לפני כמעט 25 שנה, כאשר יינות צ'ילה החלו לסחוף את צפון אמריקה, הוא הגיע אלינו בסערה: גאטו נגרו, החתול השחור. אלה היו יינות פשוטים, חביבים במחירים סבירים מאוד, אבל הם לא היו הראשונים - היינות הצי'ליאניים עשו עלייה לישראל כבר בשנת 1996, ושנים ספורות אחר כך הופיעו בארץ היינות הזולים של גאטו נגרו, שהפכו ללהיט ונמכרו במיליוני בקבוקים.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
המכירות בארץ היו הצלחה כל כך גדולה, כך שבשנת 2001 אפילו השתלם ליקב לייצר סדרה כשרה במיוחד בשבילנו.
בסוף שנות התשעים גאטו נגרו הפך לדרינק לגיטימי בברים, בדיוק כפי שבעשור הקודם הייתה זו כוסית קאווה, וכיום זה ג'ין עם טוניק. היבואנים, משפחת שקד, הם גם אלה שהצליחו להחדיר לישראל בשנים האחרונות את הבלו נאן המתקתק, שהתקבל בהתלהבות רבה על ידי הקהל הישראלי, וכיום הוא אחד היינות הנמכרים ביותר בישראל.
באותן שנים, מדינת ישראל לא הייתה מסוגלת לספק את הביקוש עבור מרלו וקברנה סוביניון, זנים שפתאום הפכו לאופנה (בעקבות הקמתו של יקב רמת הגולן, שהחל לייצר יין מזנים אלה בארץ). אי-אפשר היה להשיג את כמות היין שנדרשה בשוק, וכך הרבה מזן הקריניאן, שננטע עוד בתקופת הברון רוטשילד בישראל, הפך להיות קברנה ומרלו, כי כמות הקריניאן הייתה מאוד גדולה בארץ.
יבוא היין מחו"ל בשנות התשעים היה בדיוק הפתרון הנכון בזמן הנכון עבור השוק הישראלי. היבואן ייבא את היין המופק מזני מרלו וקברנה סוביניון במחיר משתלם, וגאטו נגרו הפך ללהיט היין של אותה תקופה, תוך כדי שהוא גם כובש את צווארן של הצעירות האופנתיות: על כל צוואר בקבוק היה תלוי חתול שחור קטנטן מפלסטיק, והחתול הזה הפך בן לילה לתליון.
עבור הדור הצעיר באותה תקופה, עולם היין היה טריטוריה לא מוכרת, ובעיקר לא מעניינת מספיק, עד שאותו יין קליל ומגניב בשם חתול שחור, הפך לשם דבר וללהיט ענק. אפשר להגיד שזה היה בעצם היין שפרץ את הדרך עבור תרבות השתייה בישראל, וגרם להרבה מאיתנו ללמוד ולהעריך יין.
הבאזז שנוצר סביב גאטו נגרו סייע לא מעט להצלחתו: מוצ'ילרים יוצאי צבא הכירו אותו מהטיול בצ'ילה ובארגנטינה; המחיר שלו היה נוח וזמין; ופעילויות השיווק וקידום המכירות הקדימו את זמנם לאותה תקופה - כמו ליווי במסיבות רחוב ופרסומות של יין בשלטי חוצות. כל אלו הובילו למכירה של יותר ממיליון בקבוקי המותג בשנה - במושגים של היום ובהיקפי השוק הנוכחיים, אפשר להקביל את זה לכמות של שישה מיליון בקבוקים בשנה.
אבל אז, בשנת 2010, כמעט משום מקום, גאטו נגרו נעלם בפתאומיות מהמדפים. היבואנים הפסיקו לייבא את היין בשל השינוי בשערי המטבע, והעלאת המחיר על ידי היצרנים, מה שאילץ אותם לעלות את מחירו לצרכן בארץ באופן דרמטי, וכך הוא הפך לפחות אטרקטיבי.
אבל עכשיו, אחרי מפגש מקרי בחו"ל של היבואנים מישראל עם נציגי היקב מארגנטינה (מוקד הייצור עבר עם השנים מצ'ילה לארגנטינה), נפתח דיאלוג מחודש, וקו הייצור המיוחד לפי כללי הכשרות קם לתחייה. בימים הקרובים תוכלו ללגום שוב את גאטו נגרו בישראל, ועכשיו רק נשאלת השאלה הגדולה - האם תליון החתול יחזור שוב לאופנה.
דרך אגב, אתמול (ג') צויין ברחבי העולם יום החתול השחור הבינלאומי, ולמי שתהה לגבי שם המותג, נספר כי שמו של היין ניתן לו בהשראת חתול הבית השחור של היינן, שפיתח את יינות הסדרה בתחילת הדרך.
עכשיו מיובאים לישראל שלושה סוגי יינות של המותג גאטו נגרו: קברנה סוביניון, מרלו ומלבק. כולם קלילים, נעימים, ריבתיים ומתוקים בטעם, והכי חשוב - במחיר משתלם: 39 שקלים לבקבוק, או הכי פשוט – שלושה בקבוקים ב-100 שקלים.
