"הדוגמנות מאוד עיצבה אותי. מגיל 16 לנסוע לבד ולהתנהל לבד. זה להיות ילדה ולהתבגר ברגע". מאי תגר

מאי תגר מול המראה: "באיזה עולם צריך להסתיר את הזהות שלך? זה מפחיד"

היא התגלתה במקרה בגיל 16, הפכה לדוגמנית בינלאומית בלי לוותר על לימודים ושירות בצבא, ורוצה להעלות מודעות לשיקום נכי צה"ל. איך הגיעה לקמפיין של דיור במקום בלה חדיד, עד כמה המלחמה משפיעה על הקריירה שלה, ולמה היא חושבת שהרשתות החברתיות הרסו את העולם? פגשנו אותה בחדר האמבטיה

פורסם:
מאי תגר (25), דוגמנית בינלאומית
צפו: סודות היופי של מאי תגר מול המראה
(צילום: טל שחר)

מאי תגר, איך הכול התחיל?

"בגיל 16 הייתי עם אמא שלי בתל אביב, ומישהו חסם לה את האוטו בחניה. היא ביקשה ממנו להזיז את האוטו, הוא התחיל לדבר איתה, הזמין אותנו לפגישה והפך לסוכן שלי. ככה התחלתי לדגמן. תוך שנה עברתי לסוכנות יולי ומאז אני שם. בתיכון הייתי במגמת תיאטרון. משחק יותר עניין אותי, אבל מהר מאוד זה התחבר לדוגמנות. אחרי חודש של כמה עבודות בארץ, התחלתי לטוס לחו"ל – ללונדון, למילאנו ולפריז. ממש התחלתי לנסות את השוק האירופאי. נסעתי לכל בירת אופנה כדי לעשות אודישנים ופגישות, ולהתחיל את המסע של הדוגמנות בהכי גבוה שיש. הייתי נוסעת לחודשים לכל מקום".

איך זה הסתדר עם הלימודים?

"למדתי יותר לבד והייתי מגיעה לארץ לעשות בגרויות. זה היה קשה. תמיד הייתי על הקצה, בגלל כמות החיסורים. אבל הצלחתי לעשות את זה בסוף. בצבא נפח העבודות ירד. זה היה קשה לטוס לחו"ל בדקה ה-90 כחיילת, כי צריך אישורים. עבדתי יותר בארץ, ופה ושם היו לי גיחות לחו"ל. שירתי במיצג. זה תפקיד שדוגמניות בדרך כלל עושות. גם אסתי גינזבורג שירתה שם. הולכים לבתי הספר בארץ ומסבירים להם על התפקידים השונים בצבא. אנחנו הקשר הראשון שלהם לצבא, סוג של פרזנטורים של צה"ל. אחרי הצבא עברתי לניו יורק ונשארתי שם כמעט שנה".
6 צפייה בגלריה
מאי תגר
מאי תגר
"באופנה גבוהה את צריכה להיות דוגמנית פרופר. דוגמנית של פעם, לא כוכבת אינסטגרם"
(צילום: טל שחר)

המראה שלך מאוד אצילי ומיוחד.

"כי אני שלושת-רבעי תימנייה. אמא שלי תימנייה ואבא שלי עלה לארץ מדנמרק בשבילה והתגייס לצבא. סבא שלי מצד אבא שלי גם תימני, הוא עבר לגור בדנמרק ושם הכיר את סבתא שלי הדנית. סבא שלי הוא תימני עם עיניים ירוקות. כל התימנים מהמשפחה שלי הם עדנים. הבריטים שלטו שם וכנראה הייתה התבוללות. אבא שלי נולד וגדל בדנמרק, ובביקור בארץ הכיר את אמא שלי בחוף הים. הם גרו זמן קצר בדנמרק ואחר כך הוא עלה לארץ ומאז הוא מתעסק בשיקום נכים ונכי צה"ל. הוא מאוד ציוני, הכי ציוני שאני מכירה".

את מדברת דנית?

"אני יודעת רק כמה מילים בדנית. אני נוסעת לדנמרק פעם בשנה לבקר את המשפחה שלי. סבתא שלי הכי דנית, הארד-קור".

