בערב ליל הסדר הקרוב צפויה גוני נגמבה להביא לעולם את בתה השנייה. באופן סימבולי, חג החירות היהודי חופף לשם המשפחה נגמבה, שפירושו בקונגולזית הוא חופש. משפחת נגמבה היא משפחה מעורבת הכוללת אימא יהודייה וישראלית, את האב נתן, מבקש מקלט מקונגו, והבת בל, בת ארבע וחצי, שמופיעים כולם יחד בהפקת היריון אופנתית ואינטימית. יותר משזוהי מזכרת משפחתית מההיריון השני של נגמבה – התמונות האלה מבקשות לשחרר את הצופים ממוסכמות חברתיות הגובלות בשמנופוביה וקסנופוביה.
"היה לי היריון לא קל, שבמהלכו חליתי בדלקת ריאות ובקורונה וסבלתי מכאבים באגן. הרגשתי שאני צריכה להרים לעצמי ולעשות משהו משמח לטובתי האישית", מספרת נגמבה (33), שנמצאת בתחילת חודש תשיעי. היא בחנה תמונות והפקות אופנה של צילומי היריון, אך רובן נראו לה בנאליות, עד שלבסוף בחרה להציג את גופה לראווה במעין הפקת אופנה. "החלטתי לעוף על עצמי", היא מודה, "להשקיע, להרגיש כמו ביונסה".
למה לא ריהאנה?
"האמת שצילמנו את ההפקה יום לאחר 'יום האישה הבינלאומי', ובאותו בוקר פורסמו תמונות של ריהאנה בשמלת טול שחורה ושקופה (שאיתה הגיעה לתצוגה של דיור בשבוע האופנה בפריז, א"י). למרות שסבלתי לאורך ההיריון וביליתי לא מעט ימים בבית – אני מרגישה בנוח עם הגוף שלי, גם כאישה במשקל עודף, ורוצה להראות לעולם: 'תראו, אני ריהאנה'", היא צוחקת.
5 צפייה בגלריה
"הייתי ילדה שמנה ובעודף משקל מגיל מאוד צעיר, אבל זה לא הקרין על האישיות שלי"
(צילום: לירון ויסמן)
תצלומי היריון נשארים לרוב בגבולות הרשתות החברתיות וחברי המשפחה. נגמבה ראתה בכך הזדמנות לחזק נשים נוספות במידות גדולות, בדיוק כמוה. "אני לא קצת מלאה, אני אישה שמנה וגדולה", היא מכריזה, "שיכולה להיות יפה, סקסית ולחשוף את הגוף שלי בגאווה. אני רוצה להוות דוגמה לנשים שיש להן חוסר ביטחון במקום הזה. הייתי ילדה שמנה ובעודף משקל מגיל מאוד צעיר, אבל זה לא הקרין על האישיות שלי. תמיד הייתי מנהיגה ועם חברות סביבי, בעלת ביטחון ושלמה עם עצמי".
האם יש אתגרים רפואיים מיוחדים לנשים מלאות בהיריון?
"יש לי bmi גבוה, ולכן שני ההריונות שלי נחשבים בסיכון מהיום הראשון. מצידי, אני מחבקת את זה, כי כך אני מקבלת יותר תשומת לב. גם הרופאה שלי אומרת, 'גוני, את בריאה לגמרי. את רוקדת, הולכת, חיה עם המשקל שלך. אין פרמטר של סיכון'".
5 צפייה בגלריה
"אין סיבה שלא יהיו בגדי היריון לנשים מלאות. זה קשה ומתסכל, ואני צריכה להתפשר"
(צילום: לירון ויסמן)
כאישה במידות גדולות, זה מאתגר יותר למצוא בגדי היריון?
"בוודאי. באיזשהו שלב בחיים הפסקתי ללבוש מכנסיים ואני רק עם שמלות וטייטס, כי אני מרגישה ששמלה מבליטה את הקימורים וזה יותר יפה ונשי. אני כבר בשלב שאני מותחת את גבול היכולת של שמלות היום-יום שלי, מאחר שקשה למצוא בגדי פלאס סייז להיריון. מידות גדולות זו נישה מאוד מצומצמת מלכתחילה, קל וחומר בהיריון. אין סיבה שלא יהיו בגדי היריון לנשים מלאות. זה קשה ומתסכל, ואני צריכה להתפשר. אי-אפשר ללכת לקניון ופשוט לקנות. צריך לחפש את הדברים האלה במיוחד".
