הצילומים של רוני כנעני מציגים מרחב בטוח, שפה אמנותית עקבית המייצרת אצל הצופה תחושת אינטימיות קרובה ומחבקת. בין אם היא מצלמת את הזמרת זהבה בן או דוגמנית אנונימית בת 16 – המבט הפיוטי והפרטי מופיע שם, מזמן את הצופה להצטרף אל החוויה. כבר למעלה משני עשורים שכנעני (50) מצלמת אופנה ופורטרטים, מדלגת בעבודותיה בין מעצבות ומותגי אופנה מקומיים לפיגורות מתחום האמנות והבידור.
בסטודיו המואר שלה באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, היא פורסת את עבודותיה על צג המחשב, חושפת תצלומים מסחריים ואמנותיים יותר, כאלה שיכולים להיראות גם כמקומות המצביעים על סכנה מתקרבת. מתח קולנועי שנוצר בזכות זוויות צילום אחוריות או דוגמניות שפניהן מכוסות בבגדים עצמם. "אני לא מתחברת לדברים פומפוזיים מדי, דרמטיים מדי", אומרת כנעני. "אני אוהבת את השקט, שזה לא צועק. אולי זאת הסכנה שאתה רואה".
14 צפייה בגלריה
"אני מניחה שנקודת המבט של צלמת אישה שונה מזו של גבר". רוני כנעני
(צילום: שמוליק מנגן)
כנעני, בוגרת המחלקה לצילום במכללת הדסה ירושלים, סיימה את לימודיה בסוף שנות ה-90 ומיד החלה לצלם פורטרטים והפקות אופנה עבור המוספים "7 ימים" ו"זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות", ובהמשך גם לעיתונים נוספים בארץ. במקביל, החלה לעבוד עם מותגי אופנה ומעצבות צעירות שפעלו מאז תחילת שנות האלפיים, כמו נאית רוזנפלדר, רוני בר, מאיה בש ומותג האופנה גרטרוד – שאותו היא מכנה "בית", עם למעלה משני עשורים של עבודה משותפת שיחד בנתה את השפה הוויזואלית שלו.
"התעניינתי בצילום אופנה וטקסטיל מגיל צעיר", היא מספרת. "אימא שלי, רחל כנעני, סרגה בשנות ה-20 לחייה דגמי אבטיפוס למותג 'רקמה' של רוז'י בן יוסף ז"ל, ולאחר מכן פתחה חנות לעבודות יד בטבעון שעם הזמן התגלגלה להיות חנות בגדים שהייתה פתוחה עד לפני כמה שנים". שתי אחיותיה הן האמניות ומעצבות הטקסטיל גילי כנעני ושירי כנעני. "אותי פחות עניין לעצב טקסטיל. כשהייתי בגיל העשרה, קיבלתי במתנה מצלמה מאבא שלי ומאז אני מצלמת. כבר בזמן הלימודים התעניינתי בצילומי אופנה. בתחילת דרכי הייתי יוצאת לצלם עם פלאשים, היום רוב העבודה שלי היא עם אור טבעי, התמודדות עם הקושי של אור ישראלי, שהוא אור חזק מאוד".
עוד סרטי צילום
את צילומיה של כנעני אפשר לזהות מקילומטרים. נערות שבריריות, צבעוניות מאופקת, חללים מעוצבים ושקט פנימי מלווים את עבודותיה, שלרוב מורכבות מסדרות המשכיות. טביעת היד שלה כצלמת מקרינה גם על עבודת הסטיילינג, שלעיתים נעשית על ידה. "דוגמניות הן, מן הסתם, נשים מאוד צעירות", היא מסבירה את הבחירה העקבית שלה בדוגמניות צעירות. "למרות שיש לי לקוחות שרוצות שאצלם נשים יותר בשלות ואמיתיות – אני אוהבת את הפנטזיה. לא תמצא בצילומים שלי משהו בוטה. אין חפצון, אין עירום, אין מיניות. זה גם לא יקרה – כי אני אישה. אני מניחה שנקודת המבט של צלמת אישה שונה מזו של גבר. מעולם לא הייתי גבר – אבל אני בטוחה שיש הבדל".
צילומים בבניין שקפא בזמן
קמפיין למותג האופנה גרטרוד, 2017. "הצילומים נערכו במשרדי חברת אמפא בתל אביב, באותו הבניין שבו נמצא הסטודיו של גרטרוד", אומרת כנעני, המצלמת למותג בקביעות כבר שנים רבות. על הסטיילינג הייתה אחראית נועה נוז'יק, שעובדת בצמוד לכנעני. "לא הזיזו בו סיכה משנות ה-70 וזה אחד המקומות המדהימים בעיניי. לפני עשר שנים צילמנו שם בפעם הראשונה וב-2017 חזרנו לצלם שם שוב". על הצילומים הפואטיים, המקבלים תוקף בזכות המתח וההתנגשות בין רוח הנעורים של הדוגמניות לעיצוב הפנים שנראה כאילו קפא בזמן, היא מוסיפה: "אני מאוד נמשכת לצלם בחללים ישנים, והכוח של התצלומים הוא בחיבור בין העולמות, בין הישן לחדש".
