זו השנה החמישית ברציפות שנועה קירל נבחרה לייצג את ישראל בטקס פרסי המוזיקה של MTV. הערב התייצבה הכוכבת בת ה-21 על השטיח האדום בדיסלדורף, גרמניה, במערכת לבוש שאף אחד לא נותר אדיש אליה. קירל בחרה במכנסיים, חולצת בטן וכפפות תואמות שעליהם הודפסו פניו של המוזיקאי האמריקני קניה ווסט, שעמד לאחרונה במרכזו של סקנדל בעקבות התבטאויות אנטישמיות אשר הובילו להפסקת עבודתו עם מותגי האופנה גאפ, בלנסיאגה ואדידס. את המראה "תיבלה" קירל בתכשיטים מוזהבים עם תליוני חי ומגיני דוד, כתגובת נגד לאמירות האנטישמיות של ווסט וכעמדה של פטריוטיזם יהודי על אדמת גרמניה, לא פחות.
על מערכת הלבוש שרקח הסטייליסט הצמוד של קירל איתי בצלאלי חתומה בוגרת שנקר הטרייה יובל אלרואי (שפרויקט הגמר שלה חתם את תצוגת הבוגרים שנערכה הקיץ) ועל התכשיטים הופקדה המעצבת מאיה גלר. העיצוב נעשה בחשיבה משותפת עם הזמרת, שרצתה להגיב על פרשת ווסט וכנגד האנטישמיות המתגברת בעולם. נעשו כמה סקיצות עד לתוצאה הסופית.
"בחרתי ללבוש לשטיח האדום של MTV פריט אופנה עם מסר לכל העולם, פריט שמסמל באופן מובהק שאני גם יהודייה וגם ישראלית", מסרה נועה קירל. "אנחנו חווים לאחרונה הרבה אנטישמיות, בעיקר לאור האמירות של קניה ווסט, ואני גאה להיות אמנית ישראלית שמייצגת את ישראל בעולם".
"נועה הגיעה עם הרעיון הגאוני הזה, מאחר שהיא רצתה מערכת לבוש שתדבר על הפרשה עם קניה ווסט ולהסיט את הדיון למקום חיובי", אומר ל-Ynet הסטייליסט איתי בצלאלי. "זאת מערכת לבוש אשר בולטת על השטיח האדום עם אמירה חזקה, ולא סתם בגד יפה".
הצהרות אופנתיות המסתירות אמירה פוליטית-חברתית אינן דבר חדש, אבל מפתיע כשהדבר מגיע מכיוונה של פיגורה כמו קירל, שהמנגנון סביבה לרוב משתדל להשאיר אותה ללא הקשרים שעלולים להיתפס כשנויים במחלוקת, כל שכן כאשר בשנה הבאה היא צפויה להשתתף באירוויזיון.
אחת הפעמים המפורסמות שבהן אמנית ישראלית השתמשה בבגדים כדי להעביר מסר של פטריוטיזם יהודי על אדמת גרמניה הייתה לפני כמעט 40 שנה, כאשר עפרה חזה השתתפה עם השיר "חי" באירוויזיון 1983 שנערך במינכן והגיע למקום השני בתחרות. מעצבת האופנה דורין פרנקפורט, שעיצבה לחזה ולמלוויה את מערכת הלבוש בצהוב ולבן, סיפרה לימים כי הבחירה בצבע הצהוב לא הייתה מקרית. "לעשות בגד לאירוויזיון זה תמיד שילוב בין איך מוצאים חן בעיני הקהל הרחב, וגם יוצרים עיצוב משלך", אמרה לנו בעבר על הצבע שרפרר לטלאי הצהוב. "זו בהחלט הייתה מניפולציה. היה כאן ניסיון להתחבר לרגשות האשם של הגרמנים".