בבוקר ה-7 באוקטובר התעוררה מעצבת שמלות הכלה והערב ליהי הוד, כמו יתר אזרחי ישראל, למלחמה. בעוד שעות ספורות היא הייתה אמורה להמריא לניו יורק - שם התקיים באותו שבוע New York Bridal Fashion Week, שבו הציגו מאות מעצבי שמלות כלה מהעולם, לרבות מעצבי אופנה ישראלים, מהבולטים בענף. הוד קיבלה החלטה מיידית לבטל את הנסיעה עם צוות העובדים ולהישאר בארץ. אחרים, כמו המעצבות גליה להב וליז מרטינז, והמעצב יואב ריש, שמוכר את עיצוביו רק בחו"ל, בחרו בכל זאת לנסוע ולפגוש בניו יורק את הקניינים והקולגות מהעולם. להב, לדוגמה, ויתרה על אירוע חגיגי לטובת פרזנטציה אינטימית, ריש מספר כי זכה לקבל "חיבוק גדול עם סולידריות מלאה, למעט קניינית אחת שפחות עם ישראל, אבל מעריכה אותנו מאוד כמותג".
המעצבת ליז מרטינז, שמוכרת כיום ב-40 נקודות מכירה בעולם, מספרת גם היא כי במהלך האירוע בניו יורק חוותה סולידריות והבעת צער על המלחמה בישראל מלקוחות וקניינים שאיתם היא עובדת בשוטף. "אבל אז גילינו שההזמנות קטנו", היא מוסיפה. "החנויות הקבועות שלנו המשיכו להזמין כרגיל, אבל היו מספר חנויות שבפה מלא אמרו לי שבגלל המלחמה, ובגלל שאנחנו עסק ישראלי ויהודי, הם החליטו לא לקנות. חלקן מהסיבה שהסחורה עלולה לא להגיע בגלל שמדינת ישראל במלחמה. אנטישמיות בצורה ישירה לצד תירוצים יפים".
12 צפייה בגלריה
"חלק בחרו לשמור את השמלה למסיבה שתתקיים בהמשך השנה". שמלת כלה בעיצוב ליז מרטינז
(צילום: דודי חסון)
בעשור החולף משגשג ענף שמלות הכלה הישראלי בעולם. השפה העיצובית ששחררה את הכלות מהסגנון הקלאסי והמאופק שסלוני כלות בעולם הציעו, הגזרות הסקסיות, והחדשנות שבשילוב אופנתיות בשמלות כלה - הפכו את המעצבים הישראלים לכוכבי הענף בעולם, ביניהם פנינה טורנה, גליה להב, ענבל דרור, מירה צבילינגר, ברטה, אלון ליבנה, יואב ריש, ליז מרטינז וליהי הוד. אלו מציגים בקביעות בשבועות האופנה הייעודיים לכלות המתקיימים פעמיים בשנה בניו יורק, מלבישים מפורסמות - ממוזיקאיות כמו ביונסה וליידי גאגא ועד נשות כדורגלנים בינלאומיים, כמו טיילור וורד, אשתו של הכדורגלן האלג'יראי-צרפתי ריאד מחרז - ומדלגים בין נקודות מכירה ביפן או בפריז כדי לפגוש את לקוחותיהם. הם שגרירי האופנה הבולטים ביותר של ישראל.
טיילור וורד בשמלת כלה של ליהי הוד
המורכבות שאיתה הם מתמודדים בימים אלו כפולה. מחד, הם פועלים בישראל תחת מתקפת טילים ועובדים שגויסו למילואים, כמו גם נדרשים לגלות גמישות מול כלות שדחו את חתונותיהן. בנוסף, הם פועלים בזירה הבינלאומית, מתמודדים עם מתקפה של הודעות נאצה מעוקבים ברשתות החברתיות, וחשש להבליט את ישראליותם בעולם, כפי שמספרים חלקם ל-ynet. הוד, לדוגמה, אומרת בהתנצלות כי בשבועיים הראשונים ללחימה, הסירה מחשבון האינסטגרם שלה כל סממן לישראליות, וגם את כתובת בית העסק בתל אביב. "מודה, פחדתי", היא אומרת.
