באפריל 2017 "נולדה" דוגמנית-העל שודו, עם נתונים פיזיים שהם חלומו של כל מעצב: גבוהה, דקיקה ובעלת גוון עור שחום, שנראית כמו שיבוט בין דוגמניות-העל אלק ווק ואימאן. בעבודה איתה על הסט יש רק "יתרונות": היא לא מדברת, אין לה שעות עבודה מוגבלות, אין לה דעה על שום דבר, היא לא זקוקה להפסקות, ואפשר לשנות את צורתה לפי הבגד. שודו גראם, דוגמנית ללא גיל, נבראה בסטודיו של צלם האופנה הבריטי קמרון ג'יימס ווילסון, שהחליט לייצר את הדוגמנית האולטימטיבית. "שודו היא דוגמנית-על דיגיטלית, אישה זוהרת ומדהימה", אמר בריאיון ליומון האופנה WWD, "אבל צריך לזכור: היא דוגמנית בטכנולוגיית תלת-ממד. תוצר ממוחשב".
בחלוף שש שנים הפכו דוגמניות וירטואליות לחלק מהנוף של תעשיית האופנה, אך נותרו כקוריוז. לא תראו אותן על מסלולי התצוגות של שבועות האופנה בפריז ובמילאנו, ורק בודדות קיבלו שערים במגזיני אופנה. הן לא הצליחו לשמר המשכיות של קריירה בענף. אחת המפורסמות ביניהן היא מיקלה, שמחזיקה חשבון אינסטגרם פופולרי עם כמעט שלושה מיליון עוקבים. מצד שני, הן לא מזדקנות, לא מעורבות בסקנדלים תקשורתיים, הן זמינות לעבודה בכל יום ושעה בכל מקום בעולם, ואפשר למלא איתן ימי צילום ארוכים בלי שהן מתעייפות או דורשות הפסקה. עבור מותגי האופנה - מדובר בדוגמנית המושלמת.
לאחרונה נראה כי הן בכל מקום, עם התעוררות טכנולוגיית הבינה המלאכותית וזכייתו של הסטארט-אפ הישראלי Styletech, המוביל בתחום ייצור דוגמניות בבינה מלאכותית, בפרס The Climate Solutions שהוענק לו על ידי חברת קורנית דיגיטל בקטגוריית אופנה וקיימות. התחרות נערכה על ידי חברת Start-Up Nation Central Ltd (CC), ארגון ללא מטרות רווח המתנהל בשיתוף פעולה עם תאגידים, משקיעים, פילנתרופים ועמותות בישראל. לאחרונה גם גייסה החברה 10 מיליון שקל בסבב משקיעים שני, ובראשם חברת ה-AI הגדולה במשק, OpTeamizer.
בנימוקי הפרס נכתב כי ייצור דוגמניות וירטואליות מביא לביטול ימי הצילום, מפחית את טביעת הרגל הפחמנית שנוצרת על ידי התעשייה, מקטין את שיעור ההחזרות ובכך את משלוחי ושינוע הסחורות באוויר, בים וביבשה, וזאת על ידי התאמת הוויזואליה (הבגדים הווירטואליים) עבור חנויות מקוונות באחוזי דיוק גבוהים ביותר ומיקוד ללקוחות ולשווקים ספציפיים, כמו גם ייצור לפי ביקוש, במקום ייצור המוני. כך, מעצבים יוכלו להעלות "לוק בוק" לחנויות המקוונות שלהם עם פריטים שטרם יוצרו ולחסוך ייצור מיותר מראש. אבל האם דוגמניות וירטואליות הן באמת העתיד?
"אין עדיין תחליף לקסם האנושי והמגע האנושי"
בדצמבר 2019 הוצגה לקהל הישראלי הדוגמנית אלה סטולר, שנבראה על ידי סטיילטק. היא נראתה כמו הלחם בין אנה זק לנטע אלחמיסטר, כשגוון עורה הבהיר, עיניה התכולות ותסרוקת הקארה הוורודה שלה היו העתיד. מותג ההלבשה התחתונה לצעירות fix החתים אותה לקמפיין לצד שגרירת המותג בשר ודם עומר נודלמן, ובאותו חודש גם כיכבה על שער משותף עם הדוגמנית יעל שלביה, ולא במקרה. מאחורי שתיהן עומד סוכן הדוגמניות עמרי יערי מסוכנות itm, בין החלוצים בתעשיית הזוהר הישראלית לזהות מגמות בזירת הרשתות החברתיות. אבל בזמן ששלביה ממשיכה לקטוף קמפיינים והפכה לדוגמנית המסוקרת ביותר בישראל – אלה סטולר כבר מזמן לא בסוכנות, וחשבון האינסטגרם שלה, שמונה פחות מעשרת אלפים עוקבים (בהשוואה ל-1.4 מיליון העוקבים של שלביה), לא התעדכן מאז מאי 2021.
