המעצב הישראלי אלעד אושרי הוא אחד משני הזוכים בפרס הגדול של תחרות האופנה מיטלמודה, הנערכת מדי שנה באיטליה ונחשבת לאחת מתחרויות האופנה החשובות בעולם למעצבים צעירים. יותר מ-600 מעצבים מ-21 מדינות הגישו השנה מועמדות לתחרות, שנערכה זו הפעם ה-27 בסוף ספטמבר במילאנו. לפני כשנה הגיש אושרי מועמדות להשתתפות בחממת מפעל הפיס, התומכת במעצבים ישראלים, אך לא התקבל.
9 צפייה בגלריה
פרס על קריאטיביות בסך 5,000 אירו לקולקציית The World Is Not Real
(צילום: באדיבות מיטלמודה)
אושרי (33) חי ופועל באיטליה, שאליה עבר לפני כארבע שנים. את הפרס על קריאטיביות בסך 5,000 אירו, קיבל על קולקציית The World Is Not Real, שבמרכזה הטלית היהודית – פריט לבוש מעולמות היודאיקה, שכבר זכה בעבר לפרשנויות של מעצבים ומותגי אופנה. בשנת 2016 אף התחוללה סערה כשרשת האופנה השוודית H&M יצרה צעיף הדומה לטלית, והסירה אותו מהמדפים לאחר שלקוחות יהודים טענו כי נפגעו מכך.
"תמיד לקחתי השראה מביגוד נזירי ודתי. בתחילה מהודו, קצת מהנצרות, אבל זאת הפעם הראשונה שאני עוסק בשורשים היהודים מהבית", אומר אושרי בריאיון בלעדי ל-ynet מביתו במילאנו. הבחירה "לחזור הביתה" התרחשה לאחר שהות בבית הוריו בקיבוץ גבים בדרום, שאליו חזר לתקופה קצרה עם התפרצות מגפת הקורונה באיטליה.
9 צפייה בגלריה
"אני מאוד אוהב את ישראל, אבל קשה מאוד להיות בה מעצב אופנה". אלעד אושרי
(צילום: סימונה ריקומי)
"אני מאוד אוהב אריגי צמר ואת הנפילה של הבד", הוא מסביר את הבחירה בבד שבו מתעטפים גברים יהודים בזמן התפילה. "הטלית תמיד מרגישה מודרנית ועכשווית, ויש בה גם אלמנט רוחני ודתי, כך שהרגיש לי טבעי ליצור ממנה קולקציה עם מוטיב חוזר של גדילי הציצית".
עיצוב של אלעד אושרי
בזמן שהותו בישראל, הוא יצר קשר עם מפעל טליתות בבאר שבע ורכש ממנו את חומר הגלם. אחד הפריטים המרכזיים בקולקציה המעוטרת גדילים, הוא ז'קט בומבר העשוי מבד טלית בשחור ולבן, כשאת העטרה (אותו חלק המונח על גבי הראש) הפך אושרי בעיצובו לרצועה שעליה נתפר רוכסן הז'קט. "זאת הייתה התנסות ראשונה שלי עם הטלית, שעד כה התייחסתי אליה ממקום אסתטי", הוא מודה.
האם היו לו חששות להתעסק עם פריט יודאיקה? "התייעצתי עם חברה דתייה, והבנתי שמאחר ואני משתמש בבד כחומר בלבד, ולא כפריט קדוש, אין מניעה לעבוד איתו. בסך הכול יצרתי פריט מכבד, שלא אמור להפריע לאף אחד".
מה לבן קיבוץ ולטלית?
"על פניו כלום ושום דבר, אבל לך תדע. מה לקיבוצניק ולהודו או לימודי אופנה באיטליה? אבל אני מרגיש שיש בי חיבור פנימי לזה. עד היום לא עסקתי בסגנון יהודי או בתרבות מקומית".
איך קיבלו את הפרויקט באיטליה?
"הסברתי את המשמעות של הטלית, ואני מאמין שהם גם הבינו בעצמם. כשקרלו קפסה, נשיא קמרה נציונאלה דלה מודה (הגוף האחראי על תעשיית האופנה באיטליה ועל שבוע האופנה במילאנו, א"י) עלה לבמה והכריז על הזוכים, הוא אמר שהם בחרו להעניק את הפרס למעצב שחקר את השורשים שלו. זה מאוד ריגש אותי".
9 צפייה בגלריה
"הסברתי באיטליה את המשמעות של הטלית, ואני מאמין שהם גם הבינו בעצמם"
(צילום: באדיבות מיטלמודה)
אושרי הגיע לאיטליה ב-2017, לאחר שעזב את לימודי האופנה בשנקר בתום שנה וחצי בלבד. הוא נסע לטייל בהודו, שבה ייצר קולקציית לבוש קטנה. עם שובו ארצה, החליט להמשיך את לימודיו בפירנצה, ונרשם לבית הספר "אקדמיה איטליאנה". בשנת 2019 סיים את לימודיו, תוך שהוא מתמחה בעיצוב בגדי גברים. הפרס הכספי שבו זכה בתחרות מיטלמודה אומנם לא כולל גם התמחות בבית אופנה (בניגוד לפרס הגדול של תחרות ITS, לדוגמה), אך הזכייה בפרס מרכזי ונחשב צפויה לסייע לו בפרסום ולהפנות זרקור לעשייתו. נכון להיום, הוא מעצב ומוכר באופן עצמאי בלבד.
"כאן, באיטליה, הכול נמצא לפניי"
חליפה בעיצוב אושרי
"אמרו עליו, נראה איך יסתדר בחוץ, תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת", שר שמוליק קראוס המנוח למילים של יענקל'ה רוטבליט, אבל נכון להיום, לאושרי אין מחשבות לחזור לישראל. "זאת שאלה שאני מתעסק בה לא מעט", הוא מודה, "אני מאוד אוהב את ישראל, אבל קשה מאוד להיות בה מעצב אופנה. זאת התאבדות עסקית. קשה מאוד למצוא חומרי גלם טובים בישראל – מחוט ועד בעלי מקצוע – וכאן, באיטליה, הכול נמצא לפניי. אני רק יוצא מהבית, ויש לי מאה חייטים שאני יכול לבחור מביניהם".
