את חופשת הקיץ של אוגוסט העביר מעצב האופנה גלן מרטנז בארבעה מוקדים שונים ששילבו בין היסטוריה, טיולים ומנוחה: שבוע קמפינג ומסלול טיול רגלי באיסלנד הקרירה, משם שבוע עם כל חבריו בווילה יפה באחד האיים הקטנים הסמוכים לסיציליה, לאחר מכן בילה שבוע בנסיעות בין אתרים היסטוריים באיטליה, ואת הטוב ביותר השאיר לסוף - מנוחה עם משפחתו בבלגיה. הוא מספר בפתיחות על מסעותיו הקיץ, כאנטיתזה לדימוי של מעצבי אופנה החיים את התחום. "אני מאוד אוהב שבועות אופנה, לראות תצוגות ולפגוש אנשים בארוחות ערב – אבל אני גם חייב את ההפך", הוא מצהיר בריאיון מיוחד ל-Ynet. "בעבודה שלי אני תמיד באקסטרים. כל דבר שאני עושה הוא קיצוני ואקלקטי, ולכן אני זקוק גם לאיזון. אופנה היא דבר שאני אוהב וצריך, אבל אני צריך גם דברים נוספים בחיים".
מרטנז (39) הוא אחד המעצבים העסוקים והפוריים הפועלים כיום. מאז שנת 2013 הוא מתפקד כמנהל האמנותי במותג Y/Project, שהוקם שלוש שנים קודם לכן על ידי המעצב הצרפתי-מרוקאי יוהן צרפתי שנפטר מסרטן באותה שנה. מאז קיבל מרטנז את המושכות למותג מידי הבעלים ז'יל אללוף, הוא נוסק והופך לאחד השמות הבולטים והמשפיעים בסצנת האופנה, אחד הכוכבים של דור המעצבים הצעיר. בשנתיים האחרונות זכה לפרסום נוסף כשהוא משמש במקביל גם כמנהל האמנותי של חברת הדנים והאופנה האיטלקית דיזל. חושיו של רנצו רוסו, הבעלים של דיזל וקבוצת היוקרה OTB, הימרו נכון גם הפעם. מרטנז החזיר את דיזל אל חוד החנית של מותגי האופנה, כפי שעשה המעצב פרנצ'סקו ריסו במותג מארני, גם הוא בבעלות OTB.
מרטנז עושה זאת באמצעות שפה אופנתית המתכתבת עם הטרנדים הבולטים אצל דור ה-Z, עבודה עם הידוענים הנכונים של הרגע - ע"ע ג'וליה פוקס (האקסית של קניה ווסט) שגם התייצבה אתמול לתצוגה במערכת לבוש כחולה ועוזרת צמודה שניגבה את בגדיה במטלית לחה - ויכולת לאתגר את הקו העיצובי של דיזל על ידי פיתוחי טקסטיל והפשטה של גזרות מורכבות, כפי שהוא מציג מדי עונה בתצוגות של Y/Project.
בפברואר השנה היה מרטנז חתום על תצוגת האופנה הראשונה שערכו דיזל במסגרת שבוע האופנה במילאנו. אתמול (רביעי) הייתה זו התצוגה השנייה, לעונת אביב-קיץ 2023, שהתקיימה הפעם בקונספט דמוקרטי: 5,000 כרטיסים חינמיים לתצוגה שנערכה בארנה Allianz Cloud במילאנו הוצעו לכל דכפין (כולל 1,600 סטודנטים לאופנה ממילאנו) ונחטפו מאתר החברה תוך שעה וחצי. התורים העצומים לתצוגה היו דבר שמילאנו לא ראתה כבר זמן רב. התצוגה אפילו הספיקה לרשום מיד שיא גינס רשמי, כשבמרכז המסלול הוצב פסל מתנפח ענק – הגדול ביותר שנוצר עד כה – של שתי דמויות מתפתלות זו בתוך זו, גוף בתוך גוף, שביניהן צעדו הדוגמניות והדוגמנים.
לעיני פיגורות כמו ג'וליה פוקס והזמר האיטלקי מחמוד (במעיל ג'ינס גדול ממדים וקפוצ'ון שהסתיר את פניו), הציג מרטנז על המסלול ייצוגים שונים של יופי ומגדר לצד לקסיקון רחב של אלמנטים עיצוביים המרכיבים את הדי.אן.איי של עבודתו כמעצב, תוך פירוק והרכבה מחודשת של הקודים העיצוביים של ספינת האם דיזל.
