מירב שירום (41), שחקנית ובמאית, אימא של לאון (6)
מירב שירום, איך הכול התחיל?
"אני בכלל חשבתי שאהיה רקדנית, כי מגיל שש רקדתי סטפס בסטודיו של סיגי ניסן בפתח תקווה, שבשנות ה-90 היה ה-סטודיו. היינו מופיעים בטלוויזיה, בערוץ הילדים, בקליפ של זודיאק. עשינו כל דבר אפשרי. הייתי ילדה שמופיעה על במות ובטלוויזיה ובמקומונים. תמיד הייתה לי משיכה לבמה ולפרפורמנס. זה היה מאוד ברור שאני הולכת להיות משהו בעולם הריקוד. הייתי בלהקת שקטק והגעתי דרך הלהקה להשתתף במחזמר בהבימה. הייתי אז בת 20. ושם זה פתאום היה ברור לי ולסובבים אותי שאני יותר שחקנית מרקדנית. ממש דחפו אותי ללכת ללמוד משחק. ככה הגעתי ללמוד משחק אצל יורם לוינשטיין. למדתי שם שלוש שנים ונהניתי בטירוף".
מה קרה בהמשך?
"נכנסתי לתיאטרון באר שבע. בהתחלה קיבלתי כמה תפקידים קטנים. מהר מאוד קיבלתי תפקיד ראשי ראשון בהצגה 'רק אתמול נולדה'. שילבתי שם גם את יכולות הריקוד והשירה שלי, וקיבלתי על התפקיד שני פרסים: פרס התיאטרון הישראלי לתפקיד ראשי, והפרס השני – הכרתי את אהבת חיי, את ירון ברובינסקי בעלי, ומאז אנחנו ביחד כבר כמעט 10 שנים".
מה היה רגע הפריצה שלך?
"מבחינתי, עוד לא היה רגע כזה. הרגע הזה עוד לא הגיע. אני כל הזמן עסוקה בהתפתחות. הקריירה תמיד הולכת לצד ההתפתחות האישית שלי כבן אדם. אבל כל הזמן יש פסגות נעימות".
בזכות התפקיד שלך ב"פאודה" התפרסמת בכל העולם.
"אין ספק ש'פאודה' היה הפרויקט הבינלאומי הכי גדול שעשיתי. זה זכה להכי הרבה הדים גם בארץ וגם בחו"ל. הייתי פעם בלוס אנג'לס בענייני עבודה. זה היה אחרי העונה השנייה, כשרק הצטרפתי לסדרה. ישבנו במסעדה במלון שבו שהינו ובשולחן לידינו ישבנו שני שחקנים ידועים, קירסטן דאנסט וג'סי פלמונס, שהם גם זוג בחיים, והם פשוט זיהו אותי מ'פאודה'. הם צפו בסדרה כמה שבועות קודם לכן. חברה הכירה בינינו, והם מיד אמרו לי: 'כן, אנחנו מזהים אותך מ'פאודה'', למרות שהייתי בכלל עם שיער בלונדיני. שם הבנתי את הכוח של הסדרה. עד אז היו רק את התגובות באינסטגרם וברחוב. ואז את טסה לצד השני של העולם, ובהוליווד שני כוכבים מפורסמים מזהים אותך ואת מבינה ש'פאודה' בכל מקום. זו תחושה מפתיעה ונעימה מאוד".
מה התגובה הכי שכיחה שאת מקבלת כשמזהים אותך ברחוב?
"קודם כל, אני רגילה שלא מזהים אותי בכלל. גם כשאני יורדת מהבמה בתיאטרון וגם כשאני מככבת בסדרה בינלאומית בנטפליקס, כמעט אף אחד לא מזהה אותי. גם כשאני מגיעה להשקות, לא מזהים אותי. אני נראית לאנשים מאוד שונה בחיים. התגובות הקבועות הן: 'וואו, את כזו קטנה', כי אני רק 1.57 מ' ובטלוויזיה אני נראית לכולם גבוהה מאוד. גם תמיד אומרים לי כמה אני מצחיקה בחיים, כי אף אחד לא מכיר את הצד הזה אצלי. רוב התפקידים שלי מאוד רציניים. אף אחד לא מבין איך הקשוחה הזו מהטלוויזיה היא מצחיקה. זה לחלוטין עניין של משחק. תמיד אומרים לי, 'איך יכול להיות שאת מצחיקה, נמוכה ומנומשת'. אבל ככל שאני יותר שונה בחיים מהדמויות שאני משחקת – ככה אני יותר נהנית. כשאני נכנסת לדמות, אני הופכת להיות הדמות. אני מאוד אוהבת להיכנס לדמויות. ב'רק אתמול נולדה', למשל, שיחקתי רקדנית מקהלה טיפשונת, שכל מה שמעניין אותה זה כסף והשוגר דדי שלה. לא הבינו איך אני משחקת טיפשונת כל כך טוב. הייתי טמבלית עם עיניים גדולות וקול אחר לגמרי. אני תמיד משתמשת בכל היכולות שלי כדי להיכנס לדמויות".
