למדלגים בין תחנות האוטובוסים ברחובות בימים האחרונים, צפויה הפתעה. מתוך פוסטרים גדולים ניבטת דמותה של יהב עמית דונר-קניגסברג בת השבע, פנים מוכרות עבור הצופים הישראלים, שהתאהבו בילדה שעל הרצף האוטיסטי לפני כשנתיים וחצי בסדרת הדוקו "החיים הסודיים של בני 4". קשה היה שלא לגלות חיבה לילדה הממושקפת שרק ניסתה לייצר לעצמה חברות וחברים חדשים בפינת המשחקים בגן, ונתקלה בחומה בצורה של ילדות בוסיות. "חברות זה דבר שעושים ביחד", אמרה למצלמה, מנסחת בגילה הצעיר, אפילו לא בת חמש, תובנות שאנשים בני 40 טרם הפנימו.
("החיים הסודיים של בני 4")
עכשיו, כאמור, היא מככבת בקמפיין החזרה לבית הספר של קו הילדים של קסטרו. לאחר שאשתקד עמד קמפיין דומה של המותג במרכזה של סערה תקשורתית בעקבות דימויים של ילדות שסומנו כפרובוקטיביים – השנה הפנימו בקסטרו את הביקורת ויצרו קמפיין נטול מוקשים, של ילדים לילדים, תחת הקונספט "לומדים להגשים חלומות גדולים". מעיין, לדוגמה, חולמת להיות ספורטאית, סהר רוצה להיות קונדיטור, ויהב רוצה להיות צלמת.
בשיחת טלפון איתה השבוע, גילינו שיהב בכלל רוצה לשחק בסרט אימה. "בגלל צ'אקי!" היא נשמעת נלהבת מעברו השני של קו הטלפון בביתה, שבו היא נמצאת השבוע בבידוד לאחר שילדה בקייטנה התגלתה כחיובית לקורונה. "אני מפחדת מבובה שנכנסת בה נשמה", היא מנסחת במילותיה את ההאנשה בבובה שהפחידה ילדים רבים בשנות ה-80. "כל מי שראה את הסרט ברח מהקולנוע".
ואת נשארת?
"בכלל לא ראיתי את הסרט, כי הוא היה כל כך מפחיד".
מאז התפרסמה בסדרה התיעודית, לוהקה יהב למספר פרסומות. לצילומים הגיעה לאחר פנייה מחברת קסטרו, שהשנה עשתה כל מאמץ לייצר נראות של ילדים במגוון רחב של גוונים, תרבויות וגילאים. אם זה נראה לכם כמו קמפיין לבנטון משנות ה-90, אתם כנראה צודקים. "היה מאוד כיף להצטלם לקסטרו", היא צוחקת מעברו השני של הטלפון. "הכרתי שם חברים חדשים, חוץ מילד אחד שלא כל כך סימפתטי".
את אוהבת להצטלם?
"כן!" היא עונה נלהבת.
מה את הכי אוהבת?
"שאפשר לרקוד ולשיר".
החברים שלך בכיתה א' מגיבים לזה שאת מפורסמת?
"כולם אוהבים אותי ואת זה שאני מפורסמת, חוץ מילד אחד בכיתה".
מה את אוהבת בלהיות מפורסמת?
"שמכירים אותי ושאני יכולה להשתתף בפרסומות".
ומה פחות כיף לך?
"כשכל הזמן מבקשים ממני סלפי. לפעמים זה קצת מעצבן כשעוצרים אותי בקניון".
"לא דמיינו את המפץ הגדול הזה"
יהב היא בתם המשותפת של ג'ני והלל. לשניים ילדים מנישואים קודמים: לג'ני ארבע בנות, להלל שני ילדים. בחודש שעבר סיימה יהב את לימודיה בכיתה א' בבית הספר לאמנויות בתל אביב. למרות שהיא מאובחנת כאוטיסטית בתפקוד גבוה, השתלבה בכיתה רגילה בעזרת משלבת. "יש לה הקלות והטבות, אבל היא חלק בלתי נפרד מהכיתה. היא ילדה מאוד מחוברת וחברותית. ילדים אוהבים להיות בסביבתה", אומרת האם ג'ני.
