על השער הדיגיטלי של מגזין האופנה והתרבות Flaunt, שראה אור בסוף השבוע, מופיעה השחקנית הישראלית שירה האס במערכת לבוש מלאה בסגנון רטרו של מותג היוקרה הצרפתי לואי ויטון, הכוללת בגד גוף, חולצה לבנה וחצאית שחורה בעיטור הלוגו הנודע של ויטון – סגנון לבוש המזוהה דווקא עם מנהל אמנותי קודם של בית האופנה: מארק ג'ייקובס.
הלוגומאניה שעטתה על עצמה האס אף פעם לא נעלמה, בטח השבוע, כשבעולם האופנה מציינים 200 שנה להיוולדו של המייסד לואי ויטון – האיש, השם והמורשת מאחורי המותג שהפך בעשורים האחרונים לשם קוד לנובורישיות, חיקויים, ותאגיד היוקרה הגדול ביותר בעולם: LVMH, הכולל 75 מותגי יוקרה בתחום האופנה והמזון, ראש בראש עם קבוצת KERING בבעלות משפחת פינו. מכירות התאגיד בענף האופנה עמדו בשנת 2020 על 21.2 מיליארד יורו (81.4 מיליארד שקל). יש מי שהקורונה דווקא עשתה לו טוב.
לבית האופנה לואי ויטון, שנוסד בשנת 1854 כחברת מזוודות יוקרתית, קדמו שתי חברות המתמחות במוצרי עור, מזוודות ותיקים: גויאר שנוסד בשנת 1853, ומוינה שהקדים אותם בשנת 1849 ונמצא גם הוא בבעלות LVMH. ויטון הוא ללא ספק המפורסם מבין השלושה, הרבה בזכות ברנאר ארנו, יו"ר תאגיד היוקרה, שבשנת 1987 מיזג את הפעילות של לואי ויטון עם חברת מואה הנסי (חברה שנוצרה ממיזוג יצרן השמפניה Moët & Chandon ויצרן הקוניאק Hennessy). עשר שנים לאחר מכן הוא הצניח לתפקיד המנהל האמנותי של המותג מעצב אמריקאי צעיר בשם מארק ג'ייקובס. יחד הם הפכו את לואי ויטון למותג הנחשק ביותר בעולם.
שנתיים ברגל לפריז
לואי ויטון היה בן 13 כשעזב את בית הוריו. הוא נולד למשפחה ממעמד הפועלים בעיר אונשה שבמזרח צרפת. אביו היה חוואי ואמו כובענית, שנפטרה כשוויטון הצעיר היה בן 10. אביו נישא בשנית, לאישה שוויטון העיד בזמנו כי התנהגה אליו ברשעות. הוא בחר להימלט מפני אמו החורגת ויצא ברגל לפריז. הדרך ארכה יותר משנתיים, שבהן עבד בעבודות מזדמנות, עד שבגיל 16 החל לעבוד בסדנה של מיסייה מרשל, יצרן אריזות ומזוודות מטען. הימים היו עיצומה של המהפכה התעשייתית. תוך שנים ספורות צבר ויטון מוניטין בקרב המעמד האופנתי יותר של פריז כאחד מבעלי המלאכה המובילים, ופנה לדרך עצמאית.
תחת נפוליאון השלישי, שנחשב לנשיאה הראשון של צרפת, נשכר ויטון כיצרן קופסאות המטען של ממשלת צרפת, תואר שהעניק לו לקוחות מהאליטה האירופאית. 1854, שבה היה בן 33 בלבד, הייתה לשנה מרכזית בקורות חייו: הוא פתח את החברה הנושאת את שמו עם דוגמת הבד המשובץ שעדיין מובילה את הקולקציות של בית האופנה, ונשא לאישה את קלמנס-אמילי פאריו בת ה-17. לאורך השנים הוא ידע עליות וירידות בקריירה, עד למותו בגיל 70. את דרכו המשיך בנו ג'ורג', שהפך את החברה לאימפריה. בשנת 2015 נערכה במוזיאון הגראנד פאלה בפריז תערוכה גדולה שסקרה את תולדות חייו של ויטון, כמו גם את תרומתו הגדולה לעיצוב וייצור מזוודות, תיקים ומוצרי עור.
כשאנה ווינטור מחאה כפיים בעמידה
זה לקח קצת יותר ממאה שנים מאז מותו של המייסד, עד שלואי ויטון הפכו שוב לסחורה רותחת – ולא רק בקרב לקוחות מיפן שהחזיקו את תיקי המותג קרוב אל הלב ברכבת התחתית. בשנים 2013-1997 פעל המעצב מארק ג'ייקובס כמנהל האמנותי של לואי ויטון, אחד משיתופי הפעולה הבולטים שהתקיימו בעולם האופנה לאורך 16 שנה. ג'ייקובס היה אז מעצב צעיר שברזומה שלו הדהדו פיטורים מבית האופנה פרי אליס, לאחר שהעלה למסלול בתחילת שנות ה-90 את אופנת הגראנג' המחוספסת. בתיווכה של עורכת "ווג" אמריקה אנה ווינטור, הוא מונה לתפקיד בבית ויטון, שם היה אחראי על עיצוב התיקים, האביזרים וקווי ההלבשה לנשים ולגברים.
