רותם ישראל (34), מנחת טלוויזיה, אשת תקשורת ופרזנטורית של אלטמן תוספי תזונה. אימא של עומר (בן שנה וארבעה חודשים)
רותם ישראל, איך הכול התחיל?
"חלום הילדות שלי היה להיות מגישה בערוץ הספורט. התחלתי לשחק כדורסל בגיל שמונה ומהר מאוד כילדה, התעורר בי החלום לעבוד בתקשורת הספורט. אצלנו בבית, ערוץ הספורט היה פתוח כל הזמן. מגיל מאוד צעיר, אני חושבת שבסביבות עשר, הייתי אומרת לאבא שלי שאני רוצה לעבוד בזה - לראיין שחקנים אחרי משחקים. בכלל, תקשורת זה משהו שמאוד אהבתי, בגלל שבאתי מעולם הספורט. כל מי שהכיר אותי ידע שהחלום של רותם זה לעבוד בערוץ הספורט.
"אחרי הצבא עשיתי קורס כתבים ושדרני ספורט, ולמדתי תואר בתקשורת במכללה למנהל. במקביל, עבדתי בשנות ה-20 לחיי במסעדת הבראסרי כמלצרית וכמנהלת משמרת. כשסיימתי את התואר, בגיל 26, הגעתי לצומת של קבלת החלטות. כבר הייתי מיועדת להיות המנהלת הבאה של הבראסרי, והייתי צריכה להחליט אם אני ממשיכה או מנסה לממש את החלום שלי להגיע לטלוויזיה. החלטתי שאני חייבת לעצמי לפחות לנסות להגשים את החלום. במשך כמה חודשים, דאגתי שקורות החיים שלי יעברו בכל דרך אפשרית, דרך כל בן אדם שהכרתי. דיברתי עם אנשים בבראסרי שידעתי שיש להם קשר כלשהו לערוץ הספורט – נתתי קורות חיים. עשיתי נטוורקינג בבראסרי, אפילו לא במודע.
"אחרי שמונה חודשים, קורות החיים שלי הגיעו לערוץ הספורט וקיבלתי טלפון ממפיקה בערוץ, שהציעה לי להגיע לריאיון לתפקיד של עוזרת הפקה. היא אמרה שאומנם מדובר בתפקיד הכי-הכי בסיסי, אבל ככה מתחילים. אמרתי לה שזה החלום שלי, ושאין לי בעיה להתחיל אפילו עם להגיש מים. ידעתי בתוך תוכי שברגע שאשים את כף רגלי שם – אגשים את החלום שלי. הייתי צריכה שיפתחו לי את הדלת, ואני כבר אדע להיכנס בה".
וכך היה?
"במשך ארבעה חודשים הייתי עוזרת הפקה. בקורסים שאני מעבירה עכשיו בתקשורת, אני תמיד אומרת שאני דוגמה לא טובה, כי אצלי הכול באמת הסתדר. התקדמתי מהר. בעולם הזה בדרך כלל לא מתקבלים כל כך מהר. עבדתי אז מאוד קשה, כי המשכתי לעבוד גם בבראסרי כדי להתפרנס. לשמחתי, אחרי ארבעה חודשים עלתה תוכנית בוקר חדשה בערוץ והחליטו להביא מישהי עם ידע ותשוקה לספורט שתגיש פינה. אחד העורכים הראשיים חשב עליי. אני זוכרת את היום שישבתי לתומי מול המחשב והוא קרא לי. עד אז הכרתי אותו רק ב"שלום, שלום". הוא שאל אותי למה באתי לשם ומה החלום שלי. אמרתי לו שהחלום שלי זה להיות על המסך – לא ממקום של פרסום, אלא להיות בתקשורת הספורט. בקיצור, עברתי את האודישן ומשם הכול היסטוריה. עברתי ארבעה חודשים של בית ספר ומשם הכול הסתדר. הפכתי לשדרנית קווים, כתבת ומגישת חדשות הספורט. אני עדיין בחדשות הספורט פעמיים בשבוע. אני לא מוותרת. זה עדיין הבית שלי. אחד מהם".
את קשורה לספורט גם בגלל עברך כשחקנית כדורסל באליצור חולון?
