בחתונה של רוסלנה רודינה לפני שלוש שנים, חילקו לאורחים דוגמיות של "רוס", הבושם שלה, שכבר היה בשלבי ייצור מתקדמים. "בושם רענן עם נוכחות", היא מתארת. "חברות שלי אמרו שהוא מדהים, אבל חיפשתי פידבקים יותר אובייקטיביים. את רוצה להריח?"
צפו: רוסלנה רודינה בצילומים לכתבה
בצידו השני של השולחן, היא נעמדת ומטה את צווארה לעברי. "אין ריח? אולי התאדה בחדר הכושר. שלוש פעמים בשבוע אני עושה אימון כוח במטרה להעלות במשקל. מאוכל אני לא מעלה, אפילו אם אחסל פרה שלמה לא יתווסף לי גרם, ואני לא אוהבת להיות רזה מדי. תמיד חלמתי על גוף יותר עסיסי, וזה לא רק מפני שכל אחת רוצה את מה שאין לה, פשוט בא לי להיות יותר אישה. גם נמאס לי מההערות של 'תאכלי משהו, את אנורקסית'. אני אוכלת מלא, אוכלת הכול, וגם יש לי שילובים מגעילים. אחרי גלידת שוקולד בא לי פתאום משהו מלוח בטעם בצל".
צרות של עשירים, לא?
"גם את הפתגם הזה אני שונאת, בגלל שאומרים לי אותו כל הזמן. רק בעבודה קשה בחדר כושר אני מצליחה לפתח שרירים ברגליים ובישבן. עכשיו אני שוקלת 49 ק"ג והשאיפה שלי היא להגיע ל-53, וזה לא פשוט בכלל. מדי יום אני צריכה להכניס לפה 150 גרם חלבון, על חשבון פחמימה, ולא תמיד אני מצליחה. רגע", היא בולמת, "אולי נשאר קצת בושם בשיער?"
אני מרחרחת את שערה הארוך ונאלצת לאכזב. אין. "טוב, אולי זה בגלל התוספות", היא מחייכת. "למה עשיתי? כי יש לי שערה וחצי על הראש. השיער שלי נורא דק וחלק, ולא יכול להחזיק את האורך. נשבעת לך, יש לי שיער של תינוק, פלומות, כאילו שעוד לא עשו לי חלאקה".
3 צפייה בגלריה
"הייתי הבן אדם הכי ביישן בעולם והפולשנות שנחתה עליי בבת אחת הרתיעה אותי"
(צילום: תומי רפאל עמוס)
שלוש שנים אחרי החתונה, "רוס" מגיע רק עכשיו למדפים. רשת גוד פארם משיקה אותו בבלעדיות, לרגל החגים. רודינה (36) לא מתנצלת על העיכוב וגם לא מחפשת אשמים. "טעות שלי, טעות גדולה, מטעויות לומדים".
מה קרה?
"למרות שבחתונה קיבלנו תגובות מהממות על הבושם, החלטנו לשפר והייצור התעכב. התבאסתי. מה, כל הרעש התקשורתי שעשינו בחתונה היה לחינם? מי שהייתה אז הסוכנת שלי אמרה לי, 'רוס, תקשיבי, את מזוהה עם בגדי ים, למה שלא תעשי קפסולה שלך, בקטנה, עד שתוציאי את הבושם?' הבאתי מהבית ארגזים של כסף, ובשורה התחתונה ההחזר לא כיסה את ההשקעה".
איפה טעית?
"ביגוד זה השוק הכי קשה בישראל, ואם זו לא באמת התשוקה שלך עדיף שלא תיכנסי לשם. כל יום ישבתי שעות עם תדמיתנית, היא מציירת ואני גוזרת, נאלצתי להוריד חמישה קמפיינים של ספורט ובגדי ים בגלל ניגוד עניינים עסקי, בתור קונטרול-פריק ישבתי על האתר בלי הפסקה לוודא שאין טעויות. אחרי שלוש שנים, גם נשברתי וגם התבגרתי. אני מעדיפה להיות פרזנטורית של חברות אחרות ולהרוויח כדוגמנית. גם אין לי בעיה לעשות קפסולה לחברה שנותנת לי גב כלכלי, רק לא להיות זו שעושה הכול".
