יסמין פיני
סליחה, במי מדובר? יסמין פיני מגלמת את אל ארג'נט הטרנסג'נדרית ב"עוצר נשימה", דרמת הנוער המדוברת שהפילה את נטפליקס על הברכיים ודוהרת כעת בעונה שנייה. המצקצקים אולי יטענו כי מדובר בסדרה שעובדת בלהמציא מחדש את הפוליטיקלי-קורקט, שבה כולם מסודרים בנינוחות על הקשת הקווירית ולא עושים סקס, סמים או צרות (בניגוד מושלם ל"אופוריה", לדוגמה), אבל יש בה קסם רב, כמויות של טוב לב, שחקנים מרגשים ופיני אחת שעושה לכולם בית ספר בכל מה שנוגע לאיך להתלבש – בסדרה ובחיים גם יחד.
פיני, שחוגגת השבוע יום הולדת 20, השיקה את המסלול שלה להצלחה בסרטונים בטיקטוק שתיארו את חוויותיה כטרנסג'נדרית בריטית שחורה. משם היא המשיכה לשתי עונות ב"עוצר נשימה", כאשר בעונה השנייה זכתה לסיפור אהבה משל עצמה, אומצה כסמל על ידי הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה, וצורפה לצוות השחקנים של הסדרה האייקונית "דוקטור הו" לכבוד חגיגות ה-60 שלה.
בינתיים היא כבר מסמנת לעצמה את היעד הבא ומכריזה כי היא רוצה להיות נערת ג'יימס בונד הטרנסית הראשונה. בין אם תצליח לעשות היסטוריה במיתולוגיה הסקסיסטית של סרטי ג'יימס בונד ובין אם לא, היא כבר עשתה היסטוריה אחרת, קטנה אך משמעותית, בגילום דמות טרנסג'נדרית שלא סובלת מדיכאון, דיכוי, ניצול או בידוד חברתי. הייצוג הסופר-חיובי הזה הוא אולי אוטופי במקצת (ושונה, כמובן, גם מהסיפור האישי של פיני), אבל הוא ללא ספק משב רוח מרענן ואופטימי, בעיקר על רקע האופן שבו נוהגים לתאר בטלוויזיה ובקולנוע את מי שלא צועד בתלם הבינארי.
למה אייקון? מאז שפרצה פיני לתודעה עם "עוצר נשימה", היא כבר הספיקה לטפס על השערים של מגזיני האופנה הנחשבים ולהפוך לנערת הפוסטר הרשמית של האופנה הקווירית. נכון שהאנטר שפר מ"אופוריה" כבר עשתה את זה קודם – ובינתיים זוכה להצלחה רבה יותר כדוגמנית – אך בעוד שפר מייצגת נראות שתואמת היטב לסטריאוטיפים על אידיאל יופי נשי ובלונדיני, פיני היא כרטיס ביקור של טרנסג'נדריות שלא נולדו עם מראה של ברבי. זהו ייצוג שמתנער מאחיזה בסממנים נשיים שמקלים על החיבוק של הקונצנזוס התרבותי בכלל, ושל עולם האופנה בפרט. ממלכה שלמרות התדמית המתקדמת שלה, היא גם שמרנית להחריד.
ב"עוצר נשימה" הדמות שלה היא התלמידה הכי פאשניסטה בבית הספר, אבל למען האמת זו לא חוכמה גדולה כשכל השאר מתלבשים על המנעד שבין גאפ ליוניקלו. נורמקור במקסימום. ועדיין, פיני היא שחורה, ממושקפת, מקורזלת שיער ונטולת חזה נשי – אפיונים שמקשים על החדירה אל הזרם המרכזי האופנתי. למרות זאת, היא מצליחה להשתלב במעוזים הכי קלאסיים של התעשייה.
את מעמדה העולה באופנת המיינסטרים אפשר לראות דרך שערי המגזינים, שמשמשים כחלון הראווה וכדלת הכניסה הראשית לעולם הסטייל. בחודשים האחרונים היא כבר זכתה לככב על שערי ווג ו-Elle הבריטיים, טין ווג הצעיר, ואפילו נכנסה באלגנטיות לרשימת האנשים המסוגננים ביותר לשנת 2023 של מגזין GQ. שם היא אומנם ממוקמת הרבה אחרי בלה חדיד, המלכה המכותרת של הרשימה, אבל זו רק ההתחלה בשבילה.
כבר בגילה הפעוט למדי, מציגה פיני סגנון מובהק ומזוהה, שמעיד על חיבה לאופנת שנות ה-70, לבדים שקופים למחצה, ולבטן חשופה (ושרירית להפליא). הופעתה מתאפיינת בכך שהיא לא מסתתרת ולא מתחפשת – לא מבחינת מגדר ולא מבחינה אתנית. היא מסתובבת בבגדים שמתניידים בין הסקסי לאלגנטי, אבל כוללים גם אזכורים לבגדי ראפרים אמריקאים ומשודכים לתסרוקת אפרו ענקית שלפעמים נקלעת לצמות דקיקות.
לצד הייחודיות האישית שלה, פיני היא גם פרסומת מהלכת לדור ה-Z כולו. יש לה דיבור טיקטוקי שפונה כל הזמן ל"מעריצים שלי ברשת", היא שוחה בביטחון עצמי ומתלהבת מעצמאות כלכלית ראשונה בחייה. היא מתייחסת לאופנה כאל כלי לביטוי עצמי, שלפחות לכאורה לא מושפע מנקודת המבט של הזולת. ועדיין, איכשהו, היא משתכשכת בבריכה החמימה של הטרנדים העכשוויים.
למה לא? כמי שרואה בעצמה לוחמת חברתית ומובילה מטרות חשובות, פיני נוטה לפעמים ליפול למחוזות של חשיבות עצמית מעט יהירה. בריאיון שנתנה למגזין Elle הבריטי התייחסה לעצמה כ"מי שנועדה להוביל דור שלם ולהיות אלומת אור גאה והשראה עבור ילדים צעירים יותר". זה אולי נשמע קצת מרחיק לכת, אבל גם מעורר סימפטיה לתמימות והאותנטיות שניתן למצוא ולהוקיר אצל אנשים שכותבים את הנרטיב של חייהם תוך כדי החיים עצמם.
ובכל זאת: פיני מצאה דרך נהדרת להתעלות מעל השנאה והדחיקה לשוליים של חברה המתמחה בביטול האחר. היא משמיעה קול ומציגה נראות של קוליוּת מודעת לעצמה ולא מתנצלת. האופן שבו היא משתמשת באופנה הוא גם אקט של מחאה וגם, במקביל, התמכרות מתוקה למה שיפה ומסוגנן.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.