עוד מוקדם להספיד את תעשיית הטקסטיל הישראלית. פיתוחים טכנולוגיים שמובילות חברות סטארט-אפ ישראליות הפועלות בזירת הטקסטיל-טק, מסייעים להפחתת זיהום מקורות מים, לצמצום אנרגיה ומובילים ליצירת פריטי לבוש אקולוגיים יותר. זה אולי נשמע כמו הערת שוליים קטנה, אבל מדובר במהפכה שצפויה לשנות בעשור הקרוב את תעשיית הטקסטיל, שנחשבת למזהמת השנייה בגודלה בעולם ומשאירה טביעת רגל פחמנית גדולה מזו של מגזרי התעופה והימאות גם יחד. מדי שנה צורך ענף הטקסטיל כתשעה מיליארד מטרים מעוקבים של מים ו-168 מיליון טון כימיקלים לצורך הלבנת בדים ותהליכי צביעה. עכשיו, חברות כמו Algaeing ו-Sonovia הישראליות יוצרות את השינוי.
בימים אלו השיקה חברת הטקסטיל הבינלאומית "דלתא גליל" (חברת האם של המותג דלתא) שיתוף פעולה פורץ דרך עם הסטארט-אפ Algaeing של היזמית רננה קרבס, המשמשת גם כמנכ"לית שלו. הטכניקה שפיתחה החברה מאפשרת צביעה של חוטי בד באמצעות אצות, צעד שמבטיח הפחתה משמעותית של פגיעה באיכות הסביבה. בשלב הראשון, שיתוף הפעולה מופיע במותג Organic Basics (מיזם דני שנרכש על ידי דלתא גליל ביולי 2022), הידוע בקווי הלבשה תחתונה, בגדי ספורט וקז'ואל לגברים ולנשים, ובהמשך הוא צפוי להיטמע במותגים הבינלאומיים הנוספים של החברה, כולל מותגים להם היא מייצרת כמו נייקי, אדידס, טומי הילפיגר, סקימס של קים קרדשיאן ועוד.
"תעשיית הטקסטיל היא המזהם השני בעולם בגלל תהליכי הצביעה", אומרת השבוע ל-ynet אביגיל כץ, ראש מחלקת החדשנות של דלתא גליל. "אלו תהליכים שמבזבזים מים רבים בשילוב עם כימיה חזקה, והמים האלה נשפכים בצורה לא חוקית לאדמה ולנהרות במדינות מתפתחות". לדבריה, המהלך מבקש להפוך את הצבע מחומר כימי לטבעי. בשלב הפיילוט הם צבעו בדים מניילון ממוחזר ופוליאסטר של אורגניק בייסיקס, כשהמטרה בעתיד היא לצבוע בדי כותנה. "אני מקווה שתוך שלושה חודשים נקבל אישורי מעבדה", מוסיפה כץ.
את Algaeing הקימה קרבס לאחר שעבדה במשך שנים בתעשיית האופנה הבינלאומית. החדשנות בלטה כבר בפרויקט הגמר שלה במחלקה לאופנה בשנקר בשנת 2011. בפרויקט "אפקט החממה" הציגה קרבס חליפות גברים עשויות בדים אורגניים עם מעין טחב שכביכול צומח על הבגדים, אשר נצבעו באופן טבעי באמצעות צמחי תבלין ותה. בהמשך החלה לעבוד בחברות בינלאומיות כמו אסוס ומרקס & ספנסר, והבינה את ההשלכות של ייצור מזהם. "אתה רואה את הנהרות צבועים בצבעי העונה הבאה. כמי שגדלה במושב, הקשר לאדמה תמיד היה שם", היא אומרת. "התעשייה לא השתנתה במשך מאה שנים, ועכשיו אנחנו באים לעשות מהפכה".
והמהפכה, במקרה הזה, היא אצות, המשמשות כצבענים (פיגמנטים) לטקסטיל. הליך הייצור מתחיל בגידול אצות במפעל הממוקם בקיבוץ בערבה, כאשר כל אצה, לדברי קרבס, היא בצבע שונה. יחד עם אביה, הביולוג ד"ר עודד קרבס, הם פיתחו צבע ירוק לצביעה, וכיום יש להם ברפרטואר למעלה מ-25 צבעים. מדי עונה הם צפויים להוציא צבעים חדשים, ויש להם יכולת תגובה מהירה לצבעים טרנדיים שנכנסים לשוק.
מלבד החיסכון במים – כ-74-70 אחוז פחות מים בייצור צבע מאצות לעומת צבע קונבנציונלי, וחיסכון של 98 אחוז מים בתהליך הצביעה – שיטה זו מבטיחה נהלי ייצור בריאים יותר עבור הפועלים במפעל (שייחשפו לפחות זיהום), כמו גם בגדים נטולי כימיקלים. מחקרים הראו לאורך השנים שכימיקלים הנמצאים בטקסטיל חודרים את שכבת העור ועלולים לפגוע בבריאות. "יש פה חשיבה הוליסטית", אומרת קרבס, "ואנחנו יכולים להשפיע מהשלב הראשון על ידי חלופה של צבע רעיל בצבע בריא".