"שלוש פעמים בשבוע אני עושה אימון כוח במטרה להעלות במשקל. מאוכל אני לא מעלה, אפילו אם אחסל פרה שלמה לא יתווסף לי גרם, ואני לא אוהבת להיות רזה מדי. גם נמאס לי מההערות של 'תאכלי משהו, את אנורקסית'. אני אוכלת מלא, אוכלת הכול, וגם יש לי שילובים מגעילים. אחרי גלידת שוקולד בא לי פתאום משהו מלוח בטעם בצל"
את הלקח הזה היא מיישמת עכשיו, כבעלת מותג תכשיטים בעיצובה. "הפעם אני הולכת על בטוח. לא שמתי שקל, יש לי שותף. אני המעצבת ויש לי רווחים מהמכירות". גם הקמפיינים שנאלצה לדחות, חזרו לחיקה. "לאחרונה הצטלמתי לאפרודיטה ובשבילי זו הייתה סגירת מעגל. בתחילת הדרך שלי, בחדרה, עבדתי בחנות להלבשה תחתונה. הייתי אלופה בלהתאים לנשים חזיות. עכשיו אני מדגמנת את החזיות שבעבר מכרתי ללקוחות".
בחדרה, שאליה הגיעה בגיל תשע מאוקראינה, היא לא חלמה לדגמן ("לא רציתי להיות פלקט") ופינטזה על משחק, "אבל הייתי נורא ביישנית. עד היום, לפני אודישן אני בגמגומים ורעידות, אבל למדתי שדווקא הקפיצה למים הכי עמוקים עוזרת לי להתמודד. יאן, הילד שלי, יצא בדיוק ההפך ממני, היפוכונדר, מפחד על החיים שלו, ואני אומרת 'אלוהים, ממי הוא ירש את זה?'"
"מפנקת את יאן, אבל בערכים ובחינוך אני לא פוסחת"
יאן גולן כבר בן תשע וחצי ("זה בלתי נתפס, תכף מתגייס"), תלמיד כיתה ה' ברמת גן, והגנטיקה המשפחתית ניכרת בו. "סבא שלי היה 1.91 מטר, ויאן צמח עכשיו בצורה מטורפת. אני, לשמחתי או לצערי, ירשתי את מבנה הגוף של אמא שלי, ליסה, שבגיל 57 נראית כמו אחותי הגדולה. אין יפה כמוה ואין קלילה כמוה. שלושה ימים לפני המלחמה, חזרנו מחופשה בדובאי וגם השנה אקח אותה לשם. דרכי היא מגלה עולם שבנסיבות אחרות היא לא הייתה יכולה להרשות לעצמה. היא עובדת בשירות לקוחות בשופרסל, לא קל".
דווקא מפני שבנה גדל ברמת חיים שאמא שלו אפילו לא יכלה לדמיין, חשוב לה לשמור על גבולות. "מצד אחד, אני זורמת עם הרגלי האכילה שלו. רוב הארוחות שלו זה אוכל ביתי שאני מבשלת, רק פעמיים בשבוע אנחנו מזמינים לו ג'אנק. אבל יאן, בניגוד אליי, בעייתי באוכל. לדוגמה, הוא אוכל בצלחות נפרדות. אסור שהאורז ייגע באיזשהו רוטב, יש מזלג לאורז ויש מזלג לשניצל, אוכל כמו שייח'".
"ברור שאני אשמה בהרגלים האלה, אני מפנקת אותו במה שאני יכולה לפנק, אבל בערכים ובחינוך אני לא פוסחת", היא ממשיכה. "בשנה שעברה יאן היה תלמיד נחמד. עכשיו, לפני 1 בספטמבר, הודעתי לו: 'נגמר הנחמד, השנה אני רוצה ציונים לשבח בשלושה מקצועות: חשבון, אנגלית ושפה'. גם עם הפחדנות שלו אני צריכה להתעקש. הוא אומר לעצמו 'לא בטוח שאצליח' ומוותר מראש. למה לא לנסות? כל הזמן אני מזכירה לו שחיים רק פעם אחת ושצריך לחיות. זה מה שדחף אותי ל'הישרדות', הרצון להכיר את עצמי ולבדוק מה אני מסוגלת לעשות דווקא כששמים אותי בחור של החור".
ומה גילית?
"הרבה, המון, אבל זה נושא לכתבה נפרדת", היא מתחמקת, "מה שחשוב זה שהוכחתי לעצמי ולצופים שאני הרבה יותר חזקה ממה שאני נראית. לא רק פיזית. הוכחתי לכולם שאפשר לשחק אותה גם בלי להתלכלך. טסתי לסוף העולם במשקל 46 ק"ג, כי הייתי חצי שנה אחרי הלידה, וחזרתי 41 ק"ג. הייתי ממש על הקשקש. בחוזה שלי נכתב שאם אני יורדת מ-40 ק"ג, אני פורשת מהמשחק".