מה את יכולה לגלות לנו על 'פאודה'? יש הרבה מתח אם הסדרה ממשיכה או לא.
"וואו, אני לא יכולה לגלות שום דבר. גם אם הייתי יודעת, לא הייתי אומרת. האמת היא שגם אנחנו עוד לא יודעים אם יהיה המשך לסדרה או לא. כרגע יש שמועות שאולי כן. אבל אני עוד לא יכולה להגיד שום דבר באופן רשמי".
אם זה ייגמר ככה, זה יהיה ממש שיברון לב למעריצי הסדרה.
"נותר לי רק להסכים. יש גם סוג של אחריות, כי זו סדרת קאלט. הצלחה מדהימה בארץ ובעולם. זה פשוט לא ייאמן. ליאור רז כל הזמן מקבל פידבקים מהשמות הכי גדולים בעולם ובתעשייה, שצופים בסדרה ואוהבים אותה – מכוכבי הכדורגל הכי גדולים בעולם שצופים בה בטיסות ועד הכוכבים הכי גדולים בהוליווד".
על מה את עובדת עכשיו?
"אני משתתפת כרגע בשתי סדרות. בסדרה '420' של הוט, שבה אני משחקת עורכת דין פלילית חריפה ומצליחה. במקביל, אני משחקת גם בסדרה של התאגיד כאן 11 שנקראת 'האמת', שבה אני משחקת מנהלת מתנ"ס קשת יום. יש לי גם תחביב, שהפך לעוד סוג של מקצוע: החלטתי שאני עושה מסיבות, כי אני מאוד אוהבת לרקוד ולא היה בתל אביב איפה לרקוד. אני מאוד אוהבת מוזיקה על כל גווניה – מסטיבי וונדר ועד זוהר ארגוב. אני נהנית במיוחד לרקוד עם שירים מהאייטיז והניינטיז. אז אני עושה מסיבות כבר שנה בבר 64 בתל אביב. מפה לשם, זה התפתח גם לתוכן, כי הבר עובד עכשיו רק עם אירועים סגורים שאני וחברה שלי מארגנות להם. אני לא מוותרת לחיים האלה וכל הזמן מחפשת להתפתח. זה גם עוזר לי לשמור על השפיות ולא להתרגש מפיקים גדולים".
מה היו עד כה רגעי השיא שלך, לטוב ולרע?
"נתחיל עם הרגע הכי רע. זה היה כשאבא שלי נפטר בתזמון נוראי, ששום תסריטאי לא יכול היה לכתוב. התחלתי את היום הראשון של לימודי המשחק וקראו לי לחזור הביתה לפתח תקווה. הייתי בת 25 כשזה קרה. הוא היה רק בן 59 וזה היה פתאומי ונורא.
"הרגע הכי טוב – יש רגע אחד הכי מזוקק, שקרה לי ממש השבוע. ישבנו ירון, לאון ואני על השטיח אחרי ארוחת הערב ושיחקנו טאקי, ובלי שום הכנה מראש התחלתי לדמוע מאושר על הבית שהקמתי. בכל פעם כשעולה לי התחושה הזו – אלה הרגעים הכי מאושרים בחיים שלי. אני בוכה גם עכשיו רק מלהיזכר בזה".
מה הייתה החוויה שעיצבה אותך?
