מישל גרציג (26), דוגמנית ופרזנטורית של GIGI Laboratories
מישל גרציג, איך הכול התחיל?
"התחלתי לדגמן לפני 13 שנה, בגיל 13. יש לי כבר ותק. אני ילדה אילתית, נולדתי וגדלתי באילת. יום אחד חילקתי פלאיירים בשדה התעופה באילת, ואייל גולן נחת להופעה. הייתי עם חברה וביקשנו להצטלם איתו. הוא אמר לי שיש לו קרובת משפחה בשם נורית אורגל, שפתחה סוכנות דוגמנות, והתקשר אליה במקום. נתתי לה את מספר הטלפון של אמא שלי. משם הכול היסטוריה. ככה זה התחיל. היום אני בסוכנות itm של עמרי יערי.
"ההורים שלי חששו בהתחלה שזה ישפיע על הלימודים, וגם ניסו לשמור עליי מהעולם הזה. בסוף הם החליטו לתת לזה ניסיון. הם נסעו איתי לכל אודישן ולכל יום צילום. אף פעם לא נתנו לי ללכת לבד. טסו איתי מאילת וגם הסיעו אותי באוטו חמש שעות לכל כיוון. במקביל, שילבתי את הלימודים בבית הספר וניסיתי לעשות הכול בצורה הכי טובה. ההורים לא ויתרו לי על זה. אמא קצת ויתרה על העבודה שלה כסוכנת נסיעות, כדי שתוכל ללוות אותי. בגיל 16 כבר התחלתי לדגמן בחו"ל – במילאנו ובמיאמי".
עם מי עבדת?
"השתתפתי בפרסומת של קוקה-קולה, עבדתי עם אסוס ועם מעצבי שמלות כלה וערב. הייתי עובדת חודש במילאנו, חודש במיאמי. בגיל 16 השתתפתי בתצוגה של ארמאני ג'ינס, צעדתי בשבוע האופנה בניו יורק ובשבוע האופנה במילאנו".
"ההורים שלי חששו בהתחלה שהדוגמנות תשפיע על הלימודים, וגם ניסו לשמור עליי מהעולם הזה. בסוף הם החליטו לתת לזה ניסיון. הם נסעו איתי לכל אודישן ולכל יום צילום. אף פעם לא נתנו לי ללכת לבד. טסו איתי מאילת וגם הסיעו אותי באוטו חמש שעות לכל כיוון"
ואז קטעת הכול?
"בגיל 18 החלטתי לעשות פאוזה על הכול ולהתגייס לצבא, כדי לעשות שירות משמעותי. כולם אמרו לי שזו טעות, שאלו השנים הכי חשובות לדוגמנות ושאני מפספסת. אמרתי לכל הסוכנים שלי בחו"ל שאני מצטערת, אבל זה מה שאני מרגישה בלב. הקפאתי את כל החוזים והתגייסתי לצבא. קיבלתי גם זימון לקורס טיס. היו לי את כל האפשרויות לפניי. מאוד רצו אותי לקורס טיס, אבל אמרתי להם שהים קורא לי והתגייסתי לחיל הים. הייתי ימאית גוררת והצטיינתי בזה. אז הוציאו אותי לקורס סקיפריות ונהייתי סקיפרית גוררת ומפקדת ספינת חילוץ והצלה".
אלה כישורים שמכינים אותך להיות נערת ג'יימס בונד.
"הלוואי שיקראו לי – אני באה! החלק הטוב הוא שיש לי עכשיו גם רישיון אזרחי של סקיפרית ואני יכולה להשיט ספינות ויאכטות".
יוצא לך לנצל את זה ולהשיט ספינות?
"בטח שאני מנצלת את זה, כל הזמן. אפילו עכשיו בסוף השבוע של מסיבת הרווקות השטתי יאכטה".
8 צפייה בגלריה
"טיבו מאוד מפרגן לקריירה שלי. אני עובדת באירופה, בארצות הברית ובישראל. על הקו כל הזמן"
(צילום: טל שחר)
מה קרה אחרי הצבא?
