מיילי סיירוס
סליחה, במי מדובר? הזמרת, השחקנית ומלכת הנוער במיל' מיילי סיירוס. עכשיו, רגע לפני גיל 30, היא יכולה להסתכל אחורה בגאווה, או בזעם, על המסלול הפתלתל שעברה – שמוביל מקומדיית המצבים המוזיקלית של ערוץ דיסני "האנה מונטנה" (שהייתה מטופשת באותה מידה שהייתה נערצת) אל מחוזות ה"בידור למבוגרים בלבד", שמשלב הופעות פרובוקטיביות עם הצלחה מסחרית עולמית.
כמו בריטואל הקבוע מראש של נסיכות ערוצי הילדים, גם סיירוס עשתה את הקפיצה מממתק לכל המשפחה אל טעם חדש שלא מתאים לכל אחד. קפיצה שהיא, כנראה, תחנת מעבר הכרחית לכל כוכבת דיסני שמאסה בתדמיתה.
סיירוס הגיעה ממחוזות מוזיקת הקאנטרי. אימא שלה ניהלה אותה, אבא שלה שיחק לצידה, דולי פרטון היא הסנדקית שלה, ויש לה עוד אחות מזמרת (נואה) – כך שאין ספק כי מדובר במשפחה שנטועה היטב במסורת של הדרום החם והשמרני. מסורת שסיירוס הקפידה לצעוד בשביליה כל עוד תויגה כאלילת נוער חמודה, ואז בעטה בה בכל הכוח. מ-2010 התמקדה סיירוס בעיקר בניסיונות (שצלחו) להשתחרר מהילדות הארוכה שנכפתה עליה כ"האנה מונטנה" ולשנות את תדמיתה.
בפרק זמן של שנתיים בלבד, היא שינתה את הז'אנר המוזיקלי שלה, את התסרוקת, את האופן שבו היא מופיעה, את בגדיה (או היעדרם), עשתה סמים, בנים, ופרובוקציות, כמה סרטים כושלים, כמה הופעות חיות מצליחות, וכוננה יחסים סוערים ורבי תנודות עם השחקן ליאם המסוורת'. משם והלאה, התמסרה סיירוס לעשיית רעש וליצירת להיטים – במקביל ובאותה אדיקות.
מה לא היה שם? טוורקינג על ירכיו של רובין ת'יק המבוגר ממנה בלא מעט, דימויי אוננות על הבמה, קליפים בכמעט-עירום, וגרדרובת הופעות שנראית כמו הכלאה בין תלבושות שליידי גאגא השאירה מאחור למדים של מארחת במועדון סאדו-מאזו.
למה אייקון? מיילי סיירוס היא לא סתם אייקון אופנה, היא שורה של אייקונים משתנים לאורך שנות חייה הקצרצרים אך גדושי התדמיות המתחלפות. זה התחיל מדמותה כהאנה מונטנה, שהיה לה תפקיד מעצב בתרבות הפופ של העשור הראשון של שנות האלפיים והשפיעה על הנראות האופנתית של הנוער בגילאי טרום-התבגרות של התקופה. היא הייתה כוכבת הנעורים ומודל החיקוי הרשמי של אמריקה, וכפילות הדמויות (מיילי והאלטר-אגו שלה האנה מונטנה) שעמדה בבסיס הסדרה, אפשרה לה להציע לקהל הילדים הסוגד שתי אופציות אופנה לגיטימיות – אחת עממית בסגנון טום בוי, ואחת זוהרת ונשית יותר.
התדמית הפרועה והחושפנית של תקופת "פוסט האנה מונטנה" מהווה ייצוג, מוקצן אולי, של תרבות הפופ האמריקני של העשור השני של שנות האלפיים. הגרסה הזו של סיירוס יוצרת שעטנז מגניב, גם אם מפוקפק מבחינת מידת האותנטיות, של סממני התקופה – שיער קצוץ ומחומצן, בתי שחי שעירים, עירום חלקי, אירוסים-פרידה-חזרה-חתונה-גירושים, בגדי לטקס ורשת, סמים ואלכוהול, מערכות יחסים עם גברים ונשים, ושילוב שעובד במפתיע בין מסחריות בוטה לחיפושי דרך ניסיוניים.
לסירוס יש חוש מובנה לסטייל, שאותו היא נוהגת לאתגר במופעי ראווה על גבול הביזאריות. לפעמים זה עובד להפליא, מין היתוך מיילי-האנה בגרסה עתידנית, ולפעמים זה מפחיד כמו תיעוד מאחורי הקלעים של "מופע הדראג של רופול".
השילוב הזה מייצג גם את הפרסונה המוזיקלית וגם את זו האופנתית של סיירוס בשנים האחרונות, עם קצת יותר סימנים של התיישרות למרכז בעזרת פרידה הדרגתית מאופנת "נגמר לי הבד באמצע השמלה" לטובת מראה סמי-פאנקיסטי שמתכתב עם נערות הרוק של שנות ה-80.
עולם האופנה לא יכול היה להתעלם מסיירוס לאורך השנים, אך במשך תקופה ארוכה נהג בה בזלזול מסוים. כעת נראה שהיא זוכה בשדרוג למעמדה כאייקון אופנתי, שמתבטא גם בשער שלה למגזין "אינטרוויו" בחודש שעבר ולשער החדש שלה לגיליון "30 מתחת ל-30" של "פורבס", שבו היא מזכירה יותר מכל את דולי פרטון. אבל את המעבר שלה למגרש של הגדולים מסמלת אולי יותר מכל בחירתה להיות הפנים של הבושם פלורה מבית גוצ'י.
למה לא? נכון, לא קל להתבגר, ובוודאי לא מול כל העולם. סיירוס הצליחה לעשות זאת ולצאת מהעבר השני לא מרוסקת. אבל בסופו של דבר, לא מקבלים נקודות על מאמץ בלבד. אם זה מסתכם בלהמציא את עצמך מחדש בכל פעם, לפוצץ ולהתפוצץ, אז מדונה הייתה שם קודם ועשתה את זה טוב יותר ולאורך הרבה יותר זמן.
ובכל זאת: העולם עוקב אחר מיילי סיירוס והמהפכות התדמיתיות שלה מאז שהייתה בת 11. תהליך הפריצה האמיץ והבוטה שלה מכלוב הזהב של דיסני תועד תקשורתית באופן חסר תקדים (אפילו יחסית לקודמתה בתהליך, בריטני ספירס). אפשר להתווכח על רמת הטעם שהפגינה סיירוס לאורך שורת הצעדים המשחררים, אבל קשה שלא להתפעל מהמסע שלה ליצירת הפרסונה העצמאית ומהמחויבות שלה לחצוב לעצמה דרך ייחודית.
סיירוס גדולה מדמותה הפרטית. היא כלי לבחינה חברתית של מושגים כמו תהילה, מגדר, תקשורת, בידור וזהות. קשה לקבוע האם מדובר באישיות אותנטית של נפש חופשיה ופורקת עול או במי שהפכה עבד לתדמיתה, אך כך או כך – הצפייה בה מרתקת.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
