בשנים האחרונות התגברה המודעות לאיכות הסביבה בתעשיית היין הישראלית. חובבי היין בארץ, שעל פי רוב נתספים כאדישים לבעיות אקולוגיות ולהתחממות הגלובלית, מתחילים להביע סימנים של שינוי תודעתי, ובמיוחד הקהל הצעיר – דור ה-Y, שנכנס בשנים האחרונות למעגלי צריכת היין.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
מרבית היקבים הישראלים שואפים להיות "ירוקים" יותר – אך רובם אינם כאלו. המעט מאוד שכן, מדבררים את היותם אקולוגיים בצניעות, והמידע לא מגיע בסופו של דבר לצרכני היין בארץ.
ישנן דרכים רבות למטב יקב, ולהפוך אותו לאקולוגי וירוק יותר – פעולה שלא רק שומרת על הסביבה, אלא חוסכת כסף בטווח התפעולי ארוך הטווח. מתוך למעלה מ-300 יקבים בארץ, כ-7-8 יקבים בלבד נוטים להיות אקולוגיים, ועושים פעולות התורמות לקיימות, אם זה בכרם או אם זה ביקב עצמו.
בין הפעולות האקולוגיות הרבות שניתן למנות, אפשר לכלול חקלאות בת קיימא, הדברה ביולוגית, בקרת שחיקת הקרקע, דשנים טבעיים, חיסכון במים ועוד. הפעולות שאפשר לבצע ביקב עצמו כוללות אנרגיה מתחדשת, מארזים ירוקים, מחזור פסולת וחומרים מתכלים, טיהור מים ושפכים, קיזוז טביעת רגל פחמנית ובנייה ידידותית לסביבה.
לכבוד ט"ו בשבט, החג הכי ירוק שיש, יצאנו לסיור בין היקבים המובילים את ישראל בתחום הקיימות ואיכות הסביבה.
גבי סדן, אחד הייננים המיתוולוגיים, המדופלמים והמוערכים בארץ, דואג גם הוא לשמור על אקולוגיה ביקב שלו – כרם שבו, הממוקם בראש גבעה בלבו של חורש אלונים טבעי, בסמוך לקיבוץ סאסא ולמושב דובב. "אין לי שום מדבקה של רשות אורגנית, אבל מיום הכשרת הכרם בשנת 2007, אנו לא משתמשים בחומרי הדברה, לא מדשנים באופן כימי - הכל צורה טבעית, מעבדים באופן מכני מתחת לגפנים", אומר סדן, "אנו לא משתמשים בחומרי הדברה או מזיקים – אלא בהדברה ביולוגית בלבד, כך שאוסף הפעולות שאנו עושים - הרבה יותר מתוחכם מהתקן האורגני המחמיר ביותר.
"אנו מחפשים אחר אותנטית ביין - אנחנו לא קונים ענבים, משתמשים רק בענבים שאנו מגדלים ולא מוספים שמרים ליין. מה שמעניין אותי זה למצות את בית הגידול עד כמה שאפשר, ואחד הדברים החשובים זה להגיע לקרקע – ולכן חשוב גם לשמור עליה וגם ליטייב איתה. אנו דואגים לשמר צמחיית חיפוי, ועל ידי קומופסט בלבד, ובלי משטרי השקיה – אין מים או דשן שיגיע בעירוי, אנו יוצרים גידול מודרני ומאוד אינטנסיבי. אני כבר עושה 13 שנה אורגני - ואני טוטאלי בנושא".
יקב תבור גאה להציג על התוויות של סדרת היין "אקו|eco" (אקולוגי), כי כל כרמיו אקולוגיים טבעיים, וכך על הגפנים שומרת המאבטחת הראשית המופיעה על התווית – תנשמת.
לצורך הגשמת המטרה, בשנת 2012 חברו אנשי יקב תבור, בהובלת מיכל אקרמן (בעבר האגרונומית הראשית וכעת מנהלת היקב), עם החברה להגנת הטבע, ויזמו מיזם שמטרתו להחזיר את הצמחייה ואת בעלי החיים לחיות יחד בהרמוניה לצד הענבים.
בשלב הראשון הופסקו ריסוסי העשבייה בכרמים, על מנת לאפשר לעשבייה מקומית, שעד אז דוכאה, לחזור ולבצבץ. פרחים מכל הצבעים חזרו לפרוח בין שורות הגפן ושיוו לכרם מראה מלבב.
במקום לרסס, החלו שם להכין קומפוסט איכותי ולפזר בשורות הגפנים על מנת להעשיר את הקרקע בחומר אורגני המאפשר לצמחייה הטבעית לגדול בין שורות הגפנים. עם חזרת העשבייה ופרחי הבר, חזרה אוכלוסיית בעלי החיים הקטנים החיים בסביבתה שכעת נוצר להם מקום לאכול ולהסתתר בה.