הפקת אופנה בפולרואיד
הפקת אופנה שפורסמה במעריב, 2004. "זאת הפקה ישנה מאוד, די מתחילת הקריירה שלי, שמרגישה כאילו יכולתי לצלם אותה גם היום. ההפקה צולמה בפולרואיד ונסרקה לאחר מכן. יש בה את כל מה שאני אוהבת: דוגמנית ג'ינג'ית וסטיילינג מעולה בסגנון שנות ה-70 שגבריאלה רון עשתה".
14 צפייה בגלריה
"זאת הפקה ישנה מאוד, די מתחילת הקריירה שלי, שמרגישה כאילו יכולתי לצלם אותה גם היום"
(צילום: רוני כנעני)
צילום כעבודת טקסטיל
עבודת וידיאו וצילום לביאנלה לאמנויות ולעיצוב, מוזיאון ארץ ישראל, 2020. "תצלום מעבודה משותפת שלי עם מעצבת האופנה אליס דהן מהמותג שיין ועם אחיותיי, מעצבות הטקסטיל גלי כנעני ושירי כנעני. השתמשנו בדימויים מצילומים שעשיתי לאליס ב-2019 ועשינו עליהם מניפולציות בטכניקות שונות כמו הדפס, סריגה ואריגה", היא מסבירה. "בעבודה הזאת לקחנו דימוי שאותו סרגנו בסריגה תעשייתית. למעשה, יצרנו קולקציה חדשה מדימויים קיימים, שצילמנו על אותה דוגמנית (מריה שיינר, המוזה של הסיפור), כך שנוצרה שכבה נוספת, מדיום נוסף".
14 צפייה בגלריה
"לקחנו דימוי שאותו סרגנו בסריגה תעשייתית. למעשה, יצרנו קולקציה חדשה מדימויים קיימים"
(צילום: רוני כנעני)
רגע אינטימי
צילומים לרוני בר, 2019. "הקמפיין צולם בבית של נועה נוז'יק, שגם עשתה את הסטיילינג. אני אוהבת את האופי הקולנועי הסיפורי של הרגע הזה, משולש שמתקיים כמו בכל צילום, אבל פה מקבל משמעות חזקה: רגע אינטימי בין גבר לאישה, אבל גם ביני לבינו, בין הצלמת למצולם".
פרידה מבית העץ
הפקה שפורסמה בכלכליסט, 2018. "התצלום הזה הוא חלק מהפקת אופנה שצולמה בבית עץ מדהים של דודים שלי בטבעון, מקום שחזרתי וצילמתי בו רבות לאורך השנים. ההפקה הזאת צולמה ממש לפני שהם עזבו לתל אביב, פרידה מהלוקיישן האהוב עליי ביותר".
14 צפייה בגלריה
"הפקת אופנה שצולמה בבית עץ מדהים של דודים שלי בטבעון, מקום שחזרתי וצילמתי בו רבות לאורך השנים"
(צילום: רוני כנעני)
הנעליים מנווה שאנן
צילומי קמפיין אופנה, 2010. "את הדוגמנית והאמנית ליאור שחר התחלתי לצלם כבר כשהייתה בת 14, ומאז היא הדוגמנית שצילמתי הכי הרבה פעמים. זה תמיד היה מוצלח. יש בה שילוב בין אופי טוב, הבעה חזקה והרבה סטייל. יש לה פנים מרתקות ובלתי נשכחות. את הסטיילינג לצילומים עשתה המעצבת אילנה ברונשטיין (לשעבר בעלת המותג אילוצ'קה) והנעליים הן מהאוסף שלי. אני זוכרת שיום אחד מעיין גולדמן (אז סטייליסטית מבוקשת, א"י) התקשרה לספר לי שמחסלים חנות נעליים מיתולוגית במדרחוב נווה שאנן בתל אביב, והגעתי וקניתי עשרה זוגות נעליים".
14 צפייה בגלריה
"את ליאור שחר התחלתי לצלם כבר כשהייתה בת 14, ומאז היא הדוגמנית שצילמתי הכי הרבה פעמים"
(צילום: רוני כנעני)
המוזה: שרון אייל
שרון אייל, תחילת שנות האלפיים. "זה צילום מתוך פרויקט מוזות, שבו כמה צלמים התבקשו לבחור דמות ולצלם אותה. אני בחרתי בשרון. הייתי בוחרת אותה גם היום. היא דמות מעוררת השראה ואני חושבת שזה אחד הצילומים החזקים בגוף העבודה שלי".
תיעוד אחרון לאפרו
דוד, הפקה שפורסמה במעריב, 2004. "את דוד הכרתי על סט צילומים לגרטרוד. הוא אחיה של דוגמנית שצילמנו. הוא היה אז בן 18, חודש לפני גיוס, וזה אחד התיעודים האחרונים של האפרו המטורף הזה שנקצץ. זאת הייתה הפקה משותפת עם דוגמנית נוספת שהלבשנו אותם אותו הדבר במשחקי מגדר, הרבה לפני שזה הפך לטרנד".
