בעשור החולף ביססה צלמת האופנה דפי הגאי את מעמדה בענף האופנה הבינלאומי, עם חמישה ספרי אמן, רשימת לקוחות מכובדת הכוללת מגזינים ובתי אופנה בינלאומיים, ותערוכות קבוצתיות שבהן לקחה חלק. עכשיו היא מציגה את Eye Candy, תערוכת יחיד ראשונה בגלריה אורית ושדי בתל אביב (נעילה: 21 באוקטובר) עם י"ג עבודות מכל הזמנים, הזדמנות לגלוש איתה אחורה בזמן אל מעמקי תיק העבודות שלה. סגנון הצילום הפסבדו-דוקומנטרי והעיסוק המתמשך במתבגרים, מיניות, מגדר ותרבות נוער, חושפים את הצופה לאופן שבו מתעצבת התבגרות אישית, לצד סגנונות לבוש של מתבגרים ברחבי העולם.
אל צילום התגלגלה במקרה. בזמן לימודיה במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון HIT, נרשמה לקורס צילום אצל הצלם עדי ברנדה ולראשונה רכשה מצלמת 35 מ"מ. האהבה לאמנות ולאופנה עוד לא קיבלה ביטוי, אבל היא החלה להתוודע לצילום סטילס, למרות שבכלל חשבה להתמקצע בווידיאו ואנימציה שבהם התמחתה. בתום הלימודים נסעה לניו יורק, ובאופן טבעי החלה לצלם שם כחלק מקבוצה של אמניות וצלמות צעירות שהתגבשה בעיר באותן שנים, כמו הצלמת הנודעת פטרה קולינס, שהביאו איתן בשורה חדשה של נשיות מעט מחוספסת ולא מתנצלת.
20 צפייה בגלריה
"אני חושבת שלכולנו השתנתה התפיסה בקשר למודל יופי". דפי הגאי, דיוקן עצמי
(צילום: דפי הגאי)
"היינו מאוד מאופיינות בסגנון 'אינדי פינק' – הכול היה ורוד ואינדי", מסבירה הגאי בריאיון שמתקיים בגלריה התל אביבית, שאליה הגיעה מביתה בלונדון. "לצלם בשביל עצמך סתם ככה לא עניין אותי, אז התחלתי לצלם לחברים שסיימו ללמוד אופנה, ופתאום התחלתי לקבל בקשות לצלם סטילס. מעולם לא הבטתי לאחור. כלומר, לווידיאו. עם הזמן גם הרגשתי שאני מפתחת אסתטיקה אישית סביב המקומות של 'אינדי פינק', בניסיון להביא את זה מתוך המקום שלי. לדוגמה, כולנו התעסקנו בתרבות נוער, וכשהן צילמו בפרברים של ארצות הברית, עשיתי את זה בישראל".
ספרה הראשון משנת 2014 היה "Israeli Girls / בנות ישראליות" (הוצאת Art Paper Editions) עם בנות במראה אחיד, לבן וענוג שצילמה בישראל. בטוקבקים כיסחו אותה על המראה החד-גוני של המצולמות. "פורנו רך במסווה אינטלקטואלי. שום גיוון, כולן נראות נערות מהאלפיון העליון בעל מאפיינים אשכנזיים ברורים", כתב אחד מהם, "גם בעוני יש נערות יפות שהיה נחמד אם היו מוסיפים אותן ביחד עם העולם שממנו הן באות".
"אנשים נכנסו בי על זה אז", מאשרת הגאי, "אבל גדלתי ברמת השרון וככה זה היה נראה. התמונה עם טסה פדואה צולמה בקאנטרי ברמת השרון".
20 צפייה בגלריה
"אנשים נכנסו בי על זה אז, אבל גדלתי ברמת השרון וככה זה היה נראה". טסה פדואה, מתוך "בנות ישראליות"
(צילום: דפי הגאי)
בשנים שחלפו מאז, התפתח שיח מרכזי שקרא לגיוון בעולם האופנה, אשר הקרין גם על האסתטיקה ומודל היופי בעבודותיה של הגאי. "אני חושבת שלכולנו השתנתה התפיסה בקשר למודל יופי. אתה תמיד יכול להגיד על 'בנות ישראליות' שהן נראות אלפיון עליון, אבל בעיניי הן היו מאוד רבגוניות. הן לא היו במראה של סופר-מודלס רזות, ובאופן אישי, גם אף פעם לא עניין אותי לצלם בנות מושלמות מדי. הן יותר בת השכן מאשר בר רפאלי. אומנם זה לא היה כנראה מאוד קיצוני בתפיסה, אבל מבחינתי זה היה מגוון".