"שיחקתי באליצור חולון בקריית שרת עד גיל 18. לא רק שהמעבר היה לי טבעי, זה היה נוח, קל ובעיקר כיף. אני חולת ספורט, וכשבן אדם מבין ספורט וגם היה חלק מזה, הרבה יותר קל לו לדבר על זה. זה העולם שאני אוהבת – גם כאורח חיים וגם כצופה וצורכת תוכן. היה לי מעניין, כי משם המשכתי בעבודה קשה לשידורים הכי גדולים. הפכתי למגישה מובילה בערוץ. איזה כיף להגיד שהגשמתי את החלום שלי. ואז הגיעה התוכנית 'נינג'ה ישראל', שגרמה לי לפרוץ לתודעת הצופים מעבר לשידורי הספורט. גם שם זה היה מטורף להצטרף לתוכנית מצליחה בפריים טיים, שחשפה אותי לקהל הרחב. אלו היו שלוש שנים מדהימות, מלמדות וכיפיות. חוויה בלתי רגילה. נהניתי מכל רגע. אני שמחה להגיד שאני מדור המייסדים. אבל רציתי להגיש ולראיין, כי את זה אני הכי אוהבת. זו הסיבה שעברתי לתוכנית הבוקר ברשת 13, כי אני נהנית לדבר על נושאים שנמצאים על סדר היום ולראיין אנשים. זו הייתה החלטה קשה, אבל אמיצה. עכשיו יש את 'עולם הבוקר' החדש עם צביקה הדר ומירי מיכאלי, ואני מרגישה שיש לנו משהו טוב בידיים. אני עובדת עם אנשים שבאים לעבוד ורוצים להצליח. בנוסף הגשימו לי עוד חלום, כי קיבלתי להנחות את 'המסעדה הבאה של ישראל', שמשלבת את שני עולמות התוכן האהובים עליי – הנחיה ומסעדנות. גם בגלל הקריירה הקודמת שלי בבראסרי, וגם כי אני נשואה לשף גיא בנדלר".
כדורסל נתפס לפעמים כספורט לא כל כך נשי. זה הפריע לך אי פעם?
"מי קבע שכדורסל זה בהכרח לגברים? זה ספורט של כולם. גם של נשים. תמיד הרגשתי שהספורט גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. לא רק חיצונית. זה האנדורפינים, המסגרת לחיים, שגרת האימונים. אני תמיד אומרת שהספורט היה תנועת הנוער שלי. שם למדתי ערכים, מנהיגות, אחריות, הכול. לגבי נראות, הפריעה לי הסטיגמה שבהכרח בחורות שהולכות לשחק כדורסל הן גבריות. יש הכול מהכול. אין מודל אחד של יופי ואין מודל אחד של כדורסלנית או ספורטאית. ילדים היו מציקים וקוראים לי ולחברות שלי 'בנים', למרות שתמיד הייתי נשית. אני בן אדם שאוהב להתלבש ותמיד הייתי מטופחת. הסטיגמה הזו היא בבסיס שלה לא נכונה. כל אחד שיעשה מה שטוב לו. אף פעם לא התעסקתי בזה. לא הטריד אותי אם אני גברית או נשית, אהבתי כדורסל נקודה. וגם אהבתי לטפח את עצמי ואת הציפורניים".
6 צפייה בגלריה
"אני אוהבת את איך שאני נראית, אבל אני מודה שהגוף שלי השתנה אחרי הלידה"
(צילום: טל שחר)
מה היה הרגע הכי טוב שלך עד עכשיו?
"קשה לי לבחור רגע אחד שהיה הכי טוב. מצד אחד, היה את הרגע הראשון שהופעתי על המסך בערוץ הספורט, ואחר כך להופיע בפריים טיים. קשה לבחור. יש כל הזמן שיאים, והלוואי שזה לא ייגמר. אני בהודיה מתמדת על כך שאני עושה את הדבר שאני הכי אוהבת בעולם. בחיים האישיים, האימהות מעניקה לי את הרגעים הכי טובים, אין ספק בכלל".
והרגע הכי פחות טוב?
"אחד הרגעים הקשים היו כשקיבלתי תפקיד בערוץ הספורט להיות כתבת כדורגל, והיו לי הרבה חששות. ידעתי בתוך תוכי שאני לא מתאימה לתפקיד, אבל אמרתי 'כן' והיה לי מאוד קשה. לא הייתי בנויה להביא סקופים מחדרי ההלבשה של שחקני כדורגל. להפוך שחקנים למקורות וללכלך את הספורט שאני כל כך אוהבת. זה היה רגע מכונן, שגרם לי להבין מה נכון לי ומה לא. יש לי הרבה כבוד לכתבים שמצליחים לעשות את זה. לי זה לא התאים. זה לא באופי שלי".