"עד לפני כמה שנים, כנראה שהייתי אומרת שזה החרם שעשו עליי בבית הספר בכיתה ג'. אבל אני שמחה לבשר שאני בתהליכים אישיים מדהימים ואני כבר לא יכולה להגיד את זה. אני יוצרת תשתית חדשה, כי אני מאוד מטופלת. אצלנו בבית, אנחנו לא מוותרים על טיפולים פסיכולוגיים. אנחנו כל הזמן בחקר, כך שאני כבר לא יכולה להגיד שהחרם עיצב אותי. אני כל הזמן משתנה".
8 צפייה בגלריה
"את טסה לצד השני של העולם, ובהוליווד שני כוכבים מפורסמים מזהים אותך ואת מבינה ש'פאודה' בכל מקום"
(צילום: טל שחר)
את שלמה עם המראה שלך?
"בגדול, כן. יש ימים יותר טובים וימים פחות טובים. יש ימים שאני מסתכלת במראה ואני לא מבינה על מה כל המחמאות, ויש ימים שאני מסתכלת במראה ואומרת לעצמי: וואו, לזה כנראה ירון התכוון. אני כן יכולה להגיד תודה לאימא שלי, גאולה שירום, שנתנה לי את הגנים שלה בגוף ובעור הפנים. בזכות הגנים האלה, תמיד מחמיאים לי שאני נראית צעירה. הרי תמיד יש את החשש שהגיל והמראה יסתנכרנו".
מה דעתך על הזרקות וניתוחים פלסטיים, בעד או נגד?
"אני עדיין לא התחלתי. אבל לא אומרת לא, כי אני כל הזמן משתנה, מתפתחת ומגלה דברים חדשים על עצמי. אז אולי בהמשך. כשחקנית, יש תמיד את הפחד שהפנים לא ייראו טבעיות. אי אפשר לשקר על המסך, יש קלוז-אפים. זו לא במה. אבל היום אני רואה הרבה עבודות מדהימות, אז אני לא שוללת את זה כאופציה בעתיד. כל עוד זה ייעשה בטוב טעם ויותאם לי. אני כבר יודעת שבוטוקס יהיה לי לא טוב. יש לי פנים צרות וקטנות. אז כרגע לא".
עשו לך פעם פשלת טיפוח?
"כן. פעם רציתי להבהיר קצת את הנמשים, כי היה קיץ ממש קשוח ולא הקפדתי ללכת עם כובעים כמו תמיד, אז פתאום נהיו לי מלא נמשים. ביקשתי מהקוסמטיקאית שהייתה לי אז, שנעשה טיפול הבהרה. הבעיה הייתה שהיא התייחסה לזה כאל כתמי פיגמנטציה, כשכל מה שרציתי זה להבהיר אותם קצת. מרחתי את התכשירים שהיא נתנה לי, ופתאום ראיתי שנעלמו לי כל הנמשים לגמרי. הטיפול נורא הבהיר אותי. לשמחתי, היא נתנה לי פתרון נגד והנמשים חזרו אליי. אני לא נוגעת בנמשים שלי, רק שומרת עליהם עם קרמי הגנה. מוסר ההשכל הוא לא להאיץ תהליכים בחיים באופן כללי. לא בקריירה, לא בחיים האישיים ולא בניתוחים".
יש לך טיפ טיפוח מנצח?
"אני תמיד מסתובבת עם מסרק גבות ועם וזלין לשפתיים. גם אם אוספים אותי בארבע בבוקר לצילומים, זה תמיד איתי בתיק. איכשהו, כשהשפתיים לחות והגבות מסורקות, אני מרגישה איזה שדרוג קטן".
8 צפייה בגלריה
"כשאני רוצה שינוי – אני עושה שינוי בשיער. היה לי בלונד, כתום, ארוך עד התחת, אדום אש ואדום חלודה"
(צילום: טל שחר)
ספרי על שגרת הטיפוח שלך.
