בסצנת הסיום של הסרט הדוקומנטרי "ילד פלא", העוקב אחר מעצב האופנה אוליבייה רוסטאן במסעו למצוא את אמו הביולוגית, יושב המעצב ברכב השרד שלו ומנהל שיחה ערה עם מוחמד, נהגו הנאמן. "רוצה לשמוע משהו מצחיק שקרה? קראתי מאמר והוא היה עליי, והכותרת הייתה 'ילד פלא'. אתה יודע מה זה?" הוא שואל את מוחמד ואת המצלמה, וממהר להסביר: "ילד פלא הוא ילד שזכה להצלחה בלי שבהכרח היה לו הרבה מזל בעברו, ושנלחם כדי להצליח על אף שזה לא היה אמור לקרות. אתה חושב שאני ילד פלא?"
צופים שלא מבלים את זמנם במדורי האופנה, לא ילמדו מהסרט התיעודי "ילד פלא" הרבה על בית האופנה הוותיק בלמן, שרוסטאן מונה לתפקיד המנהל האמנותי שלו לפני עשור בדיוק. זה גם אינו סרט שחוגג את החיים הנוצצים של רוסטאן בן ה-35, כפי שהם משתקפים מחשבון האינסטגרם שלו. הסרט, שנוצר ב-2019 ועלה לנטפליקס החודש, מציג מסע אישי, מרגש לפרקים, שבו יוצא רוסטאן, אשר אומץ כתינוק שחור על ידי זוג הורים לבנים וחשוכי ילדים מדרום-מערב צרפת, לחיפוש אחר אמו הביולוגית, מהגרת צעירה מאחת ממדינות אפריקה. כדי להימנע מספוילרים, לא נגלה את המשך העלילה.
חייו התובעניים כמעצב המבלה שעות ארוכות בסטודיו עם דוגמניות-על וחוזר בסוף היום אל ביתו הריק, אוכל דגני בוקר על שולחן ארוך לבדו, מתועדים בסרט הרגיש שיצרה אניסה בונפון. המפגשים עם משפחתו, ובעיקר עם סבו וסבתו, מאירים מחדש את דמותו של מי שבגיל 25 מונה לתפקיד המנהל האמנותי של בית בלמן, שנוסד בשנת 1945 מיד בתום מלחמת העולם השנייה.
רוסטאן הצעיר הפך את בית האופנה לאחד המובילים בעולם, בזכות חיבור למפורסמות כמו קים קרדשיאן, קיילי ג'נר, ג'ניפר לופז וביונסה, לצד בנות מלוכה כמו רניה מלכת ירדן ומקסימה מלכת הולנד. אבל כל זה לא ממלא את הבור הפנימי, או כפי שהוא עצמו אומר באחת הסצנות המרגשות בסרט: "כל עוד אני לא יודע מי אני, אני לא יכול לאהוב את עצמי".
"ההורים המאמצים שלך הם ההורים האמיתיים שלך"
רוסטאן אומץ בגיל שנה על ידי זוג הורים מבורדו, צרפת. אמו היא אופטומטריסטית ואביו מנהל בנמל שבעיר. בראיונות סיפר כי חווה גזענות רבה כילד. "דחו אותי במקרים רבים, כי לא תאמתי את הסטנדרט בבית הספר. קראו לי ממזר", סיפר בריאיון ל"הוליווד ריפורטר" בחודש שעבר. "אבל זה כי הם לא זכו לאהבה כמו זו שקיבלתי מהוריי. לא משנה מה, ההורים המאמצים שלך הם ההורים האמיתיים שלך". בגיל 18 עבר לפריז ללימודי אופנה בבית הספר ESMODE, אך פרש לאחר שנה. מפריז עבר לאיטליה, שם התמחה בבית האופנה של רוברטו קוואלי תחת המעצב פיטר דונדס ועבד כמעצב בקו הנשים של בית האופנה. הוא היה אז בן 20 בלבד.
בקוואלי גילתה אותו גם המעצבת הישראלית תמרה יובל ג'ונס, שניהלה בזמנו את הסטודיו של המעצב האיטלקי. "התרשמתי מאוד מהעבודה שלו אז הלכתי לאווה, אשתו של רוברטו קוואלי ומנהלת המותג, אבל היא מאוד התלבטה", סיפרה לנו יובל ג'ונס בעבר, "עד שיום אחד הגיעה אנה דלו רוסו (עורכת אופנה איטלקייה, א"י), שבמשך שנים הייתה יועצת הסטיילינג של קוואלי, ראתה פרזנטציה שלו, התלהבה מאוד והמליצה בחום להעבירו לקו הנשים. שם אני הייתי, ונוצר בינינו קשר עמוק. הוא היה סופר-מוכשר אך חסר ביטחון, ואני עודדתי אותו לאורך כל הדרך".
