ביום שישי האחרון התקבצו בחצר המרכז לבריאות הנפש אברבנאל בבת ים חברי אגודת הידידים של בית החולים, לאירוע שמהצד עלול לגרום להרמת גבות: השקת קו בגדי פנאי חדש למטופלים אשר עוצב בהתנדבות על ידי דורון אשכנזי, מוותיקי מעצבי אופנת הגברים הפועלים בישראל. "אנחנו לא קוראים לזה 'מדים' או 'פיג'מה' – אלא בגדי פנאי, מאחר שאנשים מסתובבים בבגדים בשטחים הציבוריים של בית החולים", מסבירה דפנה נחושתן, יו"ר אגודת "ידידי נפש אברבנאל", שהוקמה לפני כארבע שנים וחצי מתוך מטרה לסייע בשיפור תנאי האשפוז של המטופלים.
אל מול הידיעות החדשותיות על קריסת מערך בריאות הנפש בישראל, שהחלו עוד בטרם מלחמת "חרבות ברזל" והחמירו בעקבותיה – המהלך של בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל עלול להיראות כמו קוסמטיקה קלה המושקעת במקום הלא נכון. תקציב להגדלת תקנים של פסיכולוגים ופסיכיאטרים, מחסור במיטות למטופלים ומחלקות שזקוקות לשיפוץ, הם רק חלק מהדברים שנדרשים לקידום תנאי הטיפול עבור מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטרים, "החצר האחורית" של מערכת הבריאות והחברה הישראלית.
באברבנאל מפרידים בין תקציב הבריאות הממשלתי לבין פעילויות לרווחת המטופלים שמקדמת אגודת הידידים, אשר לדברי נחושתן, נאבקת לגייס תורמים ותקציבים. בכל זאת, הרבה יותר נוצץ להשתבץ באגודת ידידים של הפילהרמונית או לתרום למחלקה קרדיולוגית בבית חולים, למרות שהסיכוי למשבר נפשי במציאות הישראלית גדול יותר.
בין השאר, הקימה האגודה חדר מתנות המאפשר למטופלים לאסוף מתנה ביום הולדתם, מכון יופי שאליו מגיעים בהתנדבות מעצבי שיער ומניקוריסטיות, גינה טיפולית, ובקרוב תיפתח גלריה לאמנות במחלקת הנוער. המהלך לעיצוב מחדש של בגדי בית החולים נולד ביוזמת אגודת הידידים ולא מדרישה של המטופלים, אשר לא השתתפו בשלב המחשבה הראשונית אלא הצטרפו לשיחות עם אשכנזי רק בהמשך.
"אנשים חושבים שהמדינה עושה הכול, אבל המדינה עושה מעט מאוד, ואגודת הידידים נכנסה למקום שבו המדינה לא עושה", מסבירה נחושתן. "אלו הדברים הקטנים שעושים את ההבדל עבור המטופלים. אנחנו לא מדברים פה על עלויות – אלא על יחס. במקום שהמטופלים יקבלו בגדים לא איכותיים – באותו התקציב, המטופל מקבל בגד מעוצב. העלות היא העיצוב, והעיצוב נעשה בהתנדבות על ידי דורון אשכנזי".
"כאגודת ידידים, אין לי כסף לבנות בניין, להקים חדר רגיעה נוסף, או להקטין את מספר המטופלים בחדר מארבעה לשניים, כפי שהתקן הבינלאומי ממליץ. בזה אני לא יכולה לטפל", היא ממשיכה, "אז לפחות שהמטופל ירגיש טוב ושהבגדים יהיו נעימים. גם למטפלים יותר נעים לטפל במטופלים שנראים טוב. התפיסה שלנו היא לשים את האדם במרכז ולהפוך את המטופלים באברבנאל מאנשים שקופים לאנשים שזכאים להכול".
דברים דומים אומר גם זיו עיני, המנהל האדמיניסטרטיבי של אברבנאל, שמדגיש כי המהלך אינו חלק מתקציב בית החולים. "מדי רבעון אנחנו רוכשים בגדים חדשים למטופלים, מאחר שהבלאי שלהם גבוה מאוד. לכל מטופל באשפוז יש חמישה סטים שנמצאים תמיד בתחלופה. מאחר שדורון שידרג לנו אותם בהתנדבות, התקציב לבגדים קיים. אני מניח שהייצור יביא איתו עלות קטנה נוספת לצורך שיפור טיב הבד ואיכות התפירה. אם זה יגרום לשיפור במצב הנפשי, גם הצוות ירוויח. כך אני מסתכל על זה".