מה היה רגע הפריצה שלך?

"היו לי שניים. אחד היה לפני הצבא, כשקיבלתי קמפיין ביוטי ענק לאסתי לאודר, שהתפרסם בכל העולם. התחלתי אז גם לעבוד עם הקו פינק של ויקטוריה'ס סיקרט, שאז היה ה-דבר. רק התחלתי לעלות על הגל ואז התגייסתי וזה תקע את זה. כמובן שאני לא מצטערת על כך. רגע הפריצה השני היה אחרי השירות. דגמנתי לדיור בפעם הראשונה לפני שלוש שנים ואז זה התפוצץ שוב. זה היה קמפיין ביוטי לאיפור ולבישום של דיור לעונת החגים. עשיתי את הקמפיין הזה שנתיים ברצף וזה היה מדהים. אלה היו שני הרגעים הכי גדולים בקריירה שלי. היו, כמובן, עוד רגעים גדולים".

את עובדת גם בארץ?

"אני עובדת גם בארץ, אני לא מתלוננת. התעשייה בארץ אחרת. פה לא מספיק להיות רק דבר אחד – זה ככה בעיקר בארץ ויותר בתחום המסחרי. באופנה גבוהה את צריכה להיות דוגמנית פרופר. דוגמנית של פעם, לא כוכבת אינסטגרם. זה יכול להפריע, כי אלה שני תחומים שונים לגמרי. בארץ יש ערבוב. אני מתחברת לדוגמנות של פעם, ולא לעשות עוד דברים במקביל. אני מאוד מכוונת מטרה. בארץ את אמורה להיות יותר משפיענית".
6 צפייה בגלריה
מאי תגר
מאי תגר
"אני מאוד מצניעה את העובדה שאני ישראלית, כי זה מפחיד"
(צילום: טל שחר)

קורה שמזהים אותך בחו"ל?

"לפעמים. הייתי עכשיו בניו יורק ועשיתי קניות בסוהו, ושתי בחורות שונות ניגשו אליי באותו יום. זה קורה לי יותר בחו"ל מאשר בארץ. אני לא מפורסמת שם, אבל מזהים אותי מהקמפיינים. ניגשים ואומרים: 'או מיי גאד, אר יו מאי?' זה מגניב. אבל אני לא יכולה להגיד שאני מפורסמת בחו"ל. ממש לא. בין לבין, מזהים אותי".

יש קמפיין שאת חולמת לעשות?

"אין קמפיין ספציפי שאני חולמת לעשות, כי נגעתי בכל מה שרציתי. אני פשוט רוצה להמשיך לעשות עוד דברים גדולים. תכלס, החלום שלי הוא שאם אגיע למקום שיש לי השפעה – אנצל אותה כדי לדבר על סוגיות חברתיות שלא מדברים עליהן מספיק, כמו שיקום נכים. אני חיה את זה כל חיי בגלל אבא שלי, שעוסק בשיקום נכים, ומוקפת בחבר'ה על כיסא גלגלים. רוב האנשים לא יודעים כמה הארץ שלנו לא נגישה לנכים. הגיוס הוא חובה וכל מי שיש לו פרופיל 97 נשלח לקרבי, ויש לנו כל כך הרבה פצועים, שלא יכולים לצאת לברים. זה הזוי. לא אוכפים הנגשה של מקומות וזה ממש מעצבן אותי. רק המודעות החברתית יכולה לעשות שינוי".
"אבא שלי עוסק בשיקום נכים, ואני מוקפת בחבר'ה על כיסא גלגלים. רוב האנשים לא יודעים כמה הארץ שלנו לא נגישה לנכים. הגיוס הוא חובה וכל מי שיש לו פרופיל 97 נשלח לקרבי, ויש לנו כל כך הרבה פצועים"

יש לך קווים אדומים בדוגמנות?

"לא אעשה משהו שלא ארגיש איתו בנוח, בכל דבר. אם זה היחס – אני יודעת לעמוד על שלי ולשמור על עצמי. אבל אין הגדרה ספציפית של דברים שלא אעשה. כן חשוב לי שיכבדו אותי על הסט".