בעשור האחרון נמצא רוסטאן בבלמן – זמן שיא עבור מנהלים אמנותיים בבתי יוקרה, שמוחלפים לרוב לאחר שנים ספורות במעצבים צעירים ולהוטים יותר. ייתכן מאוד כי מה שמשאיר אותו במותג הוא מה שיובל ג'ונס הסבירה כי הזניק אותו בבית קוואלי: היכולת ליצור פריטי לבוש מסחריים. כתב היד האקסטרווגנטי והעמוס, לעתים עד כדי וולגריות, הפך לפופולרי אצל מפורסמים, כמו גם בקרב לקוחות נובורישיים של בית האופנה באסיה, ברוסיה ובארצות הברית. לא פלא שעם השקת שיתוף הפעולה של בלמן עם ענקית האופנה השבדית H&M בשנת 2015, התקוטטו לקוחות על הפריטים בחנויות, כולל בסניף עזריאלי בתל אביב.
ההתמודדות של רוסטאן עם חוויית האימוץ וחשיפת סיפורו האישי, תורגמה לקולקציית ריזורט 2022 בעיצובו שהוצגה ביוני השנה. אפשר לראות שם בדים בהדפס אפריקאי, כמו גם השפעה של אופנה אפריקאית לגברים וכוכבות כמו אום כולתום ודלידה. "לפני שגיליתי מהיכן הגיעו הוריי, שיערתי לא מעט בנוגע למקום שממנו הם באו: מצרים? סנגל? מרוקו? מרטיניק?" סיפר ל"ווג", "תמיד תהיתי מאיפה אני בא. אני מאמין שהידיעה איזה תרבויות זורמות לך בדם היא סוג של מתנה. אבל גם אם אתה לא יודע, אני גאה בתרבויות שעשויות לזרום בדם שלי. כיוון שצרפת היא כור היתוך של כל כך הרבה תרבויות, הקולקציה עוסקת בכור ההיתוך הזה, כמו גם במקור הדם שלי, שהוא מאפריקה".
"בניתי דמות כדי להסתיר את הפחדים שלי"
צופים המגיעים לסרט עם רקע מוקדם על רוסטאן, יופתעו לגלות את הפער בין המציאות לנער הפוסטר הנוצץ של הרשתות החברתיות עם החופשות במיקונוס ובאיביזה, השפתיים המשורבבות בצילומי סלפי נרקיסיסטיים, ואותו "צבא" של בלמן – שם קוד ללהקת דוגמניות ומפורסמות המלוות אותו כפמליה של יופי, כוח ועוצמה.
"הייתי ממש צעיר כשקיבלתי את התפקיד בבלמן, וניסיתי להיות מה שאנחנו מכנים 'המעצב המושלם'", הסביר ל"הוליווד ריפורטר". "התגבשתי למעין קופסה של זוהר: הכול נוצץ. הכול מבריק. אין עצב אף פעם. כמו מסיבה שנמשכת לאורך כל הלילה. בניתי דמות שרציתי לשחק כדי להסתיר את הפחדים שלי, והחלטתי בסרט לשבור את הדימוי שיצרתי בעצמי".
זו גם הסיבה שהסכים להצטלם לסרט, לצד רצון להעניק כוח לילדים מאומצים לצאת ולחפש את הוריהם הביולוגיים. "אנשים חושבים שאני המעצב שאוהב את עצמי, כי אני מפרסם כל כך הרבה תמונות סלפי", אמר לוונסה פרידמן ב"ניו יורק טיימס" ב-2019, עם צאת הסרט לאקרנים בצרפת. "אבל אז הבנתי שהפכתי לקריקטורה של עצמי, שהתמונות שיצרתי היו ההגנה שלי, כי פירוש הדבר שלא נתתי לאף אחד כניסה לעולם שלי. הבנתי שאני רוצה להיות אני, ולא האדם שאני מתיימר להיות. לאחר העבודה על הסרט, התחלתי לאהוב את עצמי יותר. במקום להרגיש שאני צריך להילחם על הכול, במקום שיהיה לי את אותו 'צבא בלמן' בתחושה של אנחנו נגד העולם – אני רוצה להכניס אנשים פנימה, אל תוך העולם שלי".