"בגלל שכיום העולם הולך למקום הזה, עולה השאלה: האם כל אחד יכול להיות דוגמן? לכאורה, כן. אבל השאלה שצריכה להישאל היא איך מחליטים מי הופך להיות דוגמן ומי לא? אחרת זה אינסופי. אני מדברת על זה הרבה עם חברה שעושה ליהוק והגענו למסקנה שזה מבוסס על דמויות מעניינות. אני חושבת שרבגוניות זה דבר מבורך, אבל אם מניחים למראה, אין הרבה גיוון של דעות בעולם האופנה. מצחיק שכל מי שמאמין בגיוון אף פעם לא מסכים לשמוע דעות שונות של מישהו אחר".
מצד שני, אנחנו רואים חזרה למודל יופי רזה ואחיד. את מרגישה שהשיח על גיוון נעלם?
"דוגמניות רזות מעולם לא נעלמו מהמסלול, רק שלצידן שילבו מבני גוף נוספים. כך או כך, זה עניין של מיתוג. מיו מיו, לדוגמה, הוא מותג שמכוון ללקוחות עשירות ורזות שעושות בוטוקס, בעוד מותג כמו Ganni פונה ללקוחות שאכפת להן מכדור הארץ ומגיוון. גם הסטנדרטים של אירופה שונים מישראל, מאנגליה ומארצות הברית. פריז זה המקום שאת צריכה להיות בו הכי רזה, בעוד בלונדון את יכולה להיות לא רזה ולעבוד בכיף. הם אפילו מעדיפים את זה. באמריקה רוצים בנות יותר 'בריאות' ובישראל התעשייה מבוססת על מפורסמות – משנה איך את נראית, אבל יותר משנה כמה עוקבים יש לך באינסטגרם, עם מי את יוצאת ולאן את יוצאת. אני חושבת שמאחר שאני לא עובדת עם טאלנטים ישראלים, איכשהו גם לא יצא שאני מצלמת ללקוחות גדולים כמו קסטרו או גולף, למרות שהייתי מאוד שמחה לעשות להם דברים יפים".
בעשור שאת עובדת, גם הרשתות החברתיות שינו את כללי המשחק. צלמים רבים עשו אדפטציה לאינסטגרם. איפה זה פגש אותך?
"בהתחלה צילמתי לאינסטגרם, היום האינסטגרם הוא פורטפוליו שבו אני מעלה תמונות של פרויקטים אישיים לצד עבודות מסחריות. אני קצת מתגעגעת לתקופה ההיא שהיית רואה באינסטגרם אנשים שמעניינים אותך מבחינה אמנותית. היום זה הכול מתכונים לנודלס, וידיאו של קפיברה (המכרסם הגדול בעולם, א"י) ואיך לגדל עגבניות בבית".
בנות ישראליות, 2013
"זאת התמונה הראשונה שצילמתי לספר Israeli Girls (הוצאת Art Paper Editions)", אומרת הגאי על יריית הפתיחה של הקריירה האמנותית שלה בתצלום בביתה של הטרנדולוגית נתלי יצחקוב ברמת השרון, שגם עשתה את הסטיילינג לתמונה. "המצולמת היא תמר פרסקי (בתו של הזמר רפי פרסקי, א"י) שהעניקה לי את ההשראה לספר. פגשתי אותה באופן מקרי בבר התל אביבי 'אפריקה', והיא הזכירה לי מישהי מסרט של הרמוני קורין. תכלס, יש הרבה בנות מגניבות בישראל ותמיד היו בנות מגניבות בתל אביב, אבל לא חשבתי לצלם אותן עד שפגשתי את תמר".
20 צפייה בגלריה
"המצולמת היא תמר פרסקי, שהעניקה לי את ההשראה לספר". בנות ישראליות, 2013
(צילום: דפי הגאי)
ABRA, 2022
בשנה החולפת החלה הגאי לעבוד בצמוד למותג האופנה הצעיר ABRA של המעצבים אברהם אורטוניו ודור אדרי, ספרדי וישראלי, שהחל כמותג אביזרים וכיום גם מציע ready to wear. הצילומים הראשונים נערכו בים המלח בחודש ינואר עם הדוגמנית והאמנית הישראלית מיה רו. "זאת הפעם הראשונה שעבדנו יחד, והתחלנו לבסס את האסתטיקה הצילומית של המותג", אומרת הגאי.
"התמונה צולמה עם פלאש והיא ללא פוטושופ, והתאורה הנעימה מגיעה מהאור היפה שיש בים המלח. בניגוד לים התיכון שהשקיעה בו אחורית – בים המלח השקיעה קדמית, מה שמאפשר לך להשתמש באור הטבעי בנוסף כתאורה תומכת ולא להתחרות בו. זה וואחד טיפ לצלמים בארץ", היא מגניבה סוד.