"אחרי שעברתי לגור עם אייל ברחובות, המשכתי להחזיק את הדירה ששכרתי ברמת גן. כנראה בתת-מודע היא נתנה לי ביטחון, הרגשתי שבכל רגע נתון אני יכולה לקום ולעזוב כי יש לי לאן ללכת. במשך הרבה זמן לא היה לי טוב וכולם אמרו לי, 'יש לך ילד, את לא יכולה לשבור את הכלים'. בסוף אמרתי, 'לא, אני לא אהיה כמו ההורים שלי, שנשארו ביחד רק בגלל הילדים'. למה שיאן יעבור את מה שאמא שלו עברה? החלטתי שלא משנה מה יהיה ביני לבין אייל, יאן לעולם לא ירגיש את זה"
בגיל 20, אחרי ששוחררה מהצבא בגלל תת-משקל, היא התחילה לדגמן. החשיפה התקשורתית הגיעה אליה במנות מוגזמות בגיל 23, כבת זוגו של אייל גולן. "הכרנו ביום ההולדת של מי שהייתה אז הסוכנת שלי. אייל הוזמן בתור רחוק-משפחה", היא משחררת בדיחה. "גם כשהתחלנו לצאת, הייתי הבן אדם הכי ביישן בעולם והפולשנות שנחתה עליי בבת אחת הרתיעה אותי. עברתי מסע ארוך עד שלמדתי לשתף".
איך השינוי בא לידי ביטוי?
"פעם, כשהיה לי בן זוג, חברה שלי הייתה כותבת לו את המכתבים הרומנטיים בשמי. לא מזמן נזכרנו בזה ונקרענו מצחוק. היא הייתה טובה במילים ואני הייתי מעתיקה, מדפיסה את הניסוח שלה על תמונה שלו ושלי, מוסיפה חתימה ומגישה את המכתב כאילו שאני כתבתי אותו".
גם לאייל?
"ברור שגם לאייל היא כתבה. מי ישמע", היא צוחקת בקול ולרגע נראית כמו תיכוניסטית, "אבל זהו, זה נגמר. היום אני כבר כותבת לבד".
למה את ואייל לא התחתנתם?
"אף פעם לא הייתי בעד חתונה. אני לא מאמינה במוסד הזה. אחרי שעברתי לגור עם אייל ברחובות, המשכתי להחזיק את הדירה ששכרתי עם חברה בביאליק, רמת גן. כנראה בתת-מודע היא נתנה לי ביטחון, הרגשתי שבכל רגע נתון אני יכולה לקום ולעזוב כי יש לי לאן ללכת. במשך הרבה זמן לא היה לי טוב וכולם אמרו לי, 'יש לך ילד, את לא יכולה לשבור את הכלים'. בסוף אמרתי, 'לא, אני לא אהיה כמו ההורים שלי, שנשארו ביחד רק בגלל הילדים'. הם התגרשו כשהייתי בת 16 ועד אז ראיתי הורים ממורמרים, שלא מסתדרים ושלא מכבדים אחד את השני. למה שיאן יעבור את מה שאמא שלו עברה? החלטתי שלא משנה מה יהיה ביני לבין אייל, יאן לעולם לא ירגיש את זה".
וזה עובד?
"ברוב המקרים. אייל ואני, בארבע עיניים, יכולים להתפוצץ וזה שלנו, ויאן לא יהיה בתמונה. זה אינטרס משותף".
לא פחדת לעזוב עם ילד?
"אפילו לא לדקה. החברות הטובות שלי ידעו שאני בדרך לרמת גן, הן חיכו לי בדירה, וכשהגעתי עם יאן ומזוודה, הן הסתכלו עליי בהלם - איך זה שאני לא בוכה".
איך?
"כבר הייתי אחרי הדמעות, הראש שלי היה נקי מהתלבטויות, הייתי שלמה. וכשאני מחליטה משהו, אין דרך חזרה".
"שאלתי את הרופא, 'אולי נסגור את הפינה עם תאומים?'"
את איתי פז (40), שעוסק בנדל"ן, היא הכירה דרך החברה הכי טובה שלה, שהתחתנה עם החבר הכי טוב שלו. "אני הייתי המלווה שלה ואיתי היה המלווה שלו. הוא היה בזוגיות, אני הייתי בזוגיות, ואחרי שנפרדתי מאייל התחלנו לצאת ברביעייה".