בשיחה עם ynet מסביר יערי, המייצג בין היתר כוכבות כמו עדן פינס ומישל גרציג, כי סטולר שעוצבה יחד איתו השתלבה בתחום בטרם הצליחה הטכנולוגיה להגיע לרמת דיוק גבוהה. במילים אחרות, האלגוריתם טרם הצליח לייצר דוגמנית וירטואלית במראה שיכול להתחרות בדוגמנית אנושית. בין היתר, זו גם הסיבה שאינו מייצג עוד את סטולר.
דברים דומים אומרת גם סוכנת הדוגמניות רותם גור, המייצגת את סופיה מצ'טנר ודורית רבליס: "אתה לא רואה דוגמנית וירטואלית ואומר לעצמך 'איזו בריאה אלוהית!' – זה אלגוריתם. אין עדיין תחליף לקסם האנושי והמגע האנושי". עם זאת, שניהם מסכימים כי זו לא המילה האחרונה. "דוגמניות וירטואליות ימשיכו להיות חלק מתעשיית האופנה, ואנחנו צפויים לראות את זה בשנים הקרובות", אומר יערי, "ככל שהטכנולוגיה תשתפר, כך יהיה להן יותר מקום".
דוגמנית נוספת שקמה לחיים על ידי החברה היא לינדה נייט, שהוחתמה בזמנו לתקופה קצרה בסוכנות אלינור שחר, המייצגת, בין היתר, את הדוגמניות שלומית מלכה ושון לוי. בבדיקה מול שחר, היא מסרה כי נייט הוחתמה לפרויקט ספציפי ואינה מיוצגת יותר בסוכנות. בתקופת פעילותה הקצרה הייתה מזוהה עם מעצב האופנה אלון ליבנה, כשהשתתפה בתצוגה דיגיטלית שלו בשבוע האופנה במוסקבה בשנת 2020 והובילה את קמפיין קולקציית אביב-קיץ בעיצובו. המראה שלה, שעוצב ביחד עם ליבנה, הביא למסך את אידיאל היופי הישן: רזה, גבוהה, בהירה ובלונדינית.
בהמשך שיתף ליבנה פעולה עם החברה ליצירת הפקת אופנה בהשראת מבנים של האדריכל הספרדי אנטוני גאודי, שפורסמה במאי 2022. "מבחינתי, לטוס עכשיו לספרד לא אקטואלי", נמסר אז בהודעה לעיתונות. "בחרתי את מראה הדוגמנית שאני רוצה ואת הלוקיישן. מבחינתי, זה ליצור משהו חדש בלי לצאת מהבית. רציתי דוגמנית בגוון אקזוטי. אתני. אין דוגמנית כזאת בארץ. המחשב יוצר את העיצוב שיש לי בראש. העולם הולך לכיוון החדש ונראה לי מעניין להיות חלק מהתחום".
אבל טרנדים באופנה משתנים בקצב מסחרר, וליבנה נשמע עכשיו מסויג מעט מהמגמה שהיה בין חלוציה. הוא עדיין מאמין כי דוגמניות וירטואליות הן העתיד, אך כמו יערי וגור, נדרשת התאמה טכנולוגית נוספת כדי שישתלבו בתחום.
"אחת הבעיות הקשות עם דוגמניות וירטואליות – ואני מניח שזו בעיה זמנית – זה שהן חסרות נשמה. אני מאמין שככל שהטכנולוגיה תתקדם, זה ישתפר. כרגע אתה מקבל דמות פלקטית בהשוואה לדוגמנית בשר ודם עם אופי", אומר ליבנה, אך שב ומדגיש כי "יש לזה מקום וזה רק עניין של זמן. צריך לשייף את זה. אני מקביל את זה לסמארטפון הראשון שהיה. בהתחלה זה צלע, אבל כולם רצו לקחת בזה חלק כי היה בו אינטרנט. עם השנים זה השתכלל".
"בארצות הברית יש דרישה למידות גדולות ודוגמניות שחורות"
את סטיילטק הקימו אשת האופנה גוני גרופר והיזם הטכנולוגי טל מלנבוים. גרופר, מעצבת אופנה בהשכלתה שעבדה בעבר בחברות אופנה כמו פקטורי 54, מספרת כי לפני כשלוש שנים הבינה שדוגמניות שנוצרו בבינה מלאכותית יכולות לייעל ימי צילום של מעצבים ומותגי אופנה. "עולם האופנה מהיר ומתקדם מבחינה עיצובית, אבל טכנולוגית הוא נשאר מאחור", היא מסבירה. "בתקופת הקורונה אי אפשר היה להזמין דוגמניות לימי צילום ורוב המותגים צילמו את הבגדים על קולבים. זה הקשה על המכירות וגם על הלקוח, שלא יכול היה לראות איך הבגד נראה על הגוף. התחלנו לחקור את הסקטורים האלה, ומפה זה התגלגל לסטיילטק".
