ג'וליה פוקס
סליחה, במי מדובר? הדוגמנית והשחקנית (הגדרה שאולי קצת גדולה עליה, אני מודה) ממוצא איטלקי-אמריקני, שידועה בעיקר בתור האקסית של האקס הכי מפורסם בעולם – קניה ווסט, עושה בכל רגע צד נוסף בדרך להפיכתה לאייקון אופנה שנשען על המשוואה המנצחת של "כמה שפחות בד וכמה שיותר שפתיים". החודש היא הצמידה למשוואה גם אג'נדה תואמת: פוקס הגיעה לטקס פרסי האופנה של ה-CFDA בשיער אפור במראה רטוב, שאותו כינתה "מכתב אהבה להזדקנות" וסיפרה כי היא מזדקנת בכיף ו"מחבקת את התהליך". כמעט שכחנו שהיא רק בת 32.
עד שנפלה לידיה ההזדמנות לאסוף את השאריות של קים קרדשיאן ולהכין מהן לימונדה (תקשורתית), פוקס עשתה את המסלול הרגיל בתעשייה – עברה לניו יורק, דגמנה קצת ל"פלייבוי", שיחקה קצת בסרט, עיצבה קצת בגדים עם חברה והתנסתה באמנות, כי זה מה שעושות בנות שנראות כמוה בניו יורק. הכי רחוק שהיא הגיעה בשדה הדוגמנות היה אל השער של מגזין ווג צ'כוסלובקיה.
ואז, כאמור, היא כיכבה לדקה וחצי כבת זוגו של קניה ווסט, הקפידה לא ללכלך אחריו יותר מדי גם כשהרומנצ'יק הסתיים ("הקשר עם קניה היה הדבר הטוב ביותר שקרה לי", אמרה לפני כמה חודשים, אבל לאחרונה טענה כי הקשר הזה גם פגע לה בקריירה), והקפידה למצות עד תום את הסטטוס המשודרג.
חוץ מתהילת "זו שהייתה שם לרגע", פוקס גם יכולה לרשום על שמה את פריחת המושג שהפך לוויראלי השנה: "מצב גובלין". הכוונה היא לסוג האנשים שמטפחים לעצמם סגנון חיים נהנתני ורהבתני שמסרב ליישר קו עם הציפיות החברתיות המקובלות. פעם היו קוראים להם מרדנים, או נון-קונפורמיסטים, או סתם תימהונים, היום הם הפכו לטרנד בטיקטוק. פוקס היא לא רק נציגתו הגאה של ה"גובלין מוד", היו גם טענות שזו הסיבה לפרידה של קניה ווסט ממנה, למרות שהיא עצמה הכחישה זאת.
למה אייקון? פוקס רחוקה מלהיות מלכת הקלאס ההוליוודית, אבל היא לגמרי אלופה בלככב בשיח האופנתי. בחירות הגרדרובה שלה אולי מעוררות מחלוקת, אבל הן תמיד מדוברות. לנצח המחשוף שלה יהיה עמוק יותר והמכנסיים נמוכים יותר משל כל אישה אחרת בחדר. לפעמים נדמה שהמונח (המיושן משהו) "לבוש פרובוקטיבי", נהגה במיוחד עבורה.
אפשר להתווכח על רמת התחכום של האופנה שהיא בוחרת, וגם המילים "אלגנטי" ו"מאופק" הן לא הראשונות שקופצות לראש בהקשר למראות שלה. אבל לזכות פוקס ניתן להגיד שיש לה את הגישה הנכונה כדי לשאת בגאון את כל אותם מופעי כמעט-סטריפטיז פומביים, ושלא משעמם איתה לרגע.
זוכרים את כלת ה"אימא'לה, איזה יפה אני" ששברה במקביל את עומר אדם ואת האינטרנט המקומי עם התמיהה הקולקטיבית "אבל איך זה נשאר במקום"? אז יש לה עוד מה ללמוד מג'וליה פוקס, שמאתגרת שוב ושוב את חוקי כוח המשיכה המוכרים בעזרת מחשופים שתלויים על חוט השערה וקו מותן שמרחף סנטימטר מעל המפשעה.
זמן האיכות, המצומצם אך האינטנסיבי, עם מר ווסט המפוקפק, הציב את פוקס במרכז הבאזז האופנתי. די להיזכר בביקור המשותף שלהם בפריז, שבו התייצבו השניים בכל התצוגות הכי נחשבות של שבוע האופנה במראות סקסיים תואמים, מהסוג שמערב את מחלקת יחסי הציבור של המותג דיזל: פופיק חשוף, חוטיני מבצבץ, ומגפי-מכנסי-ג'ינס שהפכו בעצמם לכוכבי רשת. מפה לשם סימנה פוקס וי על כל טרנד מפוקפק – עור עם עור, שחור, חשוף, צמוד, נמוך.
הלשונות הרעות, כמו גם האדוות הפמיניסטיות הצפויות בים התגובות ברשת, צקצקו על האופן שבו שימשה פוקס כבובת דיגום פסיבית לחזונו האופנתי של ווסט. מצד שני, עבורה הייתה זו עסקה לא רעה בכלל לקבל אותו כסטייליסט פרטי בימים שעולם האופנה נפל לרגלי כל קשקוש שיצא מכיוון הראפר.
טיסת הסולו שלה לאחר הפרידה הוכחה כניצחון וכנסיקה מתמדת בדרכה להפוך לאייקון אופנה. בהחלט ייתכן שמדובר בגרסה המואצת של הסיבוב שעשתה קים קרדשיאן מכוכבת טראש למלכת סטייל.
למה לא? ימים יגידו האם היא אכן "יהלום לא מלוטש", כשם הסרט של האחים ספדי שפרסם אותה, או שהיא זירקון בשקל שרק מתחזה לאבן יקרה. בינתיים אין הכרעה. חובת ההוכחה עליה.
ובכל זאת: יש משהו שובה לב באופן שבו פוקס משתמשת באופנה כדי להגיד לכל העולם, "היי, תסתכלו עליי". היא לא משחקת משחקים, לא מתביישת ולא מתחבאת. הנראות שלה היא הצהרת אמונים נטולת פוזה לפוזה שלה. בעידן שבו רבים מנסים בכל כוחם להיות משהו אחר, גישת האפס קלאס באפס מאמץ היא, לפחות מבחינתי, המרעננת הרשמית של השנה שאוטוטו יוצאת מחיינו.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.