מה דעתך על הזרקות וניתוחים פלסטיים, בעד או נגד?
"נתחיל בזה שאין לי בעיה עם הזרקות וניתוחים, אם רוצים לשפר משהו במראה. אני לא נגד. לכל דבר צריך מינון ושייעשה בגבולות הטעם הטוב. יש לי בעיה עם הגיל הצעיר שבו מתחילים היום. לשמוע על נערות צעירות שהפנים שלהן חלקות ללא אף קמט וכבר ממהרות להזריק, זה בעייתי בעיניי. חוסר הקבלה העצמית יחד עם האופציה לשנות את המראה כל כך מוקדם – עם זה יש לי בעיה. אבל עם הזרקות וניתוחים פלסטיים לנשים בוגרות, אין לי בעיה. אני עדיין לא עושה כלום. אבל מי יודע, אולי עוד מעט. השקיות השחורות מתחת לעיניים כבר מפריעות לי".
את שלמה עם המראה שלך?
"בסך הכול, כן – אני שלמה עם המראה שלי. אוהבת את איך שאני נראית. אבל אני מודה שהגוף שלי השתנה אחרי הלידה. אני גם בעומס קיצוני של עבודה כרגע, שמוביל לחוסר שינה. את זה כן הייתי רוצה לשפר. כן הייתי רוצה לעשות יותר ספורט, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמי ולתקן את מה שעדיין קצת מפריע. זה עניין של חיטוב. עוד כמה חודשים, אחרי שאתאמן ברצינות, אני מאמינה שאגיע לתוצאות שאני רוצה. עד הלידה הבאה".
6 צפייה בגלריה
"פחות התנסיתי בכל הדיאטות שדורשות להימנע מפחמימות ומסוכר או לאכול קיטו". ישראל בקמפיין לאלטמן
(צילום: ליאור נורדמן)
מה פשלת הטיפוח הכי גדולה שהיית צריכה להתמודד איתה?
"כשהייתי נערה, ואולי גם האופנה הייתה אז ככה, הלכתי למישהי שהפכה את הגבות שלי לחוטים. ממש דקות-דקות ומכוערות. שנים אחר כך, ואני עדיין משקמת אותן ומנסה להחזיר אותן לעובי של גבות אנושיות. זה פשוט לוקח לאט-לאט-לאט".
מה טיפ הטיפוח המנצח שלך?
"קרם הגנה כל השנה, בחורף ובקיץ. אני אף פעם לא יוצאת מהבית בלי".
ספרי על שגרת הטיפוח שלך.
"הטיפוח שלי מבוסס כולו על המוצרים של קרן ברטוב. אני מטופלת אצלה כבר תקופה ארוכה. לפני כמה שנים, החלטתי לתת לעצמי מתנת יום הולדת – טיפול אצל קרן ברטוב. התאהבתי באישה, במוצרים ובתוצאות. מאז, בכל כמה חודשים אני הולכת לטיפול פנים אצלה. יש לה את המכשור הכי מתקדם. ממש לונה פארק של מכשירים. אחרי כל טיפול, אני יוצאת עם עור מתוח וזוהר. כל שגרת הטיפוח שלי היא מהמוצרים של קרן. אני מנקה עם סבון המלפפונים שלה, אחרי זה שמה רפידות מיוחדות עם חומצות שעושות פילינג לעור, קרם עיניים קליל, ערכת בוטוקס שמורכבת משני סרומים, אדוונס סקין ריפר וקרם לחות, שאני מערבבת עם חומצה לקטית. אני מקפידה להשתמש בקרם הגנה כל השנה. גם בחורף. אני משתמשת בקרם הגנה שיש בו גוון לכיסוי עדין. ביום-יום, האיפור שלי מאוד מינימלי. אני אוהבת איפור טבעי ונקי. אני משתמשת בקונסילר סטודיו פיקס של מאק, שמכסה לי טוב את העיגולים השחורים מתחת לעיניים, ומכורה לעיפרון גבות, כי גבות הן הפֶטיש שלי. לאיפור הלחיים אני אוהבת טינט טבעי של מאק, וגם השפתון שלי בגוון טבעי. מסקרה שחורה היא תמיד חובה".
מה לגבי הגוף?
