תאמ;לק לי: מלניה טראמפ, שבקרוב תהפוך בפעם השנייה לגברת הראשונה של ארצות הברית. גברת טראמפ חוזרת אל הבית הלבן מבוגרת יותר בארבע שנים, עם אותו גוף דקיק המתוח לאורכם של 180 סנטימטרים, אותו אופי קריר ומסוגר, אותם חיוכים קפוצים, אותה גרדרובה מושלמת, ועם קצת יותר בוטוקס וחומרי מילוי בפנים. וכמובן, עם אותו בעל שנוי במחלוקת.
הקאמבק הזוגי מפגיש אותנו מחדש עם הדוגמנית לשעבר, שעשתה את כל הדרך מסלובניה אל מדשאות הבית הלבן. בדרך היא סימנה וי על כל מה שצריך: זכייה בתחרות יופי, שערים במגזיני אופנה נחשבים, צילומי עירום מנומסים למחצה שרק לאחרונה הודיעה כי היא לא מצטערת עליהם (ועל תקן "מתנת ניצחון" הם שודרו השבוע בטלוויזיה הרוסית), מסיבות שבהן ניתן לפגוש אילי נדל"ן, מערכת יחסים עם אחד כזה, חתונת מיליונים, צאצא משותף, קולקציית תכשיטים קצרת ימים, "העתק-הדבק" מביך מנאום של מישל אובמה, מעילים, שיפוצים, הסכם ממון מחודש, וערמות של נעלי מנולו בלאניק.
בגיל 54, נראה שהיא מתחזקת את השלמות הגופנית שלה בעזרת רעב, איפור כבד והתערבויות קוסמטיות תכופות. בשנים האחרונות הפכו הפנים שלה לגרסה האנושית של סדיני אל-קמט. זה מפחיד, אבל זה עובד. המכלול הפיזי שנקרא מלניה טרמפ הוא נכס – היא דואגת לשמר אותו והיא עושה זאת היטב.
אין ספק שתמונתה של מלניה טראמפ ראויה להתנוסס במילון תחת הערך של "אשת ראווה". היא כל מה שגברים מאוד-מאוד עשירים חולמים לענוד על זרועם לצד הרולקס היוקרתי. בהתאמה היא אכן מתלבשת יקר, הכי יקר. ממותגת בדיוק כמו שאנחנו מצפים מאשת אוליגרך רוסי, גם אם הוא אמריקאי, ג'ינג'י והנשיא של ארצות הברית.
עם זאת, לאורך השנים האחרונות היא הוכיחה שהיא יותר מסתם גביע להתגאות בו. היא אומנם הייתה ממלכתית למדי בהתנהלותה כגברת הראשונה בסיבוב הקודם, אך מרשה לעצמה מרידות קטנות: הימנעות נקמנית מפגישה מסורתית עם בני הזוג ביידן, סירוב לאחוז בידו של בעלה מול המצלמות, לבישת מעיל עם הכיתוב "לי באמת לא אכפת, ולכם?" בביקור ילדי מהגרים במתקן כליאה בטקסס, ותמיכה בזכות להפלות.
איך היא מתלבשת? במילה אחת, מושלם. יש לה גוף של דוגמנית, את האטיטיוד הנכון ואת כל בתי האופנה היוקרתיים בחיוג המהיר של הטלפון.
לנאום הניצחון של בעלה ב-2016, היא לבשה אוברול א-סימטרי של ראלף לורן במחיר 3,990 דולר ובצבע לבן – "הצבע של הפמיניסטיות" כפי שהוא כונה בסיבוב הבחירות ההוא, שאותו ניכסה לעצמה על חשבון מי שהתמודדה אז מול בעלה, הילרי קלינטון. אבל לא רק את קלינטון הצליחה מלניה טראמפ לנצח בתואר על האלגנטיות האופנתית המוחלטת, אלא גם את הגברת הראשונה שעד אז נחשבה לאייקון הגדול בכל הזמנים, ג'קי קנדי.
מותר לא לחבב את מלניה טראמפ, זה בסדר. למעשה, נראה גם שהיא עצמה לא מחבבת אחרים. אבל אי אפשר לקחת ממנה את עובדת היותה אושיית סטייל מהמעלה הראשונה. יש לה העדפה לא מוסתרת למותגי-על, לחצאיות עיפרון באורך מידי, לחליפות מדגישות מותן וגם נטייה להתמסר לצבע אחד בכל הופעה.
היא מסרבת לקבל את הטענה שלפיה נשות מנהיגים צריכות להימנע ממראה סקסי, ונראה שהיא גם לא קיבלה את הציווי הצדקני שלפיו נשים מעל גיל 50 אמורות לכסות את זרועותיהן. בכלל, נראה שאין לה שום סבלנות לכללים כאלה או אחרים שאמורים לנווט אותה בנתיבים המקובלים של איך צריך להתלבש. והיא באמת יכולה ללבוש כל דבר.
גם כשהיא עוברת למכנסי ג'ינס וטי שירט, היא רחוקה מלהיראות כמו השכנה ממול – אפילו לא כמו השכנה היותר עשירה ממול. הג'ינס שלה יהיו בעיצוב ראלף לורן, התיק של הרמס ונעלי הסירה הסולידיות של לובוטן.
בזמן שמעצבים אמריקנים רבים לא רצו לשתף איתה פעולה, למלניה טראמפ אף פעם לא הייתה בעיה למצוא בגדים גם מעבר לים. את מצעד התלבושות שלה ביום הבחירות החודש היא הקדישה לבית האופנה הצרפתי דיור, שהוא גם זה שהלביש אותה בחליפה אדומה לוועידה הרפובליקנית במילווקי, ובחליפת צמר אפורה ומפוסלת לנאום הניצחון של בעלה. בכל אלה היא אולי לא נראתה מאוד אמריקאית, אבל בהחלט מאוד כמו אייקון אופנה.
עתידות: מלניה טראמפ לא עשויה מהחומרים הרגילים של נשות נשיאים. לא עשו לה חיים קלים בקדנציה הראשונה, וגם הבעל שכולם אוהבים לשנוא (אבל בסוף מצביעים לו בהמוניהם) לא יצא מגדרו כדי לרפד לה בפוך את הבמה התקשורתית. אם יורשה להתנבא, סביר מאוד להניח כי גם בקדנציה הזו היא עומדת לחטוף לא מעט ביקורת. האם זה באמת אכפת לה? כנראה שלא.
מחיאות כפיים או מטח עגבניות? בכל מה שקשור לטעם אופנתי, סגנון אישי מובהק, ובכלל, יכולת להיראות מיליון דולר בכל בגד (שעולה מיליון דולר), מלניה טראמפ ראויה למחיאות כפיים ממושכות.
אבל, ההתמכרות לכל הסממנים של הביוקר, חוסר הנגישות הסגנוני, והרגישות המזערית לעובדה שרוב העולם לא זכה לשק הפריבילגיות הגנטי והמעמדי שלה – מצביעים על אפשרות ריאלית למפגש פרונטלי עם עגבנייה או שתיים.