"חלק מאנשי הצוות שלי פחדו לדבר עברית ברחובות ניו יורק", מוסיפה להב.
"קיבלתי לא מעט תגובות נאצה"
בשנה הבאה תחגוג גליה להב 40 שנה לבית האופנה שהקימה בשנות ה-80, שגדל מסטודיו משפחתי באשדוד לעסק חובק עולם. להב היא מבכירות המעצבות בישראל והראשונה שהציגה במסגרת שבוע ההוט קוטור בפריז. בשיחה איתה היא נשמעת חזקה מתמיד, לא נותנת לקולות הרקע מסביב לערער אותה. בשנת 1957 היא עלתה לישראל מרוסיה עם הוריה, שניהם ניצולי שואה. אביה, פרטיזן שאיבד את כל משפחתו בשואה ונישא בשנית לאמה, אף היה במשך תשע שנים כלוא כאסיר ציון בסיביר. "חוויתי אנטישמיות גדולה מאוד כילדה", היא אומרת, "לכן כשאני שומעת על התגברות האנטישמיות זה כואב לי, כי עברתי את זה על בשרי כילדה בבית הספר. אני תמיד אומרת לילדים שלי: על אף הקושי והמלחמות, אין לי ארץ אחרת".
12 צפייה בגלריה
"כשאני שומעת על התגברות האנטישמיות זה כואב לי, כי עברתי את זה על בשרי כילדה בבית הספר". גליה להב
(צילום: אייל נבו)
אחת הזירות הבולטות שבה נדרשו המעצבים הישראלים לפעול בזהירות היא הרשתות החברתיות ובעיקר אינסטגרם, המשמשת אותם ככלי עבודה. ללהב, לדוגמה, 2.4 מיליון עוקבים באינסטגרם. לדבריה, בחודש הראשון למלחמה היא בחרה לשתף ולשקף לעוקביה את הזוועות מישראל, ובשבוע הראשון למלחמה אף פרסמה מניפסט אישי. "קיבלתי לא מעט תגובות נאצה", היא מודה, "אבל החלטנו להביע את הצד שלנו. אנשים שפגשו אותי בניו יורק ושמעו את הסיפורים ממני, הקשיבו. זה שינה לחלקם את התודעה. כל כלה שהגיעה, רצתה לשמוע את הסיפור. כלה שמגיעה אלינו, בוחרת אותנו בגלל השמלות, לא בגלל פוליטיקה. בסופו של דבר, האופנה מנצחת".
12 צפייה בגלריה
"הרגשתי ששיתוף תמונות מהמלחמה זה הדבר הנכון לעשות מול 108 אלף העוקבות שלי". ליהי הוד
(צילום: באדיבות ליהי הוד)
מי שגייסה את עמוד האינסטגרם שלה ל"הסברה" של הצד הישראלי בשבועיים הראשונים למלחמה היא ליהי הוד. במקום לפרסם את הקולקציה החדשה בעיצובה - היא שיתפה תמונות של ילדים שנחטפו לעזה ותמונות של בתים שרופים מקיבוצי העוטף. "הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות מול 108 אלף העוקבות שלי", היא אומרת ומודה שזכתה לתגובות חיוביות לצד תגובות נאצה שממשיכות להגיע וירידה של כמות העוקבים. במקביל, היא החליטה לגייס את החנויות שאיתן היא עובדת בעולם לתרום לבית החולים ברזילי שנפגע כתוצאה מרקטות ששוגרו מעזה. חלקן גם עשו זאת בנדיבות.
