רכבת אווירית של מעצבי אופנה מישראל הגיעה בשבוע האחרון לניו יורק. הסיבה: שבוע האופנה לכלות. New York Bridal Fashion Week נערך בחודשים אוקטובר ואפריל, ובין היתר הגיעו הפעם גליה להב, מירה וליהי צבילינגר, ליהי הוד, ברטה בלילתי, ג'ולי וינו, עידן כהן, דנה הראל ולי גרבנאו.
בעשור האחרון סומנו מעצבות ומעצבי שמלות הכלה הישראלים ככוכבי הז'אנר בעולם, בזכות שפה עיצובית שהתכתבה עם טרנדים אופנתיים בענף שנתפס עד לפני עשור וקצת כמיושן. מספיק להציץ בשמלות תחרה עם פרחים בתלת-ממד בעיצוב סטודיו מירה צבילינגר כדי לזהות את החדשנות שהטמיעו המעצבים הישראלים, מרחק דור מ"סלוני כלות" עם שמלות גנריות בלבן.
אל ניו יורק הגיעו המעצבים הישראלים בהרכב מלא, לאחר שחלקם דילגו בחודש אוקטובר על השתתפותם בשבוע האופנה, שנערך בשבוע הראשון של המלחמה. נוכחותם השבוע בניו יורק מבשרת על חזרה לשגרה. "שבוע האופנה באפריל הוא החשוב ביותר בשוק מבחינה כלכלית עבור המעצבים", מסבירה המעצבת ליהי הוד, שקיימה מיני-תצוגה בסוף השבוע.
למעט ביטולים מעטים, ענף היצוא הבולט מישראל בתחום האופנה שומר על מעמדו. "כל הקניינים הקבועים יודעים מי אנחנו ומאיפה אנחנו, ולאף אחד אין בעיה עם זה", מוסיפה הוד, שמאז המלחמה הסירה סימני זיהוי ישראלים מעמודי הרשתות החברתיות של העסק. "היה רגע אחד מוזר, כשקניינים מטורקיה הגיעו לפרזנטציה מבלי לקבוע פגישה מראש. שוחחנו וקבענו פגישה יום למחרת, אבל לבסוף הם לא הגיעו. אני תוהה אם העובדה שאני מישראל גרמה להם פשוט להבריז".
המעצבת ליהי צבילינגר, שעובדת בצמוד לאמה מירה צביליגנר, מספרת כי לא חל שינוי ביחס אליהם, וכי קניינים ממדינות כמו לבנון המשיכו לקנות. באופן מעט אירוני, האנטישמיות הגואה אף חיזקה אותם בקרב הקהילה היהודית. "לאירוע שלנו הגיעו כלות חדשות", היא מספרת, "ואמרו לי: 'אני מתרגשת להתחתן בשמלה של מעצבת ישראלית'. לתחושתי, כלות יהודיות שהלכו בעבר לקנות שמלה אצל אוסקר דה לה רנטה - היום מזמינות אצל מירה צבילינגר".
"הכלה לא בודקת מי ישראלי או מי לא ישראלי - הן מתחברות לשמלה, הן מתחברות לעיצוב", מחזקת מעצבת שמלות הכלה והערב גליה להב בשיחת טלפון מניו יורק. "חצי שנה עברה מאז תחילת המלחמה, ועל אף החשש מאנטישמיות או שלא יגיעו לקוחות וקניינים - כולם הגיעו". עם זאת, להב מציינת כי באופן טבעי, לקוחות ממדינות המפרץ הפסיקו להזמין וכך גם קניינים מאיראן. "זה קהל שהמלחמה השפיעה עליו".
New York Bridal Fashion Week הוא אירוע האופנה החשוב בעולם לשמלות כלה. כל המעצבות שהתראיינו לכתבה מחזיקות סטודיו פעיל בתל אביב ומייצרות כחול-לבן, אך רוב פעילותן כיום מעבר לים. האם רוחות המלחמה חדרו גם את בדי התחרה? וכיצד מתווכים קולקציה Made In Israel כשבמהדורות החדשות בעולם משדרים קטסטרופות?
"המלחמה לא השפיעה על עיצוב הקולקציה", אומרת להב, ותיקת המעצבות המקומיות, שמציינת בימים אלו 40 לבית האופנה שייסדה. "כשאני מעצבת קולקציה, אני חושבת על הלקוחות הבינלאומיות שלי. לא הקטנו את הווליום של השמלות או שינינו משהו בקו. יותר מזה, דווקא בתקופות כאלה - אנחנו חייבים לחזק את העסק ולחשוב נכון כלכלית".
בקולקציה שהציגה השבוע חזרה להב להשראות הראשוניות שליוו אותה מתחילת הקריירה, עם השפעות מהתקופה הוויקטוריאנית. "זה סוג של סגירת מעגל", היא אומרת. על אירוע לציון ארבעה עשורים, לבינתיים, אין על מה לדבר. "זה לא זמן לחגיגות", היא קובעת. עם זאת, באירוע שנערך בניו יורק, הופתעה הדוגמנית אריקה הונינג בהצעת נישואים על המסלול, שהפכה לוויראלית ברשתות החברתיות. גם זו דרך לשמוח.
עוד במציגים: בית האופנה של מירה צבילינגר פתח את שבוע הכלות באירוע יפהפה בחלל בשכונת צ'לסי עם קולקציית Reflections. הדוגמניות ניצבו סטטיות בזמן שהאורחים הוזמנו לצעוד בתווך כמו במוזיאון, ויכלו להתרשם מהפרטים הקטנים על שמלות התחרה העדינות. המעצבת לי גרבנאו הציגה את קולקציית All that Jazz בהשראת ה"מראה החדש" של כריסטיאן דיור ואיקונות על זמניות כמו אודרי הפבורן וגרייס קלי.
שנות ה-50 והאסתטיקה האלגנטית בהשראת סדרות הטלוויזיה "בלנסיאגה" ו"המראה החדש" חלחלו גם לקולקציה הפיוטית והאלגנטית של ליהי הוד, שנראתה כמו חיבור בין הוליווד של שנות ה-40 לאלמנטים תקופתיים מהמאה ה-18. "זאת הקולקציה הכי מגובשת וטובה שלי", מספרת הוד. "זאת הייתה שנה קשה וכולנו עם שברון לב, אבל דווקא בגלל זה - לא הרגשתי צורך לעשות משהו קטן וצנוע, אלא לחזור למקורות של ההוט קוטור, וליצור שמלות גרנדיוזיות שמשדרת כלפי חוץ ניקיון ושקט, שמלות שנותנות מקום לחומר, לווליום, לאיכות".