גזרת מכנסי הג'ינס הרחבה תופסת תאוצה, וכך גם מראה של שכבות בד ואלמנטים של בדים פרומים וגזורים. מרטנז וצוותו עשו שימוש מעניין בחוטי ג'ינס פרומים ליצירת מראה המזכיר נוצות שקישטו מעיל ג'ינס ארוך. על המסלול נחשף גם שיתוף הפעולה בין דיזל לחברת המשקפיים לוקסאוטיקה, לצד שילוב בין הדפסי קמופלאז' לצבעוניות מטאלית ותחושה כללית של אנדרלמוסיה מכוונת, שנראתה כמו אופנת רחוב עכשווית עמוסת ליבידו עיצובי ואנרגיה חזקה, כזו שצעירי דור ה-Z שמילאו את המקום יאמצו מהמסלול לארון הבגדים. לא פלא שחלק גדול מהקהל מחוץ לארנה לא נראה שונה בהרבה מהדוגמנים על המסלול.
"התצוגה אתמול המשיכה את העשייה שלי בדיזל. מאז שהגעתי, מיתגנו מחדש את החברה והמסר שלנו עכשיו מאוד ברור. לא חשבתי שזה יקרה בצורה כל כך מהירה ומדויקת", אומר מרטנז. "אנחנו לא מותג יוקרה, אבל אנחנו אלטרנטיבה ליוקרה. עכשיו, כשאנחנו חלק משבוע האופנה במילאנו, אנחנו צריכים ליצור רושם על המסלול. אני מרגיש שאנחנו יותר חזקים עכשיו, והחלטנו להזמין לתצוגה את האנשים שאנחנו מעצבים עבורם, שלובשים את הבגדים שלנו. אנחנו מעצבים עבור כולם".
התצוגה הקודמת שלכם הציגה גזרות סקסיות מאוד: החל בגזרת מכנסיים נמוכה, דרך חולצות בטן ושמלות קצרות. מאוד Gen Z. כך גם עיצוב החלל עם בובות ענק מתנפחות בתנוחות פתייניות.
"ואנחנו ממשיכים עם זה, כי לדיזל יש גישה מאוד ישירה. הסלוגנים שלנו Diesel For Successful Living ו-Only The Brave מזכירים לנו ליהנות מהחיים וגישה סקסית היא חלק מרכזי מזה, שמסייעת לאנשים להרגיש מועצמים. אבל המסר אינו רק סקסיות", הוא מחדד. "הוא גם העצמה אישית. בכל פעם שאתה לובש דיזל, אתה מרגיש מחוזק, וסקס הוא חלק מהסיפור".
מה ההגדרה שלך לסקסי?
"היא מאוד רחבה וקשורה לגישה שלך, לאופן שבו אתה מתלבש והולך. זה יכול להיות מישהו שלבוש מכף רגל ועד ראש בשחור בצורה פשוטה, וגם יכול להיות מישהו עם תחתונים מושלמים. זה מאוד קשור לנוכחות שלך, פיזית או מנטלית".
"היינו הראשונים לעשות ג'ינס מחומרים ממוחזרים"
מרטנז גדל בעיר ברוז' שבבלגיה, ומאז סיום לימודיו במחלקה לאופנה באקדמיה לאמנויות יפות באנטוורפן בשנת 2008, הוא חי ופועל בפריז. לאורך הריאיון הוא מדבר בפתיחות ובקצב מהיר, שצף של רעיונות ומחשבות על אופנה, קיימות והחיים עצמם. ללימודי אופנה הגיע במקרה. בגיל 21 סיים את לימודיו בעיצוב פנים והחליט לפנות ללימודי אופנה באחד המוסדות הבולטים בעולם. "זאת הייתה 'תאונה'", הוא מצטנע. "הייתי באנטוורפן וראיתי את הבניין היפה מאוד של האקדמיה. חשבתי שללכת ללמוד אופנה כל יום בבניין מאוד יפה יעשה לי טוב. זה סוג של פריבילגיה, כן. אבל הייתי סקרן לגבי אופנה והצלחתי לעבור את המבחנים. באותה שנה התקבלו 80 מועמדים בלבד מתוך אלפי המועמדים שמגיעים מכל העולם".
בתום לימודיו עבר לפריז, שם החל לעבוד כמתמחה במחלקת הגברים של ז'אן פול גוטייה. שנה לאחר מכן עבר ל-Y/Project כאסיסטנט של צרפתי ובשנת 2012 הקים מותג עצמאי הנושא את שמו, שנסגר לאחר שמונה למעצב הראשי של Y/Project. כשהוא מעצב מבוסס וידוע, חזר לבית גוטייה – שכלל לא זכר אותו מלפני 14 שנה – ולראשונה עיצב קולקציית הוט קוטור מרהיבה שאומצה על ידי מפורסמות כמו ליזו, ג'יידה פינקט סמית' ואחרות.
"בדיזל אנחנו כמובן לא עושים הוט קוטור, כי יש חוקים מאוד ברורים של הפדרציה להוט קוטור איך עושים קוטור – אבל בתצוגות של דיזל אנחנו מציגים קולקציית קפסולה של פריטים אמנותיים העשויים בעבודת יד בסטודיו שלנו ובטכניקה של upcycle, המשלבים ערכים של קיימות. היינו הראשונים לעשות ג'ינס מחומרים ממוחזרים", הוא אומר כשהוא נשאל כיצד העבודה על קולקציית הוט קוטור השפיעה על עבודתו בדיזל, ולהפך. "מן הסתם, אין לזה ערך מסחרי, כי אנחנו לא מייצרים אותם בעותקים נוספים, אבל יש להם ערך אקסקלוסיבי, בדומה להוט קוטור".