"לקראת סוף השירות, הייתה לי התלבטות מאוד קשה, כי מאוד התחברתי לשירות הצבאי שלי וחשבתי לחתום קבע. בסוף אמרתי לעצמי שזה הזמן שלי לתת צ'אנס לדוגמנות. במיוחד אחרי שההורים שלי השקיעו בקריירה שלי כל כך הרבה זמן וכסף. לא רק שחזרתי לדגמן, הרגשתי שאלוהים ממש אהב את מה שעשיתי ופתח לי את הדלתות אפילו עוד יותר. העבודות התחילו לזרום עוד יותר מקודם. עבדתי קבוע עם אסוס ועם הונקה מולר, מותג להלבשה תחתונה. חזרתי לעבוד בחו"ל בכל הכוח. הפכתי לפרזנטורית הישראלית הראשונה אי פעם של Guess. במשך שנתיים, הייתי הפנים של המותג בכל העולם – קמפיינים בינלאומיים, שלטי חוצות ענקיים, הכול".
אז נכנסת בקמפיין לנעליים של קלאודיה שיפר ואנה ניקול סמית'?
"לגמרי. החוזה עם Guess מאוד פרסם אותי בכל העולם".
מה קרה בהמשך?
"הקורונה הגיעה וכמו אצל כולם, כל החיים שלי השתנו. מלחיות על מטוסים, הייתי בבית כל הזמן. משהו שלא הייתי רגילה אליו. אבל זו גם הייתה הפעם הראשונה שנחתי ושמתי סטופ על הכול. זה היה מאוד קשה, כי אני בן אדם מאוד תזזיתי. אחרי הצבא, התחילו לי התקפי חרדה. אני חושבת שזה התחיל אצלי כי בצבא עשיתי תפקיד מאוד משמעותי, וכשחזרתי לדוגמנות הרגשתי שזה לא ממלא אותי. גם לא נחתי, טסתי ללא הפסקה, לא אכלתי טוב והנפש נסדקה. יש לי גם נטייה לחשוב יותר מדי, ו-over thinking זה לא טוב.
"בפעם הראשונה זה קרה לי במטוס, כשראיתי את הדיילת סוגרת את דלת המטוס. הייתי בדרך לעבודה, בטיסה קצרה של שעה וחצי בתוך אירופה. פתאום הרגשתי שאין לי אוויר, שאני רואה שחור, שיש לי צמרמורות בכל הגוף, דופק מהיר, כאבים בחזה, בידיים ובראש. חשבתי שאני חווה התקף לב. נעמדתי וצעקתי לדיילת שתפתח לי את הדלת. למזלי, היא הבינה מה עובר עליי, ניגשה והרגיעה אותי והצלחתי לעבור את זה. מאותו רגע, החרדות התחילו לבוא בגלים משום מקום. הלכתי לרופא והוא אמר לי שזה התקפי חרדה. משם התחיל המסע שלי, איך לחיות עם הדבר הזה. אני בן אדם עקשן והחלטתי שלפני שאני לוקחת כדורים, אני רוצה לנסות לטפל בזה בעצמי. למדתי לזהות מתי ההתקף עומד להגיע, לתרגל נשימות ולדבר לעצמי. ואם אני בטיסה עם בן אדם קרוב – אז להחזיק לו את היד. לא האמנתי שאגיב כל כך טוב לנשימות ולדיבור לעצמי. זה עדיין בא פה ושם לביקור, אבל הבנתי שהכול בראש ויש לי שליטה על זה, ואם אני רוצה – זה ייעלם. אני רק צריכה לרצות את זה בראש.
"בקורונה ההתקפים חזרו, בגלל כל החששות והלחצים מה יהיה עם המשפחה, החברים. חלק מהזמן, כשאפשר היה לעבוד, הייתי בתל אביב. הקורונה לימדה אותי כל כך הרבה, מאוד ביגרה אותי. המשכתי לקבל עבודות, אבל השמיים היו סגורים ולא יכולתי לנסוע. כשנפתחו השמיים בישראל, החלטתי שאני עושה את זה. קיבלתי הצעת עבודה בספרד. עדיין היה לי פחד מטיסות. הרגשתי שזה קרוב יחסית, ואני יכולה לעשות את זה. עברתי את זה כמו גדולה והייתי הכי גאה בעצמי. כשאת מתגברת על פחד, את מרגישה כמו שמשון הגיבור".