בתכל'ס, מה שמעניין את הלקוח זה המחיר. לא אם צבעת את זה באצות או בטמבור.
"זה נכון, אבל גם מותגים כמו Shein הסיניים מחפשים היום אלטרנטיבות. כל החברות היום בודקות את תהליכי הייצור שלהן".
מאחר שהתפתחו רגולציות בענף.
"נכון. הרגולציה נכנסת עכשיו באירופה ובארצות הברית, ואתה רואה שגם הלקוחות מבקשים חומרים לא מזהמים ותהליכי ייצור בריאים ומיטיבים יותר. זה תמיד מתחיל בקצוות עם המאמצים הראשונים, ובסוף לא תהיה אופציה אחרת. יש הבנה שאי אפשר להמשיך באותה דרך".
"יש רגולציה קשוחה. בשלב הראשון היא תיכנס בארצות הברית ובאירופה ב-2025, ועד 2030 כבר יהיה אסור לשלב חומרים כימיים", מוסיפה כץ. "אני חושבת שבשנים 2030-2025 יהיו שינויים גדולים בעולם הטקסטיל. מצד שני, יש אלפי יצרנים שמייצרים בצורה מסורתית. מה יעשו עם כל המפעלים שמייצרים בצורה מסורתית בבנגלדש, בהודו ובסין? יהפכו את כולם לאנרגיה ירוקה? זה לא יקרה. יורידו את שיין? לא".
כבר עכשיו מחוקקים בצרפת, לדוגמה, חוקים נגד אופנה מהירה. זה בתהליך חקיקה.
כץ: "נכון, יש צעדים, אבל אני לא אופטימית. התפקיד שלנו הוא לעזור ללקוחות שאנחנו עובדים איתם להיות בחזית הקיימות הטכנולוגית".
"הטכנולוגיה מורידה עד 85 אחוז של שימוש במים"
על אחד המהלכים המעניינים בשנים האחרונות חתומה חברת סונוביה הישראלית, שהציגה בחודש שעבר בתערוכת "פרמייר ויזיון דנים" במילאנו מכנסי ג'ינס ראשונים שנוצרו בטכנולוגיה חדשנית שפיתחה החברה, אשר מטרתה להפחית את הזיהום הנלווה בצביעת סיב הבד על ידי שימוש בננו-חלקיקים. המכנסיים נולדו משיתוף פעולה של החברה עם יצרנית הג'ינס האיטלקית Pure Denim, המייצרת פריטי דנים לתאגיד היוקרה Kering שבבעלותו מותגים כמו בלנסיאגה, גוצ'י, סן לורן ואחרים.
"סונוביה נועדה לעשות שינוי דרמטי בעולם הטקסטיל", אומר ל-ynet שי הרשקוביץ, מייסד ומנכ"ל סונוביה יחד עם אביו, שוקי הרשקוביץ. "אם אתה נוסע לגואנגזו בסין, אתה רואה נהרות כחולים מזוהמים בצבע. הטכנולוגיה שלנו פועלת למזער את הזיהום". לדבריו, בעתיד צפויה הטכנולוגיה שלהם להיטמע במותגי תאגיד היוקרה של קרינג, ובנוסף הם נמצאים בתהליכי עבודה מול מותגים כמו אמריקן איגל, H&M ומעצב האופנה ראלף לורן. השאיפה היא להכניס את מכנסי הג'ינס לשוק האופנה במחצית השנייה של 2025 באמצעות קולקציית קפסולה עם אחד המותגים.
שוק הדנים מוערך ב-80 מיליארד דולר בשנה, כאשר שוק צבעני האינדיגו לתעשיית הג'ינס מוערך ב-1.5 מיליארד דולר בשנה. ככה זה כשכמעט לכל אדם מערבי יש לפחות זוג מכנסי ג'ינס אחד בארון. הטכנולוגיה של סונוביה לא פועלת על העיצוב, כי אם על סיב הבד. כך, במקום צביעת מכנסי ג'ינס בכ-20 אמבטיות צבע כדי להגיע לגוון האינדיגו הנחשק, מאפשרת סונוביה לצמצם צריכת מים, אנרגיה וכימיקלים באמצעות שיטת צביעת הסיב בפעם אחת בלבד.
"הטכנולוגיה מורידה עד 85 אחוז של שימוש במים", מוסיפה אנאבל אבן חיים, מנהלת המכירות של החברה. "הכימיה שלנו ירוקה ואנחנו לא משתמשים בחומרים מסוכנים, והפיתוח גם מקצר ב-10 אחוזים את קו הצביעה של הדנים. בשלב זה, הטכנולוגיה מתמקדת בסיבים לבדי דנים בצבע אינדיגו, אולם בהמשך היא צפויה לפעול בצבעים אחרים וסוגי בדים נוספים".