מלבד דוגמניות בטכנולוגיית תלת-ממד כמו אלה סטולר ולינדה נייט, שם הביצוע הטכני מצריך תקציבים גבוהים מאוד ועבודת פיתוח ורינדור מסובכת וארוכה, עיקר הפעילות של החברה היא בפיתוח קטלוגים מקוונים של דוגמניות בטכנולוגיית AI, בעיקר עבור חברות המתמקדות במכירה אונליין. אלו נדרשות לצלם מאות דגמים חדשים בחודש, ובעזרת הטכנולוגיה יכולות לוותר על שירותיה של דוגמנית מקצועית. בלחיצת כפתור ניתן פשוט להחליף את הבגד על דוגמנית וירטואלית.
"אנחנו בעצם מלבישים את הדוגמניות הווירטואליות בבגדים, תוך שמירה על הקימורים של הגוף בצורה אותנטית למקור", אומרת גרופר. "אנחנו מייצרים דוגמניות בטווח רחב של גדלים, מידות, צבעים, אפילו עם צלקות – כל מה שצריך כדי להפוך אותן לאנושיות. יש לנו באתר מבחר גדול של דוגמניות, ממש כמו בסוכנות. עבור לקוחות מסוימים אנחנו מייצרים דוגמניות לפי דרישה".
איך זה בעצם עובד? נניח שאני בעלים של מותג אופנה כמו אורבניקה, שאיתו עבדתם. הם פונים אליכם עם צילומי הבגדים ואתם שותלים אותם על הדוגמניות?
"עם אורבניקה עבדנו על קטלוג בגדי הילדים – תחום שמאפשר פתרונות רבים, מאחר שבצילום ילדים דרושים אישורים ויש רגולציות. בלחיצת כפתור הם קיבלו ילדים שהתאימו למותג. לאחרונה עבדנו עם חברת 'סילק אנד סאלט'. הם רצו ליצור מגוון רחב של דוגמניות באתר, כולל דוגמניות בגדלים שונים. קיבלנו תגובות מדהימות שהדוגמניות במידות גדולות באתר הגדילו את המכירות באופן משמעותי. היום אנשים רוצים לראות דברים יותר אמיתיים".
בדיוק, ואתם מייצרים אנשים לא אמיתיים.
"נכון, ויש פה פרדוקס. אבל בסופו של דבר, הדוגמניות היפר-ריאליסטיות. רוב חברות האופנה שאנחנו עובדים איתן לא מספרות ללקוחות שלהם עלינו ואנחנו, מצדנו, שומרים על חיסיון. יש עדיין מחסום פסיכולוגי כשזה מגיע לאווטארים".
אפשר לזהות מי דוגמנית אמיתית ומי דוגמנית וירטואלית?
"את הדוגמניות שלנו לא תמיד אפשר לזהות וגם רוב האנשים לא שמים לב, ולהפך. באתר Revolve, למשל, הן נראות אווטאריות והן לא".
מי מחליט איך תיראה דוגמנית?
"חשוב לנו לייצר כמה שיותר אופציות ומרווח של מידות. כיוון שיש לנו אלפי דוגמניות, אנחנו יכולים לעשות דוגמניות עם כל סוגי העיניים והשיער".
מתקיימות ישיבות צוות שבהן מחליטים על נתונים ספציפיים של דוגמנית?
"יש ישיבות כאלה, אבל זה גם קשור לדרישה של הלקוחות שלנו. מול ארצות הברית, לדוגמה, יש דרישה למידות גדולות ודוגמניות שחורות. יש יותר רבגוניות מאשר בישראל, כי הם גם יותר תקינים פוליטית. ברגע שיצאנו מגבולות ישראל, הדרישה לרבגוניות הייתה יותר גדולה".
"בלה חדיד היא תוצאה של ניתוחים פלסטיים. האם היופי שלה אמיתי?"
נושא הדוגמניות הווירטואליות הוא חומר לעבודת דוקטורט מקיפה, כשאחת השאלות המעניינות היא מודל היופי. האם הוא משועתק מדוגמניות בשר ודם, או שכמו במשחקי מחשב יוצרים המתכנתים דוגמניות בעלות מראה עתידני? והאם בעידן שבו הרשתות החברתיות מוצפות בתמונות עם שכבת פילטרים, דוגמנית וירטואלית היא כבר תמונת ראי של המציאות עצמה?