"אי אפשר לשמור אותה בחממה", מוסיף האב הלל. "התמזל מזלנו שלמרות האוטיזם, היא מסתדרת יפה".
לדברי ג'ני, החשיפה מגיל צעיר, קודם בתוכנית טלוויזיה וכעת בפרסומות, סייעה לביטחון העצמי של יהב, גם אם זו לא הייתה מטרת-העל שלהם. "הביטחון העצמי מושרש בה כאישיות, וגם מהחינוך שלנו בבית", היא אומרת. "אני מאמינה שהפרסום מסייע לביטחון ולפן החברתי. אנשים וילדים רוצים להיות בסביבתה כי היא סוג של מאמי לאומית, ורצו לפגוש ולהכיר אותה בלי קשר לפרסום שלה. אני מניחה שהחיים שלה היו נראים שונים אם היא לא הייתה מתפרסמת".
אתם רואים בחשיפה שלה סוג של אג'נדה? דרך לחזק ילדים אחרים על הרצף?
ג'ני: "אנחנו דוגמה לעצמנו בלבד. לכל ילד, לא משנה אם הוא בעל צרכים מיוחדים או לא, יש את הדרך שלו. אנחנו מאמינים שכל אחד יכול להיות חלק מהחברה, לא משנה מהו ומיהו".
4 צפייה בגלריה
"אי אפשר לשמור אותה בחממה. התמזל מזלנו שלמרות האוטיזם, היא מסתדרת יפה"
(צילום: שי יחזקאל)
היו חששות לשלב אותה בגיל צעיר בתוכנית טלוויזיה?
"הכרתי את הפורמט הבריטי ורציתי לראות איך זה יהיה. לאורך כל הדרך, ההפקה הייתה מאוד רכה ונוחה, ובצילומים כל הזמן בדקתי איך יהב מגיבה. ברגע שהייתי רואה משהו שלא היה נראה לי, הייתי שולפת אותה משם. בסופו של דבר, היא כל כך נהנתה ונותר קשר מאוד חזק עם שאר הילדים וההורים".
"לא חשבנו שזה יקרה, לא דמיינו את המפץ הגדול הזה", מוסיף האב הלל, בעצמו דמות תקשורתית בווליום גבוה כפעיל חברתי, לאחר שבעבר שבת רעב מול ביתו של יאיר לפיד כשהיה שר האוצר. "חשבנו שיראו אותה כמה דקות בטלוויזיה. הסכמנו שהיא תשתתף, כי גם עניין אותנו לראות מה קורה איתה בגן כל יום. לא חשבנו שהיא תתפרסם בבום".
היא סיפרה שהיא רוצה להיות שחקנית בסרטי אימה. המסלול שלה הוא להיות כוכבת ילדים?
הלל: "אחד הדברים שמפחידים אותי זה שהיא תהיה ילדה כוכבת כמו עדי ביטי או נועה קירל. תמיד ראיתי את הילדות האלה ויש לי ביקורת. לא הייתי רוצה שזה יקרה ליהב".
ג'ני: "אחותה הגדולה, כיום בת 20, שיחקה בסדרת הנוער 'בית הכלבים', אבל מעולם לא דחפתי אף אחת מהבנות שלי להתפרסם. גם ליהב אני מקפידה להראות איך העולם הזה נראה, להסביר לה שהיא לא הילדה היחידה שמגיעה לאודישנים – יכול להיות שהיא תקבל את התפקיד ויכול להיות שלא. עכשיו היא עוד צעירה והכול קורה באהבה על הסטים, אבל יום אחד היא תגדל וזה לא יהיה רק פוצי מוצי – היא תצטרך לתת עבודה. אני בסך הכול פותחת עבורה ועבור הבנות שלי חלונות, וזאת בחירה שלהן, בסופו של דבר. התפקיד שלי כאמא זה לתמוך ולכוון".