"אחד הדברים שההנהלה יחד עם אגודת הידידים פועלות לעשות, הוא להפיל את החומות ואת הסטיגמה, ולהביא אלינו לבית החולים את הקהילה מבחוץ, כדי שהם יבינו שבסוף מדובר באנשים", ממשיך עיני. "בשלוש השנים וחצי שאני באברבנאל, אני פועל לפי הבנה שסביבה משנה התנהגות. הצמחייה, הצבעים הרגועים, כולם תורמים לתחושה יותר טובה נפשית. היה לנו חשוב לשפץ את החצר, כי אז למטופלים נעים יותר לצאת אליה, וזה מוריד נטל מהצוות. בית החולים שלנו נמצא בתפוסה של 140 אחוז, ורק בחודשיים האחרונים זה קצת ירד. מאחר שהצוות לא גדל, התפקיד שלנו הוא להבין גם איך להקל על המטפלים והמטופלים".
"לא חשבתי פעמיים כשפנו אליי מאברבנאל"
כבר בשנת 1914 הצביע האמן האיטלקי ג'קומו בלה על האופן שבו משפיעים בגדים צבעוניים על מצב הרוח – בעוד כיום לא מעט מטפלים יעמדו על הקשר בין אלמנטים חיצוניים לתחושות פנימיות. במניפסט שפרסם ערב מלחמת העולם הראשונה, הוא כתב, בין היתר, כי "סוגי הלבוש חסרי החיים גורמים לאדם לחוש עייף, מדוכא, אומלל ועצוב", וקרא לשימוש בצבעוניות חזקה כדי לשפר את מצב הרוח. הבגדים החדשים של אברבנאל מנסים לעשות כמעט את אותו הדבר, תוך שהם מגבירים את תחושת הערך העצמי של המטופלים.
למעט במחלקות הסגורות של בית החולים, אין דרישה מהמטופלים ללבוש "מדים". רובם יכולים להסתובב ברחבי בית החולים בבגדים שהביאו איתם מהבית, כפי שנהוג גם בבתי חולים אחרים של בריאות הנפש. כאשר נדרשים המטופלים לצאת למרפאה חיצונית או לביקור בבית משפט, הם עוברים ל"בגדים אזרחיים", כפי שמגדיר זאת עיני, את חלקם הם יכולים לבחור בעצמם מחנות בגדים מיד-שנייה הנמצאת בבית החולים.
אל מול הבגדים הישנים של אברבנאל – פיג'מות כותנה עם שם בית החולים ולוגו בצבעוניות אפרורית שעוצבו על ידי חברה המתמחה במדים לארגונים ולבתי חולים – בחר המעצב דורון אשכנזי להפיח בעיצוב חיים חדשים. הוא הסיר את שם בית החולים לטובת לוגו גרפי אנונימי, ויצר 45 דגמים חדשים בצבעוניות של בז', אפור וכחול, הכוללים מכנסיים בשני אורכים – קצרים וארוכים עם גומי במכפלת להתאמה מרבית – חולצות עם שרוולים קצרים וארוכים, וסווטשירט עם קפוצ'ון. כל הבגדים נעשו בהשראה ספורטיבית וללא מגדר, כך שהם מתאימים לנשים ולגברים מגיל 13 ומעלה בשמונה מידות: מ-XS ועד XXXXL.
"לא חשבתי פעמיים כשפנו אליי מאברבנאל", אומר אשכנזי. "אני מאמין שלא הכול נמדד רק בכסף, ואין לי ספק שהבגדים יתרמו לתחושה טובה יותר בקרב המטופלים, אבל גם אצל מי שבאים איתם במגע: הצוות הטיפולי, מבקרים שמגיעים, בני משפחה. הנראות משפיעה באופן ישיר".
בשיחה עם ynet מספר אשכנזי כי בטרם צלל לתוך הפרויקט, ביקר כמה פעמים בבית החולים, ניהל שיחות עם אנשי הצוות ועם המטופלים. בתהליך העיצוב הוא נדרש למצוא פתרונות לאתגרים כמו בגדים מוכתמים, חורים שנוצרים מבדלי סיגריות דלוקות, ובגדים שאינם נעימים למגע על הגוף, כתוצאה משילוב בין בדים לא איכותיים ומגרדים לבין תפירת אוברלוק גלויה שגורמת לתחושת חספוס.
הביגוד החדש, מסביר אשכנזי, נוצר מבדים העשויים מאה אחוז כותנה ארוגה בצפיפות גבוהה, ותפירה של אוברלוק מוסתר שיאפשר מגע נעים. דבר נוסף שעליו הקפיד היה צללית רחבה המאפשרת מרווח בין הבגד לגוף. כמו כן, הוא נדרש לכללי זהירות והימנעות משימוש בשרוכים, רוכסנים שניתן לפרק וכיסים עמוקים. "חלק מהמטופלים מוציאים מהמטבח אביזרים שעלולים להיות מסוכנים ומחביאים אותם בכיסים. עם זאת, באחת השיחות עם מטופלים בחצר, אחד מהם ביקש כיס קטן לחפיסת סיגריות, אז הגנבתי אחד בגודל של הקופסה. כל מוצר אחר בולט ונופל".