בחמש השנים האחרונות שוקדת הצלמת רותם יצהרי על סדרת תצלומי לוחמות ישראליות המצולמות בלוקיישינים שונים ברחבי הארץ, לבושות מלתחה רומנטית ואוחזות ברובים ארוכים. בשבועות האחרונים היא העלתה לחשבון הפייסבוק שלה מספר תמונות מהפרויקט, שמייצרות מתח מתמיד בין מבטן הענוג של הלוחמות למכונות המלחמה התלויות על גופן - בחירה אסתטית שמלווה את כל התמונות, שחלקן מתפרסם כאן לראשונה. בעתיד מקווה יצהרי להציג אותן בתערוכת יחיד באיטליה.
לאורך השנים נוצרו דימויים רבים ששילבו בין גוף נשי לנשקים, רובם בשפה פאטישסטית ומחפצנת, המצביעים על החיבור בין הפאליות של הנשקים לנשים המצולמות, ע"ע תצלומי "דוגמנית הנשק" הישראלית אורין ג'ולי. יוצא דופן הוא צילום יפהפה ואגבי של הלמוט ניוטון, שבאחד מביקוריו בישראל בשנות התשעים צילם את הדוגמנית הצעירה דאז קים איגלינסקי (מהישראליות המצליחות ביותר בעולם שחיה כיום בארצות הברית), אוחזת ב-M16 ולבושה בביקיני שחור, על רקע נופי ים המלח, כשמדי צה"ל וקיטבג מונחים לרגליה.
9 צפייה בגלריה
"מתוך עצב וקושי יוצאים לי הדברים הטובים ביותר". בתמונה - אורי מחטיבת החילוץ
(צילום: רותם יצהרי)
יצהרי (43) החלה לעבוד על הפרויקט לפני כחמש שנים, עת התגוררה בבית שמש. בראיון ל-ynet היא משתפת כי באותה תקופה החלימה משברון לב שריסק את לבה לרסיסים וחיפשה אחר פרויקט חדש שיעסיק אותה. "מתוך עצב וקושי יוצאים לי הדברים הטובים ביותר", היא מספרת. על אף שלא למדה צילום בצורה מסודרת, בעשרים השנים האחרונות היא מצלמת פרויקטים תיעודיים, כמו צילום נשים מהחברה החרדית בירושלים או נשים מבוגרות בים המלח.
יותר מהכל, פרויקט הלוחמות שלה אקטואלי היום יותר מתמיד. בשבועות האחרונים חשפו לוחמות רבות אומץ לב וגבורה במלחמת "חרבות ברזל", וזאת על רקע שנה ארוכה שבה שילוב לוחמות בצה"ל עמד למבחן על ידי פוליטיקאים שמרנים. אלו מתחברים ליחס המזלזל שקיבלו התצפיתניות בגבול עזה ממפקדים גברים, כפי שנחשף בתקשורת בשבוע החולף. "נשים יכולות לעשות הכל. לא רק בצבא, בכלל", אומרת יצהרי. "ולא צריך את התמונות האלו כדי לדעת זאת. לא עכשיו ולא לפני ה-7 באוקטובר. אולי אם היו מקשיבים לתצפיתניות כל המלחמה הייתה יכולה להימנע".
לדבריה, הפרויקט הנוכחי החל בחיזיון. "ראיתי בדמיוני בחורה בהירה, עם עור כמעט שקוף, הולכת בחולות ים רכים, כשעל גופה תלוי רובה M16", מספרת יצהרי. היא החלה לחפש אחר לוחמות דרך חברים ומודעה שפרסמה בפייסבוק. "חיפשתי אחר נשים יפות, רכות ועדינות", היא מדגישה, "ולאט לאט גם יצרתי שפה צילומית אחידה: צילומים בטבע, לרוב בסמוך למקום מגוריהן של הנשים, לבושות פריטי יד-שניה בסגנון רומנטי שקניתי בגמ"חים של נשים חרדיות בבית שמש או מהארון הפרטי שלי. את הנשקים אני משכירה ממחסן ענק לציוד. בהתחלה השתמשתי בדמוי נשק, אבל בהמשך צילמתי רק נשק אמיתי".
בחמש השנים האחרונות צילמה יצהרי 16 לוחמות שונות בטווח גילים שבין 30-20, חלקן בשירות סדיר, היתר במילואים. את עמית, לדוגמה, היא צילמה על חול הים לבושה שמלת מקסי פרחונית, רובה M16 תלוי בהצלב על גופה וזר פרחים שזור בשיערה. בתוך מערת אבן עתיקה מישירה הלוחמת חיה מבט אל הצופה, כשהיא לבושה שמלה ורודה חושפת כתפיים ואוחזת בנשק בשתי ידיה. ויש גם את אלכס בעלת עיני הפלדה שמחבקת M16 מקוצר קרוב אל החזה.
עד כה, כאמור, יצהרי לא חשפה את הפרויקט במלואו. לדבריה, התגובות שקיבלה מתמונות שהציגה, גם באופן פרטי לעיניים מקצועיות, היו מעורבות. לא מזמן היא ניסתה לעניין את מגזין מארי קלייר בצרפת (איתו עבדה בעבר) בחשיפת הפרויקט אך נענתה בתשובה שלילית. "זה פרויקט שנוי במחלוקת כי הוא מאוד צבאי", היא מודה, "ולא כולם מתחברים אליו או שנותנים לו פרשנות מאוד מיליטריסטית. אני מניחה שיהיה לי קשה לפרסם אותו היום בעולם עם השיח הפרו-פלסטיני שיש בעולם האמנות".