השלב הבא היה להזמין את החיות היותר גדולות לשוב ולחיות בסביבת הכרם. אנשי היקב בנו גלי אבנים קטנים שישמשו כ"איים" לזוחלים ומכרסמים קטנים בתוך הכרם. כל אלה מהווים גם כמדבירים טבעיים לחרקים המנסים לפגוע בגפן.
בכרם גם ניטעו עצים המאפיינים את האזור, כאשר עצים אלו נותנים צל, הופכים את מראה הכרם לריאה ירוקה ותורמים רבות במנוחה לציפורים הנודדות ולחיות הבר. כלים עם מים פוזרו לטובת יונקים גדולים, כדי שלא ישתו ישירות מצינורות הטפטוף של הכרם, ובחורף נפתחו גדרות לטובת רעיית עדרים בתוך הכרם וסביבתו.
לאט לאט נבנה לו מעגל חיים טבעי, שפועל ביחסי גומלין נפלאים עם הכרם עצמו, מעשיר אותו ותורם לאיכותו. אנשי היקב ידעו שהושלם מעגל החיים כאשר החלו להגיע לכרם תנשמות (עוף דורס העומד בראש שרשרת המזון), המהווה כמדביר טבעי הטוב ביותר בעולם.
אקרמן וצוותה החלו בפרויקט בניית תיבות קינון לתנשמות על מנת שישתקעו בכרמים. מאז ועד היום חיות התנשמות בהרמוניה בכרם ושומרות על המאזן האקולוגי ומסייעות ליציבות המערכת האקולוגית.
בשנת 2017, הוענק ליקב תבור על ידי החברה להגנת הטבע תו ראשון מסוגו בישראל המעיד על היותו יקב עם כרמים אקולוגיים.
יקב לטם ממוקם בנקודת תצפית יפה בקיבוץ לוטם, מעל בקעת בית הכרם, במקום הצופה לכנרת ולכל הגליל התחתון. היקב הוקם בשנת 2002 על ידי יניב קמחי ביישוב מעלה צביה, ובשנת 2009 עבר למיקומו הנוכחי.
ביקב בוצרים ענבים מכרם קיבוץ צבעון על יד המירון, שם יצרו מערכת אקולוגית תומכת לגפן, משמע - הרבה עשביה, חרקים ובעלי חיים, כאשר הגפנים אורגניות וגדלות בצורה טבעית. קמחי מספר, כי "המטרה הסופית היא לעשות יין איכותי, וענבי היין האורגנים מציגים נתונים מרשימים לכל הדעות. לא סתם בבורגון יותר משישים אחוז הם כרמים אורגנים, וכך צריך להיות גם בארץ".
לפי אמונתו של קמחי, חשוב להשמיע מוזיקה ליין בכל תהליך ייצורו והבגרתו. קמחי: "אני חוקר את נושא השפעת המוזיקה כבר שנים רבות, מאז שהיקב קיים. אני אמנם מתעסק רבות בתחומים הרוחניים, אבל מוזיקה היא מדיה שמעבירה אנרגיה. הצורה שאנרגיות עובדות הן לא בתחום המנטאלי, אלא הרוחני – כפי שמשמיעים מוזיקה לתינוקות ברחם, לפרות חולבות (עובדה שמגבירה את תפוקתן), כך גם אפשר להשמיע מוזיקה לצמחים ואף למינראלים. יין הוא דבר חי ומשתנה כל הזמן – ועל כן היין סופח אנרגיות ומגיב לאנרגיות. חשוב לי שאנשים יקבלו אנרגיות של טוב דרך היין. אני משמיע מוזיקה רוחנית בחדרי התסיסה, בחדר החביות ואפילו במחסנים יש רמקולים – היין שומע ומזיקה – ובהחלט אפשר להרגיש את הטוב גם בטעם".
הסיפור של יקב חרשים על הר שזור מתחיל עם נטיעת הכרם בשנת 1987, כאשר היקב עצמו נוסד בשנת 2006 – כמפעלם של גדי סער ויובל ארליך ניצן, שניהם ילידי חרשים. צוות הייננים מדגיש כי הכרם תמיד היה אורגני – הם רק הפכו אותו לביו-דינאמי, התקן הגבוה לחקלאות סביבתית.
ארליך ניצן, יינן-שותף ביקב, מספר: "הכרם והיקב הם אורגניזם ויש להתייחס אליהם בהקשרים לקוסמוס, השפעות לירח, התרבות העברית וכדומה. כך למשל, יש ירח מלא בט"ו בשבט". בכרמי יקב חרשים דואגים כמובן על שימור של מגוון ביולוגי, אי-שימוש בחומרים כימיים, אבל יש גם הרבה קשרים הומואפטיים – כמו למשל שימוש בצמחי מרפא בסביבות הגפנים, ביקב מתרחשות רק תסיסות ספונטניות (ללא התערבות הייננים), מהשמרים שנמצאים על הענבים (לא משתשים בשמרים מלאכותיים בכלל), אין תיקוני חומצה, סינון או הצללה".
