכר את הטיול הראשון שלי להודו. ראיתי מלא זוגות של גברים מחזיקים ידיים וחשבתי שהגעתי לגן עדן של הומואים.
(צוחק) "זה בדיוק מה שחשבתי כשביקרתי לראשונה בפקיסטן. הנחתי שיש הרבה יותר הומואים בחוץ, ואז המשפחה שלי הסבירה לי שלא. גברים נוהגים להחזיק ידיים לחברים הכי טובים שלהם, לאחים ולבני הדודים. כך אתה מראה להם את החיבה שלך. חשבתי שזה מאוד יפה ומפרק תפיסות מאצ'ואיסטיות".
11 צפייה בגלריה
"למרות שאני הולך על השטיח האדום, זה עדיין לא חשוב כמו החליפה שלבשתי בחתונה שלי"
(צילום: Business Wire)
"אני עדיין רוצה לגרום למשפחתי להיות גאה בי"
"בשמלה זו" היא התוכנית הראשונה שלו בבריטניה, שאותה עזב כאיש בוגר בעקבות גילויי גזענות. "למען האמת", הוא מודה, "רציתי לעבוד בבריטניה מזה תקופה, כי המשפחה שלי עדיין שם ואני רוצה שהם יוכלו לצפות בי ולהיות גאים בי. אני אזרח אמריקאי היום ואני גם מרגיש מאוד אמריקאי, אבל אני עדיין רוצה לגרום למשפחתי להיות גאה בי".
בשנת 2019 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, Naturally Tan: A Memoir (הוצאת St. Martin's Press), שבה גולל את סיפור חייו של מי שנולד עם השם טנוויר ואסים ספדאר: מילדותו בשנות ה-80 בדונקסטר שבדרום יורקשייר באנגליה למשפחה ממוצא פקיסטני, שם חווה גזענות מתמשכת, ועד הפיכתו לאחת הדמויות הצבעוניות והאופנתיות של השנים האחרונות, הומו מחוץ לארון שחי עם בן זוגו, בן למשפחה מורמונית בארצות הברית.
באחד הקטעים בספר הוא מתוודה כי כילד בן תשע השתמש בקרם להלבנת עור. "אם עבר שבוע בלי שיקראו לי את המילה P (קיצור לפאקי, שם גנאי לפקיסטנים, א"י) ברחוב, זה היה נס", סיפר לגרדיאן הבריטי אשתקד. "כשהייתי בן חמש, קבוצת גברים לבנים רדפה אחריי והכתה אותי בדרך לבית הספר. הבושה על העור שלי שחוויתי מחוץ לבית עקבה אחריי הביתה, ולכן שמתי את הקרם".
11 צפייה בגלריה
"אני חושב שהרבה מוסלמים לא רוצים להיות בטלוויזיה, כי הם יודעים שתהיה תגובה נגדית"
(צילום: באדיבות דיסקברי+)
האם המעבר מבריטניה לארצות הברית, שם ישנם גילויי גזענות כלפי מיעוטים לא פחות, הקל עליו? "זו שאלה שקשה לי לענות עליה, כי מה שאתה רואה בתקשורת מחוץ לארצות הברית זאת לא החוויה שלי. אז כן, באופן אישי קל לי יותר לעסוק בענייני היומיום שלי בארצות הברית מאשר בבריטניה. כמעט כל מי שהכרתי אי פעם בבריטניה מדהים, מתוק, נפלא, אדיב, אבל גם חוויתי מיעוט שיצא נגדי. כאן באמריקה עוזבים אותי בשקט".
אפשר לומר שאתה למעשה ההומו המוסלמי היחיד בטלוויזיה.
"אני לא יודע אם אני עדיין היחיד בעולם, אבל אחד הבודדים, נניח".
אתה חושב שעולם הבידור מוכן לעוד דמויות כמוך?
"אני חושב שהרבה מוסלמים לא רוצים להיות בטלוויזיה, כי הם יודעים שתהיה תגובה נגדית כי מצפים מהם לייצג כמעט שני מיליארד בני אדם וזה כמעט בלתי אפשרי. כמו כן, אני חושב שבגלל שלא ממש ראו דמויות כמוני בעבר בעולם הבידור, האולפנים לא יודעים מה לעשות איתנו. לכן הייתי ממש גאה להיות אחד מאותם מעטים שניתנה להם הזדמנות להראות לעולם שאנחנו יכולים לבדר את הקהל הרחב בדיוק כמו כולם. הייתי רוצה לראות יותר דמויות כמוני ובכלל, יותר קבוצות שמודרות".