לדברי ליבנה, כשעיצב את 'לינדה נייט' יחד עם סטיילטק, הוא הביא איתו השראות מדוגמניות אמיתיות שהוא אוהב, כמו מריה-קרלה בוסקונו האיטלקייה. בדומה ליצירת קלסתרון בחדר חקירות משטרתי, נעשו בפנים שינויים מסוימים שנלקחו מכמה דוגמניות אחרות.
האם היופי הנחשק שמייצרים בסטיילטק הוא בעצם אלגוריתם של מחשב? "זאת שאלה מאוד מעניינת, כי זה קצת מעבר לזה", אומרת גרופר ונותנת כדוגמה דוגמניות אמיתיות. "בלה חדיד נבחרה לאישה היפה בעולם כי הפרצוף שלה סימטרי מאוד, אבל היא תוצאה של ניתוחים פלסטיים והזרקות. האם היופי שלה אמיתי? הרי הפנים האלה נבנו במחשב על ידי פלסטיקאי מצוין. תעשיית האופנה היא המזהמת השנייה בעולם, ולכן היה חשוב לנו לדייק את האווטארים שלנו כדי שאנשים יוכלו לראות באתר את הבגדים כמו שצריך, וכך הם יבצעו פחות החזרות של בגדים. האם כדי שזה יקרה מודל היופי צריך להיות ממוחשב? אני חושבת שזו מטרה ששווה את זה".
ובכל זאת, תעשיית האופנה מייצרת בידול כדי לייצר נחשקות. דוגמניות מצליחות כמו קריסטן מקמנאמי האמריקנית או יעל רייך הישראלית – שתיהן לא "יפות" באופן קלאסי – הפכו לסופר-מודלס בזכות אותו גורם חמקמק של מראה, אישיות וכריזמה. עד כמה האלגוריתם שלכם יכול לייצר שונות?
"אלו נושאים שעולים לדיון בישיבות שלנו. אנחנו מייצרים דוגמניות עם ויטיליגו, דוגמניות עם צלקות או עיניים לא מושלמות. אם תשים זכוכית מגדלת מול דוגמניות שלנו, תראה שיש עין יותר קטנה או שפתיים לא מושלמות. הסימטריה בכוונה לא תהיה מושלמת, כדי להביא את הפנים המיוחדות האלה ואת המראה היותר אנושי. עם זאת, רוב המותגים מבקשים דוגמניות עם סימטריה מושלמת".
ומה לגבי חשיבות האופי? מותגי אופנה שוכרים משפיעניות ומפורסמות בגלל האישיות שלהן, כדי שיוכלו להתראיין על סט הצילומים, לשתף ברשתות החברתיות או לנהל שערוריות ורומנים. הזכרת את בלה חדיד. היא מייצרת כותרות, יש לה עמדה, היא מדברת. לא משנה אם אוהבים או לא אוהבים את הדעות שלה.
"לאלה סטולר, הדוגמנית הווירטואלית הראשונה של ישראל, יש אופי וחיים".
איזה אופי? שברו לה פעם את הלב? היא חוותה איזו הצלחה או כישלון מהדהדים? היא בכלל כבר לא קיימת יותר.
"סטולר חתומה בסוכנות בגרמניה. ויש לנו דוגמנית נוספת, זואי דביר, שהיא טבעונית ועושה יוגה. שתיהן דוגמניות תלת-ממד ולא בטכנולוגיית AI, והייצור שלהן לא משתלם כלכלית כי כל פריים בתלת-ממד צריך למדל מחדש. בשורה התחתונה, אנחנו לא רוצים לבטל את הדוגמניות האמיתיות. רוב הדוגמניות שלנו מצטלמות ללוק בוק טכני, שדוגמניות בשר ודם פחות אוהבות לעשות. אז לפרזנטוריות והמפורסמות יישארו התפקידים היותר מעניינים, ויהיה אפשר לראיין אותן מאחורי הקלעים".
היום מודל היופי מעוצב דרך רשתות חברתיות ופילטרים, עד שאנשים עושים ניתוחים פלסטיים כדי להיראות כמו פילטר. יש רגולציה בתחום?
"נושא הפילטרים עושה לי צמרמורת. יש לי ילדה קטנה בת שנתיים, וכבר אני רואה איך היא מזיזה את האצבע על הסמארטפון. הפילטרים הופכים היום למציאות, אבל התפקיד שלנו הוא לשרת את מותגי האופנה וליצור עבורם את מודל היופי שהם זקוקים לו, תוך שמירה על רבגוניות".