"אחרי הצבא, התחילו לי התקפי חרדה. אני חושבת שזה התחיל אצלי כי בצבא עשיתי תפקיד מאוד משמעותי, וכשחזרתי לדוגמנות הרגשתי שזה לא ממלא אותי. גם לא נחתי, טסתי ללא הפסקה, לא אכלתי טוב והנפש נסדקה. יש לי גם נטייה לחשוב יותר מדי, ו-over thinking זה לא טוב"
ובמדריד הכול השתנה.
"הייתה לי תקופה מדהימה במדריד. שם הכרתי את בעלי לעתיד, טיבו קורטואה. הכרנו עוד בקורונה, כשהוא הגיב על סטורי שלי באינסטגרם. ככה התחלנו לדבר פה ושם, ונהיינו חברים טובים עוד לפני שבכלל נפגשנו. כשהגעתי לעבודה במדריד, קבענו להיפגש יחד עם כל החברים פנים מול פנים. הגעתי עם חברה טובה שלי. כשאנשים שאמורים להיות יחד נפגשים פנים מול פנים – משהו מאוד מיוחד מורגש פתאום. ברור שידעתי מיהו. אני באה מבית של אוהבי כדורגל ועקבתי אחרי משחקי כדורגל. אבל בקטנה, לא בטרפת. משם הכול זרם. הבנו שיש לנו ממש רגשות ומימשנו אותם. נתנו צ'אנס ליחסים ואנחנו כבר שנתיים ביחד".
במקביל המשכת כל הזמן לעבוד?
"טיבו מאוד מפרגן לקריירה שלי. אני עובדת באירופה, בארצות הברית ובישראל. על הקו כל הזמן. מאוד טוב לי איתו במדריד. זו עיר מהממת, מאוד אלגנטית ומלכותית, ועם אנשים מאוד נחמדים. ממש כיף לי שם. למדתי גם ספרדית ואני מדברת עכשיו שוטף".
את מיודדת עם נשות הכדורגלנים מריאל מדריד?
"מאוד מיודדת איתן. אנחנו חברות טובות ונפגשות הרבה. אני גם חברה טובה של קורל סימנוביץ'. מה שחיבר בינינו זה שיש לנו כמעט את אותו סיפור. אנחנו די קרובות שם בספרד, למרות שהיא בברצלונה ואני במדריד. יוצא לנו גם להיפגש".
עד כמה זה מורכב לחיות עם אחד מכוכבי הכדורגל הגדולים בעולם?
"מזהים אותנו בכל מקום. האמת, מזהים אותי גם כשאני בלעדיו. כל האהבה הזו מאוד מרגשת. בכל מקום ניגשים הרבה מעריצים וקוראים לו השוער הכי טוב בעולם. הוא תמיד מסכים להצטלם. אבל אנחנו לא יכולים להסתובב כבר בשום מקום בעולם, רק לנסוע ממקום למקום".
ובסוף החודש אתם מתחתנים. למה בחרתם דווקא בריביירה הצרפתית?
"רצינו מקום שכל האורחים יצטרכו להגיע אליו במיוחד. מקום ניטרלי, שנתחבר אליו. אחרי חיפושים מאוד ארוכים, מצאנו מקום שהתאהבנו בו. רצינו חתונה מצומצמת במקום קסום. אני, כמובן, מאוד מתרגשת מכל ההכנות. הזמן טס אל מול עינינו וזה מלחיץ. הכול כמעט מוכן. יש כל מיני הכנות אחרונות, ותוך כדי, שנינו לא מפסיקים לעבוד. זה מורכב להתחתן בעיר אחרת במדינה אחרת. נסעתי לשם פעמיים. יש לנו מפיקים ישראלים, סקיי פרודקשן, ואין עליהם בעולם. הם מארגנים הכול. רוב הצוות של החתונה הוא ישראלי. טיבו ואני רצינו שזה יהיה ככה ובחרנו אותם יחד. אני שמחה שיש לי צוות ישראלי, שעוטף אותי. אין על הישראליות. את השמלות מכינה לי מאי משיח. רציתי לתת במה למעצבת ישראלית מוכשרת. כמובן שיהיו כמה שמלות. לא רק אחת".
