סירשה רונאן
סליחה, במי מדובר? השחקנית המנומשת ממוצא אירי שצברה עד כה ארבע מועמדויות, מוצדקות כולן, לפרס האוסקר. היא יפה באופן הכי לא גנרי, שחקנית נהדרת, פאשניסטה נלהבת, ויש לה את השם הפרטי הכי שובר-קרח-במסיבות, כי איש לא יודע לבטא אותו נכון.
24 צפייה בגלריה
שילובי צבעים ופפיונים בשמלה של גוצ'י בפסטיבל הקולנוע בפאלם ספרינגס, 2018
(צילום: Jordan Strauss/Invision/AP)
המשמעות של השם המוזר שלה הוא "חירות" באירית. היא עזבה את מערכת החינוך הרשמית בגיל 11, היא ילדה טובה של אמא ואבא, והיא מתראיינת תמיד בכנות יוצאת דופן למקובל בתעשייה. בגיל 29, היא פה כדי להישאר.
מאז שהתגלתה בגיל 13 בסרט "כפרה", היא מתחזקת משם והלאה קריירה בנסיקה – בקולנוע, בתיאטרון, והיא אפילו כיכבה בקליפ של ג'ינג'י מפורסם אחר, אד שירן. רונאן עשתה תפקיד אדיר ב"ליידי בירד", ואז קטפה גם את התפקיד הראשי בגרסה של גרטה גרוויג ל"נשים קטנות" – סרט שהפך לפגישת מחזור של כל היפים והנכונים של הרגע, שמתרוצצים בהוליווד בין מצלמות קולנוע למצלמות פפראצי (שלושה מהם – טימותי שאלאמה, אמה ווטסון ופלורנס פיו – כבר כיכבו בטור הזה בעבר).
רונאן היא סוג של "נשמה נודדת", להגדרתה, והיא נעה בין ניו יורק, לונדון ואירלנד. מרגישה בבית בכל מקום, אבל גם לא מפסיקה להתגעגע. היא כבר כונתה "מיני מריל" בעיתונות הבריטית, ואכן, היא יכולה לשמש כגרסה הצעירה והמעט דומה של מריל סטריפ, בהתחשב ביכולות המשחק המגוונות והיופי הלא-מיינסטרימי שלה. עכשיו רק נשאר לה לצבור את הפרסום והאוסקרים.
למה אייקון? חוץ מלבחור (ולבצע היטב) תפקידים מורכבים בסרטים ולגלות מנה ראויה של הומור עצמי, רונאן היא גם דמות אופנתית מאוד שיודעת דבר או שניים על יצירת האפקט הנכון על השטיח האדום ובשבועות האופנה הנחשבים. כמי שהייתה מועמדת ארבע פעמים לפרס האוסקר, השטיחים האדומים לא זרים לה, וההופעות שלה באירועים הנלווים לטקסים מאשררות את המעמד שלה כאייקון אופנה בהתהוות.
יש בה איזו איכות ששייכת קצת לתקופות היסטוריות קדומות יותר, משהו של פעם, שמתורגם לכאן ועכשיו. הצלם סטיבן מייזל ניצל זאת היטב בהפקה שצילם איתה למגזין ווג בהשראת יצירות פרה-רפאליטיות. הסגנון הפואטי של אמצע המאה ה-19, מתברר, יושב עליה בדיוק. אבל גם כשהיא נדרשת למראה עכשווי שחף מאזכורים היסטוריים, היא מצליחה לשדר טבעיות מרעננת.
סירשה רונאן בהפקה של סטיבן מייזל לווג
על שער גיליון אוקטובר 2023 של מגזין הרפר'ס בזאר הבריטי
הסרט "ליידי בירד" שבו כיכבה הוא סרט התבגרות צנוע-לכאורה, שמהלל את הרגעים הקטנים שבחיים. גם רונאן, והאופן שבו היא עושה את בחירותיה האופנתיות, לא עוסקת בדרמות גדולות אלא חוגגת דווקא את האיפוק ואת הפרטים הקטנים שיוצרים בסופו של דבר שלם שהוא גדול מסך חלקיו.
לרונאן יש סגנון שבהיעדר הגדרה אחרת, ניתן לכנות "משוכלל" – צירוף של קוּליות, אלגנטיות, אינטליגנציה, ומידה לא מבוטלת של אנדרסטייטמנט. היא ייחודית בלי להשתולל, וכשמשווים את התיאורים האלה לטווסות המתאמצות שחולקות איתה טקסי פרסים והשקות מהודרות, היא בולטת בין כולן.
השמלות שהיא לובשת באירועים מזוהות בעיקר עם בית האופנה גוצ'י, אבל גם שאנל, קלווין קליין, מייקל קורס, מיו מיו וכריסטופר קיין חביבים עליה. ההעדפות המובחנות האלה יוצרות הופעות שהן תמיד אלגנטיות ואקלקטיות באותה מידה. האם היא רוקחת אותן לבדה? בוודאי שלא, מסייעת לה הסטייליסטית של הביוקר אליזבט זלצמן. אבל סולו או בצוות, רונאן מצליחה ליצור לעצמה סגנון שלפחות על פניו נראה כולו שלה.
למה לא? גם נסיכות סטייל נופלות לפעמים לבורות חשוכים, וגם לגוצ'י יש לפעמים שמלות מבהילות. צירוף אסוני כזה קרה, ותועד, בטקס האוסקר בשנת 2020, שבו רונאן (שוב) לא זכתה בפרס, הפעם על תפקידה בסרט "נשים קטנות". למרות הצהרה אקולוגית עם בד שחור בחלק העליון של השמלה שמוחזר מתלבושת אחרת של רונאן, המראה עם ריבוי הקפלים במותניים לא היה מהמחמיאים שלה. האוסקר הגיע לה, השמלה – ממש לא.
ובכל זאת: למרות שלכאורה הן חולקות את אותה משבצת ליהוקית, רונאן היא לא "הבלונדינית הסקסית" של הוליווד בנוסח מרגו רובי (שגילמה את הנמסיס ההיסטורית שלה, המלכה אליזבת, בסרט המשותף שלהן "מרי מלכת הסקוטים"). לאמיתו של דבר, היא הנגטיב הסגנוני של רובי – לא זוהרת, לא מושלמת, לא כובשת אותך מהר וחזק. רונאן אוחזת במראה שדורש התרגלות איטית, אבל ממכר לא פחות.
24 צפייה בגלריה
ליפסטיק כהה ושמלה של מייקל קורס בטקס פרסי המבקרים, 2018
(צילום: Jordan Strauss/Invision/AP)
24 צפייה בגלריה
מערכת לבוש מנוקדת של מייקל קורס בהקרנה של "נשים קטנות" בלונדון, 2019
(צילום: Joel C Ryan/Invision/AP)
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