כולם מדברים על גיוון בעשר השנים האחרונות, בעיקר קבלה של נשים במגוון מידות וצבעי עור בעולם האופנה. מצד שני, בשתי העונות האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר חזרה למודל היופי הרזה והלבן על המסלולים. מה עמדתך לגבי גיוון בתעשיית האופנה?
"האם אני מרגיש שעדיין יש צורך? בהחלט. האם זה צריך להיות עקבי? בהחלט. אני פשוט חושב שזה קצת הופך להיות סוג של משחק בידיים של אנשים שמדברים על זה תקופה ואז חוזרים אחורה למה שהיה קודם. אני מאמין שצריך להיות גיוון בעולם הבידור, באופנה ובמוזיקה".
"הפונדקאית שלנו היא אישה מדהימה שרוצה לעזור לאנשים"
במאי האחרון הצטרף למשפחת פראנס הבן אייזק, אחיו הצעיר של ישמעאל בן השנתיים – שניהם נולדו באמצעות פונדקאות. גידול שני ילדים קטנים, מספר פראנס, קשה מאוד. "בכנות, להביא לעולם תינוק כשיש לך בבית ילד בן שנתיים שצריך תשומת לב, זה לא פשוט", הוא אומר. "אבל אנחנו מאוד שמחים שיש לנו סוף-סוף ילד שני. זהו, לא יהיו יותר ילדים. סיימנו עם זה. בעבר אמרתי שאני רוצה ארבעה ילדים, וכשנולד לנו ילד אחד, אמרתי לרוב – בוא נביא ילד נוסף, כדי שישמעאל לא יהיה לבד".
ומי מתעורר בלילה לאייזק?
"אני יודע שאלה מותרות, אבל יש לנו עכשיו מטפלת לילה שנמצאת איתו מעשר בלילה ועד חמש וחצי לפנות בוקר. לא היה לנו את זה עם הבן הראשון, ובמקביל גם צילמתי תוכנית וחשבתי שאני מת, כי בקושי ישנתי שלוש שעות בלילה. כמעט השתגעתי. עכשיו יש לנו בשביל אייזק את המטפלת בלילה וזה שינה הכול".
טאן פראנס עם בן זוגו רוב והילדים אייזק וישמעאל
ההחלטה שלך להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאות הייתה סיפור גדול ברשתות החברתיות. אנשים תקפו אותך.
"אכן, התקיפו אותנו".
אתה רואה בזה הומופוביה?
"באופן חלקי אני חושב שהרבה אנשים כעסו שהבאנו ילדים בפונדקאות כי אנחנו שני גברים הומואים, וזאת בניגוד להרבה זוגות סטרייטים שמביאים ילדים בפונדקאות. אבל אני גם חושב שהרבה אנשים פשוט לא יודעים מהי פונדקאות. הרבה מהתגובות רמזו ש'חטפנו' את הפונדקאית ברחוב, קשרנו אותה במרתף ללא אוכל וגרמנו לה ללדת את התינוק. זה לא המקרה. הפונדקאית שלנו היא אישה מדהימה שרצתה לעשות את זה בשבילנו. יש לה ילדים משלה והיא לא רוצה עוד ילדים, אלא רק רוצה לעזור לאנשים שכן רוצים ילדים. ולכן אני חושב שהנושא הגדול, הנושא הגדול ביותר, הוא חינוך. או בורות".
ג'יג'י חדיד וטאן פראנס
קראתי שאתה לוקח טיפים בענייני הורות מג'יג'י חדיד. איך החברות ביניכם?
"יש לנו מערכת יחסים משמעותית, והיא כמו אחות קטנה בשבילי. היא צעירה ממני ב-12 שנים, ואנחנו חברים מאוד טובים. אני מרגיש שאני מכיר אותה כל כך מקרוב, כי אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן ביחד במהלך הצילומים ואז ביליתי איתה זמן רב מחוץ לעבודה. אנחנו מדברים בקביעות כמעט כל יום, ואם מתעוררת אצלי איזושהי בעיה, היא אחת הנשים הראשונות שאני הולך אליהן. למעשה, היא הייתה האדם הראשון אחרי אמא שלי ואחותי, שסיפרתי לו על הלידה של אייזק".