ארליך ניצן ממשיך להסביר: "יש לוח שנה לחקלאים ביו-דינאמיים המושפע מזוויות הכוכבים, מיקום הירח ועוד. זה נשמע מיסטי, אבל זה מאוד מדעי – כמו שהירח משפיע על תנועת הים, על הגאות והשפל, הוא גם משפיע על המים מתחת לאדמה וגם במי תהום מתחת לכרם. יש הרבה חיות שמתרבות בירח מלא, וכך גם צריך לטפל בכרם בהתאם, להעשיר בחיים וליצר סביבה מאוזנת. הכרמים פה רואים שינוי בזכות חקלאות זו – בכמות היבול, יכולת לשמור על חומצה, לא מגיעים לסוכר גבוה ביחס למקומות אחרים בארץ, וכמובן נהנים מיינות באיכות גבוהה".
יקב עבייה במרומי רכס בגליל המערבי, סמוך להר סנה, הוקם בשנת 2006 על ידי יוסי יודפת, מתוך רעיון לשלב בין אורך חיים יצרני, יצירתי וכמובן ידידותי לסביבה. עבייה, הוא השם המקומי אותו נתנו תושבי האזור לרכס המשובץ כרמי זיתים רבים אשר יורד מהכפר הדרוזי ינוח לעבר הכפר האקולוגי כליל.
יודפת גאה לספר, כי היקב אורגני לחלוטין משנת 2017: "היין שלי טבעי, אני מגדל גפנים במינימום התערבות – הכרמים אורגניים, אני עובד על שיקום קרקע, שימור עשבים והחזרת החיים לבית הגידול. מעבר לזה ביקב – חוץ מלמעוך את הענבים – אני לא מתערב כלל. התסיסות ספונטניות – לא מוסיף שמרים או חומצות, והשנה בכלל אין כמעט גופרית. התוצאה בסופו של דבר, שהיינות טובים יותר ואפילו קלים יותר לשתייה".
כרם שיזף של העיתונאי ואיש הטיולים המפורסם, צור שיזף, נמצא ביובל עליון של נחל צין בהר הנגב הגבוה. שיזף מספר, כי זכה לציון לשבח, כיוון שהוא מגדל את הכרם הטוב בארץ, המשמש אף כמודל ליקבים אחרים.
"זהו כרם מאוזן", מספר שיזף, "שבו הגפנים לא מרוססים ומוזנים בקומפוסט. מכיוון שעשביית הבר לא מרוססת, יש בכרם את אחוז החרקים הטובים הגבוה בנגב ואת כמות המים הטבעיים הגבוהה האפשרית (בהתאמה למה שמאפשרים תנאי מזג האוויר והשטפונות). בתחילה חשבו שאני בור גמור, אבל אחרי השנה החמישית לטיפול בכרם – הפכתי לשמש כמודל ודוגמה על ידי מועצת הגפן והיין בארץ".
"כמות מים מתוקים גבוהה גורמת לצמחית בר שעושה דברים טובים – ואז כמות החרקים הטובים (בעיקר פרת משה רבנו) אוכלים את הכנימות ואת החרקים המזיקים, ומאז לא סבלנו משום מחלה. מעצם הדריכה על העשביה המיותרת בכרם, אנו מקבלים חומר אורגני של ריסוק ואז גם חיפוי קרקע – כך העשביה מונעת התחממות בכרם או קרינה, ולכן גם צריך להשקות פחות". כיום, יקב שיזף אמנם מייצר רק כ-4,000 בקבוקים בשנה, אך הענבים שלו כל כך טובים, כך שחלקם הולכים גם לסדרות עלית של יקב רמת נגב ויקב מואה.
יקב הרי גליל מגדל גם הוא כרמים ברי קיימא על ידי הפחתת השקייה סביבתית והפחתת הריסוסים. היקב משתמש באנרגיה ירוקה ומקטין משמעותית את השימוש בסולר, מצמצם את צריכת המים וכמובן מטפל בשפכי היקב, ממעיט בשימוש בכימיקלים ומשתמש בחומרי ניקיון ידידותיים לסביבה.
לפני מספר שנים, היקב יצר את קומפוסט הקפה הראשון יחד עם חברת נספרסו. פרויקט אקולוגי נוסף שמוביל ומקדם את הערכים והחזון של היקב הוא יצירת חבית ידידותית לסביבה, שמאפשרת שימוש חוזר. החבית עשויה נירוסטה וחוסכת כ-30 טון של פקקים ואריזות קרטון בשנה. בנוסף, היקב משקיע רבות גם בנתינה חברתית – בין אם זה מיזמים שמערבים בני נוער לעבודה חקלאית, ועד ימי תרומה לקהילה.
פורסם לראשונה: 16:30, 27.01.21