20 צפייה בגלריה
"רציתי לבודד את הדוגמנית מהרקע, עד שהיא נראית מעט מרונדרת כמו במשחק מחשב". ABRA
(צילום: דפי הגאי)
ביולי כבר צילמו בפריז על גדות הסיין סדרת תמונות של דוגמניות וליהוק מהרחוב שצולמו בצורה פרונטלית על רקע נקודות ציון בעיר. "בחרנו לצלם בכמה מקומות בפריז, וזה היה נחמד, כי לא יוצא לי לעשות צילומי רחוב בפריז", היא משתפת. "הרעיון היה לחפש מקומות שהם הכול וכלום. רציתי לבודד את הדוגמנית מהרקע, עד שהיא נראית מעט מרונדרת כמו במשחק מחשב, ולפרקים עד שזה נראה כמו בינה מלאכותית".
פלומה וול, 2023
צילומים למעצבת הספרדייה פלומה לאנה מהמותג פלומה וול. "פלומה היא מעצבת פופולרית בקרב נשים צעירות, מאחר שהבגדים שלה מאוד איכותיים ולבישים. הצילומים נערכו על החול הוולקני השחור באיים הקנריים, מראה שיצר ניגודיות בין הרקע הכהה ללא-דוגמנית שלוהקה על ידי דור אדרי, שגם עשה את הסטיילינג".
20 צפייה בגלריה
"הצילומים נערכו על החול הוולקני השחור באיים הקנריים". פלומה וול, 2023
(צילום: דפי הגאי)
רומא קרמר, 2023
"צילמתי על חוף הים בישראל את הקולקציה של המעצב הצרפתי רומא קרמר, לשעבר מעצב קו בגדי הגברים של מוגלר והמנהל האמנותי של חברת הנעליים קמפר", מספרת הגאי. "זו קולקציית הביכורים העצמאית שלו, שעוצבה בסגנון ספורט-קוטור תוך שימוש בחומרים כמו ניאופרן. רצינו לקחת את זה למקום של בגדי גלישה, והדוגמנים שנבחרו (מסוכנות בריק מודלס הישראלית, א"י) מייצרים מתח מעניין בין צילום תיעודי לצילום אופנה. האמת, חבר טוב אמר לי שהתוצאה נראית כמו הצילומים של רינקה דייקסטרה (צלמת אמנות הולנדית שמתעתדת מתבגרים על רקע קו האופק בים. אחד מתצלומיה המפורסמים מקשט את עטיפת ספרו של מישל וולבק, 'החלקיקים האלמנטריים', א"י) רק עם בנים חתיכים".
20 צפייה בגלריה
"הדוגמנים שנבחרו מייצרים מתח מעניין בין צילום תיעודי לצילום אופנה". רומא קרמר, 2023
(צילום: דפי הגאי)
קלייר בארו, 2023
"זה צילום שאני מאוד אוהבת מכתבה למגזין Ssense (שמלווה אתר מכירות מקוון באותו השם, א"י) של ביקור סטודיו אצל האמנית קלייר בארו בלונדון. יש לה אסתטיקה ואישיות שאנשים מאוד אוהבים".
לואי ויטון x ווג סין, 2023
הפקת אופנה מיוחדת של לואי ויטון למגזין ווג סין שצולמה בחופי נורמנדי, צרפת, עם הדוגמנית הנודעת צ'ו וונג. "ההבדל בעבודה בין דוגמנית מקצועית לבין דוגמנית 'סטריט קאסטינג' מאוד שונה. להפקות במגזינים ולעבודות מסחריות אני מעדיפה לעבוד עם דוגמניות מקצועיות, כי הן מכירות את העבודה וזה יותר קל. לצילומים יותר אישיים ודוקומנטריים, אני מעדיפה לעבוד עם לא-דוגמניות, כי הן מביאות משהו פחות מלוטש, פחות פוזה, יותר כנה. יש גם דוגמניות שעושות את זה מעולה, אבל להחזיק יום צילום ארוך בתנאים-לא תנאים עם בגדים כמו אלה, חייבים דוגמנית. עם לא-דוגמניות זה התאבדות".
20 צפייה בגלריה
"להחזיק יום צילום ארוך בתנאים-לא תנאים עם בגדים כמו אלה, חייבים דוגמנית". לואי ויטון x ווג סין, 2023
(צילום: דפי הגאי)
יסמין מועלם, 2021
"צילמתי את המוזיקאית יסמין מועלם בחודשים המוקדמים שלה להיריון, ורצינו לעשות משהו טיפה שונה, נקי יותר. נועה נוז'יק הייתה על הסטיילינג ואני מאוד אוהבת את התמונה הזאת. יסמין נראית כאילו היא בת ים שיצאה הרגע מתוך הגלים ומסתכלת היישר אל תוכך במבט חזק וחודר".