14 צפייה בגלריה
"את דוד הכרתי על סט צילומים. הוא אחיה של דוגמנית שצילמנו. הוא היה אז בן 18, חודש לפני גיוס"
(צילום: רוני כנעני)
ארנבים וכיסוי ראש
"אלו שני צילומים שונים, משנים שונות, למעצבות שונות, אבל החיבור ביניהם אינטואיטיבי", מסבירה כנעני על שני הצילומים שחוברו: מימין, צילומים משנת 2018 למעצבת האופנה שרה סמואל מהמותג Mercedes DODI עם ארנבים שסמואל מגדלת; משמאל, צילומים למותג שיין של המעצבת אליס דהן, שבהם דוגמנית ללא חולצה ועם כובע על הראש אשר מהצד מזכיר כיסוי ראש שמניחים על נידונים למוות לפני שמובילים אותם לתלייה.
"אפשר לתת לתצלום האניגמטי הזה פרשנויות רבות", אומרת כנעני. "הוא מביא איתו ייצוגים של רגשות, מחשבות ותחושות. אני משתדלת להביא כמעט בכל הפקה או קמפיין שאני עושה צילומים מעט מוזרים ומסתוריים, פחות צפויים. אם אני צריכה לסמן את הבחירות המועדפות שלי, אלו תמיד הפריימים שבשוליים. זה מה שאני גם אוהבת בעבודה שלי".
14 צפייה בגלריה
"אלו שני צילומים שונים, משנים שונות, למעצבות שונות, אבל החיבור ביניהם אינטואיטיבי"
(צילום: רוני כנעני)
לוליינית בקרקס
הפקת אופנה שפורסמה במעריב. "בחיפושנו אחר עניין בחיים, הסטייליסטית גבריאלה רון ואני הגענו לצלם בקרקס בטבריה", נזכרת כנעני בהפקה שצולמה בתחילת העשור הראשון של שנות האלפיים. התצלום הנהדר מציג עליבות מפוארת, בזכות המתח שבין בגדי ההופעה התיאטרליים של המצולמת, שנראית מנותקת מהמקום, לבין כיסאות כתר פלסטיק לבנים, מהייצוגים המכוערים של הישראליאנה. "הגענו עם שתי דוגמניות ולא מעט בגדים, אבל הפריים הזה הוא לבסוף של לוליינית מהקרקס עצמו עם שני כלבי פודל גדולים. זה היה הרבה יותר מעניין מהבגדים והדוגמניות. יש פה מאה אחוז אותנטיות, ואי אפשר להתחרות בזה".
זהבה בן
זהבה בן, מוסף ז'ורנל של מעריב, 2011. "התצלום הזה הוא מתוך כתבה לחגיגות 25 שנה לקריירה המוזיקלית של זהבה בן. זאת הייתה חוויה מצוינת והיא שיתפה פעולה. הרקע האדום והסריג עם דוגמת הכלב מציגים אותה באור שונה מהסגנון של המוזיקה הים-תיכונית שהיא מזוהה איתו. ייתכן כי לא היינו רואים אותה מתלבשת כך, אבל זהבה זרמה. בכלל, אני מרגישה שהצלחתי להביא אותה לעולם האסתטי שלי: צילום ישיר, פשוט, מינימליסטי".
14 צפייה בגלריה
"אני מרגישה שהצלחתי להביא את זהבה בן לעולם האסתטי שלי: צילום ישיר, פשוט, מינימליסטי"
(צילום: רוני כנעני)
התיירת מנורבגיה שהתגלתה כדוגמנית
צילומים למותג Kav ב-2016. "קיבלתי שיחת טלפון מהמעצבת דיקלה עינת, שסיפרה לי שנכנסו אליה לחנות אימא ושלוש בנות מנורבגיה, משפחה קתולית שהגיעה לישראל לטיול. היא שאלה אם הן מוכנות להצטלם עבורה והן הסכימו. מתברר שאחת מהבנות היא גם דוגמנית מקצועית. הן המשיכו בטיול שלהן, ולבסוף נפגשנו בחוף פלמחים לצילומים. היה יום חם ושלוש נסיכות הקרח הנורבגיות עמדו במזג האוויר בגבורה. לא הזיעו לרגע. עונה לאחר מכן, נסענו לנורבגיה לצלם אותן שוב".
14 צפייה בגלריה
"היה יום חם ושלוש נסיכות הקרח הנורבגיות עמדו במזג האוויר בגבורה. לא הזיעו לרגע"
(צילום: רוני כנעני)
- המדור "סרט צילום" צולל אל תיקי העבודות של צלמי האופנה הישראלים, שמגלים לנו את הסיפורים מאחורי הדימויים הבולטים בגוף העבודה שלהם. דרך התמונות נוצר ארכיב היסטורי של אופנה מקומית ושל צילום אופנה ישראלי, השב אל דוגמניות התקופה, צלליות הבגדים והשיח התרבותי-חברתי-פוליטי שתיעד כל צלם דרך העדשה.
