תיקי יוקרה של שאנל, דיור ולואי ויטון, שעוני רולקס, חולצות טי של בית האופנה סלין ב-2,600 ("קניתי בדובאי"), ז'קטים של פראדה וברברי, וטונות של אטיטיוד נובורישי. וזה עוד לפני צי מכוניות היוקרה ששוטף את המסך. ממתק הדוקו-ריאליטי "הפליליסטיות" של רשת מדלג מדי פרק בין תיקי רצח לתיקי יוקרה, שיכולים להאמיר גם למחיר של חמש ספרות. אבל האם התיקים האלה בכלל מקוריים?
"ללא סימון, ללא מיתוג, הכול פייק!", הטיחה השבוע עורכת הדין החביבה עלינו בסדרה, חן מאירי, בפניה של עורכת הדין שני דרי, בפרק שצולם בצימר בצפון. "עברתי על המזוודה של שני וחשכו עיניי", אמרה מאירי, בזמן שדרי שלפה מהמזוודה "תיק של לואי ויטון לכלב גוצ'י" לצד שלל מוצרים שהביאה איתה מטורקיה: כובע מצחייה ותיק תואם של דיור ותיק נוסף של ויטון, שלדבריה קנתה לבתה הצעירה.
"חיים, אין סליחה על הדבר הזה", סיכמה מאירי. "מה אכפת לי אם יש כזה אמיתי?", תהתה דרי, שכבר בפרק השני של התוכנית הנהנה לאות הסכמה כי התיק שלה מטורקיה. אותו פרק, אגב, עסק גם בלקוח "שמשון מותגים" שהסתבך עם מכירה של מוצרים מזויפים. "אין לי בעיה שילבשו בגד בעשרים שקלים", שטחה מאירי את משנתה, "אבל למה להתייצג להיות מותג כשאתה לא?".
תיקי יוקרה מ"טורקיה" הם שם קוד לתיקי יוקרה מזויפים באיכות גבוהה. מלבד השתלת שיער והלבנת שיניים - הישראלים, ובעיקר הישראליות, נהרו עד לאחרונה עד איסטנבול כדי לרכוש תיקי יוקרה מזויפים ברמה גבוהה, שמחירם יכול להאמיר גם עד אלף דולר. כשמחירו של תיק מקורי של שאנל עולה משנה לשנה (תיק מדגם שאנל 2.55 בגודל מדיום נמכר כיום ב-11,850 דולר), למי אכפת אם קנית אותו בפריז או בבזאר טורקי.
שוק הזיופים מגלגל בעולם כסף רב. עורכת הדין רחלי זילברפרב-שרייבר, המתמחה בדיני אופנה, אומרת בשיחה עם ynet כי שוק הזיופים הגלובלי מוערך מדי שנה ב-4.2 טריליון דולר (שכולל גם זיופי אלכוהול, קוסמטיקה, תרופות וכו'), ומתוכו מוערכים מוצרי אופנה בלבד בכ-50 מיליארד דולר בשנה.
לדבריה, רוב זיופי-העל מגיעים כיום בסין. "תעשיית הזיופים נהייתה מפותחת מאוד והתיקים המזויפים נמכרים בדרגות מחיר שונות: החל מ-100 דולר לתיק בזיוף נמוך ועד 1,000 דולר לתיק מזויף ברמה גבוהה עשוי עור", היא מסבירה. "עד שהיו מקרים ששאנל לא יכלו להבדיל בין מה המקור לזיוף".
בשנת 1999 נחקק בישראל החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני תש”ס-1999. בעוד המשמעות של חיקוי, מסבירה זילברפרב-שרייבר, היא למכור, לצורך העניין, מוצר שנראה כמו לואי ויטון אבל יהיה כתוב עליו שם אחר, המשמעות של זיוף היא לקחת את הסימן המסחרי ולהציגו כאילו הוא המקור. "חיקויים יש מלא, גם ברשתות מסחריות, והסנקציות הן לרוב במשפט האזרחי", היא מסבירה. "זיוף זו כבר עבירה פלילית".
עד כמה אוכפים את החוק בישראל?
"יש פחות אכיפה בפועל, מאחר שישנם גם פחות מתלוננים. התביעות בישראל הן בעיקר על בישום ושעוני יוקרה או עמודי אינסטגרם שמוכרים זיופים. לרוב זה מסתיים בפשרה ולא מגיע לבית המשפט. חברת השעונים רולקס, לדוגמה, תובעת בתי עסק שמוכרים שעונים מזויפים, גם בישראל. האכיפה הגדולה קורית בארצות הברית, עד כי כבר אי אפשר להסתובב ברחוב קאנאל במנהטן ולקנות תיקים מזויפים. אם יאמינו שאתה לא חוקר פרטי, יכניסו אותך לראות את התיקים שנמכרים מאחור".
במקרה של זיוף - הלקוח חשוף לתביעה?
"הקונה אף פעם לא צד בעניין. בלואי ויטון לא ירדפו אחרי מישהו שרכש לואי ויטון מזויף, כי זה לא שווה את המאמץ. התביעות הן לרוב נגד חנויות, מוכרים ומפיצים".
שוק הזיופים הגלובלי משרת במקרים רבים את המותגים עצמם. בסרט הקולנוע "בית גוצ'י" שיצא לאקרנים ב-2021, נחשפים הצופים אל מאחורי הקלעים של גוצ'י ושל מותגי יוקרה בכלל. באחת הסצנות רואה פטריציה רג'יאני, "האלמנה השחורה" של גוצ'י, כי לעוזרת הבית יש תיק מזויף של גוצ'י עם ידית במבוק. היא יוצאת לרחוב 42 במנהטן לבושה בטוניקה מעוטרת לוגו ומכנסיים תואמים, ומגלה כי השוק מוצף בתיקי גוצ'י במחיר של 29.90 דולר.
האסטרטגיה של חלק מהמותגים אינה להחליש את שוק הזיופים, אשר תורם להם חשיפה בינלאומית גדולה. "ישנה תפיסה ששוק הזיופים מניע את גלגלי שוק האופנה. זה מצדיק את היציאה לשוק של מותגי היוקרה עם תיק חדש במחיר של 5,000 דולר", מסבירה זילברפרב - שרייבר. "מותגים כמו לואי ויטון הם התובעים הגדולים כיום בעולם, אבל לצידם יש מותגים כמו פראדה שלא תובעים. מייחסים לזה אמירה מפורסמת של מיוצ'ה פראדה שצוטטה: 'אנחנו נותנים לאחרים להעתיק וכשהם עושים את זה - אנחנו ממשיכים הלאה'".
פורסם לראשונה: 08:09, 26.03.24