האם כוכבת הקולנוע קייט בלאנשט ניצלה את הופעתה על השטיח האדום בפסטיבל קאן להעברת מסר תמיכה בעם הפלסטיני? אמש (שני) הגיעה השחקנית האוסטרלית להקרנת הבכורה של הסרט "השוליה", לבושה שמלת ערב בעיצוב היידר אקרמן, שהוצגה לראשונה בינואר אשתקד בשבוע ההוט קוטור בפריז.
בלאנשט, אחת המתלבשות המקצועניות על השטיח האדום, בחרה בשמלת מקסי שחלקה הקדמי שחור, חלקה האחורי בצבע ורוד בייבי (אך בתמונות הוא נראה לבן), ומהשובל שלה מבצבצת בטנת משי סאטן בצבע ירוק – שאותה הבליטה וחשפה כשעמדה להצטלם על השטיח האדום. האנסמבל של הצבעים, יחד עם השטיח עצמו, יצרו דימוי המזכיר את צבעי הדגל הפלסטיני – כפי ששמו לב גולשים ברשת. לאורך היום (שלישי), הוצפו הרשתות החברתיות בשאלה: האם בחרה בלאנשט להעביר מסר סמוי?
ליביה פירת', אקטיביסטית ועורכת במגזין "ווג ערבייה", העלתה את התמונה בעמוד האינסטגרם שלה עם הכיתוב "אני אוהבת אותך, קייט. כשלשטיח יש משמעות". אלה הצטרפו גולשים נוספים שהסכימו עם הפרשנות שלה למראה ואפילו הגדילו עד כדי לכנות אותה "שמלה פלסטינית", בעוד אחרים הצביעו על כך שצבע גב השמלה הוא ורוד בהיר ולא לבן – כך שהאפקט הוויזואלי בתמונות לא היה קיים באותה צורה במציאות.
השמלה המקורית בעיצובו של אקרמן, שנוצרה בשיתוף פעולה עם המעצב ז'אן פול גוטייה, היא מקולקציית ההוט קוטור לאביב-קיץ 2023 המשותפת לשניים. השמלה המקורית, לוק מספר 11, כפי שהציג אקרמן בחשבון האינסטגרם שלו, מעט שונה מזו שלבשה אמש בלאנשט, מה שמחזק את הסברה כי מדובר במסר שבחרה השחקנית להבליט.
בשמלה המקורית, שהיא גם קצרה יותר, הבטנה סגולה והגב ירקרק. בזו שלבשה בלאנשט, שונתה פלטת הצבעים. מאז פרוץ המלחמה בחר אקרמן להציג אמירות חד-צדדיות נגד ישראל ברשתות החברתיות, כך שייתכן מאוד שהמחשבה על עיצוב השמלה הייתה משותפת.
בניגוד לשמלה שבחרה ללבוש בשבוע שעבר ניצולת נובה לורה בלג'מן כאדר במטרה להעלות את המודעות למצב החטופים, השמלה של בלאנשט עדיין משאירה שאלות לא פתורות – בין השאר מכיוון שהשחקנית סירבה להתייחס לתהיות האם יש בה מסר פוליטי.
בלאנשט אינה זרה לפוליטיקה, ולרוב לא נמנעת מהצהרות ברורות. היא פעילה לזכויות נשים בעולם, ולאורך השנים דיברה לא אחת על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם תחילת המלחמה חתמה על מכתב Artists4Ceasfire, שעליו חתמו למעלה מ-60 שחקנים ואמנים, שקראו לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן להפסקת אש מיידית.
כמו כן, בנובמבר האחרון קראה להפסקת אש מיידית ברצועה, בזמן שדיברה בישיבת המליאה של הפרלמנט האירופי. "אני לא סורית, לא אוקראינית, לא תימנייה. אני לא אפגנית, אני לא מדרום סודן. אני לא מישראל או פלסטין. אני לא פוליטיקאית, אני אפילו לא מומחית – אבל אני עדה", אמרה. "לאחר שראיתי את המחיר האנושי שגובה המלחמה, אני לא יכולה להסיט את מבטי".