איך הרגשת בתחילת המלחמה כשהחלפת את בלה חדיד בקמפיין של דיור?

"זה לא היה משהו מתוכנן. בלה בדיוק סיימה איתם חוזה. זה היה יותר אירוני מאשר מכוון. היא סיימה חוזה, ויצא שאני הובלתי שני קמפיינים. זו הייתה הרגשה מדהימה. כל דבר שאני עושה, אני מתרגשת. גם כי אני ישראלית ויש ייצוג של ישראל בעולם. ישראלים מוכשרים בטירוף. תמיד יש את החלק הזה".

הרגשת שינוי ביחס אלייך בחו"ל מאז פרוץ המלחמה?

"בחודשים הראשונים של המלחמה, העבודה לא עניינה אותי. היה לי ברור שאני בארץ, בבית הוריי בגני תקווה. גם היו קשיים עם הטיסות. היקף העבודה ירד, כי ראו שאני ישראלית וראו שמטיסים אותי מתל אביב. זה היה מורגש. גם בפן האישי, אני מאוד מצניעה את העובדה שאני ישראלית, כי זה מפחיד. כשאני נוסעת במוניות בחו"ל, אני לא מדברת בעברית עם אמא שלי. אני רואה שם הרבה קיצונים נגד ישראל ואי אפשר לדעת על מי תיפלי. בבתי מלון אני מראה את הדרכון הדני שלי. אני מנסה להצניע את הישראליות. אני באמת מפחדת. אני נוסעת לבד וכאמצעי זהירות מסתירה את זה. באיזה עולם צריך להסתיר את הזהות שלך? זה מפחיד.
"על הסטים של ימי הצילום, אני לא מרגישה עוינות. אבל גם לא רוצים לדבר על זה. אני עובדת עם אנשים שמעלים דברים איומים על ישראל. לפעמים יוצא לי לעבוד עם אנשים שמתעניינים, כדי לנסות להבין מה קורה בצד שלנו, כי 90 אחוז לא יודעים באמת. רק רואים דברים נוראים דרך התקשורת על ישראל. רובם לא מתעמקים בזה בכלל. אין להם ידע מינימלי, לכן כל כך שונאים אותנו. לא יודעים, למשל, שישראל היא המדינה היחידה שיש ליהודים בעולם. יש כל כך הרבה שאלות ואין להם מושג בכלום. חצי מהם לא יודעים על הזוועות שקרו ב-7.10. דיברו על זה קצת בחדשות ושם זה נגמר".
"על הסטים של ימי הצילום, אני לא מרגישה עוינות. אבל גם לא רוצים לדבר על זה. אני עובדת עם אנשים שמעלים דברים איומים על ישראל. לפעמים יוצא לי לעבוד עם אנשים שמתעניינים, כדי לנסות להבין מה קורה בצד שלנו, כי 90 אחוז לא יודעים באמת. רק רואים דברים נוראים דרך התקשורת. לכן כל כך שונאים אותנו"

איזה עבודות גדולות עשית מאז המלחמה?

"הצטלמתי ל-Etam, חברת הלבשה תחתונה גדולה בפריז. הצטלמתי עבור קוראז' לקמפיין אופנה. הופעתי בתצוגה של טיפאני בלוס אנג'לס וסגרתי את התצוגה. זה היה מדהים. הגעתי לשם בדקה ה-90, כי לא היו טיסות וזה היה סיוט. עכשיו אני גרה בארץ. הכי כיף פה. חזרתי לבית של ההורים".

את הבת הבכורה במשפחה של חמישה ילדים. זה מעמד מיוחד בבית?

"להיות בת בכורה זה מדהים וכיף. קודם כל, אנחנו מאוד מחוברים. יש לי חיבור עמוק עם אחותי ליהי בת ה-21. גם עם האחים שלי יש לי קשר מדהים. הם החברים הכי טובים שלי. אני גם החברה הכי טובה של ההורים שלי".
6 צפייה בגלריה
מאי תגר
מאי תגר
"עכשיו אני גרה בארץ. הכי כיף פה. חזרתי לבית של ההורים"
(צילום: טל שחר)

מה היו עד כה רגעי השיא שלך, לטוב ולרע?