"אחרי כל מקלחת, אני מורחת קרם גוף רפואי, דיאודורנט ובושם. אין לי הרבה בשמים. אני משתמשת באותו בושם מגיל 16: דונה קארן בי דלישס, התפוח הירוק. הוא משמש אותי כבר שנים, מאז שהייתי נערה. זה מריח עליי הכי טוב, אז למה לשנות? אני מאוד אוהבת לסדר ציפורניים ומקפידה על טיפולי מניקור ופדיקור, לא מוותרת על לק ג'ל כל שלושה שבועות".
איך את מטפלת בשיער?
"זיו אמסלם הוא הספר שלי והוא גם מעצב השיער שלי בטלוויזיה. אני מאוד שומרת על השיער שלי. לא צובעת אותו עדיין. לשמחתי, עוד אין לי שערות לבנות. אני חופפת בשמפו של קרליין ומשתמשת במסכה לשיער של אילן גורי מהקו הפרטי שלו. אני אוהבת אותה ממש".
6 צפייה בגלריה
"כשהייתי נערה, הלכתי למישהי שהפכה את הגבות שלי לחוטים. שנים אחר כך, ואני עדיין משקמת אותן"
(צילום: טל שחר)
ספרי על שגרת התזונה והכושר שלך.
"מבחינת תזונה, אני משתדלת לאכול בריא. אני בן אדם שאוהב לאכול. אני חושבת שאוכל הוא מהנאות החיים. אני נשואה לשף ובאתי מעולם המסעדנות. עניין המינונים חשוב. אני מאמינה בתזונה מאוזנת, המשלבת את כל אבות המזון. פחות התנסיתי בכל הדיאטות שדורשות להימנע מפחמימות ומסוכר או לאכול קיטו. אני מאמינה שכל ארוחה צריכה להיות מאוזנת. ככה אני מנסה לאכול. אני אוכלת לרוב רק שתי ארוחות ביום ועוד נשנוש קטן, כי זה מה שמתאים לי. אני משלבת גם תוספי תזונה, כדי שהגוף שלי יקבל את כל מה שהוא צריך.
"עוד לפני החיבור עם אלטמן, הקפדתי לקחת ויטמין D1000, מולטי ויטמין לנשים וויטמין C לחיזוק המערכת החיסונית. מאז שהפכתי לפרזנטורית שלהם, אני גם מקפידה לקחת אבקת קולגן עם הקפה של הבוקר. היא נטולת טעם ולא מרגישים אותה. זה עוזר לעור להיות יפה ומתוח. אני לוקחת עכשיו גם את רוטס HR שלהם לשיער. סבלתי מנשירה חזקה אחרי הלידה, וזה מציל חיים. אני לוקחת את זה לפני השינה. כשחליתי בקורונה, לקחתי גם פרוביוטיקה ותוספים שמחזקים את המערכת החיסונית.
"להפוך לפנים של מותג זה מחייב, כי זה גם צריך לשקף את הערכים שלך. זו פשוט אני – אורח חיים בריא. שילוב של תזונה, ספורט ודאגה לגוף. אלה המסרים שאני מנסה להעביר כאשת תקשורת וכאשת ספורט, כך שהחיבור עם אלטמן היה לי מאוד טבעי. לגבי ספורט, כשאני בלוח הזמנים היומי הרגיל שלי, ולא כמו עכשיו בין שתי תוכניות טלוויזיה, אני מקפידה על שני אימוני פילאטיס מזרן בשבוע אצל מורן פילאטיס בתל אביב, לצד פעם או פעמיים בשבוע של אימונים פונקציונליים לחיטוב. החלטתי גם להתחיל בקרוב אימונים אישיים עם מאמן. השאיפה שלי היא להתאמן שלוש פעמים בשבוע".
איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה יותר?
"שאין תחליף לחריצות ולעבודה קשה. תעבדי קשה, תהיי חרוצה, תגדילי ראש, והכי-הכי חשוב: תהיי בן אדם עם האנשים שאת עובדת איתם, עם כולם - מהתחקירן עד הבמאי. ככה אני עד היום. זו עצה שנתתי לעצמי וקיימתי אותה. אין תחליף לעבודה קשה, פשוט אין. רואים את זה".
איפור לתמונות סטילס: רינת ישראלי | עיצוב שיער: אבישי מסטי | הפקה: ערן רחמני | סטיילינג: יהלי אביכזר | בגדים: חולצה ומכנסי ג'ינס – De Rococo | חולצה כחולה, חצאית וז'קט – מעין נעים | חולצה לבנה, מכנסיים קצרים וז'קט בצבע קאמל – Micado 18 | מגפיים – Ayuchka