מה גרם לך להתאהב בו?
"זה שהוא לא שם עליי ולא ספר אותי. מה שקונה אותי אצל גבר זה לא היופי – למרות שאיתי חתיך ברמות – אלא הצ'ארמריות. היה לו ביטחון, היה לו פה ואני מתה על זה. איתי גם לימד אותי על זוגיות. עם אייל תמיד היינו מוקפים בחבר'ה ובלגן. וכיוון שאיתי, בניגוד אליי, היה רווק שמאמין במוסד הנישואים, אמרתי לו 'כן'. התחתנו עם רב".
ילד משותף?
"ברור שאנחנו רוצים. הרי גם בגלל זה התחתנו, כדי להקים משפחה. אחרי החתונה זה לא צלח, לא נקלטתי, אחר כך הייתה לי התפרצות של אקנה וחזרתי לגלולות כדי להרגיע את המצב, ואז התחילה המלחמה ולא בא להיות בהיריון עם חרדות. נראה לי שבחורף נחזור לנסות ואני מקווה שזה יקרה. רציתי שלושה ילדים וזה אומר שאני חייבת לתקתק. שאלתי את הרופא, 'אולי נסגור את הפינה עם תאומים?' והוא ענה שהגוף שלי לא יעמוד בזה מבחינה בריאותית. אז נביא אותם אחד-אחד".
יאן מבקש אח או אחות?
"להפך, הוא ממש לא רוצה. יאן אומר, 'מספיק שאני אח גדול אצל אבא, לא בא לי להיות אח גדול גם אצלך'. אבל הוא שרוף על איתי, בעלי. בזמן האחרון יאן התחיל להגיד לי שהוא מסכים להיות אח גדול כדי שאיתי ישמח".
"מה שקונה אותי אצל גבר זה לא היופי – למרות שאיתי חתיך ברמות – אלא הצ'ארמריות. היה לו ביטחון, היה לו פה ואני מתה על זה. איתי גם לימד אותי על זוגיות. עם אייל תמיד היינו מוקפים בחבר'ה ובלגן. וכיוון שאיתי, בניגוד אליי, היה רווק שמאמין במוסד הנישואים, אמרתי לו 'כן'. התחתנו עם רב"
עד אז, היא עובדת מסביב לשעון בבייבי החדש שלה, מותג תכשיטים בעיצובה. בכל אוזן שלה נעוצים שלושה עגילי יהלום (הרביעי, הפושטי, נשלף) והאצבעות שלה (שמסתיימות בציפורניים מאוד-מאוד ארוכות) עמוסות בטבעות. על שמונה מהן ספרתי יותר מעשר. הצמידים הצבעוניים שעל פרקי ידיה מסנוורים.
"תכשיטים זה אני, זה העולם שלי, זה משהו שאני חיה ביומיום שלי", היא מספרת. "הייתי ילדה כשהנסיכה דיאנה נהרגה. היא הייתה מזוהה עם טבעת ספיר ירוקה, ובעקבות הטרגדיה התחלתי לחפש טבעות ירוקות. כבר שנים שאני מסתכלת על עיצובים, ואף פעם לא ענדתי תכשיט כמו שקניתי אותו, תמיד מצאתי מה להוסיף או לשנות. אז החלטתי שבא לי לעצב תכשיטים בטעם שלי".
ככה פשוט?
"ממש לא. לא למדתי תכשיטנות ולא היה לי מושג באבנים, אז חיפשתי מישהו שמבין. מישהי הכירה לי את אלברט איסייב, תכשיטן שחיפש אתגר חדש. 'רוסמז', המותג שלנו, הוא חיבור בין השם שלי לשם המותג של אלברט. יש לנו אתר, אנחנו מוכרים אונליין ובבורסה, ובסוף החודש נפתח חנות פופ-אפ ראשונה בקניון עזריאלי איילון. נחשי מי היה דוגמן הבית בקולקציית תכשיטי הגברים שלי?"
אין לי שמץ.
"ברקו, אייל ברקוביץ'. אני מכירה אותו שנים, התארחתי בתוכניות שלו, אבל רק לפני כמה חודשים חברים משותפים הביאו אותו לארוחת ערב אצלנו. הוא תפס קליק עם איתי, בעלי, ועשה לנו ג'סטה. ענד טבעות ושרשראות והתמסר לצילומים".