"היו לי רגעי שיא, כשקיבלתי עבודה מאוד גדולה שיצאה החוצה וראיתי את עצמי על שלטים. אבל אני מרגישה שכל יום אני רוצה להגיע לשיא. אין לי ups ו-downs. הכול מאוד יציב וטוב. אני מנסה בכל יום למצות את הטוב שלי, וזה גורם לי להיות בשיא ובשמחה. אני שומרת על זה ככה".

אמרת פעם שהאינסטגרם לא בריא.

"היכולת לראות כל היום מה קורה בחיים של אנשים אחרים – כל הסטורי והפייק, ויש בכמויות – זה מחרפן ולא בריא. מפחיד כמה שזה משפיע. הלוואי שיהיה איזה שינוי והגבלות לילדים. האינסטגרם והרשתות החברתיות הרסו את העולם. יש אולי הרבה דברים טובים, אבל בגדול זה על הפנים. אם לא הייתי דוגמנית, הייתי כנראה מוחקת את האינסטגרם שלי. ביקשתי כבר כמה פעמים מהסוכנים שלי רשות למחוק, ונעניתי בשלילה. היום בתעשייה, האינסטגרם הוא כמו תיק עבודות שלך ואת חייבת להחזיק בחשבון פעיל".

הייתה לך חוויה שעיצבה אותך?

"כל הדוגמנות כמכלול מאוד עיצבה אותי. מגיל 16 לנסוע לבד ולהתנהל לבד. זה להיות ילדה ולהתבגר ברגע. לנהל קריירה ולהיות מקצוענית כבר מגיל צעיר, זה מאוד עיצב אותי".

זה גם להרוויח סכומים גבוהים מגיל צעיר.

"הצלחה כזו מתבטאת גם בכסף טוב, ברור. אחרת לא הייתי עושה את זה. ככל שהקמפיין גדול יותר – הכסף בהתאם. אני הכי לא חסכנית. אני ממש אוהבת ליהנות מהכסף. אני מרשה לעצמי לקנות דברים שבא לי. כשאני נוסעת לתקופות ארוכות, תמיד אשכור דירה נוחה ומפנקת. זה לא תמיד חכם, אבל אני שומרת על איזון. אני בין לבין, אבל לא חסכנית. ממש באמצע".
"הצלחה כזו מתבטאת גם בכסף טוב, ברור. אחרת לא הייתי עושה את זה. ככל שהקמפיין גדול יותר – הכסף בהתאם. אני הכי לא חסכנית. אני אוהבת ליהנות מהכסף. אני מרשה לעצמי לקנות דברים שבא לי. כשאני נוסעת לתקופות ארוכות, תמיד אשכור דירה נוחה ומפנקת. זה לא תמיד חכם, אבל אני שומרת על איזון"

מה את עושה עכשיו?

"אני נוסעת הרבה לעבודות בחו"ל. התחלתי גם לעשות קורס משחק אצל גל אמיתי. זה גם משהו שמעניין אותי ורציתי לפתוח לעצמי עוד עולם".

את שלמה עם המראה שלך?

"לגמרי שלמה. תמיד הייתי שלמה עם איך שאני נראית, גם כשהיו אומרים לי לרדת במשקל. כשהייתי יותר צעירה, היה לי קשה לשמור על האיזון. ההורים גרמו לי להבין שהמקצוע שלי הוא כמו להיות ספורטאית, שצריכה לשמור על משקל מסוים. ככה תמיד הסתכלתי על זה. לשמור על התזונה ולהתאמן. זה נבע ממקצוענות, ולא ממקום שאני נראית יותר טוב או פחות טוב. גם הביטחון שקיבלתי בבית עזר לי. פיתחתי עור של פיל. גם כשלא קיבלתי עבודות, זה לא היה משהו ששרט אותי. המסר שלי הוא: פשוט תאהבו את עצמכם. אני בעד לעשות כל יום משהו בשביל עצמך, אם זה אימון גופני או להקשיב לפודקאסט. אני מאוד דואגת לעצמי ולכן אני שלמה עם עצמי. האהבה באה מהמקום שאני מתנהגת לעצמי יפה תמיד, בכל מובן, ומשם הביטחון".