ליתאי מרכוס, 2022
"ליתאי מרכוס היא הלינדה אוונג'ליסטה של ישראל", מכריזה הגאי וממהרת להסביר: "היא ורסטילית מאוד ובכל פעם נראית אחרת". הצילום לקוח מתוך ספרה האחרון, "מונקו", שראה אור מוקדם יותר השנה. מרכוס מצולמת במערכת לבוש פרחונית של תחתונים וחזייה עם שובל אורגנזה ורוד, שנוצר על ידי המעצבת אודליה ארנולד כפרפראזה על עיצוב מפורסם של סן לורן, שאותו לבשה הדוגמנית לטיסיה קסטה בתצוגת אביב-קיץ 1999 של המעצב. "הדמות של ליתאי משדרת משהו מאוד אנדרוגיני שמגיע בניגוד לאאוטפיט המאוד נשי", מוסיפה הגאי. "רק בודדות יכולות להחזיק מראה כזה בלי להפוך אותו לצ'יזי או שייראו כמו חשפניות. ליתאי מחזיקה אותו באלגנטיות".
גיליון תל אביב של מגזין EY!
בקיץ 2020 ראה אור המגזין Electric Youth (או בקיצור, EY!) של המו"ל הספרדי לואיס ונגס, האיש שעומד גם מאחורי מגזין האופנה המשפיע C☆NDY ושיתופי פעולה הדוקים עם מותגים כמו לואווה, אקנה, קרולינה הררה ואחרים. הגיליון "ויווה תל אביב" (או "יאללה תל אביב" בעברית), הוקדש כולו לנוער ישראלי עם דמויות מוכרות יותר ופחות שצילמה הגאי. בשתי התמונות שבחרה מככב הדוגמן אלן גודין: האחת נראית מבוימת על רקע קו החוף, השנייה נראית כאילו תפסה אותו ברגע אינטימי. "הוא נראה בתמונה כאילו הוא נושם אוויר", היא אומרת. "זאת תמונה לא מבוימת, שנייה שבה הוא הניף את הראש מעלה ונראה רגוע ונהנה".
20 צפייה בגלריה
"זאת תמונה לא מבוימת, שנייה שבה הוא הניף את הראש מעלה ונראה רגוע ונהנה". גיליון תל אביב של מגזין EY!
(צילום: דפי הגאי)
מונקו, 2019
"זאת אחת התמונות הראשונות שהכתיבו את האסתטיקה של 'מונקו', עם הדוגמנית רומי רוט. על הסט היא סיפרה שהייתה בעברה רקדנית וכשהיא קפצה, השיער עלה מעלה כמו מדוזה או להבות של אש".
20 צפייה בגלריה
"כשרומי רוט קפצה, השיער עלה מעלה כמו מדוזה או להבות של אש". מונקו, 2019
(צילום: דפי הגאי)
דיוקן עצמי, 2016
"דיוקן עצמי שלי בחופשה משפחתית במלון דן אילת. אני אוהבת את הצילום הזה כי הוא הזכיר לי שפעם צילמתי במיוחד לאינסטגרם. היום אין לי את הרצון לעשות את זה, אבל משהו בתמימות ההיא נראה לי היום חמוד".
20 צפייה בגלריה
"אני אוהבת את הצילום הזה כי הוא הזכיר לי שפעם צילמתי במיוחד לאינסטגרם". דיוקן עצמי, 2016
(צילום: דפי הגאי)
Blazing in Blazers, 2017
סמיה וסמרה מעשנות מריחואנה בהפקת אופנה מיוחדת שצילמה הגאי למגזין Office בניו יורק. "היה לי רעיון מצחיק: לצלם בנות שמעשנות וויד בזמן שהן לבושות בלייזרים. אני אוהבת הומור בעבודות שלי, אחרת זה הופך להיות 'זולנדרי'. אי אפשר לעבוד בתעשייה הזאת ללא הומור ומתוך מקום של רצינות תהומית. זה נכון לאופנה ובכלל לחיים".
20 צפייה בגלריה
"אני אוהבת הומור בעבודות שלי, אחרת זה הופך להיות 'זולנדרי'". Blazing in Blazers, 2017
(צילום: דפי הגאי)
20 צפייה בגלריה
"היה לי רעיון מצחיק: לצלם בנות שמעשנות וויד בזמן שהן לבושות בלייזרים". Blazing in Blazers, 2017
(צילום: דפי הגאי)
