ונסה וויליאמס
סליחה, במי מדובר? בשנת 1984 קבעה ונסה וויליאמס שני תקדימים בהיסטוריית היופי של ארצות הברית: היא הייתה האפרו-אמריקנית הראשונה שכיהנה כמיס אמריקה לאחר שזכתה בתחרות שהתקיימה בספטמבר 1983, וגם המלכה הראשונה שוויתרה, לא ממש מרצונה, על הכתר.
לוויליאמס יש את סוג היופי האפרו-אמריקני שאמריקה מוכנה להריע לו ואפילו לבחור בו בטקסים רשמיים. כלומר, היא כהת עור אך בהירת עיניים, מה שגורם לה להיראות כמו גרסה שזופה במיוחד של ברבי – כזו שאפילו חובבי ההצהרות הגזעניות מרגישים איתה בנוח, כזו שמאפשרת לאמריקה להתחזות לאומה הרבה יותר מתקדמת ממה שהיא באמת. רק תשאלו את טיירה בנקס והאלי ברי, שגם הן דוגמאות מייצגות של המראה הזה.
את הכתר הנחשב היא נאלצה להחזיר בעקבות פרסום של צילומי עירום שלה שהועלו מהאוב והתגלו במפתיע לאחר בחירתה. אלו, מתברר, היו מנוגדים למורשת הכה מכובדת ומכבדת של התחרות. תמונות העירום נמכרו למגזין "פנטהאוז" ועיטרו את גיליון ספטמבר 1984, שהפך מיד לגיליון הנמכר ביותר בהיסטוריה של המגזין והכניס לבעליו כ-14 מיליון דולר. אז אפשר להתווכח על מה זה אומר על ונסה וויליאמס, אבל די ברור מה זה מעיד על הגברים האמריקנים.
כשנרגעו ההדים של הצקצקנות הפבלובית, וויליאמס חזרה לתודעה הציבורית. היא השתתפה בכמה סרטים, חתמה את שמה על כמה קולקציות אופנה ופרצה גם בקריירת שירה מצליחה למדי שכוללת גרסת כיסוי בביצוע קיטשי אך ממיס לשיר הנושא מתוך "פוקהונטס". על הדרך, בעיקר בטלוויזיה, היא הפכה את עצמה לסמל של סטייל וסקס אפיל. בשנת 2016, 32 שנה אחרי זכייתה והדחתה, ארגון מיס אמריקה התנצל סוף-סוף באופן רשמי כלפי וויליאמס על האירוע.
בסוף השבוע הזה היא חוגגת יום הולדת 60 ומצטרפת לרשימה ארוכה של נשים שמשתמשות בכל אמצעי קיים כדי להימנע, חלילה, מלהיראות בגילן.
למה אייקון? עם כל הכבוד לכתר הנגזל ולמקום שוויליאמס תופסת בתולדות היחס למראה אפרו-אמריקני בארצות הברית, את מעמדה האייקוני בעולם האופנה היא חייבת לדמות של וילהמינה סלייטר בסדרה "בטי המכוערת".
26 צפייה בגלריה
וויליאמס ומייקל יורי, שגילם את העוזר שלה ב"בטי המכוערת", 2009
(צילום: AP Photo/Evan Agostini)
לאורך ארבע עונות ו-85 פרקים, וויליאמס בנתה דמות ששימשה השראה וקבעה את החוקים לכל הדמויות הקולנועיות של הביצ'יות מהגיהינום ששולטות בעולמות האופנה. אפשר לומר שהיא הייתה המקבילה הבדיונית, והסקסית יותר, של אנה ווינטור. והיא עשתה את זה בלא פחות שיק (ועם תסרוקת הרבה יותר טובה) ממירנדה פריסטלי בגילומה של מריל סטריפ ב"השטן לובשת פראדה".
"גישה מהגיהינום עם פנים של מלאך" – זו ההגדרה שניכסה לעצמה וילהמינה סלייטר, הבוסית המרושעת, המנהלת הקריאטיבית ולאחר מכן העורכת הראשית של מגזין האופנה הפיקטיבי "מוד". הסדרה הקאמפית לקחה את הדמות למחוזות מטורללים במיוחד (ניסיונות רצח, גניבת זרע, פונדקאות מפוקפקת, מאהב נוכל ואחות רצחנית), אבל את כל אלה ועוד רבים אחרים היא ביצעה כשהיא לבושה ללא רבב, מאובזרת, מאופרת ומטופחת ממרום התלתל ועד עקב הלובוטן.
היא יצרה את המראה המחייב והגדירה את הגרדרובה של כל מי שאי פעם גילמה בוסית אופנתית בקולנוע או בטלוויזיה (כולל עורכת המגזין הרחומה-אך-קשוחה של "עושות כותרות" וכולל הגרסה הצרפתית המשודרגת של סילבי מ"אמילי בפריז"). וילהמינה של וויליאמס הייתה שם קודם, עם תוספת של בלינג באווירת תחילת המילניום: חצאיות עיפרון צרות, ז'קטים מחויטים ונוקשים, עקבי סטילטו, שיער מונף אל על, הרבה תכשיטים גדולים וגישה של דיווה לא מתנצלת.
26 צפייה בגלריה
עם פליסיטי הופמן ומרשה קרוס מ"עקרות בית נואשות", 2012
(צילום: AP Photo/Chris Pizzello)
את הדמות הזו היא שדרגה בהמשך דרכה הטלוויזיונית, בתור הנואשת הכי סקסית של ויסטריה ליין ב"עקרות בית נואשות" – הסדרה שרכבה כל הדרך להצלחה על המושג "קוגרית", שבעצמו מתלבש על וויליאמס כמו שחליפת עור ושוט תואם מתלבשים על מלכה בדאנג'ן. הגלגול הזה הוסיף למראה העסקי-סקסי שהתמחתה בו גם את זוהר נשות הפרברים, ואת כל מה שנדרש לציד גברים בסדרה (ציוד שטמון בעיקר במחשופים עמוקים).
למה לא? מאחר שוויליאמס היא ממנפת ידועה, לאורך העשור האחרון היא רותמת את המראה הזוהר שלה ואת נתוני מלכת היופי במיל' למיתוגה מחדש כגורו טיפוח עם קרמים, סרומים וכל מה שניתן למריחה ומשאיר אותך צעירה לנצח. אבל אז התברר שקרמים זה נחמד, אבל בכל הקשור ל"צעירה לנצח", היא סומכת יותר על כירורגים פלסטיים שיעשו את העבודה.
ובכל זאת: משנת 2020 וויליאמס פעילה בארגון שמטרתו לקדם גיוון גזעי בעולם התיאטרון. היא נשענת על ניסיון העבר המאתגר שלה במאבק בסטריאוטיפים שעדיין מגיעים עם ההגדרה שלך כאישה, שחורה, מלכת יופי, ועוד כזו שהצטלמה בעירום. וויליאמס היא דוגמה, נאה במיוחד, למי שלא נתנה לנסיבות למחוק אותה, והוכחה חיה למשפט המעייף הזה על לימונים ולימונדה.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