מה דעתך על הזרקות וניתוחים פלסטיים, בעד או נגד?

"אני חושבת שכל אחד צריך לעשות את מה שטוב לו. אם לא היה לי טוב – הייתי עושה ולא היה לי אכפת מה חושבים. אני לא נגד ולא בעד. אבל כן בעד לעשות בגבול הטעם הטוב".

עשו לך פעם פשלת טיפוח?

"כשהייתי בת 12 בערך, רציתי לעשות גבות וגילחתי לעצמי בטעות חצי גבה. זה משהו שעשיתי לעצמי".

יש לך טיפ טיפוח מנצח?

"אני משתמשת הרבה באבן גוואשה לעיסוי הפנים ומאוד ממליצה על זה. חקרתי את הנושא המון. זה גם לעשות מסאז' לפנים, מחדיר טוב את החומרים, וגם עוזר להשאיר את הפנים מתוחות וערניות יותר. להקדיש כמה דקות אימון לפנים – עיסוי שיחיה אותן בבוקר ובערב. זה משהו שאני אוהבת להקפיד עליו. גם מוריד נפיחויות, גם מזרים את הדם וגם כיף".
6 צפייה בגלריה
מאי תגר
מאי תגר
"כשהייתי בת 12 בערך, רציתי לעשות גבות וגילחתי לעצמי בטעות חצי גבה"
(צילום: טל שחר)

ספרי על שגרת הטיפוח שלך.

"הקוסמטיקאית שלי היא מימי לוזון. אני באה אליה פעם בחודשיים לטיפול פנים. אני מקפידה לנקות את הפנים בשיטת בניקוי הכפול. משתמשת בבאלם להסרת איפור של אלמיס, ומשלימה את הניקוי עם סבון הפנים של מימי לוזון. אני משתמשת בסרום של שאנל ובסרום של מימי לוזון, ואז עושה עיסוי פנים עם אבן גוואשה. מורחת קרם פנים וקרם הגנה. האיפור שלי ביום מאוד מינימלי. אני משתמשת בקונסילר סטיק של merit או בקונסילר של ארמאני או דיור, באופן נקודתי. טיפ מדהים שלמדתי ממאפרים בחו"ל הוא לא למרוח מייק-אפ באמצע הפנים – על האף או הלחיים – כי אז נשאר גוון עור טבעי ואת לא נראית מאופרת עם מייק-אפ או קונסילר. אני מורחת גם קצת ברונזר וסומק, באופן מינימלי. אני מאוד אוהבת איפור טבעי, אבל כן אוהבת להתאפר קצת.
"בערב אני שמה גם קונטור עם סטיק של ווסטמן אטלייה. אני שמה אותו על עצמות הלחיים ומטשטשת, בגלל מבנה הפנים שלי. זה גם טיפ שלמדתי. יש לי כמה סמקים, גם של שאנל וגם של דיור. יש לי גם סטיק ללחיים של ג'יימס רוד, שזה מותג של המאפרת בובי בראון. מסקרה אני לא אוהבת לשים. אם אני שמה, זה רק של דיור ומאוד בעדינות. לגבות יש לי ג'ל של דיור. אם אני רוצה הדגשה יותר חזקה –יש לי גם מוצר מדהים של דורית גבות, שמסדרת לי את הגבות והיא ממש אמנית. אני מאוד אוהבת את המוצרים שלה".

מה לגבי הגוף?