"רצינו מקום שכל האורחים יצטרכו להגיע אליו במיוחד. מקום ניטרלי, שנתחבר אליו. אחרי חיפושים מאוד ארוכים, מצאנו מקום שהתאהבנו בו. רצינו חתונה מצומצמת במקום קסום. רוב הצוות של החתונה הוא ישראלי. טיבו ואני רצינו שזה יהיה ככה ובחרנו אותם יחד. אני שמחה שיש לי צוות ישראלי, שעוטף אותי. אין על הישראליות"
ספרי על מסיבות הרווקים והרווקות שלכם.
"ערב לפני שהתפצלנו למסיבות נפרדות לו ולי, עשינו מסיבת רווקים ורווקות משותפת. בנים ובנות יחד, והלכנו לעשות מרוץ קארטינג. ומי ניצח? טיבו. מה נעשה? הוא טוב בהכול. תמיד מנצח. זה לא הוגן. פעם ספורטאי – תמיד ספורטאי, בכל תחום. למחרת, טיבו יצא למסיבת רווקים בבודפשט. הם נהגו על טנקים ועשו כל מיני דברים משוגעים. אני טסתי עם החברות למרבלה בדרום ספרד. החברות שלי ארגנו לו"ז שאפילו בצבא לא היה לי – מסיבות בביץ' קלאב, על יאכטה שבה הייתי הסקיפרית. לכל מסיבה היה את הקונספט שלה. אפילו עשו לי שם הפרשת חלה. אין לי מה לומר, זו הייתה מסיבת רווקות מהמגזינים. גם טיבו וגם אני טסנו ליעדים במטוסים פרטיים. החברות הכינו לי חולצות וגרביים עם התמונות שלי ושל טיבו. היו הרבה פינוקים מג'יג'י קוסמטיקה, מטוונטיפורסבן, מסופר-פארם, מתכשיטי ביז'ו פריז וקופסאות עם שוקולדים מפנקים מגולדה. היה שמח".
8 צפייה בגלריה
"השירות הצבאי שלי עיצב אותי ברמות. עברתי דברים שהיום בגילי אני לא מבינה איך לא פחדתי לעשות"
(צילום: טל שחר)
מה היו עד כה רגעי השיא שלך, לטוב ולרע?
"יש הרבה רגעים טובים. איך בוחרים רק אחד? זה קשה. אני חושבת שהצעת הנישואים של טיבו על יאכטה בפוזיטנו באיטליה היה הרגע הכי טוב עד עכשיו. נראה לי שהרגע הכי טוב תכף יגיע, בעזרת השם, בחתונה שלי.
"רגעים לא טובים, האמת שאני מוחקת אותם מהזיכרון. אלה בעיקר הרגעים שאני מרגישה געגוע למשפחה ולחברים. בהתחלה כשהגעתי למדריד, חליתי במחלת הנשיקה ותפסתי את זה ממש קשה. הייתי חודש בבית ורזיתי המון. ירדתי שמונה קילוגרמים בתוך חודש. עדיין יש לי תופעות לוואי מהמחלה, כמו עייפות ונשירת שיער, כי כמה חודשים לאחר מכן חליתי גם בקורונה והשילוב בין שתי המחלות היה קטסטרופה".
הייתה לך חוויה שעיצבה אותך?
"קודם כל, השירות הצבאי שלי עיצב אותי ברמות. אני ממש רואה הבדלים בין אנשים שעשו שירות צבאי לאנשים שלא עשו. זה עיצב אותי מאוד, כי עברתי דברים שהיום בגילי אני לא מבינה איך לא פחדתי לעשות. בגילאים הצעירים אתה חסר פחד. מעבר לזה, נראה לי שאסור לי לספר".
מה החלומות שלך לעתיד?
"יש לי הרבה תוכניות והרבה חלומות. בכל פעם אני שמה לעצמי מטרה, וכשאני משיגה אותה – אני עוברת לדבר הבא. אני גם רוצה להמשיך להצליח בדוגמנות, להתקדם ולכבוש עוד פסגות. יש לי גם חלומות מחוץ לדוגמנות, כי למדתי גם הום סטיילינג ואני מאוד אוהבת את זה. אני גם חלק מצוות ההנהלה של עמותת 'זהב לגיל הזהב'. אנחנו משפצים בתים של קשישים וניצולי שואה שחיים בתנאים לא טובים. לטיבו ולי יש גם קרן מיוחדת. אנחנו תורמים ועוזרים לכל מיני עמותות נוספות".
