תאמ;לק לי: היא זמרת הקאנטרי הכי אייקונית בארצות הברית, כל כך אייקונית עד שבנאשוויל, טנסי, חוגגים בכל 5 באוגוסט את "יום דולי פרטון".
16 צפייה בגלריה
לקחה את הפרופורציות המזוהות כ"נשיות" וסובבה את כפתור הווליום שלהן עד הקצה. דולי פרטון
(איור: ארז עמירן)
לפרטון יש קול גדול, חושים עסקיים, ומראה שהוא הרבה מהכול – הרבה חזה, הרבה שיער, הרבה ציפורניים, הרבה איפור. וכל אלה מתוחים לתפארת לאורך 152 סנטימטרים בלבד, מחוזקים באנרגיה מהסוג שאנחנו לא מצפים לראות אצל אנשים שמתקרבים לגיל 80. יום ההולדת העגול הזה עתיד להתרחש עוד שנתיים, במקביל לעלייתו העתידית בברודווי של מחזמר בשם "הלו, אני דולי" (על שם אלבומה הראשון), אשר יעסוק, איך לא, בה ובשיריה.
16 צפייה בגלריה
האופנה שלה מבוססת על הנתונים הפיזיים שלה. על השטיח האדום, 2019
(צילום: Jordan Strauss/Invision/AP)
עד שזה יקרה, פרטון ממשיכה להרחיב את האימפריה העסקית שלה, הכוללת פארק שעשועים (דוליווד), מלונות, בית קפה, תיאטרון, קו מוצרי אפייה, מותג של בשמים, ספרים, וכמובן שירים – המון שירים, שהתפזרו על פני 49 אלבומי אולפן. חלק מהם אף הפכו להמנוני ענק שמערבבים לבבות שבורים עם אופטימיות אינסופית ומבטא דרומי מהדהד (וכמובן את המגה-להיט "ג'ולין", שביונסה לקחה ועשתה בו מעשים מגונים בפומבי).
פרטון היא הדבר האמיתי, למרות שהיא מורכבת מאינספור חלקים מלאכותיים. היא גם אישה מאמינה וגם חביבת הגייז, סקסית ותמימה, בלונדינית עם מוח מושחז. נשואה לאותו איש כבר 58 שנה ומפרנסת במקביל את חלומותיהם הארוטיים של אמריקאים מכל שכבת גיל אפשרית.
דולי פרטון חוגגת את חג הפסחא בסגרי הקורונה, 2020
כבר מתחילת הקריירה שלה, פרטון נראתה כמו בובת ברבי מוקטנת שנטלה את הפרופורציות המזוהות כ"נשיות" וסובבה את כפתור הווליום שלהן עד הקצה. יש לה מספיק הומור ומודעות עצמית כדי לנטרל מראש כל לעג אפשרי, כמו בציטוט האייקוני שלה: "כששואלים אותי כמה זמן לוקח לי לסדר את השיער, אני עונה – אין לי מושג, אני לא שם כשזה קורה".
היום כבר ברור לכולם ש"יש מוח מתחת לפאות, ולב מתחת לשדיים", אבל לפרטון עצמה אין בעיה עם מי שמעדיף להתייחס דווקא ל"תפאורה". כפי שהיא מסבירה, היא שילמה עליה יותר מדי כסף בשביל להחביא אותה.
איך היא מתלבשת? בשתי מילים, נורא ונהדר. את הקימורים הכמעט בלתי אפשריים שהיא רכשה ושדרגה במרוצת חייה, פרטון נוהגת לדחוס לתוך קונסטרוקציות של לייקרה, פאייטים ומחשופי ענק. יש (רבים) שיגידו כי מדובר בתרגום קיצוני של המושג "טעם רע", אבל מה שאיש לא יכחיש הוא שיש לה סגנון שהוא רק שלה – מזוהה, מוכר, וסקסי על מלא.
האופנה שלה מבוססת על הנתונים הפיזיים שלה – הבלונד הגדול עם היקף המותניים הזערורי והחזה שאי אפשר להתעלם ממנו. דולי פרטון היא לא רק זמרת קאנטרי אגדית, היא מותג. וכמותג, היא מזוהה בראש ובראשונה דרך הנראות שלה. כל הבגדים שהיא לובשת נועדו לשרת את ה"דולי-איזם" ולחזק את הזהות בין המאפיינים הפיזיים לתדמית שלה, לא פחות מהאוזניים של שפנפנות פלייבוי או השפם של צ'רלי צ'פלין.
פרטון מתלבשת כמו נערת חווה יוקרתית, שנטבלה בתערובת של פאייטים, פרנזים, נוצות ופטריוטיות אמריקאית טובה וישנה. את סגנון הלבוש הזה ניתן להגדיר כ"גלאם דרומי", אם כי סבתי הייתה מצקצקת ואומרת על המראה: "לשלם כל כך ביוקר כדי להיראות כל כך בזול".
ביום רגוע במיוחד, פרטון נראית כמו עץ חג המולד על ספידים. בימים רגועים פחות, העץ הזה עולה באש. הסגנון שלה מוגזם? תמיד. צבעוני ומקושקש? ביותר. רועש? כמו עדר בקר השועט בערבות טקסס. אבל הוא גם אף פעם לא מתנצל, אלא נאמן לעצמו, משמח ומלא כיף.
עתידות: בתוכנית ראיונות רדיופונית שבה השתתפה השנה, סיפקה פרטון בעצמה תחזית לעתיד. היא הסבירה שאין לה שום כוונות לפרוש, בזמן הקרוב או בכלל, וכי היא מתכוונת למות על הבמה באמצע שיר, רצוי אחד שהיא כתבה. ככה היא אמרה, אז כנראה שככה זה יקרה.
מחיאות כפיים או מטח עגבניות? השנה הוציאה פרטון ספר בשם "מאחורי התפרים – חיי בין אבנים נוצצות", שמוביל את המעריצים למסע מאחורי המלתחה המוכרת. סיפורים על שיתופי פעולה שלה עם מעצבים, מאפרים וסטייליסטים, יחד עם 450 צילומים של בגדי הופעה, מרכיבים יחד את הדיוקן של דולי פרטון – מקסימליסטי, מופרז, דראגיסטי-כמעט, וכל כך מלא אופי. מי שמוחא כפיים לאופנה אלגנטית, מאופקת ואיכותית, ייאלץ לחכות לאייטם הבא. כל השאר – מוזמנים למחיאות כפיים וקריאות להדרן.