"אני הולכת פעם בחצי שנה או יותר לקוסמטיקאית שלי ויטה נגרוני לטיפול פנים. בבית אני אוהבת להיצמד תמיד לסדרת מוצרים אחת, כי מרגיש לי שמוצר אחד משלים את המוצר השני. אני לא אוהבת לערבב. בשלוש השנים האחרונות אני עם קיי בי פיור. אצלי השגרה מתחילה בלילה, כשאני חוזרת מהצגה. אני משתמשת בסבון שלהם והוא מוריד לי את כל האיפור. ממש מוריד הכול. אני מורחת קרם לחות והולכת לישון. ביום, אני מורחת קודם קרם עיניים מסביב על ארובות העיניים ומורחת את השאריות בין הגבות ומעל הגבות. מטפטפת שלוש טיפות מהסרום של קיי בי פיור ומעל קרם לחות. למייק-אפ אני משתמשת בקרם ההגנה שלהם, שהוא דמי-מייק-אפ ומספיק לי ליום-יום. מעל אני מורחת קצת קונסילר של מאק, אם בא לי, סומק ורדרד של מאק ומסיימת עם אודם של בובי בראון. קיבלתי אותו במתנה מהמאפרת של 'פאודה' בעונה האחרונה. יש לו יתרון גדול: הוא נראה טבעי-טבעי על השפתיים. אני תמיד מקפידה לסרק את הגבות ואם צריך מוסיפה קצת צללית של מאק, כדי למלא חורים".
מה לגבי הגוף?
"יש לי קרם גוף של ניוואה, שאימא שלי נתנה לי. אני לא ממש מקפידה תמיד למרוח אותו. לגבי בושם, עד לא מזמן הייתי עם אותו בושם מהתיכון, עם המאסק אויל שהיה הריח המזוהה איתי בטירוף בכל מקום. לפני שנתיים החלטתי שדי. מאז אני בחיפושים אחרי בושם חדש. אני מחפשת ניחוח רענן, טבעי וכיפי, ואשמח להמלצות. רק רענן, בבקשה. זה נורא להיות בלי בושם. זה מבלבל, כי זו פעולת הסיום לפני שאני יוצאת מהבית ואין לי אותה".
8 צפייה בגלריה
"אני לא נוגעת בנמשים שלי, רק שומרת עליהם עם קרמי הגנה". מירב שירום בביתה
(צילום: טל שחר)
מי מטפל לך בשיער?
"אני הולכת לאמיר קל. הוא הספר שלי כבר המון שנים. הוא הגבר השני שאני הכי סומכת עליו בחיים האלה. הוא עושה איתי הכול. את כל התספורות, האורכים והצבעים שאני רוצה. כשאני רוצה שינוי – אני עושה שינוי בשיער. היו לי כמה פעמים בלונד, וזה לא עניין של מה בכך להיות עם שיער בלונד פלטינה. בפעם האחרונה זה היה ממש עכשיו, לצורך תפקיד, ואז הוא החזיר אותי לצבע הטבעי שלי. היה לי שיער כתום, היה לי שיער ארוך עד התחת, אחר כך אדום אש ואדום חלודה. אני אוהבת שינויים בשיער. אמיר יודע לשמור על השיער שלי בכל התהפוכות האלה. אני משתמשת בסדרת המוצרים שלו. יש לו שמפו ללא מלחים ומסכת קרטין מעולה, ותמיד מחמיאים לי שהשיער שלי נראה מאוד מבריק".
יש לך שגרת תזונה וכושר?
"כושר זה משהו שאני מנסה להתמיד בו עכשיו. בזכות חברה הכרתי את המאמנת האישית שלי, אפרת כהן. אני מתאמנת איתה פעם בשבוע, כשאני לא מבריזה, והיא גם חצי פסיכולוגית שלי ועוזרת לי להתמיד. אני מודה שלפעמים אם יש לי עוד שעה לישון – אני אעדיף לישון. בסך הכול, יש לי חיבור מעולה איתה. לגבי תזונה, אני צמחונית כבר שמונה שנים ומה שמדהים הוא שבגלל זה התחלתי לאכול יותר בריא. בהתחלה נכנסתי לצמחונות והלכתי ישר לג'אנק של פסטות והמבורגר צמחוני. ירון בעלי הוא בשלן מדהים והוא מכין תבשילים נפלאים עם עדשים וקטניות. אני מאוד ממליצה על צמחונות. זה נותן תחושה נקייה. ירון ולאון אוכלים גם בשר. רק אני לא. אני לא מכריחה אף אחד. אני לא רואה את עצמי חוזרת לאכול בשר, אבל אין לדעת שום דבר".
איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה?
"זו שאלה כיפית, שאני ממש רוצה לדייק בה. יש כל כך הרבה דברים. אני חושבת שאם הייתי פוגשת עכשיו את מירב הצעירה, הייתי אומרת לה: תסמכי על עצמך. את יודעת הכי טוב מי את".
