ג'יידן סמית'
סליחה, במי מדובר? הנסיך של הנסיך המדליק מבל אייר. ג'יידן סמית' הוא הבן של וויל סמית' וג'יידה פינקט סמית', האח של ווילו (במסורת השמות הבעייתיים במשפחה הזו), וגם ראפר, שחקן וכוכב מלידה בעל תדמית די מטורללת באופן כללי. למרות שנראה כי הוא היה כאן מאז ומתמיד, השבוע הוא רק חוגג יום הולדת 25 כשהוא מתחרה על תואר "הפאשניסט של הוליווד" עם טימותי שאלאמה והארי סטיילס.
מתוקף הייחוס המשפחתי, סמית' הצעיר חי את כל חייו תחת העין הציבורית הבוחנת והשופטת. והוא, יש להודות, נתן לעין הזו את כל הסיבות לחגוג. בגיל 12 הוא היה "קרטה קיד" בגרסה המחודשת לסרט הקאלט, ובהמשך שר עם ג'סטין ביבר את הלהיט Never Say Never, עזב את בית הספר, ואז עזב גם את בית הוריו (לבית אחר, בשווי ארבעה מיליון דולר). הוא זכה לכותרות כשהתמסר לנזילות מינית, כולל מערכת יחסים שאולי הייתה ואולי לא הייתה עם הראפר טיילר דה קריאייטר ("אני אוהב בנות, אבל בסוף שוכב עם האח שלהן", אמר הראפר, אך הכחיש את הזוגיות עם סמית').
בין לבין דואג סמית' לנפק לתקשורת אמירות פרובוקטיביות, הרהורי זן וצילומים מביכים. בקיצור, מדובר במייצג משקף למדי של ילדי האצולה ההוליוודית, שמדגמן את החיים של העשירים והמפורסמים אשר עדיין מאמינים שלא נולדו לתוך זכויות מיוחדות.
סמית' גדל עם כפית משובצת יהלומים בפה. רחוק מאוד מהמקורות של עולם הראפ והסטריאוטיפים שלהם. הוא אומנם עובד קשה על המוזיקה שלו – בהתמדה, בחריצות וגם בכישרון – אבל במקביל אי אפשר שלא לפקפק באותנטיות השכונתית שאמורה להגיע עם הטריטוריה.
כך או כך, סמית' הוא תוצר מושלם של דורו, או לפחות של התדמית המקובלת של הדור שמסרב להתחייב – לשום דבר ולאף אחד: לא לסגנון אופנתי, לא לצבע שיער, לא לעבודה תאגידית ולא לכל מוסכמה חברתית של "כי ככה צריך".
כנציג נאמן של הז'אנר, הוא גם חשוף עד העצם ברשתות החברתיות – חשיפה שכוללת סדרה של ציוצים תמוהים על אנשים שמנסים להרעיל את הפנקייקים שלו עם גבינה בקנדה, וגם סרטון שבו הוא ממרר בבכי שמלווה קליפ לשיר שבור-לב חדש שלו באינסטגרם. משתמש ציני או רומנטיקן מלא רגש? לא ברור, ואולי לא מדובר בהכרח במושגים סותרים.
למה אייקון? סמית' הוא שחקן סביר ביותר, וראפר הרבה יותר טוב מהביקורת שהוא (כמו אביו בשעתו) מקבל, אבל הוא מצטיין בעיקר בסעיף האופנה. יש לו גנטיקה נדיבה, אחות שנותנת לו קונטרה ותחרות, המון כסף וגישה טבעית לסגנון.
הגישה הזו מככבת בעמוד האינסטגרם שלו, בשערים של מגזיני אופנה ובשיתופי פעולה עיצוביים כמו זה שעשה בתחום ההנעלה עם ניו באלאנס וזה עם מותג הג'ינס ג'י סטאר. אפשר לומר שסמית' הוא "מתלבש אקספרימנטלי". הוא מפתח את הסגנון האישי שלו באופן מעורר השתאות מגיל צעיר, והוא נועז ולא מפחד מתוויות.
סמית' דגמן לקו בגדי הנשים של לואי ויטון, חגג במסיבת הסיום של התיכון בתלבושת באטמן לבנה (אותה אחת, אגב, שהוא לבש לחתונה של קים קרדשיאן וקניה ווסט שנה קודם לכן), ויש לו קרדיטים על הופעה בשמלות הרבה לפני שהארי סטיילס עשה את זה על השער של ווג.
חוץ משמלות וחצאיות, סמית' אוחז גם בהעדפה מצולמת לחולצות עם שרוולים ארוכים במיוחד, לבטן חשופה, לסמלים שלקוחים מהתרבות השחורה, ולכל מה שמתכנס תחת ההגדרה "דברים שאפשר לעשות עם שיער". במקרה שלו, התשובה היא: הכול. היו שם צמות, ראסטות, תספורת מארינס ואפרו מסוגנן, והיו שם לבן, צהוב, ורוד וכחול, ביחד ולחוד.
למה לא? אומנם יש לו לא מעט נסיבות מקלות (זוג הורים בעייתיים, בלשון המעטה, שאוהבים לכבס את הכביסה הפרטית והצהובה של המשפחה מול המצלמות), אבל הג'וניור של משפחת סמית' יצר לעצמו לבד תדמית של נסיך מפונק, לא מחובר לחיים, מתנשא ותמוה למדי. מספיק להיזכר בתגובה שלו לסטירה שהחטיף אבא לכריס רוק מול כל העולם, אשתו, ואוסקריו. "ככה אנחנו עושים את זה", צייץ הילד במה שלא היה ברור אם זו תגובה לסטירה עצמה או לנאום הזכייה של אביו, והוסיף עוד לבנה לערמת הפדיחות התקשורתיות שלו.
ובכל זאת: דף האינסטגרם שלו מתפוצץ מסטייל. זה דף שממפה, ויזואלית, את סיפורו של דור שהוא מפונק אבל לא עצלן, אלא גמיש, רגיש ונזיל. סמית' האינסטגרמי, אם תרצו, הוא הגרסה הקלידוסקופית, האמיצה, המתחבטת והכובשת של איך נראה הדור הזה ברגע שמזריקים לו מנת יתר של כסף ופרסום.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.