בשבוע שעבר חשף בית האופנה פנדי קמפיין חדש שמציג את שיתוף הפעולה שלו עם בית האופנה ורסאצ'ה. הדוגמנית לילה גרייס מוס בת ה-19, בתה של דוגמנית העל קייט מוס, מופיעה בו כורעת בשמלה ללא שרוולים, חושפת מד סוכר רציף (מערכת מבוססת חיישן לניטור רמות סוכר בדם) על זרועה ואוחזת בתיק זעיר של בית האופנה. שבוע קודם לכן, לבושה בשמלת שיפון שקופה בעיצוב ברברי, היא התייצבה על השטיח האדום בגאלה של מוזיאון המטרופוליטן וחשפה את הציוד הרפואי הצמוד לגופה: מוניטור על הזרוע, משאבה על הירך.
בראיונות איתה הסבירה הדוגמנית הצעירה כי היא סובלת מסוכרת סוג 1, מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון של הגוף פועלת נגד תאי הגוף עצמם. כלומר, הלבלב שלה אינו מייצר מספיק אינסולין, ההורמון המווסת את כמות הגלוקוז בדם. בטווח הקצר – והארוך – המצב יכול להוביל לשורה של בעיות, אבל עם משאבת אינסולין שמנטרת את רמות הסוכר בדמה, מוס יכולה לשמור על שליטה. על פי מגזין גלאמור, למרות שבבריטניה חיים כ-400,000 בני אדם עם סוכרת, נדיר לראות את המכשירים מצילי החיים האלה בהקשר אופנתי, שלא לדבר באופן גלוי.
הקמפיין בכיכובה של מוס, דור שני לדוגמנות, מגיע במקביל לשני מקרים נוספים מהשבועיים האחרונים של נרמול פרוצדורות רפואיות ומוגבלויות. מגזין בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד הציג בשבוע שעבר תצלום של הדוגמנית האמריקנית קלי יוז בביקיני קטנטן, חושפת צלקת של ניתוח קיסרי שעברה ו"עושה היסטוריה" – לפחות לפי הצהרת המגזין – שרואה בכך הזדמנות "לשנות באופן חיובי את הנרטיבים התרבותיים במיינסטרים הקשורים לגוף של נשים, במיוחד כאשר הן הופכות לאימהות". בין אם מדובר בגימיק תקשורתי בלבד או לא, במקרה הזה חייבים להודות שהצלקת נבלעת בדימוי הסופי, בתנוחה הפרובוקטיבית ובזווית הצילום שמציגים גוף נשי של דוגמנית חטובה אשר תואם בדיוק את אידיאל היופי הקיים והמוכר במגזין.
כמה ימים לאחר מכן, ברצף מקרי, הציג בית האופנה לואי ויטון את קולקציית קרוז 2023 במכון סאלק ללימודים ביולוגיים בסן דייגו, קליפורניה. המבנה הפוטוריסטי שתכנן האדריכל לואי קאהן שימש כתפאורה מצוינת לקולקציה העתידנית של המנהל האמנותי ניקולה גסקייה. לא פלא שהדימוי אשר יישאר צרוב מתוך הקולקציה הן הפרוטזות המטאליות בצבע זהב נחושתי של הדוגמנית לורן ווסר, שבשנת 2012 איבדה את רגלה הימנית (וחמש שנים מאוחר יותר גם את רגלה השנייה) לאחר שטמפון שנשכח בגופה הוביל לתסמונת הלם רעלי, תופעה נדירה שנוצרת בעקבות זיהום בנרתיק וחיידק הנכנס לתוך הדם ומשחרר בו רעלנים.
ווסר היא דוגמנית פעילה לפני ואחרי כריתת רגליה, אולם עד לאחרונה נדיר היה לראות דוגמניות עם פרוטזות מובילות תצוגה של בית אופנה יוקרתי. והיא לא לבד. לפני כמה שבועות היה זה בית האופנה דיור שליהק לקו הספורט שלו את הספורטאית הפאראלימפית ורוניקה יוקו פלבני. מוקדם יותר השנה היא הופיעה על שער גיליון ינואר של ווג איטליה, חושפת את גופה המצולק וכפות ידיה הפגועות בעקבות דלקת קרום המוח שבה חלתה לפני עשור. כמו במקרה של מוס ג'וניור – ההופעות של ווסר ופלבני הופכות את המוגבלות הפיזית, ההתמודדות הרפואית והגוף ה"לא מושלם" של השתיים ל"נורמליים" כשהם מועברים מחדש לציבור דרך פילטרים של זוהר, אופנה, סלבס. לא עוד משהו להתבייש בו, להפך, הייצוגים האלה נושאים את הקשיים בגאווה.
דוגמנים עם מוגבלויות בקמפיינים אינם דבר חדש. למעשה, תעשיית האופנה מציינת עשור למהפכת הרבגוניות בתחום. מה שנתפס בתחילת העשור הקודם כגימיק של דוגמנים ודוגמניות עם כיסא גלגלים או תסמונת דאון על המסלול, הפך לחלק אינטגרלי מטווח הייצוגים הנוכח בתחום האופנה. ובכל זאת, יש תחושה כי הדימויים החדשים שונים במעט מאלו שהתרגלנו לראות. קשת הייצוגים התרחבה והותאמה גם להתמודדויות שאינן משנות חיים, כשדוגמנית מפורסמת כמו אשלי גרהאם והמוזיקאית הנודעת ליזו לא חוששות להראות סימני מתיחה וצלוליט ללא בושה ברשתות החברתיות.
במילים אחרות, אל מול הנוכחות המתגברת של פילטרים ברשתות החברתיות ודוגמניות שלא מתנצלות על ריטוש יתר – קולות בעולם האופנה מנסים לשדר כעת כי כל הצורות והפגמים האנושיים מתקבלים, ללא היררכיה. המטרה אינה לייצר דימוי גימיקי מטלטל, אלא להכיל ולקבל סימני מתיחה מהיריון, צלקות מניתוח קיסרי, מדי סוכרת ופרוטזות משנות חיים לצד דוגמניות המציגות את המראה המוכר והעור החלק. כולם הם חלק מהפסיפס שיוצר את עולם האופנה העכשווי, שכבר לא מתיימר להציג רק דימוי של חוזק פיזי ונעורים. יותר מכך, הייצוגים של השנה האחרונה – כולל גם הספורטאי הפאראלימפי הישראלי צח שחרור, שהצטלם בחורף לרשת האופנה הישראלית רנואר – מציגים דמויות יפות, אפילו יפות מאוד, שהמוגבלות שהתווספה להם הפכה לערך בעולם האופנה של התמודדות עם קשיים. אם עד היום הם הסתירו אותה תחת בגדים, היום הם חושפים ונושאים אותה בגאווה.