"ללמוד לאהוב את עצמנו ולא להתפשר"
נגמבה היא רקדנית אפריקאית לשעבר, יוצרת תיאטרון ובמאית, שבין היתר יצרה את מופע היחיד "האישה הגדולה" שטיפל בנושאים של דימוי גוף. כיום היא נמצאת מאחורי הקלעים כמנהלת עמותת "מקהלות מורן והבית לשירה בישראל". במסגרת עבודתה כרקדנית הכירה לפני שבע שנים את נתן, מבקש מקלט מקונגו, בן של כומר אשר עסק מילדות במוזיקה. האהבה למוזיקה חיברה ביניהם, ולפני חמש שנים וחצי החליפו נדרים. בל היא בתם הבכורה.
"תמיד הייתה לי משיכה לאפריקה, אבל לא חשבתי שאתחתן עם גבר ששונה ממני בתרבות, בדת, במנטליות. אפילו עברית או אנגלית הוא לא ידע כשהכרנו. החיים חיברו בינינו ביום אחד, ואני אוהבת אותו בגלל מי שהוא", היא אומרת. "אני הולכת בגאווה ואם זה מפריע למישהו, כדאי שיבדוק למה זה מפריע לו. אני גם רואה בזה סוג של שיעור. הנה, כשהאהבה מנצחת, היא לא תלויה בצבע עור או בגודל של הגוף. על כולנו ללמוד לאהוב את עצמנו ולא להתפשר".
ההיכרות עם נתן חיזקה אצלה גם את האהבה העצמית. היא מספרת כי בטרם הכירו, הספיקה לטייל באפריקה – שם זכה הגוף שלה ליחס חיובי. "איפה ישראל ואיפה אפריקה ביחס לדימוי גוף בריא? התרבות האפריקאית מקדשת את הגוף המלא. זה נחשב בריא יותר. הייתי הולכת ברחוב וגברים היו מציעים לי להתחתן".
כי את אישה מלאה או אישה לבנה?
"גם וגם, אבל יש משהו באגן ובמלאות שתופס שם מקום של כבוד".
לפני כשנה, קיבל נתן מעמד אזרחות בישראל לאחר תהליך ארוך של הוכחות, מסמכים ובירוקרטיה. על רקע המחלוקת בנושא כניסתם לישראל של פליטים מאוקראינה, נגמבה אומרת כי על מדינת ישראל ללמוד להכיל ולחבק את האחר. לדבריה, נושא הגזענות והקבלה של פליטים ממוצא אירופי מציפה בימים אלו את נתן, שגם הוא, בדומה למבקשי מקלט אחרים שהגיעו לישראל מאפריקה, נתקל בגזענות.
5 צפייה בגלריה
"החרדות שלי הן כלפי בל. עליי לחזק את הביטחון שלה בעצמה, בצבע העור שלה, בגוף שלה"
(צילום: לירון ויסמן)
"החיים בישראל אינם קלים לזוגות מעורבים. קשה לנתן להשתלב ולהרגיש שהוא ממצה את הפוטנציאל שלו או שיש לו עתיד בישראל. אנחנו מוקפים בסביבה מקבלת ולא מרגישים את הגזענות, אבל נתן כבול ביכולות שלו להתפתח", היא אומרת. "החרדות שלי הן כלפי בל. כרגע היא עוד לא נתקלת בגילויי גזענות, אבל אני בטוחה, ללא ספק, שזה יתפוס אותה במוקדם או במאוחר. עליי לחזק את הביטחון שלה בעצמה, בצבע העור שלה, בגוף שלה, במראה שלה. כדי שביום שהיא תשמע הערה גזענית, היא תעמוד ותאמר: אני שלמה עם עצמי ואוהבת את עצמי".
צילום: לירון ויסמן | איפור ושיער: נילי שריג לופט | ארט: פרידה שהם | דוגמנים: גוני, נתן ובל נגמבה