"כשהייתי נערה והתחלתי לדגמן, אף פעם לא הייתי במידות שציפו ממני להיות. תמיד הייתי יותר. תמיד היו אומרים לי: 'רק תרדי קצת'. אבל אני בן אדם מאוד עקשן ומעבר למה שנתתי מבחינת תזונה נקייה ואימונים, לא הייתי מוכנה לוותר. הייתי אומרת: קבלו אותי כמו שאני. זה משהו שליווה אותי כל הזמן"
את שלמה עם המראה שלך?
"אני שלמה עם המראה שלי. כשהייתי נערה והתחלתי לדגמן, אף פעם לא הייתי במידות שציפו ממני להיות. תמיד הייתי יותר. תמיד היו אומרים לי: 'רק תרדי קצת'. אבל אני בן אדם מאוד עקשן ומעבר למה שנתתי מבחינת תזונה נקייה ואימונים, לא הייתי מוכנה לוותר. הייתי אומרת: קבלו אותי כמו שאני. זה משהו שליווה אותי כל הזמן. מבחינת משקל, תמיד הייתי יותר. עליתי במיוחד בצבא וזה לא ירד ישר. למדתי להיות שלמה עם זה ולאהוב את עצמי כמו שאני".
מה לגבי הזרקות וניתוחים פלסטיים, את בעד או נגד?
"אני לא נגד, ממש לא. אני חושבת שכל אחת צריכה לעשות מה שטוב לה. אני הבן אדם הראשון שתמיד אומר שאנשים אחרים לא יכולים להגיד לי איך לחיות את חיי. זה כמובן לגבי הביקורות על הזוגיות שלנו, אם זה מהצד שלי או מהצד שלו. ברשתות החברתיות כותבים עליי שאני רוצחת ילדים, כי שירתי בצבא. דברים מאוד קשים. הייתי במשחק כדורגל עם טיבו במונדיאל בקטאר אחרי שבלגיה הודחו, ובקהל צעקו לנו: 'פרי פלסטין'. זה מאוד קשה. אבל אני לא נותנת לתגובות להשפיע עליי. אני מקבלת גם הרבה אהבה, אבל יש גם תגובות פחות טובות. מי שלא טוב לו – שיעצום עיניים. אין טעם לדבר בצורה מגעילה מאחורי המקלדת. בקיצור, אני בעד שכל אחת תעשה מה שטוב לה".
8 צפייה בגלריה
"יש לי סימני מתיחה ואני מקפידה למרוח גם עליהם שמנים מיוחדים". מישל גרציג בקמפיין לג'יג'י
(צילום: יונתן וייצמן)
עשו לך פעם פשלת טיפוח?
"באחד מימי הצילום הייתה מאפרת שכנראה לא הקפידה לנקות את המברשות שלה וקיבלתי פריחה בפנים, שלקח הרבה זמן עד שהיא עברה. הלכתי לרופא, קיבלתי טיפול ובכל זאת לקח מלא זמן עד שהפריחה עברה לגמרי".
יש לך טיפ טיפוח מנצח?
"מבחינתי, חובה לשטוף כל לילה את הפנים עם סבון פנים טוב. להוריד את המייק-אפ ואת השאריות מהיום שהיה. זה מאוד חשוב לעור. זה משהו שאני לא יכולה לוותר עליו".
"ברשתות החברתיות כותבים עליי שאני רוצחת ילדים, כי שירתי בצבא. דברים מאוד קשים. הייתי במשחק כדורגל עם טיבו במונדיאל בקטאר אחרי שבלגיה הודחו, ובקהל צעקו לנו: 'פרי פלסטין'. זה מאוד קשה. אבל אני לא נותנת לתגובות להשפיע עליי. אין טעם לדבר בצורה מגעילה מאחורי המקלדת"
איך נראית שגרת הטיפוח שלך?