בניגוד לחשבון האינסטגרם של הוד, המשלב את הפרטי והעסקי יחד (שיעור שדודו בר אור למדה על בשרה החודש), מרטינז ומעצב שמלות הכלה יואב ריש - הפועל מישראל אך מוכר בחו"ל בלבד, עם 70 נקודות מכירה בעולם - החליטו לא לקחת חלק בשיתוף פרסומים בעמוד העסקי. "לאחר ישיבה של צוות הסושיאל של המותג, החלטתי שאני רוצה להרחיק את העסק מהמלחמה. אני לא מרגיש שיש מישהו שיכול לשפוט אותי על הבחירה הזו", אומר ריש. "העסק מפרנס אנשים רבים. הבחירה לא לפרסם בחשבון של העסק התייחסות למלחמה, נעשתה מתוך ידיעה ומחשבה שהעסק צריך להמשיך ולעבוד גם אחרי המלחמה".
"אפילו הלקוחות שלי מיפן הביעו תמיכה"
אחת הסוגיות המרכזיות שעולה היא האם ענף שמלות הכלה ישוב לפעול באותה מתכונת בתום המלחמה? האם כלות ימשיכו להוציא אלפי שקלים, או עשרות אלפי שקלים, על שמלת כלה של מעצב.ת? והאם עסקים בינלאומיים ימשיכו להדהד את ענף שמלות הכלה הישראלי? "קיבלתי תמיכה גורפת מכל החנויות שאני עובדת איתן, למעט בוטיק בקוריאה שאני אפילו לא יודעת מה העמדה שלהם לגבי המלחמה", אומרת הוד. "אבל הם היחידים שנעלמו. אפילו הלקוחות שלי מיפן הביעו תמיכה".
לדברי המעצבים, מי שהביעו תמיכה מהולה בדאגה היו דווקא הכלות מהעולם. הוד וריש מספרים כי קיבלו הודעות רבות מכלות ומבעלי בוטיקים שביקשו להקדים את שילוח הסחורה, שגם הוא נפגע כחלק מהפסקת הטיסות לישראל. "היו כלות שדרשו להקדים את השמלה, למקרה שישראל תיכחד ולא תהיה להן שמלה לחתונה", אומרת הוד בסרקזם.
לגבי הלקוחות הישראליות, היא מספרת כי כל כלות אוקטובר דחו את חתונותיהן לאפריל ולמאי, אך היא פוגשת גם כלות ספונטניות שבחרו שמלה לחתונות בדצמבר הקרוב. גם מרטינז מצביעה על דחייה של חלק מהחתונות, בעוד אלו שהתקיימו לבסוף בחודש האחרון נערכו במתכונת שונה, כמו בבית כנסת או עם קהל מצומצם. "בחלק מהמקרים השמלה שעוצבה לא תאמה לאירוע, אז נדרשנו להתאמות מחודשות", היא מסבירה. "טיפלנו בכל מקרה לגופו. חלק בחרו לשמור את השמלה למסיבה שתתקיים בהמשך השנה".
בתוך כך, למרות שכולם מייצרים כחול-לבן בישראל, אף גורם ישראלי, לרבות מכון הייצוא שיודע להתגאות במעצבי הענף, לא יצר איתם קשר.
מי ששומרת על אופטימיות ומסתכלת קדימה בניצחון היא להב. "מי שרוצה לקנות שמלות כלה ממעצבים ישראלים, ימשיך להזמין. אני באה עם ראש מורם וכישראלית גאה", היא אומרת לסיכום. היא גם אוחזת בגישה חיובית כלפי הרגלי הצריכה העתידיים של הכלה הישראלית: "אני 39 שנים מעצבת, ואני מבטיחה לך שהילדה שחולמת להיות נסיכה ביום הכלולות שלה, לא גנזה את החלום. כשהמלחמה תסתיים, ובעזרת השם גם ננצח, הן יחזרו לקנות. המעצבים הצעירים צריכים להבין שזאת תקופה, אומנם לא קצרה, אבל היא תסתיים וכלות יחזרו להתחתן. גם אחרי הקורונה היה קשה, אבל אז הגיעה עבודה רבה. כך יקרה גם בתום המלחמה".