יחד עם שותפו העסקי רוברט דאפי, הפכו השניים את ויטון למגה-ברנד ולמוצר ליודעי ח"ן, לא מעט גם בזכות חיבורים עם אמנים כמו טקאשי מורקאמי, סטיבן ספראוס, ריצ'רד פרינס, קניה ווסט ואחרים. בנוסף, יחד עם הסטייליסטית הבריטית קייטי גרנד, יצר ג'ייקובס עונה אחר עונה תצוגות שהיו למופעים בימתיים בלתי נשכחים עם שלל רגעים שנויים במחלוקת – מתצוגת האחיות השובבות של קיץ 2008 בהשראת עבודתו של ריצ'רד פרינס, ועד הסיגריה השערורייתית שעישנה קייט מוס על המסלול בקולקציית סתיו-חורף 2011. בתצוגת האופנה האחרונה שלו לוויטון יצר ג'ייקובס קולקציה חזקה שהדהדה מחוות לרגעים הגדולים שלו במותג. אפילו אנה ווינטור חרגה ממנהגה וקמה מכיסאה בשורה הראשונה כדי למחוא לו כפיים.
מאז עזיבתו של ג'ייקובס, חולק תפקיד המנהל האמנותי לשניים: את קו הנשים מעצב ניקולה גסקייה, על קו הגברים מופקד מאז 2018 וירג'יל אבלו (קדם לו בתפקיד המעצב קים ג'ונס). למרות הקולקציות החזקות והמתוקשרות שמציגים השניים, הם טרם הצליחו ליצור דימויים שנצרבו בזיכרון כפי שעשה ג'ייקובס בתקופתו בבית האופנה. לא יהיה זה מוגזם לטעון כי החיבור האמנותי והכלכלי שהתקיים אז תרם לשני הצדדים. מאז הפרידה, גם בוויטון וגם ג'ייקובס לא הצליחו לקבוע טרנדים ולהיות מובילי מגמות בעולם האופנה.
"אין בושה בלרצות תשומת לב"
השבוע הפכו ויטון את ג'ייקובס לשתי הדמויות המרכזיות בעולם האופנה: האחד זוכה לחגיגות 200 שנה להיוולדו, שילוו בהמשך בסרט תיעודי חדש ובקולקציה מיוחדת של מזוודות שעוצבו על ידי ידוענים ואמנים; השני, רק בן 58, כבש את התקשורת בזכות מתיחת פנים שעבר. ולא כמטאפורה. ג'ייקובס, שבשנת 2007 הציג לעולם את המראה החדש שלו: גבר שרירי ומקועקע שהיה אנטיתזה לבחור עם השיער המדובלל, המראה ההיפסטרי, הגוף העגלגל והמשקפיים המרובעים – המציא את עצמו עכשיו שוב מחדש, בעזרת מתיחת פנים מסוג Deep Plane (מתיחה שנעשית מתחת לשכבת השריר, בעוד העור נשאר מחובר לשכבות השרירים) שעבר אצל המנתח הפלסטי המפורסם ד"ר אנדרו ז'קונו בעלות של 50 אלף דולר.
"לא הרגשתי שאני חייב לעשות את זה, אבל אני סבור שכל השיחות האלה סביב הזדקנות או סביב ניתוחים פלסטיים הן בדיוק כמו כל שיחה אחרת בשבילי. הבעיה מגיעה עם הבושה סביב הנושא, אני לא רוצה לחיות את חיי בבושה", אמר בסוף השבוע האחרון בריאיון לאתר "ווג", שבו דיבר בפתיחות על מתיחת הפנים שעבר. את התהליכים הרפואיים חשף גם ברשתות החברתיות, כמו תמונת סלפי מזמן ההתאוששות מהניתוח, כשראשו עטוף כקסדה בתחבושת לבנה. "גיליתי כי הדרך שבה אני עושה זאת על ידי פתיחות, שקיפות וכנות בנוגע לדברים, היא הנכונה לי".
ג'ייקובס הוסיף בריאיון כי הוא מזריק בוטוקס וחומרי מילוי במשך שנים ארוכות, אך מה שהפריע לו והוביל אותו לבצע התערבות כירורגית היה העור הרופף בצווארו, שלא ניתן היה להדק אל הפנים באמצעות הזרקות. בין היתר הוא תקף את כוכבי הוליווד שמתביישים להודות כי הם מבצעים ניתוחים פלסטיים. "זה נראה כל כך מטורף כששחקן או איש ציבור מכחישים שעשו משהו, והם תמיד אומרים משהו כמו 'הו, זה שמן זית'. בחייך, דבריהם עשויים להיות נכונים, אבל הם לא הסיבה לצוואר ההדוק", אמר. "אני מוצא שאין בושה בלרצות תשומת לב. אני מוצא שאין בושה בלהשקיע להתלבש ולעשות שואו-אוף. אלה חלק מהדברים שגורמים לי הנאה".