"לרוב, אני מקפידה למרוח קרם גוף אחרי המקלחת. לפני המקלחת אני מברישה את הגוף עם מברשת גוף מיוחדת או עושה לעצמי עיסוי עם אבן גוואשה לגוף. אני גם עושה טיפולי גוף עם מכשור מתקדם אצל מימי לוזון, עם מכשיר לשרירי בטן ורגליים. זה כמו אימון אינטנסיבי בחצי שעה. אני עושה את זה פה ושם, כי זו העבודה שלי, לא כי אני אובססיבית ומתאבססת. אני עוד מתכוונת להיות בתעשייה הזו שנים רבות, ודואגת לגוף שלי ולכל המראה. בשמים אני אוהבת להחליף. כרגע אני משתמשת ברוז דה אמלפי של טום פורד".

איך את מטפלת בשיער?

"מעצב השיער שלי הוא אריאל אהרון, וגיא סמואל הוא המעצב הקבוע שלי בצילומים ולפעמים מספר אותי על הסט. אני משתמשת בשמפו ובמרכך של קרסטס מהסדרה הוורודה, ומסרקת במברשת מיוחדת לקרקפת שעוזרת לזרימת הדם להיות טובה יותר. אני עושה את זה פעם בכמה זמן. בדרך כלל אני נותנת לשיער להתייבש לבד, כי בימי הצילום משתמשים בהרבה חום ובייביליס, אז ביום-יום אני משתדלת לא לגעת בו, כדי שיישאר בריא".

יש לך שגרת תזונה וכושר?

"בגדול אני אוכלת מה שבא לי, באמת. בגלל שאני מאפשרת לעצמי, אין לי את התנודות ואני יודעת לשמור על מידה. בגלל זה אין לי קרייבינג. אני משתדלת לאכול בריא, אבל לא תמיד מצליחה. אני מאוד אוהבת מקדונלד'ס ובכלל אוהבת לאכול. אני פשוט לא מפריזה ועושה הרבה אימונים. עד גיל 15 רקדתי והתאמנתי באקרובטיקה. אני מאוד אוהבת לרקוד ואולי בעתיד אלך ל'רוקדים עם כוכבים'. זו תוכנית מגניבה, שאני מאוד אוהבת. כרגע כדוגמנית, אני לא יכולה לעצור את העבודה שלי ולהתחייב להיות בארץ.
"אני מתאמנת אצל תומר טנצר פעם-פעמיים בשבוע ועוד פעם-פעמיים בקליניקה של אבא שלי עם נטלי המאמנת. אני גם עושה שיעורי פילאטיס פעם בשבוע לפחות אצל מירב דואני בתל אביב. עכשיו התמכרתי למשחק שקוראים לו פאדל. זה כמו טניס, אבל במגרש קטן יותר ועם קירות שקופים. יש לי פה מגרש ליד הבית. אני משחקת שם המון ויוצאת מעולפת, כי צריך לזה הרבה סיבולת לב-ריאה ואני מכורה. אני משקיעה הרבה בפאדל, כי אני רוצה להיות מאוד טובה במשחק. לפעמים יש תקופות שאני נוסעת הרבה ויכולה לא לעשות כלום. אני זורמת עם מה שהגוף שלי מרגיש. לא בכוח. עם כל הנסיעות, קשה לפעמים להישאר בשגרה של אימונים".

איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה עוד יותר?

"לסמוך על עצמי יותר, לקחת הכול בקלילות ולהיות פתוחה למה שהחיים מביאים איתם. לא לדאוג יותר מדי מתי אקבל את העבודה ואיך אסתדר. לשחרר ולתת לדברים לבוא. לעשות את ה-100 אחוז, אבל לתת גם לדברים לקרות. להיות מאוזנת, לעשות את הטוב שלי ולתת לחיים לעשות את שלהם לגבי כל התחומים".

איפור לתמונות סטילס: עדי סולומון | עיצוב שיער: גיא סמואל | סטיילינג: קורין סוויד | ע. סטיילינג: ענבל נוי
בגדים: טופ שחור וחצאית שחורה - רבאן בפקטורי 54 | שמלה צהובה, ג'קומוס בפקטורי 54 | שמלה ארוכה עם מחשוף, Robella | טופ מטפחת, bimba y lola | מכנסי ג'ינס, אקנה בבוטיק ורנר | תכשיטים, vanilla dolce | נעליים, אוסף פרטי
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button