הזכרת את עניין הקיימות. חברות רבות, כולל דיזל, עושות שינויים בתהליכי הייצור, לרבות שימוש בכותנה אורגנית וממוחזרת. עם זאת, אנחנו בעיצומו של משבר אקלים ואנרגיה. אירופה הולכת לקפוא החורף אם הברז על צינור הגז מרוסיה ייסגר הרמטית. כיצד, לדעתך, ישפיע משבר האנרגיה על עולם האופנה?
"זאת שאלה טובה", הוא אומר ומעווה את פניו לשמע המילים "אירופה הקפואה". "אני בטוח שיהיה שינוי מסוים וייתכן מאוד שנצטרך ללמוד לעבוד יותר בצורה מקומית. אבל אני עוד לא יודע לומר איך".
"להראות טווח רחב של אנשים, מיניות, מידות"
מרטנז, שהיה מתבגר בשנות ה-90, תקופת התהילה של דיזל וההתפרסות שלו ברחבי העולם, זוכר למותג חסד נעורים עם הקמפיינים הפרובוקטיביים והחשובים שנוצרו אז. לדוגמה, הצילום הבלתי נשכח בשחור-לבן מ-1995 של דיוויד לה שאפל המציג זוג מלחים המתנשקים על רקע ספינה, שנוצר בתגובה למדיניות "אל תשאל, אל תספר" שאומצה בשנת 1993 על ידי נשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון בנוגע לגיוס הומואים ולסביות לצבא ארצות הברית.
"דיזל היה מותג מאוד גדול כשהייתי נער בברוז'. אני לא יודע איך זה היה בישראל באותן שנים, אבל בבלגיה זה היה ע-נ-ק", הוא מספר. "זה היה המותג הראשון שקניתי. הייתי אז תלמיד ועבדתי 'בשחור' כשוטף כלים בבר, כי זה לא היה חוקי לעבוד כתלמיד צעיר. כל הכסף הלך למכנסי ג'ינס של דיזל", הוא מחייך. "הרגשתי שזה מעניק לי העצמה אישית ותחושה של חופש, שמאוד קשורה בבגדים של דיזל".
הלכת ברחוב עם החולצות עם לוגו D שהיו פופולריות?
"השקעתי במכנסי ג'ינס. פחות הייתי בעניין של לוגו".
התצוגה הקודמת שלך לדיזל הייתה מאוד ספציפית מבחינה מגדרית, בגדים לגברים ולנשים, בעוד ב-Y/Project אפשר לראות יותר נזילות מגדרית. אתה מאמין שהמגמה הזאת תמשיך?
"אני מאמין שכל אחד ואחת צריכים להיות חופשיים לחשוב מה שהם רוצים או להיות מה שהם רוצים, כל עוד זה לא פוגע באחר. מגדר הוא חלק מזה: לכל אחד ואחת יש את הזכות להיות באיזה מגדר שהם רוצים, לחגוג את המיניות שלהם, להיות מי שהם. בדיזל יש פריטים שהם חסרי מגדר, כמו, לדוגמה, נעלי סניקרס לנשים ולגברים. אם פעם הייתה חלוקה בין השניים, עכשיו יש אותן נעליים במידות לנשים ולגברים. חלק מהתהליך שאני רוצה לקדם הוא להראות טווח רחב של אנשים, מיניות, מידות; כמו גם ערכים של חופש וכבוד האחר. יש לי את האפשרות לעשות את זה במותג בינלאומי גדול שפונה לכל כך הרבה שווקים. והמסר שאני חוזר עליו הוא 'תאהבו את כולם ותהיו מאושרים'".
המסר הזה, של אהבה, מזכיר את מילותיו של המעצב הישראלי אלבר אלבז. בתערוכה "אלבר אלבז – מפעל החלומות", המוצגת בימים אלו במוזיאון העיצוב חולון, יכולים הקוראים הישראלים להתרשם מדגם בעיצובו של מרטנז בקומה העליונה של המוזיאון. "נפגשתי עם אלבר מספר פעמים", הוא מוסיף. "הפגישה האחרונה שלנו הייתה ממש לפני הקורונה. הוא הציע לי לעבוד כמעצב פרילנסר עבור המותג שלו או ליצור יחד שיתוף פעולה, ואז הקורונה החלה. ולצערי, הוא נפטר. הכול קרה מהר מדי. תצוגת המחווה שעשו לו בפריז באוקטובר שעבר הייתה מאוד מרגשת. לראות את כל המעצבים מייצרים בגדים בהשראת אלבר היה מראה יוצא דופן ואני מאוד גאה להיות חלק מזה".
- הכתב היה אורח המותג דיזל בתצוגת האופנה