"אני שוטפת את הפנים עם סבון פנים של ג'יג'י, המותג שאני הפרזנטורית שלו, ומורחת את הסרום גלואו שלהם מסדרת New Age G4, שמעניק אפקט של זוהר לפנים, במיוחד אם יש לי עבודה או יום חשוב לפניי. יש לו מרקם ג'לי עדין והוא מעניק לחות, מחזק את סיבי הקולגן ומשאיר את העור שלי זוהר. הסרום הוא מסדרה עם פטנט מיוחד ועם 21 חומרים פעילים בטכנולוגיות מתקדמות. מעל הסרום אני מורחת קרם לחות עם הגנה. אם מתחשק לי, אמרח גם קצת איפור בקטנה – קונסילר, מסקרה, סומק ושפתון. כשאני בארץ, אני הולכת גם לטיפולי פנים במעבדות של ג'יג'י, שכוללים ניקוי, טיפול במכשור ופינוק.
"השגרה שלי בערב מאוד דומה, אני רק מתאפרת קצת יותר. אם אצא למסעדה, אוסיף גם מייק-אפ, צלליות ותוחם. אבל אני לא בן אדם של איפור כבד, למרות שאני מאפרת ממש טובה. זה נטו בזכות העובדה שאני חיה את העולם הזה. למדתי בימי צילום טכניקות מדהימות לאיפור ועיצוב שיער. אני ממש אוהבת את זה. בלילה אני מאוד מקפידה להסיר את כל האיפור ולשטוף היטב את הפנים עם סבון. אגב, עוד טיפ: אני לא מנגבת את הפנים עם מגבת רגילה ומשתמשת במגבת נייר מיוחדת וחד-פעמית. מדי פעם אני עושה בבית מסכות של ג'יג'י, אם בא לי להתפנק".
מה לגבי הגוף?
"אני מאוד אוהבת למרוח קרמים ושמנים. בכל פעם משהו אחר. יש לי סימני מתיחה ואני מקפידה למרוח גם עליהם שמנים מיוחדים. העור שלי יבש ו'שותה' הרבה קרמים. אני משתמשת בבושם של לואי ויטון".
8 צפייה בגלריה
"יש לנו שף פרטי. זה לא לפינוק, זה כי טיבו צריך להקפיד מאוד על אוכל בריא ונקי"
(צילום: טל שחר)
מי מטפל לך בשיער?
"מעצב השיער שלי הוא רן קרסו. הוא עושה לי טיפולים מיוחדים, מסכות וגוזר לי קצוות. אני לא עושה הרבה בשיער. לא נוגעת בו. צבע השיער שלי הוא טבעי, אולי גם בזכות השמש של אילת. מאז שעברתי לגור בספרד, הוא התבהר עוד יותר. משהו שם בשמש או באוויר, שומר לי על הגוון של השיער טוב יותר".
יש לך שגרת תזונה וכושר?
"יש לנו שף פרטי. זה לא לפינוק, זה כי טיבו צריך להקפיד מאוד על אוכל בריא ונקי. ומי שיכול לדאוג לזה הכי טוב זה שף שמתמחה באוכל בריא. אנחנו משתדלים לאכול נקי. עוף, בשר, דגים, הרבה מאוד ירקות, גם מבושלים וגם טריים. במהלך היום משלבים גם פירות ונשנושים. כמובן שהחולשה שלנו זה לחם לבן עם נוטלה, ואנחנו לא מוותרים על זה. אני מקפידה לשתות בכל בוקר מים עם לימון ולפתוח ככה את היום. אוכלת חצי בננה ואז אחרי שעה אשתה קפה עם משהו בצד. אחר כך ארוחת צהריים. מאוד קשה לשמור כשאני בדרכים. אני מפקששת הרבה, אבל זה בסדר גמור. אני לא כועסת על עצמי. אני חוזרת הביתה וחוזרת לשגרה שלי. יש לי מאמנת אישית, שאיתה אני עושה אימונים שלוש פעמים בשבוע. אימוני כוח, כי אני לא בן אדם של אירובי. לפעמים אני עושה הליכות עם הכלבים שלנו. יש לנו חמישה. לפעמים אני גם שוחה, אבל זה לא משהו קבוע".
איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה עוד יותר?
"לקחת הכול בקלילות וליהנות מהדרך".
איפור לתמונות סטילס ועיצוב שיער: אלכסנדרה סיבקוב | סטיילינג: הילה ג'רבי | הפקה: ערן רחמני | בגדים: טוונטיפורסבן | צולם בסוויטה במלון רויאל ביץ' תל אביב, מקבוצת מלונות Isrotel Exclusive
